מכתביו של אל צעיר – פרולוג
26/12/1998 16:26
שין הוליס
–
"כשמתחילות
להשפיע עליך הפלנאטות, כשהמשיכה שלהן חזקה יותר מהמשיכה של הפלנאטה שלך – אתה חייב
ללכת."
"אני הולך אל הפלנאטות, אתים באים?"
"אני חוזר!" קרא האל הצעיר אל עבר האופק.
הוא הרגיש כיצד הם צופים בו.
הוא ידע את העתיד לקרות וכמו מנצח חזר לעברם.
הוא זכה בכניסתו זו אל העולם. עולמו שלו.
"עוף החול קם!" הכריז בהתרגשות זקן השבט, עת
התעורר מחלומו.
בצעד רועד אך ובוטח יצא את חדרו להתייחד עם מלכתו לפני
שיודיע לבני שבטו את העתיד להתחולל.
"האנרגיות שלי חזרו אלי!" כמו לחש לעצמו בחיוך
קטן של אושר אמיתי שהציף את כולו. חיוך קטן של נצחון. חיוך קטן של הכנעה. חיוך קטן
של גאווה. חיוך קטן של אושר אמיתי עמוק.
בכאב קל אסף את כליו והתרומם.
"אנרגיות חדשות מתחילות לנשוב", לחשה האלה ופקחה
את עיניה אל השמש שחדרה לחדרה הנעים.
במאמץ כבשה את הרעד שאחז בידיה הזקנות כאשר מחתה את הדמעה
שהתגלגלה במורד לחייה.
הוא ראה את האור וסיפוק עמוק אחז בו עת החליט להשאיר את
כלי הקרב במקומם.
(TO BE CONTINUED)
–
מישהו אולי יוכל לעזור לי בבקשה…
26/12/1998 19:27
ילדונת
–
אני צריכה להשיג
לידיד שלי חומר על חצוצרה,
אני אמורה להוציא לו מהאינטרנט חומר בעיברית, למישהו יש
מושג
איך אני עושה את זה?
בבקשה………..
–
אין לי מה לכתוב
26/12/1998 19:44
כתח
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אני מכיר אותכם
26/12/1998 20:38
מאיר
–
אני מכיר אותכם
ואותכם
וגם אתה שם שמנסה
לברוח
גם אותך
ואתם אוהבים אותי
אתם מכירים אותי
אתם רוצים לעזור לי
אתם אוהבים אותי
אז קדימה
תנו סיגריה
–
הוא קוסם הוא קוסם הוא קוסם
26/12/1998 21:0
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
וזהו.
–
אני מכיר אותך..
26/12/1998 21:16
שלום דוידוביץ'
–
היינו באותה פלוגה בפלמ"ח ביחד.
נ.ב. : אתה עדיין חייב לי סיגריה.
–
אתה מכיר אותי
27/12/1998 1:39
מאיר
–
אתה אוהב אותי
אני איש טוב
אתה מכיר אותי
אתה מכיר אותי
יש לך אש?
–
מילים כדורבנות –
26/12/1998 21:32
moonlight_c
moonlight_c@hotmail.com
–
מה שלא עושה המין עושה יד ימין
–
לא ככה 😉
26/12/1998 21:33
moonlight_c
moonlight_c@hotmail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
26/12/1998 23:32
שין הוליס
–
פרק ראשון
–
המטוס בחן את הצהבהבות הסקסית שלו שגרמה לו לנהום במנועיו.
גרגירי החול צעקו בלי קול אל היצור הגדול שבשמיים, היצור
הפנטסטי, הבלתי מושג הזה.
המפלצת אפורת הגחון גרגרה והנמיכה טוס אל עברו של החול החם
והנעים.
החול החל להתרגש יתר על המידה. ליבו (הצהבהב גם הוא) החל
להזרים במרץ גרגירים נוספים אל עבר החללים שנוצרו עקב ערמות קטנות שהחלו מעופפות
אל על בעוד המפלצת מורידה ראשה לעברו.
"אלוהים!" צעקה אחת ממושב 17A.
"איפה
אלוהים כשבאמת צריך אותו?" ענתה לה אחרת כשרגליה מעוקמות בזוית חדה במיוחד על
תקרת המטוס.
"שימו את שקיות ההקאה בין רגליכם." נשמעה קלטת
החרום כשגלגול אינסופי נוסף של כל השיטות להמלט מפני מטוסים מתרסקים נשמעה ברקע.
קול הרעש שהחריד את קו החוף גרם לחצי עיר להתמוטט נפשית
ולחצי האחר לפתוח את כל אמצעי התקשורת שהיו בהישג יד רק כדי לקבל דווח על חצי עיר
המציפה את בתי החולים בכל רחבי האזור.
ועדת החקירה שמונתה סגרה את התיק בטענה שלא ניתן להוכיח
שום כשל אנושי בפעילות מפעילי המטוס ולכן גם לא יכלה להצביע על אשמים. היחידי
שנכלא בעקבות הארועים היה איזה טכנאי מטוסים ראשי אחד שהואשם בהתפרצויות חוזרות
ונשנות אל חדרי הועדה ולכן הוכנס למעצר במוסד לחולי נפש. דבר סביר בהתייחס
לטענותיו המגוחכות על משיכה שבין המטוס המאוהב והחולני הזה אל חול צהבהב ורך.
לדבר אחד בדו"ח הסודי של הועדה לא טרח איש להתייחס.
זה היה הקטע המתומצת במיוחד, החבוי מאחורי הפרק העבה על
הטכנאים המשתגעים תדיר במקומותינו.
את הקטע הזה לעולם לא טורחים לקרוא. אסור לאיש מחברי
הועדה, כל ועדה, לקרוא. זהו הקטע הנכתב ע"י אחד מבעלי התפקידים הרגישים ביותר
במערכת. הוא כותב תמיד את חוות דעתו המקצועית ביחס לארועים, אך אף אחד לעולם אינו
קורא אותם.
תפקידו זה ניתן לו מכח חוק לא ברור המחייב ראשי ממשלה
להחזיקו ומכיוון שאין ראש ממשלה שהבין מה הצורך האמיתי בו – הוא עדיין שם.
מיותר לציין שלמעט בודדים – אין איש היודע על קיומו של
הפרק.
זהו הפרק הדן בצורה ההוליסטית בה התרחשו הארועים.
גם הפעם הוא בחר להתייחס לדברים בצורה הפשטנית ביותר.
"מטוסים מאוהבים מסוכנים לציבור יותר מחול
מאוהב" כתב בשנינותו הרגילה.
"יש לתת את הדעת על טכנאי המטוסים המסכנים הנמצאים
בקרבת המפלצות" סיכם.
הוא הדליק עוד סיגריה ותהה מה יקרה מחר בעולם המפליא בו
חי.
פרק שני
–
הביפר המיוחד שלו קלט תוך 40 שניות את ההודעה שנשלחה אליו
מהמוקד.
הוא רטט בצורה חדגונית, מונוטונית ומעצבנת על בטנו של שין,
הסוכן המיוחד של המחלקה המיוחדת לעניינים הוליסטיים במשרד ראש הממשלה.
הביפר נח לו במקומו בשקט כשלפתע משהו גרם לבעליו לרעוד
מתחתיו ובכך להרעיד אתו עמו כשזה גורם לו שוב למחלה המעצבנת שהסימפטומים שלה נראים
בערך כך:
– בעליך רועד.
– הוא גורם לך
לרעדה.
– אתה חש בצפצוף
מעיק המתפשט בך עד שזה גורם לך להקיא אותו ממך החוצה בחוסר ברירה (על בעליך).
– משהו נדפס על
המסך שלך וכרגיל זה גיבוב של מילים חסרות קשר וקודים לא ברורים שדומים בצורה
מפתיעה לסוהילית עתיקה בניב שאתה לא מכיר.
– בעליך קם ומשליך
אותך בחימה שפוכה אל הקיר שכהרגלו די משועשע מן התעלול המוכר.
בכל פעם שנחת על הבלטות למרגלות הקיר שבהה הו, נזכר בערגה
בחייו הקודמים עם גבירתו המפנקת. "שרון הכוסית" כמו שנהגו לקרוא לה
במשרד. היא הייתה שומרת אותו צמוד לתחת הנהדר שלה ומחליקה אותו קדימה בכל פעם
שהסימפטומים של מחלתו התחילו לתקוף אותו. היא ידעה לטפל בו היטב כדי למנוע את
הופעת הצפצופים והייתה שומרת אותו על רעד קל ונעים שגם היא נהנתה ממנו.
אבל התקופה ההיא נגמרה בבת אחת כשהגיע לשכונה המאצ'ואיסט
האדיוט עם הכפתורים על הפנים והגידול הלא ברור לצד פניו שהיה נעמד לו בכל פעם שהוא
התחיל להקיא את צפצופיו ושרון הייתה נוגעת בו בכדי להרגיעו.
עכשיו הוא כאן נאבק על חייו עם הפסיכופט הישנוני המהורהר
הזה.
שין הזדקף באחת והביט בתעוב בביפרו ששכב חסר אונים למרגלות
הקיר. שמש הצהריים הכינה אותו לעובדה המכאיבה שהנה נפתח לו יום נוסף. הוא השתרך
בגידופים לשרותים תוך שהוא בועט בביפרו
המעצבן בדרך החוצה.
–
גם אני גרה לא רחוק מחוף הים.
27/12/1998 0:27
S. Whole
–
(הודעה ללא תוכן)
–
FREE PHONE CHAT CONFERENCES
27/12/1998 1:45
NETPHONE
voip@xoomail.com
–
For free phone chat
conferences go to:
There is a Hebrew room.
It is much better then
typing.
–
אנו מכריזים בזאת
27/12/1998 1:59
ארגון-נפגעי-הקריאה-לאחור
–
על שבוע סיכומי השנה במגירה.
ומבקשים:
כל מי שנתקל אי-פה
במשהו טוב
של עצמו או של אחרים
מוזמן לציין לשבח ולגנאי, לקלס או לשבח
לנבח
וכ'
לצרף הפניות
להפנות לצירופים
כי עוד מעט קט
נהיה שוב בעמוד מס' 1.
–
here we go again
27/12/1998 19:21
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
אני עוד פחות או יותר זוכר את הסילבסטר של שנה שעברה, וגם
אז פרסמתי פה רשימת לינקים של דברים שאהבתי. לא סיפורים דווקא, אבל דברים טובים.
הייתי עושה את זה גם השנה, אבל אולי בגלל שהייתי ביותר מדי אבט"שים פספסתי פה
משהו, כי בעיני היה יחסית די יבש.
כתבתי פעם הודעה באורט, ביקורת על שיר של מיקי אם אני לא
טועה, ובה גוננתי על הפורום הזה בגופי. היום אני לא בטוח שהייתי עושה אותו הדבר.
אז ברור שאי אפשר לנצח בכל המלחמות, ויש תקופות טובות
ותקופות שפל, ותקופות שפל לא נשארות לנצח, רק להרבה מאוד זמן, אבל כבר מתחיל
להימאס מלחזור על אותם השמות.
כך שמלבד המוכרים (דיוני, ילד, אודין, משה, תמנון וכו..)
יש פה רק שני כותבים בעיני (מלבד עצמי כמובן 🙂 ) ששווים את טרחת החיפוש במלוא
מובן המילה (ואם מנוע החיפוש הזה זה באמת לא פשוט), וזה בעייתי קצת, כי אני מקומבן
איתם.
?Ah who gives a fuck
הממ"א- מכה את עוזי וויל, במיוחד במחרוזת שירי אפריקה
שלו ובסיפור על סוף העולם.
החרדון- סוויטות מגן העדן הפוסט מודרניסטי.
ואיפה סמדר לעזאזל?
–
* הזבוב
*
28/12/1998 2:8
ארגון-נפגעי-הקריאה-לאחור
–
מקומבן איתנו (-:
–
http://www.iol.co.il/forums/scripts/showsm.asp?whi
28/12/1998 23:46
–
http://www.iol.co.il/forums/scripts/showsm.asp?which_forum=77&mess=121463&paint_str=%ED%E9%F8%E5%E9
מתנה
–
עשו לי את השנה בפורום. ספירת מלאי לא סופית:
27/12/1998 5:3
אורי ב.
uriba@netvision.net.il
–
האינסטינקט האוטומאטי שלי, כבנאדם שלילי, פסימי, מרעיל
בארות, אויב העם והמפלגה וסכין בגבת האומה, הוא כמובן לציין את מי לא סבלתי…
אבל מאחר וברור לי שזה לא מעניין אף אחד- אני אכתוב את מי
אהבתי בתקווה שזה יגרום לכם לפנות אל מנוע החיפוש ולחפש כמה מהפנינים שהיו בפורום
הזה – בעיקר בחודשים הראשונים של השנה שהיו טובים יותר בעיני בצורה מוחלטת (בניגוד
לתיאוריית התקופות…).
אוקיי…
ללא ספק, ובפער גדול מאוד מכל האחרים:
"משפחת חציר"
בכל הבלגן והליכלוכיאדה – הם נותרו נקיי כפיים וצחי לשון
וחרוז.
http://machshevool.corky.net/~hatzir
מבחינתי זה הדבר הכי רענן שמצאתי כאן, שהכי שיעשע אותי
ועשה לי טוב באופן כללי.
האינדיקציה המרכזית לדעתי היא זה שהטקסטים שלהם הם הטקסטים
שהכי הרגשתי צורך מיידי לחלוק אותם עם כמה שיותר אנשים מחוץ לפורום. אין חבר שלי
שלא שמע עליהם – מחובר או לא מחובר. וזה לדעתי מבחן מאוד טוב להודעות בפורומים…
(וגם בזכותם, לדעתי, נולד לציפי אח).
עוד ראויים לציון:
תמנון (על שלל גלגוליו – אבל לאו דווקא ההשתלחויות), משה
והרפורמים (המיץ וקטעי הפרוזה), ציפי (עם כל הכאב, ולו בזכות הגישה), גורדון (בעיקר
על האחרון שהיה מצויין).
סמדג' (למרות המנייריזם, והיתה נכנסת גם אם היתה כותבת כל
השנה רק את השיר שכתבה אחרי שחזרה מלונדון.)
פוטנציאל מלבלב:
נעמה (הקטע ההוא עדיין מנקר לי בראש, ועדיין בעיני קטע
הפרוזה(ק) הכי טוב שראיתי פה. ושוב משהו שעבר את "מבחן ההפצה החיצוני"
עם צבעים מעופפים),
הזבוב, דיוניסוס
פרס ההפרייה האינטלקטואלית:
דוד סמי, והזאתי שבאה איתו…
בזוקה ג'ו (למרות ה"ויברח")
פרס היוצרת המסתורית:
כמובן שאת (חשבת שנשכח אותך? באמת…) מקבלת אותו אבל מאחר
והדברים הכי טובים שלך לא בפורום, תישארי באלמוניותך…
קדימה – הפשילו שרוולים וצאו אל מעבה מנוע החיפוש. הנאה
מובטחת.
להתראות, לילה טוב ושנה אזרחית טובה ופורייה לכולם.
אורי
–
האיש כמוני יברח? לא מניה ולא מקצתיה
27/12/1998 15:14
בזוקה ג'ו
–
(ויש לי עוד כמה קלישאות בקידבג על המשאית מצד שמאל ליד
הנהג החברמ'ן עם השפם).
–
ואם זה היה ביזארי או אנגימטי מדי אז
27/12/1998 15:17
בזוקה ג'ו
–
thanks
וכמובן שזה היה הדדי.
ממשיך לעקוב אחריך באשר תלך (-;
–
תודה
27/12/1998 18:48
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אוריבה, עשית לי את היום והשבוע
27/12/1998 18:5
אני
–
הדברים הטובים שלי הם אכן מחוץ לפורומים……
–
האחרון מצוין?
אהה, נהנה לעשות
כסף על חשבון
28/12/1998 1:29
גורדון
barvaz@hotmail.com
–
הכאב שלי……
סתאאאם
שא ברכה צפירה
ידידך מעבר לים
מעבר לים התדעו
ציפורים הדרך לשם.
גורדון.
–
סוף העולם הגיע – פרוייקט מיוחד לסוף השנה
27/12/1998 20:56
jordan
jordan@extopia.co.il
–
סוף העולם הגיע – פרוייקט מיוחד לסוף השנה
–
כתובות אינטרנט נלוות:
הבועה שלי – ז"ל
27/12/1998 21:1
שונמית
shunamit@hotmail.com
–
זה כבר כמה ימים שאני מנסה לאחד את הקרעים השקופים.
האלסטיות המופלאה נעלמה, כל הרִיק נמלט לאויר
ומצא מפלטו בתוכי.
זה כבר כמה ימים שאני מבינה שמשל המערה פועל גם ברוורס.
אנשים בורחים מהשמש הצורבת, מהאור ששורף בעיניים. הם בורחים פנימה וקושרים את עצמם
בכח לקירות המערה, בכח מפנים מבטם שוב – אל הצללים המוּכרים.
הניוון, הסולידיות חוזרים ובגדול.
באמת שאני לא מפונקת, אבל לשמוע אנשים פוסלים אותי על הסף,
על הסוף (ובעצם, זה על ההתחלה) – זה לא ממש צורת הבילוי המועדפת עלי.
בסה"כ רציתי למצוא לי מקום לגור בו…
בסה"כ שאלתי בטלפון אם יש בעייה עם העובדה שיש לי
חברה…
כנראה שדרשתי יותר מדי : מאותו מסכן שלא רצה שידעו שהוא גר
עם סוטה, מאותו איש נבון שלא רצה להידבק
(!) ומאותה אחת שכנראה הבעייה החמורה שלה לא יכולה אפילו לעלות על דל שפתיה
המגמגמות.
מבקשת סליחה מאלה שלא הזכרתי, אני יודעת שגם לכם מגיע
קרדיט מפוקפק…
רבותי, בואו נרגע קצת עם האופוריה.
בואו נשמור לעצמנו את אותו פאסון עדין, או לחילופין את
אותו שריון חלוד אך אפקטיבי.
בואו נסתכל עוד קצת מלפנינו מאחורינו ומצדדינו, לפני שנשמע
קול נפץ אדיר ונראה פתאום ברור מדי.
–
@מיקי, את לא כועסת
שגנבתי לך את הלוגו, נכון?
–
סליחה, אני מתאמנת על הספרדית שלי..
27/12/1998 21:6
שונמית
shunamit@hotmail.com
–
ר&1460#יק = ריק
מו&1468#כרים = מוכרים
אולה!
–
ספרדית?!!!
27/12/1998 23:55
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
ואני כבר פינטזתי על כמה קללות עסיסיות ($%3ק*&!@^$ –
???).
"ישנן בריות שלעולם לא יהיו בני אדם; הם ישארו
צפרדעים, לטאות ונמלים."
ה.ה – דמיאן
(ומה עם מדוזות? אה הרמן, אותן שכחת!? )
ואם תשאלי אותי (לא ששאלת, אבל אולי עוד תשאלי), לדעתי זהו
משפט מעליב ביותר!
לצפרדעים, ללטאות ולנמלים.
כועסת? מה פתאום!?
אני זועמת!!!
זועמת על כך שאני עדיין לא יכולה לכתוב את הלוגו הנ"ל
שלך.
אה, ואל דאגה – לא אעז. אפילו לא אקנה שוקולד (-:
–
And a cool slogan I saw
somewhere:
28/12/1998 0:3
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
Hetrosexuality Is Not
Normal, Just Common.
–
מהמגירה לדיסק 