"ואת מי ננפנף היום במנגל ויש גם שיר ולחן מצוין" מאת תמנון

היום יהיה נפנף לאומי שזה נראה כמו שדה קרב אחד גדול …ואיך היה אפשר אחרת….

שיר (בניצוחו של יצחק גרציאני עם מקהלת מכבי האש)

פזמון חוזר עם ניפנוף ידיים כמו ברושים:

אש אש
מדורה
תחתונים
של פראחיה

בית ראשון:

הכבד צלוי בפיתה
הצלעות צלויות בפיתה
הלבבות על האש עוד מעט וישר לפיתה
יאללה יאללה נפנף
וכולם רוצים לישון

פזמון חוזר והפעם רק מלטפים את אברי המין:

אש אש
מדורה
תחתונים
של פראחיה

בית שני (החורבן כאילו דהא…) :

סבתא למה האוזניים שלך גדולות?
סבתא למה העיניים שלך גדולות?
סבתא למה הידיים שלך שעירות?
וסבתא למה השיניים שלך גדולות?
(ולמהדרין…"למה השדיים שלך גדולים")

פזמון חוזר (רק נשות הכבאים):

אש אש
מדורה
תחתונים
של פראחיה

בית שלישי (מוקדש לכל מעצבי הבשר הארץ-בעלי האיטליזים):

אנטריקוט….45 שקל לקילו
כתף בקר…..45 שקל לקילו
סינטה…….45 שקל לקילו
עצמות…….45 שקל לקילו
עור מתוח לתופים…45 שקל לקילו תופים בקלקיליה

רב תודות למארגני טקסי העקדות הלאומיים לדורותיהם,מי יתן ויחלקו קצת מהאמצעים גם לנו ,לאלה שבחיים,ולא רק למטרות (הקרטון-במקרה הטוב)צודקות ומקודשות , שהן לעיתים קרובות מידי נראות בצורת הצלחת שלהם …

כמו תמיד המארגנים מקבלים את הנתח הארי.ורק מהם אפשר ללמוד שאי אפשר לאכול בשר מבלי לשבור כמה ביציים
ועדיף שהן,הביצים לא יהיו שלהם.וגם במקרים שכאלה יש תמורה וכתבה וסיפור והמשך הצדקה להמשך מעשיהם.

ורק מהם ניתן יהיה לשמוע את המשפט הנצחי…"שהם ציוו לנו את החיים"…או…"למרות הכול"…משפטים עיוורים וכל כך לאומיים שמיד משכיחים את פני האבל של המשפחה שכן ההצגה חייבת להימשך ,והמארגנים חייבים לספק את הסחורה חמה ובזמן….ולמה? ולמי?…
הכל סביב הצוורים השמנים של נשותיהם ופילגשותיהם הפולניות….יהלומים ,אחי,וגם פה מתקיים מוטיב האש…הפחם…