אתר הסיפורים הקצרים התעדכן
21/8/1998 22:24
השחף
–
השבוע באתר:
* סיפור שלי בשם "אנחה".
* הגיגו של קאנט.
* במדורה של שיר – שיר בשם "מכירה
פומבית"
תהנו (-B
–
כדאי לבקר שם …
22/8/1998 1:18
חייכן
a_walkman@hotmail.com
–
מומלץ לנסות – נחמד, מקורי, מעלה חיוך או
מחשבה …
–
בחיים
הכל עובר
22/8/1998 1:8
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
בחיים
הכל עובר
אני
מבטיחה לך, אתה תסתדר
תמצא
מישהי שמתאימה לך יותר
מישהי
שתבין אותך, איתה תוכל
לדבר,
תראה, זה לא אתה זה
אני,
אני מרגישה צורך
להיות כרגע לבדי
רק עצה אחת, החברה הבאה…
עדיף שהיא לא
תצטרך לעשות את כל
העבודה בעצמה!
–
לנטלי, לרגל קנית חזיה במידה גדולה יותר…
22/8/1998 1:17
מחמשר
החמשירים
–
מעשה בבחור שמו
אלעד
שהיה כה
בודד ולבד
עד
שעמד לו בים
עד קצה
העולם
מאז
יש לו דד בכל יד…
–
************************************
22/8/1998 1:31
תמנון
–
טורק הדלת
מעבר לדלת
הכתפיים כואבות ממלט
כל הכבוד
שתק הדלת
ולוילון
החור נשאר
–
לוח דואר
22/8/1998 18:52
אביתר-דואר
–
כדאי לכם לבקר. אתר שירה, סיפורים קצרים,
בדיחות, ועוד.
–
משהוא חדש: מוות…
23/8/1998 3:48
CAT
–
שלום לכם ידידי וקוראי הקבועים….
החלטתי לא לכתוב על הדכאון העמוק שלי אבל כמו החלטות רבות
שעשיתי בחיי זאת לא אחת מאלה שאני מתכוונת לעמוד לצידן…
בעקבות החלום של הלילה שעבר אשר בא בעקבות
רצף החלומות האחרונים שלי
רגשות אשמה בדידות וחוסר אונים מציפות
אותי מבפנים ומאיימות להתפרץ אחוצה בצעקות סבל נוראיות
אי היכולת להגשים את אותו רצון מעוות
פוגעת בי קשות הן במישור הפיזי והן במישור הרוחני…
לא חשבתי שהגיע למצב שבו ארצה למות… ולא
בשביל אותן סיבות רגילות אלה אך ורק בשביל החוויה…
כל בן-אדם בזמנו זוכה לאותה חוויה קסומה
המוות! ואיש לא לוקח זאת בתור משהוא חיובי…
המוות תמיד קושר לסבל, כאב ובמידה
מסויימת אימה…
וכל זאת פחד מן הלא ידוע….
אך הלא ידוע יכול להיות נפלא אם רק רוצים
בכך….
–
חזק אך מתון!
23/8/1998 3:51
מני
–
נפלא! פשוט נפלא הדרך בא את מתארת את הפחד
מהמוות כפחד מן הלא ידוע
צודקת ואולי לא….
–
ואולי לא…?
23/8/1998 12:27
CAT
–
היי! ותודה על המחמאה!!!!!
לא ראיתי אותך כאן בעבר אז אתה בטח חדש,,,
ובכן ברוך הבא ותהנה משאר כתבי
בהוקרה CAT
–
וואוו!!!!!!!!!
23/8/1998 18:37
ירון
–
ממש מלא עוצמה!!!!
גם שאר עבודותייך טובות מאוד , מצפה לשיר
הבא
–
תודה רבה!
23/8/1998 18:39
CAT
–
השיר הבא שלי "יצורים שמימיים"
כתוב למעלה…..
–
אתה
ביקשת
23/8/1998 13:41
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
באת
וביקשת והצעת בשלושה
ואמרת
שתזמין ידידה מהצבא
ואני
קצת נעלבתי
קצת
הסתגרתי בתוכי
אבל אתה כל כך רצית
עד
ששכנעתי את עצמי
ובאמת הגיעה חלי, והיה ממש נחמד
ואתה פתאום מצאת את עצמך בחוץ, לבד…
–
ציפי. אחלה. ממש מבדר ונחמד.
23/8/1998 17:47
שלום
anti945@hotmail.com
–
אני אוהב את המינ-יאטורות שלך.
משעשע ומבדר!
שלא ייגמר לעולם!!!
–
יצורים שמימיים.
23/8/1998 18:30
CAT
–
מה אומרים למלאך שטוען שאלייך ירד?
אני רוצה לעזור רק תיתני לי תיד, אני אקח
אותך מעבר לעולם הזה ובחזרה….
אבל אני איני רוצה ללכת, אינך מבין מלאך?
אני אולי מתלוננת אבל אוהבת את חיי
ואת ליבי מילאה תחושה מוזרה שאולי האושר
שאליו יחלתי נמצא מעבר לפינה
ואותו מלאך , הלבוש בשחורים, פרש את כנפיו
והמריא לשחקים
אותו המלאך לא נתן לי תשובה אך החליף את
הכעס , הבדידות והיגון בתיקווה.
CAT
–
מלאכים שחורים אה?
23/8/1998 19:3
גדי
–
את נשמעת אופטימית יותר, בניגוד לשאר
החומר שלך קרה משהו?
–
כן מלאכים שחורים וכן אופטימיות!
23/8/1998 19:7
CAT
–
שום דבר מיוחד לא קרה,
לא כל מה שאני כותבת כל כך אפל זה תלוי
במצב הרוח שלי
ובאותו יום מצב רוחי היה מרומם ביותר
–
כלב
23/8/1998 19:29
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
בנקודה מסויימת החלה ידו לרעוד, ידיים
תמיד רועדות בנקודה מסויימת, וחשב, או קיווה, שיוכל לדחות את הנקודה המסויימת הזו
עד שיגמור את שרצה לגמור, ואם לא יגמור, יגיע לפחות למצב בו אפשר להפסיק ולנוח,
ואז להמשיך חזרה, כאשר רצף מחשבותיו הקטוע זוכר עוד מהיכן להתחיל.
והתחלה? לא זוכר אם יש.
וגם אם ישנה התחלה, חסרת תועלת היא, תשמש
אולי כרקע, התחלות תמיד משמשות כרקע, חשב ורשם "אקספוזיציה" (כבר לא
כואבת הרשימה, לא כבעבר לפחות), ורקע, בשל היותו רקע, יחוויר אל מול העכשיו, ואין
דהוי יותר מרקע חיוור, ולכן מה החיפוש הזה לו אחר התחלה? וויתר עליה.
נתנו לך ציפורן עט, וכיסא, ושלשלת לרגל,
וארבע קירות ודלת. ונתנו גם איש נכנס דרך דלת יוצא דרך דלת מכניס אוכל מוציא אוכל
ושאר צרכים שלהוציא חובה, ולא מדבר ואף שביקשת נייר לא מדבר, דיבור אין בנשמת פיו,
כך הסקת, ושרשרתך המהודקת היתה עוצרת את התנופה, קוטעת מחשבות זדון על בריחה מבעד
לדלת, וציפורן עטך, כמעט מבקשת את עור ושרירים וקיבה, כואב פצע בקיבה, אך ממאנת
לצאת אל האלם ההוא אוסף צרכיך, הלא מי יאסוף צרכיך עתה כאשר קיבתו פצועה (תהית
לרגע האם ידבר אז), ודימוי ערימות צרכיך המתפרשות לאורך החדר הלא גדול הזה העלה בך
קבס, כך מחניק את רצון העט הדממת גופך, וברבות הימים אף המשכת לכתוב, ללא נייר,
בעודו נכנס ויוצא ויוצא ונכנס עד דהו עיניך מלראותו.
אין על מה לכתוב פה, ואין בכתם האלם היוצא
ובא כל אפשרות לשינוי המצב, וכתיבה הרי היא המשמעות של כל זה, ציפורן לךהרי לא
בכדי, וגם אם כן, גם אם כתיבתך המרובה תמצא עצמה מתפוררת באותו החדר עם כתם איש
יוצא ובא, גם אם כן הרי זה משהו לעסוק בו, וכבר נדמה לך שלא מבחין במשמעות
האותיות, גם אם "ירח" היה עולה ומבצבץ לך מבין תנועות היד (לא משנה
איזו, אחת מהן) ממשיך היית, משאיר "ירח" שם, אוכל עצמו ראש חודש, וממשיך
בכתיבתך, אין למחוק.
וכבר הגוף מכוסה, תילי מילים ספירלות על
אצבעותיך, ידך, גופך, רגלך. מביט על הרגליים, כתם איש נכנס, המילה "כלב"
רשומה ליד טבעת השרשרת, כתם איש יוצא, פיך ריר לבן, היית נושך אותה עכשיו, חושב,
היית נושך. כלב, וזו אפשרות, אולי יחידה, כנראה יחידה, אין לפסול אחרות הרי, גם אם
לא הופיעו עוד, ואם תנשוך? תאכל קרסול ועצם, ככלב תאכל, משתחרר מטבעת כדי לאפשר
לציפורן עט את יעודה, ומבלי שתיאלץ לחשוש מצרכיך הנערמים, שכן יש דלת, וככלב תדדה
דרכה,
אך מילותיך הנערמות, גללים גללים,
באין איש שיפנה אותן,
אוחזות
שיניך רחוק,
רחוק מדי,
מרגל ומשיני כלב.
–
ציפורני השטן.
23/8/1998 20:12
CAT
–
ראו אותי נחלצת מציפורני השטן, והוא מצחקק ויושב לו בצד
במבט של אימה , קפוא ומסוגר השבתי חיוך
כאין דאגה,
כל מה שידעתי נשכח, ומוחי נשאר ריק , אך
גם מחשש.
וכמו תינוק שנולד בעיניים תומהות , התחלתי לשאול אלפי
שאלות
ומרגישה מנוצלת ולפעמים בודדה למרות שאמרת
שזאת אהבה
תגיד לי ,שטן, אהובי היקר איך מתקנים את
מה שנשבר?
החיוך אז קפא ובמבט מהורהר השיב אהובי:
נישבר מה נישבר?
אני עוזבת, אמרתי, לא תראה אותי עוד, כי כשהאמון נאבד נאבדת גם
האהבה.
וכאילו אינו מבין זעק: אבל אמרתי שזה קרה
רק פעם אחת, וציפורני השטן ניסו בי לתפוס במילים מתוקות והבטחות רחוקות
אך עכשיו תורי לצחקק ולהביט מן הצד, בעוד
הוא ממשיך להאחז במה שאבד…
–
כנ"ל לשאלה של גדי.
23/8/1998 22:38
ירון
–
פשוט מסוקרן….
–
גדי וירון בתשובה לשאלה:
23/8/1998 22:42
CAT
–
כן ! אבל זה היה מזמן !!!!!
זה כל כך שקוף? אני מניחה שאי אפשר ממש
לפספס….
–
כמה מזמן?
24/8/1998 13:40
ירון
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אולי תפסיקו לשאול שאלות מטומטמות ותגיבו
על השיר
24/8/1998 13:43
CAT
–
(הודעה ללא תוכן)
–
נושא רגיש? לא ידעתי , סליחה!
24/8/1998 15:3
ירון
–
(הודעה ללא תוכן)
–
הנושא לא רגיש פשוט השאלות שלכם לא
לעיניין!
24/8/1998 15:4
CAT
–
)הודעה ללא תוכן)
–
ציפורני השטן: ההמשך…
23/8/1998 20:30
CAT
–
מילים מתוקות ואלפי פרחים מנסים לרדוף
זכרונות נשכחים,
עוד נסיון כבר לא תקבל, נמאס מהשטויות
שאתה מעולל, אותו השטן ואותן הפנים ושוב
הוא פונה ומבקש רחמים
אהובה שלי, סליחה זה לא יקרה שוב, באמת!,
פשוט באותו היום לא יכולתי להתאפק…
וכמה נחמד וכמה מעורר להקשיב לתחנוניו כמו
כלב שסובל…
ועכשיו זאת אני שתחליט החלטות, מעכשיו אני
מבטיחה הבטחות שיקריות
תמשיך לילל, שטן יקירי, כי אותן הדמעות כבר לא נוגעות לליבי
וכמו ילד גדול תגיד לי שלום, חבל שלא חשבת
על זה …
באותו היום…
–
חבר שלך בגד בך????כי זה מה….
23/8/1998 22:16
גדי
–
שמבינים מהשיר (שני החלקים שלו)
