בולע ורק אחר כך מגרגר
28/8/1998 18:42
עוגי
–
התאריך לא ממש זכור לי, אני רק זוכר שזה
היה יום קר
(הייתי כותב אפילו קררררר)
מינוס עשר מעלות והשמים בהירים מתמיד !
כן ככה זה בפולין השמים בהירים תמיד גם
שיורד שלג או גשם.
אני זוכר את עצמי מתעורר ומפנה את מבטי
לעבר החלון שהיה באותה עת מכוסה שלג לבן
ורואה את שותפי לחדר עדיין מתהפך במיטתו
אני קמתי באיטיות ברקע נשמע קול עצמותי
הנוקשות זאת בזאת מעוצמת הקור והלכתי לצחצח שיניים
אני מחליף בגדים ולאחר מכן יושב עם כוס
קפה בוהה בזריחה הצורמת מעל וורשה המושלגת וחושב לעצמי :
אך ארץ כל כך שחורה עוטה על פניה מסכה כל
כך יפה ולבנה ?
או אפילו יותר מזה כיצד אני בולעה את
הפיתיון הזול הזה של המסכה ואף לרגע נהנה ממראה העיר הגדולה שעדיין לא התעוררה
סמניי חיים מתחילים להראות בחדר ושותפי
מתעורר, גם לו לוקח דקה או שניים כדי להבין ! ,
אני יכולתי לקרוא את מחשבותו (שיט עדיין וורשה? )
אני מחייך לעצמי .
צהריים
(שוק קטן של עירה קטנה ליד וורשה)
אני ושתיי ידידות מטיילים להנאתינו בשוק
מחפש מה להביא הביתה (מתנות) אני מבחינתי לא להביא כלום
אבל ……
אמא לוחצת (האח הקטן יהיה מאוכזב)
עובר קצת זמן ואנחנו מתפצלים אחת הידידות
עוזבת אותנו למען חנות מזכרות זולה (גם אמא שלה לוחצת)
אז אני וידידתי מטיילים לבדנו ברחובות
פולין רחבת הידיים מדברים על החיים בכללם ושוקעים באופוריה קטנה שעוד יגיע היום שנחזור הביתה, כן אני זוכר
את החיוך שנשפך על פנינו כשדמינו את הבית.
עומד להחשיך קצת עצוב קנינו הרבה הכסף נזל
מידנו כמו מרגרינה שמותכת על מחבת חם מחליטים לחזור לישון קצת לפני הטיסה (זה לא
ממש התבצע)
טיסה
כולם עייפים חבר שלי ישב מאחורי ודאג
להשתכר מיין לבן שחילקו חינם במטוס
ואני ישבתי ליד ידידתי ושתיתי קולה תוצרת
צ'כיה מקשיב בערמומיות כיצד מתחיל ידידי השיכור עם הדילת הפולניה
מביט בידידתי היפה נרדמת על כתפי כשחיוך
מסופק עולה על פניה (היא בטח חשבה על הבית)
מביט כיצד שערה השחור מכסה את פנייה
החלקות ואת חיוכה המתוק ומריח את ריח החיים
מתחיל לנסות להסתכל למטה כדי לראות את
פולין "בית הקברות הגדול ביותר בעולם" בפעם האחרונה
אך לא ממש מצליח
בנתיים ידידי השיכור כבר הספיק להתחבר עם
הדייל (יוסף)
דימעה עומדת אך לא יוצאת
אני מתנשם בכבדות
ונרדם
28/9/98
יושב מתגעגע וכותב זיכרון שהייתי צריך
לכתוב ממזמן
ניזכר כיצד הציע לנו מוכר פולני בשוק קטן
שבעירה קטנה ליד וורשה לקנות "כובע נחמק" לדבריו
נחמק ?
כן, נחמק !
עכשיו שאני עושב חושב ומנסה לסכם, להזכר
בכל מה שהיה בפולין עולה במוחי מילה אחת ….
"נחמק"
–
לכבוד ידידי שבולע ורק אח"כ מגרגר
29/8/1998 0:20
דיזי
dizzy_2000@hotmail.com
–
בוא אוגי ואספר לך מעשיה הקשורה לסיפור
שכתבת.
פעם אחת לפני שנים רבות רבות
חי בכפר קטן ורעוע, איכר שלצורך העניין
נקרא לו ינון.
ינון היה ידוע במידותיו הגדולות ובחרוזיו
הנהדרים.
כשינון היה חורז חרוזים, לא היה מי שלא
היה מתפעל ומשבח אותו.
(כולל יפה המזכירה, שביצעה את עבודתה
במסירות ובהנאה רבה !)
אך החיים של ינון היו רחוקים מלהיות
מושלמים…
לינון הייתה אויבת מושבעת בשם עליזה
(עליזה חכים, ולא עליזה און שאומנם גם
הייתה אויבת שלו, אך זה כבר סיפור אחר)
אותה עליזה גם כן הייתה חורזת אך לא ברמה
של ינון ולכן קינאה בו.
כל שנה היו בוחרים בכפר העלוב והדלוח נציג
שייצג אותם בתחרות החריזה השנתית,
וכמובן שינון היה נבחר כל שנה, וכמובן
שעליזה הייתה מתעצבנת כל שנה וזוממת תחבולות איך להפיל אותו !!!
יום אחד הבריק רעיון נועז במוחה החלול של
עליזה !
עליזה שכבה עם כל חברי הועדה שבוחרת את הנציג ,
ובכך הצליחה עליזה ,בעלת ניסיון חריזתי של
שנתיים בלבד, להשתחל לנציגות הכפר הזעיר והשחוק,
ובכך להדיח את ינון (שגם זכה לפני מספר
שנים בתואר הפרונקל של הכפר) מהתפקיד שכה היה מגיע לו.
ובכן אוגי, אתה בטח שואל את עצמך מה הקשר
בין אגדה קסומה זו לבין סיפור שכתבת,
ובכן הכפר היה פולני…
–
ביעותי לילה
28/8/1998 21:35
תור
–
כשאני שרויה בשפעת עם חום
ושוכבת את מחלתי במיטה
בשנתי אני נוטה לחוות בחלום
תרחיש שחוזר ומכה בבעתה:
בחלומי יש ים וסירות של מפרש
ממטירות ביניהן כידונים וחיצים
מרגישה חרדה אז כים הנגרש
בלי לזכור בדיוק כיצד הם נראים
אך חשה אני שחשוב ועיקר
כיצד יוכרע וייגמר זה הקרב
כי כל עולמי תלוי בדבר
וכל עתידי שיבוא…. מעכשו
ואז מתעוררת אני בבעתה
ונרגעת ש"בסך הכל זה חלום"
ונרדמת שנית בחום הזיה
ושבה
לצפות באותו המקום
כך חוזרת אני בבעתה ונטרפת
על ספינות משוטים ואייל הולם
כשאני הנוכחית בחום מ ת ר ו פ פ ת
שב
מכה בראשי הגלגול הקודם!!
–
דברים על דיוקם
29/8/1998 2:52
144
–
בלי קשר דווקא לשיר. רק שאנשים כאן ידעו.
(מי שמעניינים אותו דברים כאלה)
ביעותי לילה לא זוכרים. רק נכנסים למצב
הולך ומתגבר של חרדה/מצוקה עד שמתעוררים מעצמת הסממנים הפיזיים.
סיוטים יכולים להיות עם כל התכונות של
ביעותים רק שאותם גם זוכרים.
שתי התופעות מתרחשות בשלבי שינה שונים,
ובעת הופעתן כתסמינים קליניים לעיתים יאפנו בעיות שונות (כלומר יש בעיות שיתאפיינו
באחד ולא בשני ולהפך).
באנגלית הן מובדלות כ
nightmares
לעומת night
terrors
הראשון סיוטים והשני ביעותים.
תודה סליחה ושבת שלום.
–
אהבתי
28/8/1998 23:12
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
אהבתי כשבאת אלי כל כך נרגש
אהבתי כשרצית אותי והרגשת חלש
אהבתי שחששת שאגיד לך לא
אהבתי את החיוך שלך כשאמרתי בוא
אהבתי שהיית חברי הראשון
אהבתי שגילינו ביחד המון
אהבתי כל רגע שהייתי איתך
חבל שאהבתי את הפרידה ממך.
–
אחלה שיר
28/8/1998 23:48
עוגי
–
אהבתי …..
את הסוף
–
אהבתי.
30/8/1998 13:44
אץ קוצץ
–
אהבתי גם לחם אהבתי בצל
ואת ציפי אהבתי יוצא מהכלל
השורה האחרונה תמיד מחרבת הכל…………
אהבתי!!!!.
–
למה
28/8/1998 23:50
עוגי
–
אין פה תגובות היום ?
מה קרה לא גולשים בשבת ?
🙂
–
מאלתררררר מספר 3
29/8/1998 11:51
דיזי
dizzy_2000@hotmail.com
–
בלילה של שקט
כמעט נשברה לי המיפרקת
ומרוב התרגשות ובילבול
התייבש לי החתול
והכל בגלל שיחות עם ידיד
שמפתיע אותי תמיד
אך למרות אותו חבר
אני עדיין מאלתרררררררר
–
לא נעים אבל ….
29/8/1998 12:52
עוגי
–
לא אהבתי ממש את הקטע האחרון שלך
(מאלתררררר3)
SORRY 🙂
–
דברים שעשינו השבוע
29/8/1998 12:6
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
השבוע היינו, כל חברי תנועת
משה והרפורמים (התנועה העולמית
והסניפים), בשני ארועים הקשורים זה לזה.
ביום ראשון היינו בחינה וביום חמישי היינו
בחתונה.
נודה על
האמת, לא אנו חובבים ארועים מסוג זה
במיוחד. אולם הזוג המדובר הינם
שני אנשים כה יקרים וכה מקסימים
לליבותינו, עד שחרגנו ממנהגנו ונסענו לאותו קיבוץ בדרום הארץ שם
התרחשו הארועים.
היה נהדר.
שמחת
בית השואבה של ממש.
ורצינו
לאחל כאן לזוג הצעיר שיהיו חייהם סוגים
בשושנים.
שידעו
אושר ועושר.
שירבו נחת אחד מין השניה ולהפך
ובכלל שידעו רק טוב.
שלוחה להם ל – א. ול – ש. אהבה גדולה
מאיתנו
משה והרפורמים.
–
היה מיץ בחתונה ?
29/8/1998 12:54
עוגי
–
(הודעה ללא תוכן)
–
welp ogi..u chooose
29/8/1998 13:6
Stranger
Stranger@FreeStamp.com
–
hi man
wazup?
welp i guess everything kewl
just what we will do now
ahhh…the IRC is much better =)
–
על
סיבות היותי קודר
29/8/1998 12:12
צביקה
הקודרני
–
סתם
בלי
סיבה
ככה זה
–
אהה…..
lol
29/8/1998 13:8
סמדר
smadars@netvision.net.il
–
)הודעה ללא תוכן)
–
למה אני עמומה
29/8/1998 12:15
מירב העמומה
–
זה סיפור
ארוך
לא
ניכנס אליו עכשיו
הבנתם?
–
לא, אני לא מלאך
29/8/1998 12:16
המלח
גבריאל
–
ונמאס לי
שטועים כל הזמן.
–
מהמגירה לדיסק 