המקום הזה עמוס
במתחסדים,מתייפיפים,סוטים..ובקיצור..
10/10/1998 15:45
ממוצע הישראלים.
–
(הודעה ללא תוכן(
–
I remember you
10/10/1998 20:45
מים
–
***********************
You are so fine to me,
Handsome and tall , I remember you,
Soft and kind, I remember you,
On my skin is the gase ,
Of your bright sparkling eyes,
Eagerly spying my moves,
My heart is brimming with yearnings,
My lungs , saturated with your smell,
Your image braces my imagination,
Fortifies in the trenches of my mind,
Clings to me to wherever the day takes me,
There we are together, doing our daily chores,
There we are together, when the sun sets in,
You and I usher in the night,
Together we slide to under the covers,
Coiled in each-other, a braided wreathe ,
Together we fall asleep,
Together ,
I miss you ……
************************
מים
–
such beauty
10/10/1998 21:23
שפרירית השחר
–
(הודעה ללא תוכן(
–
Love you
10/10/1998 23:38
I
–
*
–
פשוט לבכות!!! 🙂 מרגש!
11/10/1998 2:39
הבת החורגת למשפ' חורגין
–
(הודעה ללא תוכן(
–
חיה, לתקוף!!!!
11/10/1998 3:8
ציפורה, משפ' חורגין
–
לפחות היית מנסה להשתלב במשפחה.
אפילו בתור מחזיק מפתחות לא היינו לוקחים
אותך.
חרא עולם, את לא מבינה?!!!!
–
עולם-קקה-אני-גם-בוכה-פיפי-קקה-בוכה-כל-פעם-שאבא-מרב
11/10/1998 3:33
חיה-המתה, משפ' חורגין
–
יץ.
אין-לי-אחות-חורגת-רק-את-ציפי-שאמא-יותר-אוהבת-וגם-
את-אח-שלי-היא-יותר-אוהבת-ואבא-לאשאני-יוציא-לה-
את-העיניים-?-?-?
–
אבא של ציפי!
10/10/1998 21:8
בעלה לשעבר של ציפי!
–
אבא של ציפי היה נוראי
הוא הרס למשפחה את השם והאשים אותי
הוא עשה רושם רע
על ציפי הנפלא
הוא ניסה אותי לרצוח
לא הייתה לי ברירה לברוח
ועכשיו ציפי תקשיבי כי זה חשוב
האם תנשאי לי שוב?
והפעם תרחיקי את הרוטווילר של אבא שלך
ממני
–
שמישהו יפנה מפה את הטיפוס החלוש הזה.
10/10/1998 23:47
The wizard of Oz
–
קריאת הפוסטים שלך ממש עושה לי טעם חמוץ
בגרון.
מה הפואנטה בדיוק??
זה אמור להיות קומי??
סאטירי???
סיפורי??
פיגורי??
אנא
רסן את עצמך
ואם אין לך משהו לומר הסתפק בקריאה
גם טוב.
ולמד מהדחליל העניו, שהיה אומר במצבי ביש
שכאלו – "אוי.. הלוואי והיה לי
מוח"
להתראות בסיבוב.
–
אני נעלב! אני בוכה! אני צורח! תלמדו
מסופרון שלמד
11/10/1998 2:13
בעלה לשעבר של ציפי!
–
(הודעה ללא תוכן(
–
לכמה זמן את סוגרת את הטלפון הזה
10/10/1998 23:58
ניחוש-חוש
–
לכמה זמן את סוגרת את הטלפון הזה?
שאלתי אותך
והקול הזה שמשגע אותי בכל פעם מחדש,
הקול שלך
עונה לי בשקט: אין לי מושג…
אין לך מושג…
אל תסגרי את הטלפון הזה , אני מבקשת ממך
ללא קול
דברי אתי ,
עשי הכל ,
רק אל תסגרי את הטלפון הזה.
רק את תעשי לי את זה.
–
להלן הציטוט המקורי
11/10/1998 0:36
המעורער-מהר-אדר (ליד ירושלים(
soul_musician@hotmail.com
–
יתכן שהפטנט הוא: בירות. וודקה.
כדורים למצב-רוח-טוב-היי.
לא נכון.
מעטפה עם תמונות נשלפת מהמגירה השלישית
מימין.
נייר הטואלט מונח ממש לצידה.
ובעל-הבית כבר שתה שלוש בירות.
מה הולך לקרות?
תנו לי משוגעת-טובת-לב.
חמה וחתולית. חכמה ומקורית.
זאת דרישה, לא בקשה.
1990-17-JAN
–
ביני לביני אמרתי
11/10/1998 1:33
המעורער-מהר-אדר (ליד ירושלים(
soul_musician@hotmail.com
–
או הכל – או לא כלום. גם זה בבסיס הדברים.
אני תמה מול הראי.
אני מתפלא אל עצמי. ביני לביני אמרתי. אל
עצמי הגיתי רעיון כזה.
השתוממה נפשי אל עצמה. הדהד דברי.
צורחים זרעוני- תן לנו ביצית אישה להפרות.
צורחות ביצותי – תן להם מהר, ותן לנו
לחלוחית חמימה להישען כנגדה.
צורח דמי. לסתותיי הדוקות.
שקט. שקט. אין דבר. אין אף אחת באזור.
ואין לי כוח לדבר על לב אחת שתתרצה.
הירגעו. שתקו כולכם. הירדמו עד הבוקר.
עד האביב. עד שתבוא השמש שלנו.
פועם הלב נוגות. תוק-תוק. שעון. תוק-תוק.
ימים. תוק-תוק.
אדישות חורפית. ערפל בקור הערב.
ציפורים נודדות מחרבנות על ראשי. כפות
רגלי מסריחות אל עצמן
שונאות את ריחי. קרקפתי מגרדת ומפזרת
קשקשים בין שני מיליון
שערות-ילדות, ושבע לבנות ביניהן.
וסוף-סוף העיניים נוטות להיעצם. נשימות
האף מונות את עצמן.
אני, מי היה מאמין, מגזם שערות באפי, מדי
זמן.
צלצולים באוזניים. פתאום השקט צורח.
ממציא שמש על פני והולך לישון.
שני אקמולים, הערב, וגיבובי שטויות. אבל
גם זה סגנון.
[03:30 , 1990 – JAN – 25]
ביני לביני
11/10/1998 2:46
חשבתי
–
שזה פשוט יפה.
אהבתי!
איך המרחק של 8 שנים?
–
הבירות נשארו, והכרס טפחה מעט. יותר קל
להרדם
11/10/1998 3:22
הממ"א
–
ויותר קשה לקום בבוקר.
כותבים באינטרנט, לא ביומן.
(ואולי גם מצאנו את המשוגעת-טובת-הלב שלנו(
–
13 רשימות ענק של מאות קישורים מומלצים
11/10/1998 0:47
שרונה1
–
פתחנו מדור חדש של קישורים לאתרים מדליקים.
–
מים מים מים
11/10/1998 2:17
בעלה לשעבר של ציפי!
–
הלכתי למכולת לקנות בקבוק מים
נכנסתי חצי ערום כולם נעצו עיניים
שילמתי יצאתי
פתחתי את הבקבוק
מרטיב את כל הגוף
בחרתי במראה הרטוב
להפגין קצת גוף חטוב
מה יצא לי מזה: גבר צעיר שעומד בחוץ
בתחתוני בוקסר
עושה לנשים את הבוקר
–
ציפי ציפי ציפי את ליבי תציפי
11/10/1998 2:22
בעלה לשעבר של ציפי!
–
הכרות קטנה
אני בן 19
אני גר באילת
אני משרת בצבא בעוד חצי שנה מסיים
אני
ח ר מ ן ! ! !
אני מת על ציפי
אני חמוד ונאה
גבוה 1.85 עיניים חומות שער שטני
גוף חטוב ומת על ציפי
–
אתה בחיים לא תקלוט תרמז אתה לא רצוי
פה…
11/10/1998 2:28
האחות החורגת לבית משפ' חירוגין
–
איך נשכנע אותך לעוף מפה יא דבק!
–
רק שציפי תבקש ממני אני אלך כי אני אוהב
אותה
11/10/1998 2:29
בעלה לשעבר של ציפי!
–
(הודעה ללא תוכן(
–
איפה ציפי שאנחנו זקוקים לה!
11/10/1998 2:32
האחות החורגת לבית משפחת חורגין!
–
(הודעה ללא תוכן(
–
אני ממש שנוא פה טוב אני לא אכתוב שירים
רק אבקר!
11/10/1998 2:34
בעלה לשעבר של ציפי!
–
(הודעה ללא תוכן(
–
כך עדיף!
11/10/1998 2:35
הבת החורגת למשפ' חורגין
–
(הודעה ללא תוכן(
–
חורגת חדשה הצטרפה למשפחה תכירו אותי
11/10/1998 2:38
הבת החורגת למשפ" חורגין
–
אני בלונדינית לא מטומטמת ולא טבעית
אני בעלת עיניים כחולות ואני חטובה ומתוקה
בת 16 ושהיה לכם יום נעים למחר וגם חיי
מין נפלאים
ביי
–
יא פרחה, תיזהרי ממני!
11/10/1998 2:55
ציפורה, משפ' חורגין
–
מה משך אותך למשפחה שלנו? האהבה והחום
שאנחנו מביעים אחד כלפי השני?
או אולי החרא שאנחנו אוכלים כל יום? אולי
גילוי העריות בינינו, זה באמת אחלה.
אבל כל אפס שמסתכל עליך רואה שאת לא שייכת
אלינו, אפילו לא בתור חורגת, אז תחפשי לך משפחה אחרת, תמיד יש מקום במשפ' בנאי.
שלא תעיזי לקרוא לעצמך חורגין, אנחנו נשסה
בך את חיה המתה, היא תאכל אותך!!!!!
–
יופי בוביק. עם החגורה.
11/10/1998 3:17
האח החורג למשפ" חורגין
–
ראית את החריינית הקטנה?
חושבת שלהיות חורגין זה מבחירה…
שתלך תחפש את המשפחה שלה…
–
יש לי רק שתי אחיות טבעיות. חיה המתה
וציפורה. כל
11/10/1998 2:44
האח החורג למשפ' חורגין
–
השאר מתחזות !
תיזהרי יא שרמוטה, אנחנו, במשפחת חורגין,
יכולים
להיות מאד לא נעימים, אם להשתמש בלשון
מעטה.
להשתמש?
הנה:
חרא עולם !
–
בוא חמוד, בוא נלך הביתה
11/10/1998 3:1
ציפי
–
אני אתן לך להחזיק לי את הפיטמה.
רק תעזוב את הפורום, הם לא אוהבים אותך
פה, אתה לא צריך אותם.
ההודעה
הזאת אליה אני מגיבה
12/10/1998 2:37
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
נכתבה בשמי.
אני
חושבת שזה ממש לא לעיניין
אני
מבקשת ממנהלת הפורום
שתמחוק את ההודעה.
–
קופסת ילדותינו
11/10/1998 3:24
ציפורה, משפ" חורגין
–
קופסת ילדותנו
אכן חלפו שנים, אני מהרהר לעצמי, מביט אל
ראשי העצים, הסוככים על הגן הקסום.
פעם, היתה ההסתכלות הזו מסחררת את חושיי.
והיום הצמרות טופחות על כתפי, כמו לברכני על פאר קומתי. בחולפי על פניו של שוטר
הגן, אני משפיל את מבטי, משום מה, כל כולי מתמקד בפיצפוץ העלים היבשים תחת נעליי,
קשוב לרחשי השמיים ולציוצי הצפורים. והנה ילד פוסע אל תוך הגן, מחבק אל חזהו קופסת
קרטון. אני מביט בקופסא מרותק.
הייתי בן שמונה כשקיבלתי את מקס, ארוז
בקופסת קרטון. זאת היתה המתנה היפה ביותר שאבא נתן לי. אחרי שהחלטנו ביחד לקרוא
לכלב שלי מקס, הייתי משוכנע שאבא אוהב אותי. מוצף באושר מתשומת הלב, התחלתי מתאר
בפני אבא את כל התכניות הגדולות שיש לי לגבי מקס. אבא התנפל עלי בנביחות חסרות
סבלנות: "עזוב אותי עכשיו. אין לי זמן. חוץ מזה, הכלב רק לנסיון". אכן,
לא פעם התעורר בי החשד שגם אני ילד רק לנסיון, ואבא עדיין לא החליט מה לעשות איתי,
פשוט כי לא היה לו זמן לחשוב על זה. בינתיים, כדי שלא אחשוד בדבר, היה מביא לי,
מידי פעם, ספרים.
הילד בגן נראה כאילו אבד לו דבר מה. מבטיו
סוקרים את סביבותיו ונעצרים, מלאי יראה, אצל השוטר. מהסס לרגע, ואחר ניגש אליו:
ילד:
מר-שוטר, אתה הורג חיות עם הרובה הזה?
השוטר פורע את בלוריתו של הילד במחוות
חיבה מעושה.
שוטר: זה אקדח, לא רובה. ושוטרים לא
הורגים סתם, אפילו אם מדובר רק בחיות. יש לנו תפקיד חשוב . עלינו לשמור על החוק
והסדר. שמעת כבר את המילים האלה?
ילד: כן… אבא שלי אומר שצריך לשמור על
חוק וסדר בבית. אני חייב לעשות מה שהוא
אומר לי, אחרת הוא מרביץ לי, באמת-באמת. אבל אין לו רובה.
שוטר: אז אתה מבין, אנחנו הורגים אנשים
רעים, אנחנו מענישים גנבים… רוצחים…
הילד מושיט לשוטר את הקופסא.
ילד: אתם מענישים אנשים שרצחו עורב?
השוטר כורע ברך על הדשא, על מנת להתבונן
בתוכן הקופסא.
מהלך גוף זה, כריעת הברך, מוכר לי היטב.
לא אשכח איך היה גופו הארוך של אבא מתקפל אל הרצפה, כאשר היינו מקיימים מלחמות
שוורים בחדרי, אמנם פעמים ספורות בלבד, כי אבא אהב משחקים אחרים. הוא היה מתמתח
מעלי, ממלא את חלל החדר, עד מחנק, ומתוך בטחון חסר-גבולות, פוגע ומשפיל. הייתי בן
חמש…הייתי בן שש… כך גדלתי. כל שנה יותר.
השוטר פונה אלי: בחורצ'יק, בוא הנה רגע,
אמור לילד שזו סתם יונה, לא עורב. אני מהנהן בראשי מתוך פיזור דעת וחוזר למקום
עומדי, הנייטרלי, שומע את קולו הממורמר של הילד:
ילד: אבא לא מרשה לי להביא הביתה חיות.
אתם המבוגרים, כולכם שונאים חיות!
שונאים ילדים. ילדים מבולבלים, מתרוצצים
חסרי מנוחה. תמהים, פוחדים, שואלים. ילדים מבולבלים, יתרוצצו חסרי מנוחה ויתמהו
ויפחדו ויבחנו, עד אשר יקבלו אבנים בראש, ממבוגרים שרוצים שקט, מעולם שלא רוצה
סערות. עולם שלא רוצה פחד, תמהון ובחינה מחדש. רוצה לישון. רוצה לאכול טוב. רוצה
להזדיין. רוצה ילדים מבוגרים. מבוגרים מעמידים פנים שאינם מבולבלים. מבוגרים
שלווים, כי קיבלו אבנים בראש, ממבוגרים יותר מבוגרים, שקיבלו אבנים בראש, ממבוגרים
יותר מבוגרים שקיבלו אבנים בראש…
ילד: ראיתי שרובי רעב. רציתי לשאול את אבא
מה עורבים אוכלים, אבל הוא בעט בקופסא ומאז רובי לא זז יותר.
שוטר: כנראה שלאבא שלך היו סיבות טובות
לעשות את זה, ילד. לכל אבא יש שיטות משלו.
ילד: לא נכון! אתה שוטר, למה אף פעם לא
הענשת את אבא שלי?
אהבתי את מקס. בוקר אחד אבא אמר: "נתתי את הכלב למישהו
אחר, הוא ליכלך יותר מידי". התנפלתי על אבא באגרופים קמוצים ולפני שהצליח
להדוף אותי מעליו, תפסתי בשערות ראשו בכל כוחי, התענגתי על יבבות כאבו. קול נפילתי
על הרצפה הפתיע בעוצמתו. אני שונא אותך, אתה לא אבא שלי, הלוואי שתמות, צעקתי
לעברו וזחלתי לפינת החדר.
שוטר: ילד, אבא שלך לא ביצע שום פשע.
להיפך. אתה תבין את זה כשתגדל. הוא רק מנסה לחנך אותך,
לבגר אותך. מוטל עליו תפקיד קשה מאד. אני תמיד אומר שכל אבא צריך להיות בטוח
בעצמו, גם אם הוא לא יודע מספיק, גם אם
הילדים באים בטענות. הגיל והסמכות מקנים חוכמה.
אגב, זה בדיוק מה שמבדיל אותי מכל הצעירים שמתרוצצים אצלנו בתחנת המשטרה.
ילד: בן כמה אתה, בעצם, מר-שוטר?
שוטר: הו, יש לי ילדים בגילך. אתה יודע
מה, בוא נעשה ניסוי קטן. אני אשאל אותך בן כמה אתה, ואתה, רק לצורך העניין, כמובן,
תשקר לי .
ילד: ככה אתה מחנך את הילדים שלך?
שוטר: בן כמה אתה, ילד?
ילד: בן מאה.
השוטר מחטיף לילד סטירה.
שוטר: בן כמה אתה עכשיו?
ילד: בן מאה ואחת.
–
נהדר!! חכם ורגיש!!
11/10/1998 15:53
שבלול
–
ישבתי קראתי התעצבתי הזדהתי ידעתי התרגשתי
וכל כך אהבתי.
–
ציפינק'ה, אמרנו שלא מערבים משטרות! אבל
יצא לך
11/10/1998 3:39
האח החורג (היחיד!) למשפ' חורגין
–
בכלל לא חרא !
(טוב, גם לי לפעמים לא יוצא חרא)
הבאת גאווה לחורגינים האמיתיים שביננו !
–
קראתי עוד פעם, ואני ממש מתרגש. ממש מחרבן
במכנסיים
11/10/1998 3:47
האח החורג (היחיד!) למשפ" חורגין
–
ציפורה'לה, עוד יצא ממך משהו
ריחני-לבנדר-כזה, יום אחד!
–
^^^קופסת
ילדותנו^^^מאת אחותי^^^מעל להודעה זו^^^
11/10/1998 3:53
האח החורג (היחיד!) למשפ"" חורגין
–
(הודעה ללא תוכן(
–
* קופסת
ילדותנו * הבת שלי כתבה – שווה קריאה
11/10/1998 3:58
ממי, משפ" חורגין
–
(הודעה ללא תוכן(
–
|BULB| קופסת
הבת שלך, תכנסי בבית עכשיו ! בושות
11/10/1998 4:0
אבי משפ' חורגין
–
(הודעה ללא תוכן(
–
ולא לחדול אותך
11/10/1998 3:45
ניחוש-חוש
–
טבק בטעם תפוחים מעודן
עדיין בנרגילה ,
גלידת שוקולד של פסק זמן קצרצר
ספק נחטף, ספק הושאל…
גלידת שוקולד בטעם שלך.
קפיצץ גדר – ואז
להתעורר עם חיבוק מחובר של גופך אל גופי
והחום המענג הזה
שבין הדבש לירוק
והחום המחשמל הזה…
לדעת
אותך , לגעת אותך
,
ולא להפסיק לשניה
ולא לחדול
ולא לחדול
אותך
–
האהבה… נפלא נכון?
11/10/1998 9:50
בורחת
–
אחחח…אתה מאוהב או שזת רק אני?
בהצלחה לכם …אם יש לכם בכלל
אהבתי והני אוהבת את המילים שלך…
הגיון מעורב בטירוף ומציאות מתקתקה
כמה מרנין!
–
כן, נפלאה האהבה
12/10/1998 19:14
ניחוש-חוש
–
כן,
נפלאה האהבה.
תודה על הפירגון –
–
אהבה בנווה מדבר?
14/10/1998 8:6
–
(הודעה ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 