השרשרת הסתיימה… נתחיל חדשה
18/11/1998 1:55
מיס פיגי
–
ומי בעט? ומי ברח?
אתה בטוח שזה לא היית אתה?
–
כן, שמתי לב לשרשרת
18/11/1998 2:3
הנשר האמריקאי (מהחבובות)
–
וכן, אני בטוח.
אמנם עבר זמן קצר מאוד מאז (פחות מחודש) והיה קשה מאוד,
אבל בכל זאת אני זוכר מה קרה.
–
אז רוצה לספר מה קרה?
18/11/1998 2:9
מיס פיגי
–
ואל תשכח, אני לא כל כך אובייטיבית (מודה בזה מראש). אני
תמיד לצד האישה. אתה בטוח שזה לא אתה שברחת ונתת בעיטה?
–
ממש ממש ממש ממש ממש
18/11/1998 2:17
הנשר האמריקאי (מהחבובות)
–
בטוח.
אבל אין לי את היכולת לספר מה קרה, אולי פעם אחרת.
אני לא בטוח שזה כל כך משנה (ז"א מה קרה), כי לא זאת
הבעיה. הרי לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור, לא ניתן למחוק את מה שקרה.
אני גם עדיין לא מבין למה זה קרה ואני חושב שאף פעם לא
אדע. מה שמפריע לי (כנראה) זאת העובדה שכל כך טעיתי, ששיקרו לי (כנראה לאורך כל
הדרך) ואני הייתי תמים ומטומטם. היו אותות אזהרה, נורות אזהרה, הכל! ואני לא ראיתי
אותם (או שלא רציתי לראות אותם).
אני לא מבין איך אפשר לשקר עד כדי כך. פשוט עבדו עלי בקלות
בלתי נסבלת.
–
אתה ממש ממש ממש ממש אבל ממש בטוח
18/11/1998 2:20
מיס פיגי
–
שככה זה היה? אין שום דרך אחרת לראות את המצב? אתה בטוח
שלה אין סיפור אחר לספר?
איזה אינטרנס היה לה לשקר לך לאורך כל הדרך? אולי היתה כאן
אי הבנה? אולי היא חושבת בדיוק אותו הדבר שאתה חושב עליה?
–
זאת כבר טחינת מים
18/11/1998 2:26
הנשר האמריקאי (מהחבובות)
–
כן, אני ממש בטוח.
אם היה אפילו שמץ קטנטן של סיכוי שכך הוא המצב, אני הייתי
הראשון להודות בכך. הייתי מוכן לעשות הכל!
אני לא מתבייש להודות בטעויות ואין לי "גאווה".
אין טעם לדוש בכך יותר.
תודה בכל אופן.
–
אז ביי ותרגיש טוב.
18/11/1998 2:28
מיס פיגי
–
(הודעה ללא תוכן)
–
מפגש בנושא "תאוריה, הגות ומחשבות על
18/11/1998 19:59
מיכל אור
michal_or@hotmail.com
–
תרבות האינטרנט"
אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם למפגש הנ"ל.
המפגש מאורגן ע"י מכללת "עלמא" והוא יתקיים
ביום שישי זה (20/11/98) בשעה 11:00.
המקום – מכללת "עלמא" – רח' בצלאל יפה 4,
ת"א (זה באיזור הבימה, מגיעים משדרות רוטשילד, פונים לנחמני וכו')
ע"פ הפרסום שראיתי בעיתון, יש לאשר השתתפות
(03-5663031).
בברכה,
מיכל
–
ושכחתי לציין ש
18/11/1998 20:43
מיכל אור
michal_or@hotmail.com
–
הדיון יערך בהנחיית נאורה שם-שאול ובהשתתפות אריאנה מלמד
ודרור פויר.
–
מיכל. נשמע פלצני
כמו לדון על חדוות הסקס
18/11/1998 21:56
שלום
–
או כמו שיעורי ספרות בבית הספר……….
אינטרנט חווים, לא מדברים על…..אלא אם כן מדובר
ב"תיירים" בעולם האינטרנט.
–
דווקא אם אני לא טועה אתה מדבר די הרבה על סקס (-:
19/11/1998 0:30
אורי
uriba@netvision.net.il
–
)הודעה
ללא תוכן)
–
היי אורי. יש הבדל בין 'יצירה' לדיון 'אקדמאי'
19/11/1998 5:51
שלום
–
'הגות' עלק……בטח יבואו כל מי שלא התנסו מימיהם ויחשבו שיוכלו ללמוד משהו
מתיאורי המתדיינים המכובדים…..
–
אתה יודע – זה מדהים אותי כל פעם מחדש
19/11/1998 12:55
אורי
uriba@netvision.net.il
–
למרות שאתה אחד המשתתפים הכי משכילים בפורום הזה כנראה.
שלא חדל מלשלב לתוך דבריו רפרנסים מתרבות גבוהה מאוד – אופרות, לטינית, שפות זרות
ועוד…
אתה ממשיך להיות מראשי ה"אנטלקטואל באשינג" שפה.
מה העניין?
כשאתה עושה את זה זה בסדר אבל כשאחרים עושים את זה אז זאת
פלצנות?
האם לדעתך באמת אין מקום לבחינה ביקורתית של תרבות
דיגיטלית?
האם לדעתך אין מקום לדיון אקדמי על האינטרנט?
האם לדעתך אין מקום לדיון אקדמי-פילוסופי באשר הוא?
ולגבי חשיבות הנסיון – האם לא היו בחייך פעמים בהן יצאת
אתה עצמך נשכר מחוויה לא ישירה של רגשות, רעיונות ומקומות שלא היית בהם – באמצעות
אמנות, ספרים, עדות וכיוב'?
האם כל כך מופרך להניח שמול פאנל שיושבים בו העורך של מוסף
המחשבים והאינטרנט הטוב והחשוב במדינה, אחת מחלוצות התרבות המקוונת בישראל שאף
היתה הראשונה לכתוב "רומן דיגיטלי" מחוויותיה וממשיכה לכתוב ולערוך
בתחום, ועיתונאית נוספת יש לה ידיעות רחבות (גם אם אני אישית איני מסכים איתה בדרך
כלל) בתחום ביקורת התרבות – ישבו אנשים שלא יפיקו כל תועלת ולא ימצאו עניין
בדבריהם?
האם בטוח שכל האנשים בקהל יהיו חסרי ניסיון? וגם אם זה כך
האם זה אומר בהכרח שכל האירוע הוא פלצנות חסרת תועלת?
יש לי תחושה שלעתים קרובות אתה עוטה על עצמך מסכה של
נאיביות וראשוניות שאתה, כאדם הבקיא כל כך באושיות תרבות המערב, לא יכול לייחס
לעצמך ללא לחטוא בצביעות.
אני לא מתכוון להתנצח אתך על זה. אבל כדאי שאתה והאחרים
תחשבו על זה.
–
אורי אורי אורי…..
19/11/1998 13:35
שלום
–
הדברים מתיישבים. לדבר ולתאר את חווית האינטרנט והקשר
הוירט. אינו דומה כמו לחוות את זה.
אני זוכר בבעתה שיעורי ספרות בבית הספר התיכון, שבו
ה*ס*ב*י*ר*ו לנו ספרות ושירה. זה הספיק לי להתרחק מהעייסק לזמן ממושך…..
לדעתי מה שיקרה שם עם טובי העוסקים בשטח, יהיה כמו העוורים והפיל.
היה צריך לכנס את כל העוורים ביחד שיתארו כל אחד את חלקו
במישמוש הפיל, עד שהצילחו להרכיב תמונה
שבה החדק היה מחובר לאחוריים……… אז יש דברים שאפשר
לתארם ברמה התאורטית, ויש דברים שחייבים לחוות.
יום אחד שאל אותי האבא הזקן שלי: מה זה אינטרנט? הדגמתי לו הפעלת מנוע חיפוש בנושאים שעניינו
אותו. זה היה שווה יותר מעשרה דיונים עם מומחים.
מקוה שהבהרתי את השטחים האפורים……
–
תודה באמת על המשל
19/11/1998 13:42
אורי
uriba@netvision.net.il
–
היה לי באמת נורא קשה להבין למה אתה מתכוון
עזוב עזוב
לא משנה
–
אם יורשה לי להתערב…
19/11/1998 14:9
שונמית
shunamit@hotmail.com
–
שלום, מה שאורי מנסה להגיד לך זה שהעולם מתחלק לשני חלקים
:
1. אלה שלא הולכים לדיונים חסרי טעם (כפי שקראת להם)
ומותחים עליהם ביקורת פילוסופית וערטילאית משהו.
2. אלה שהולכים לדיונים חסרי טעם (שוב, כפי שקראת להם)
ומותחים עליהם ביקורת חווייתית.
יש לך, אם כך שתי ברירות :
1. שא ברכה, לך לדיון, ותוכיח לנו שהוא חסר טעם, מתוך
חוויותיך המחודדות והסובייקטיביות.
2. אל תלך לדיון, ותמתין בסבלנות עד שמישהו שכן הלך יכתוב
ביקורת שכן אפשר להתייחס אליה…
אה, אני דווקא כן למדתי מדיונים והרצאות על סקס… (-;
–
שוני. לא יכול לשאת ברכה, היות ואני נשוי כבר לאחרת.
19/11/1998 17:36
שלום
–
לא משקיע זמני בללכת לדיונים רק כדי להוכיח שהן חסרי
טעם…..
ואם את אוהבת 'הדרכות', ממליץ על "אושו" "טנטרה רוחנית ומין".
–
אפשר לדעת מה בדיוק למדת מדיונים
20/11/1998 0:44
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
והרצאות על סקס? ספרי, אל תתביישי – גם אני רוצה ללמוד.
אני עדיין לא מבינה מה קרה היום – החזקתי לך אצבעות (אפילו
בלי להבין למה – איך אני? אהבלה, לא?). אז החזקתי והחזקתי… עד שלא יכולתי יותר
(לא היה נעים, כולם שאלו אותי "למה את מחזיקה אצבעות?").
נו…. אז מה היה?
–
)כחכוח)
20/11/1998 11:29
שונמית
shunamit@hotmail.com
–
המממ….מיקי….תקראי שוב את מה שרשמת (מהמשפט הראשון עד
האחרון-כולל), ותבהירי לקהל הצופים בבית שהקונטקסט אינו מה שמשתמע…
ובעניין מה שלמדתי?… העברתי תחנה מאז – זה כבר לא
רלוונטי…. (-B
)כמובן
שרשמתי את זה כי זה פורום ציבורי. חומר
הסברה יגיע בדואר) (-:
–
הבהרה חד-משמעית לקהל הצופים בארץ ובחו"ל:
20/11/1998 15:3
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
הבהרה לקהל הצופים: הקונטקסט (שמתם לב – Context. אם
מפרידים את המילה לשני חלקים: con text. אחד
הפרושים של המילה con הוא
מרמה, נו אז…)
אז הקונטקסט שאולי הובן כמשהו שהוא לא. ז"א אם הוא
השתמע כמשהו שהוא לא (איך הוא השתמע?). בכל אופן לא זאת הייתה הכוונה.
הבהרה נוספת – מדובר על "אחזקת אצבעות" במובן
של "בהצלחה עם משהו שרצית
לעשות".
הבהרה שלישית – מדובר על תכנה חדשה שהיא ניסתה לתפעל.
עכשיו זה ברור?
תגידי, את חושבת שהם יודעים מה משמעות המילה
"קונטקסט"?
ואולי דרושה הבהרה נוספת? (-;
–
WHO THE F. CARES???????
20/11/1998 15:13
–
)הודעה
ללא תוכן)
–
כולנו מדברים פה הרבה על סקס
19/11/1998 20:3
מקיאוולי
–
sex sex sex, thats all you
kids think about this days
–
אני לא יכול !
19/11/1998 20:26
עוגי
–
יש לי פיפי
🙂
–
הבועה שלי – 5 (עד איזה מספר אפשר להגיע?)
18/11/1998 22:19
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
אתמול בסוף השעור, המורה עמד וצפה בי. הוא בחן כיצד אני
עושה שמיניות, כיצד אני מייצבת וכיצד אני שולטת על הקטנוע בעל 50 הסמ"ק
(למעשה 49 סמ"ק). לבסוף הרים אגודל למעלה וסימן לי להתקרב אליו.
הוא חייך אלי
"את 10, ממש רוכבת לתפארת, מחר את עוברת לאופנוע הגדול!"
כל אחר הצהרים לחשתי לעצמי "מחר את רוכבת על אופנוע, אופנוע
אמיתי!"
היום, הגעתי לשעור בהתרגשות, היום עליתי על אופנוע.
אני מתיישבת על האופנוע, המורה מסביר לי היכן הקלאצ',
ההילוכים, המעצורים, כיצד עלי לנהוג…
תוך 2 דקות אני מתחילה לנסוע.
לנסוע? יותר נכון לרחף, פשוט לרחף! מהרגע הראשון הרגשתי כל
כך בטוחה עליו, התחברתי אליו.
כפות הידים שלא רגילות, כואבות מהאחיזה הממושכת בקלאצ' ובידיות
השמנמנות. הרגליים חובקות את גוף האופנוע וכפות הרגליים בהיכון: ימין למעצור ושמאל
להילוכים. גם הרגליים מתחילות לכאוב.
אבל…. לא יכולתי למחוק את החיוך במשך 45 דקות שלמות.
פשוט ריחפתי.
לפני 3 שבועות עזבתי את הבית, לקחתי כמה בגדים, מספר חפצים
ועברתי להתגורר בדירה פנויה שעמדה לרשותי.
בסך הכל ישנתי שם לילה אחד, למחרת שבתי הביתה. מאז, במהלך
השבועות, כמה פעמים כמעט וחזרתי לשם, אך לבסוף נשארתי בבית.
לאחר השעור נסעתי אל הדירה ההיא.
ממש באותו יום ובאותה השעה שבה לפני 3 שבועות נסעתי לחפש
אותה, לשמוע, להבין מה קורה.
נסעתי בטירוף, לא הבנתי למה היא מתחמקת ממני. רציתי לראות
אותה כשהיא יוצאת מהעבודה, אבל פיספסתי. משם המשכתי לביתה וחיכיתי למטה, באוטו.
חשבתי שאראה אותה מגיעה , אבל היא כבר הייתה בביתה.
את השאר כבר תארתי… השאר כבר ידוע.
רק היום נסעתי אל הדירה ההיא ובידי הסיסמה לתא הקולי.
בתא הקולי היו 8 הודעות, הקשתי את שדרוש כדי לשמוע אותן.
הקול מטעם "בזק" הודיע לי שההודעה הראשונה היא מתאריך 29 לאוקטובר, שעה
09:31.
בתחילה הייתי מופתעת, לא זיהיתי את קולה – הוא היה קר
ומחושב.
הקשבתי למילים "מיקי, שלום…" , "כשחזרתי בלילה
מהעבודה, ר. חיכתה לי בבית. היתה לנו שיחה והוחלט לנסות מחדש…"
"למעשה, אני
שמחה על ההחלטה/הזדמנות הזאת…"
"אין לי כרגע
מה להוסיף על הפרט הזה… אני מקווה שתביני ושיהיה לך טוב".
בסוף ההודעה ניתקתי את הטלפון, לא ידעתי שבכך מחקתי את
ההודעה.
רציתי לשמוע את ההודעה שוב, כי מלבד המשפטים הקטועים
שכתבתי כאן – אני לא זוכרת כלום.
הייתי עסוקה בלבדוק מה ואיך אני מרגישה בזמן שמיעת ההודעה.
נזכרתי שאמרתי לה שאין לי מושג מהי הסיסמה של התא הקולי
ושאין טעם להשאיר לי הודעות. לרגע חשבתי "מדוע היא בחרה להשאיר לי הודעה?"
ובכל מקרה היא הבינה שלא שמעתי את ההודעה – אחרת לא הייתי מחפשת אותה, לא הייתי
מתקשרת, לא הייתי מגיעה לביתה…
נזכרתי בכל המילים שאני קוראת בזמן האחרון. מילים שהיא
כתבה לי שוב ושוב…
מילים שהיא אמרה לי…
יום אחד לפני ההודעה הזאת, כמה שעות לפני ההודעה הזאת.
מה המשמעות של כל זה? האם זה חשוב בכלל? האם זה משנה?
חשבתי על כך במשך רגע אחד, רגע בודד.
ולא הרגשתי כלום.
כבר 3 שבועות שלא ראיתי אותה, שלא שמעתי את קולה, שלא
ראיתי את שמה ברשימת ה icq
שלי.
ולא הרגשתי כלום.
אחר כך נסעתי הביתה. כל השמים היו לבנים, העננים נמרחו
ובקושי ניתן היה לראות כחול. זה היה יפה.
כל יום, במשך 45 דקות (זהו אורך שעור) ובתוספת של עוד כמה
דקות במהלך היום (כשנזכרת בתחושה) – אני
מחייכת והלב שלי מתרחב קצת.
למעשה כמעט שעה של חיוכים ביום!!!
מה יהיה כשאקבל את הרשיון (בעוד כ -14 שעורים)?
מה יהיה כשאקנה אופנוע?
אחייך במשך שעות! זה כמעט בלתי מוסרי!
עוד בריח נסגר
הבועה מתהדקת
רק האופנוע מצליח לגעת בי
אני מתקדמת לעבר המדבר, לעבר הצוקים, לעבר שדות החיטה
ומעלי מרחפים קווים שחורים, חד מימדיים
המילים.
–
לפי חוקי פיסיקה בסיסים זה ברור שעוד שתי בועות
19/11/1998 5:15
המפגר משדה בוקר*שליד באר שבע*
–
כוח המשיכה יתנטרל , ואז כבר לא תצטרכי אופנוע.
–
המממממ….
19/11/1998 7:38
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
סחתין על האנלוגיה (-;
–
מה אנלוגיה… זה באמת
!
19/11/1998 19:13
המפגר משדה בוקר*שליד באר שבע*
–
ריקי,
לא אמרתי לך , אבל לי גם יש אופנוע.
שלי הוא כזה עם פדלים ללא מנוע , מאחר שבמשרד התחבורה
החליטו
שמנוע + אני = סכנה לציבור. .
סתם מתומטמים , אני עומד לערער על זה.
אני למעשה עומד כבר שבוע, וזה מתחיל
להציק לי בשרירים של הרגלים
אז אני מתכונן לשבת לערער על זה.
בכל אופן, אני כבר כל כך טוב ומהיר בפדלים שאין
ספק שאני יעבור
אותך במהירות אם כל פנסי שמנסי
אופנוע שלא יהיה
לך.
אני מזמין אותך לתחרות , את, עם ההרלי שלך,
עם נעלי העור והתלבושת עור השחורה הזאת
אגב – מקלחת מותר רק כל שבועיים, ידעת ?
ואני עם האופנוע מפלסטיק עם הפדלים.
מקום : אוטוסטרדה ת"א חיפה .
אוכל : להביא, נעצור להפסקת פיקניק בקסריה, אני אביא את
המנגל .
שערות בית השחי : לא מגלחים כדי שהחיכוך עם הרוח יהיה שווה
מה שפר פר.
טוב יללה, תגידי כשתהיי מוכנה.
ביי
–
האנלוגיה היא: שאני לתומי חשבתי
20/11/1998 0:26
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
שלרגע אחד זוהר ניתנה לך בינה. אז עמדת בתור לגלידה, אה!
אתה לא מגלח את השערות בבית השחי? וואו, אחלה גבר – זה
בדיוק מה שאני אוהבת!
אתה פנוי?
–
יקירתי, אני אףףףףףףף פעם לא עומד בתור !!
20/11/1998 17:17
המפגר משדה בוקר*שליד באר שבע*
–
. אני נדחף ונכנס ראשון !!
אכן אכן, בית השחי…
זו נקודה רגישה אצלי…
יש לזה אסוצייציות שהן מעבר לסתם איזה בית שחי בנלי.
אם הייתי שלום, הייתי כותב שיר הלל לבית שחיי.
את ואני, ננסה להתעלם ממחשבות כאלה ונתייחס לתחרות
המיוחלת בצורה מקצועית לחלוטין.
יללה , אני מחכה לך באוטוסטרדה , להית .
–
שקט, מפליצים.
19/11/1998 21:13
עוגי
–
ואת בטח גם חושבת שאת כותבת יפה?!
או כמו שאמר יהודה פוליקר: "אמרו את זה קודם לפני, זה
לא משנה."
–
תודה על המחמאה
(-:
20/11/1998 0:12
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
)הודעה
ללא תוכן)
–
לא, היא לא הבינה
20/11/1998 19:9
–
שלא קיבלת את ההודעה על המזכירה. היא היתה משוכנעת!
שכן קיבלת – ולא השלמת עם הנאמר בהודעה.
(והרי אמרת שעל הבוקר תבדקי ב"בזק" איך מושכים
הודעות…
–
מי מחקה אותי ?
18/11/1998 23:2
המעורער-מהר-אדר (ליד ירושלים)
–
מי שומר עלי ?
Norton Antivirus
מי רואה אותי ?
Quick View
מי קורא אותי ?
Acrobat Reader
מי אמר למי ?
@מיקי לכינוי
מי הם חבריי ?
זבוב וחרדון
מי אוהב אותי ?
מאיר
–
אתה מכיר אותי….
20/11/1998 15:20
מאיר
–
(הודעה ללא תוכן)
–
עכשיו שקראתי את זה, נזכרתי שאולי זה אני?
21/11/1998 3:32
מתעלקת
–
(הודעה ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 