16-2-99 עד 17-2-99

קליל….

16/2/1999 4:9

כוכב מכסף (אה, 
ויש לו לחן…)

 –

אם את לא אהובתי….

מה את שוכבת לצידי?

גלימת אלת היופי כבר

לא מטעה

סוף לאשלייה.

 

מרגיש קצת בכאב

איתך אני לא אתיישב

מרגיש מגע בלי נשמה

בלי שום עוצמה

תבנית ריקה

 

 

בוכה….

מבין אותך,

האם את מרגישה?

את המרחק הכל פה השתנה

אני לא מאושר

אולי אראה אותך מחר..

 

חונה בלב מדבר

הכל יבש ומנוכר

שוחה בעולמות כשופים

של הזיות ושל קסמים

 

עדיין לצידי

לא מבינה שאת לא היא

פוסע אל הלא נודע

בפיסגתו אמצא אותה

 

בוכה..

מבין אותך,

אך אין לי אף מילה

ישנם דברים שאת לא מבינה

אני לא מאושר

אולי אפגוש אותה מחר..

–

 

"חושב
קצת בכאב" (לא – מרגיש)

16/2/1999 4:14

כוכב מכסף (ותיקון קטן….)

 –

(הודעה ללא תוכן)

–

 

 

תרגיל במצלול

16/2/1999 20:56

cheese

 –

איך היינו ברורים, קסומים ושמחים

מול אימת מלכותינו נותרנו קרחים

כשהולכתי אותך, העיוור, עצמתי עיניים

עכשיו מתחרים בנו שניים

אני ואתה מול אתה ואני, בקולינו חרות מחוספסת

ומתינו בני נצח זמני

איך תכיר, אם הסתיו מאפיר את העיר

וקורע סבכות עננים מתוקיי-שרעפים

ברגעים עכורים זה מזכיר איך היינו ברורים

איך היינו קסומים, איך היינו שמחים, איך עפים.

–

 

זה יותר תרגיל בחריזה פנימית…

16/2/1999 21:4

Colonel Grump

 –

איזה מן  מצלול יש
כאן לדעתך?

–

 

בישבילי מיצלול הוא רצף של תנועות שיוצרות זרימה

16/2/1999 23:3

cheese

 –

שיש לה משמעות שאין לה שהכרח קשר עם המשמעות המילולית של
המילים שמרכיבות אותה, אלא יוצרת תחושה שהיא יותר אינטואיטיבית ופחות מוגדרת.

אז תגיד שמצלול זה משהו אחר לגמרי, חליק, ממתי התאספנו כאן
להתווכח על הגדרות? הרי תמיד אני יכולה להגיד שבשבילי המילה הזאת מסמלת משהו אחר,
תריב איתי? חבל"ז.

–

 

Grump טועה…

17/2/1999 5:26

אורי ב.

uriba@netvision.net.il

–

ראשית רק אומר שאני מבין את כוונתך, אבל כל העניין הוא שיש
הגדרות למושגים בשירה כדי שנוכל לדבר לעליה.

אחרת – איך נדע שאנחנו מתכוונים לאותו דבר?

אם באת לכאן לקבל תגובות בונות וללמוד מאחרים – תועיל מאוד
טרמינולוגיה משותפת.

זאת לפחות עמדתי כי אני כן מחזיק בעמדה המיושנת שאפשר לדבר
על ספרות ועל אמנות בשפה שאינה אמוציונלית-סובייקטיבית בלבד…

 

ושנית, Grump
טועה. מה שיש בשיר שלך הוא אכן מצלול. ולסוג המצלול
הספציפי הזה קוראים מצלול נייטראלי.

–

 

 

הכניעה המתוקה

16/2/1999 22:12

gina

zoe_tal11@yahoo.com

–

למיקי  (-:

 

אחרי שנים ארוכות 

של הכחשה

ובריחה מתמדת

היא סוף סוף

הגיעה…

הכניעה המתוקה.

 

והבנתי שלהיות לסבית

זו אחת המתנות

היפות שאלוהים

העניק לי…

 

שבגיל 13

 משפט המזל שלי היה,

בשם איימי ובשם אלוהים

שאני אצליח!….

–

 

 

מה זה המשחק הזה???

16/2/1999 22:46

lonestar

 shin13@netvision.net.il

–

הוא כתב את סיפור חייו במהלך כל חייו.

הוא כתב שיר בכל פעם שחש שינוי בתקופה; הוא כתב בכל פעם
שמוחו החזיק עפרון והרגיש את נשמתו כותבת בקצב הכתבה – את דבריו.

הוא נשפך החוצה.

היא נשפכה דרכו והשתלטה עליו מבחוץ סוף סוף. מחבקת, מלטפת.

 

לראשונה, מאז החל עם המפגשים בסתר איתה על האי בודד שלהם,
היא החלה סוף סוף להתגלות אליו באמת. היא הסירה את כל המסכות, היא נעה אליו
בארוטיות כמו מתכחשת לסביבה הצופיה; כמו מבינה את עצמה עתה יותר.

 

היא החליטה עליו מזמן. היא פשוט שיחקה איתו. מתגלה לא
מתגלה, נעלמת. מציצה עליו מהצד. והוא.

הוא רק חיקה אותה בהצלחה גדולה. ככל שראה יותר ממנה – ראה
את עצמו נהיה כמוה ואהב כל רקע נתון בזמן השאול הזה.

 

"אבל." – תהה אל עצמו, תוהה.

"מתי ייגמר לו הזמן השאול הזה?" – שאל את עצמו.

 

ושוב התמכר למשחק… לתחושת הנצחון המלווה כל סיגריה של
סוף הדרך…

 

 

עישן ונזכר בה כבר אחרי דקה והתגעגע אליה כשהיא לידו, אהב
כל רגע ופתאום שוב נתקף בבחילה.

 

"למה את שוב מתחבאת?" צעק אחריה והיא רק צחקקה.

–

 

 

מגלה את המכונה

16/2/1999 23:20

lonestar

 shin13@netvision.net.il

–

ממשיך לחיות את הזמן השאול שלי,

מנותק.

חי את הזמן שלו, חי את שלי.

נפשי מפוצלת בזמן,

אחד: אחד במאבק שלי מול עצמי.

 

איפה אני עכשיו?

נעלם בלי להותיר סימן.

חוזר ובא אל עולמכם בלי עקבות.

נווד זמן, בקצב שלי.

 

חייב לדבר בשפתכם, אך גם בשפתם.

רואה את התממשותכם נעלמת ונוצר הנוף שלהם.

התפאורה משתנה אך – אתם, אתם.

 

ואני?

אני נשאר קבוע בעולמכם ורק תולה פתק – "מיד
אשוב!"

("אסוק. תיכף עשוב." ???)

 

כך אתם מפרשים – ואילו אני. כבר מזמן לא מדבר בשפתכם.

 

נפשי התחלפה לה ובמקומה השתלטה עליה נפשה התאומה –

משתלטת עליה, עליי.

 

נוסע בזמן, נודד, ממשיך להסתובב בין תקופותי, תקופותיה,
תקופותייך.

 

הכל קורה כאן תמיד, הכל מוקלט, גם העתיד שעוד לא ראיתי.

 

סוגר את אורות המכונה.

הולך לישון.

–

 

לילה טוב  🙂

17/2/1999 9:10

NU-KVAR

 –

אבל אל תפסיק לבא לבקר , מחכים לך.

–

 

מבטיח לחזור בזמן

17/2/1999 20:47

lonestar

 shin13@netvision.net.il

–

כדי לספר חוויות על הדרך שעובר.

 

בינתיים – רק נהנה מהנסיעה… מהדרך.

–

 

תעבור כזה לסמים קלים יותר כאילו ת'מבין?

19/2/1999 6:19

אפתימתיקון

 –

(הודעה ללא תוכן)

–

 

 

 

 

YES!!!

17/2/1999 0:17

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

Been ordered, paid for,  etc…

Up to 10 days, they said.
Well, I can wait (I'm very good at waiting).

 

Here goes…

 

SUZUKI DR350SE FEATURES:

 

KEY FEATURES

 

Four-stroke, single cylinder,
air/oil cooled engine with 4-valves per cylinder.

Dry sump lubrication system
uses part of the frame for an oil reservoir instead of the engine.

Electric starting system.

Mikuni 33mm constant
velocity carburetor provides good throttle response.

Low maintenance, digital
controlled CDI ignition system provides optimum ignition timing at all

engine speeds.

Painted stainless steel
exhaust pipe and muffler.

6-speed transmission with
gear ratios suitable for a wide variety of riding conditions.

Strong semi-double cradle
frame.

Frame mounted skid plate.

Long travel front suspension
featuring cartridge-type front forks with adjustable compression & rebound
damping and 11.0 inches
of wheel travel.

Single shock rear suspension
system, gas/oil damped shock absorber with remote reservoir, fully adjustable
spring preload, compression & rebound damping and 10.0 inches of wheel
travel.

Lightweight swingarm design
combinesa cast aluminum body with forged aluminum arms.

Front disc brake with
2-piston caliper and 250mm diameter rotor. Rear disc brake with 220mm diameter
rotor and aluminum caliper guard.

Front and rear tires with
special tread pattern for good traction in both on and off road riding

conditions.

Full lighting system and
instrumentation including tachometer and trip meter.

Quick release type rear
wheel.

Handlebar mounted
brushguards.

11.4 inches of ground clearance for riding in rough terrain.

Bright 55 watt halogen
headlight.

Narrow, 2.4 gallon fuel tank
(2.1 CA model) design complements the slim design of the motorcycle.

 

Optional accessories:

Luggage rack

Gel seat

 

 24 month unlimited mileage warranty

 

DR350SE SPECIFICATIONS:

Engine:

348cc, four-stroke, single
cylinder, SOHC,   4-valve, air/oil cooled

Bore/Stroke:  79.0 x 71.2mm

Compression Ratio: 9.5:1

Carburetor: Mikuni BST33

Lubrication: Dry Sump

Ignition: Digital/CDI

Starter: Electric

Transmission: 6-speed

Final Drive:  #520 chain

Overall Length: 2235mm (88.06 in.)

Overall Width: 885mm (34.8 in.)

Overall Height: 1245mm (49.0 in.)

Seat Height: 890mm (35.0 in.)

Ground Clearance:  290mm (11.4 in.)

Wheelbase: 1440mm (56.7 in.)

Dry Weight: 130kg (286 lbs.)

Suspension:

 

 

    FRONT: Telescopic, cartridge-type, 13-way
adjustable compression damping and 17-way

                 adjustable rebound damping, 11.0 inches of travel.

    REAR: Link-type, fully adjustable spring
preload, compression & rebound damping, 10.0

               inches of travel Brakes:

 

    FRONT: Single hydraulic disc

    REAR: Single hydraulic discm

 

    Tires:

    FRONT: 80/100-21 51P

    REAR: 110/90-18 61P

 

    Fuel Tank Capacity: 9.0 liter (2.4 gal.)

                                  8.0 liter (2.1 gal.) CA  model

 

    Color: White/Blue.

 

 

I'm very happy  🙂

And here's a pic of it:

–

 

להודעה זו מצורף הקובץ dudr350s.jpg

 

כוכב

17/2/1999 1:26

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

אני כאן.

אבדוק מידי פעם ואם לא אז מחר…

 

עוצמת עיניים, מדמיינת את הכוכב שלך…

ומחייכת  (-:

ועוד אחד ועוד אחד ועוד…

 

איך את עושה את זה?

 (-:

–

 

אני לא יודעת….אני לא יודעת…..

17/2/1999 1:38

כוכב מכסף

 –

איך…

 

הממ….

 

אבל אני כאן 🙂 ..זאת אומרת שם… כלומר, שם וכאן….
ובכל מקום?

–

 

רציתי לדבר איתך

17/2/1999 4:46

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

אפילו לרגע קט (זה מה שיש לי בשעה זאת).

אז הלכתי לשם ולשם ולכאן… ואת לא היית שם ולא ושם ולא
כאן.

וכך עבר לו עוד רגע יקר.

 

אז חשבתי לעוף קצת. פתחתי את התריס והסתכלתי.

שמים כהים, פנסים דולקים ושדה שקט וחשוך.

אז הסתכלתי מעבר למנוף, מעבר לגשרים, מעבר…

כמעט בקו ישר, אבל רק כמעט.

ולא ראיתי כלום ולא זכרתי כלום.

לא פנים, לא קול, לא ריח, לא עיניים, לא תחושה…

לא רציתי לבכות, רק לחייך

לא אכפת לי מהעצב, רק לא רוצה את הדמעות

אבל…

 

שלשום הייתי אצל חברה. ישבנו בחצר, על הדשא, בשמש של
צהריים.

היא ביקשה שאתאר "בערך, קצת, לפחות משהו, צבע
עיניים?" היא אמרה.

הורדתי את מבטי אל הדשא ואמרתי לה בשקט "אני לא
יכולה. פשוט אין לי מושג, אני לא זוכרת"

 

לא לזכור?

איזה מין מקום זה לעזאזל?!

–

 

אבל אני כאן, כל הזמן הייתי כאן

17/2/1999 4:53

כוכב מכסף

 –

הייתי גם שם.

והייתי איתך במחשבות שלי, כל הזמן, ואני עדיין….

 

אחכה לך… אם עוד לא הלכת לישון…

–

 

מותר רק 8 אותיות שם…..

17/2/1999 5:0

כוכב מכסף

 –

כך ששתי האחרונות יורדות…..

אבל אני שם.

–

 

המממ… 8 אותיות?

17/2/1999 6:4

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

???

הייתי בשני המקומות. גם בכללי וגם בפרטי.

לא חשוב, במילא לא היה לי זמן.

 

לא הלכתי לישון בכלל ועוד מעט הולכת לעבודה.

מהחלון שלי השמים באפור/כסף ועננים שטים מכיוון הים.

 

לילה טוב לך וחלומות מתוקים.

–

 

 

8 אותיות…כן…
אסביר כשנדבר

17/2/1999 12:15

כוכב מכסף

 –

אעלה מולך באיסי היום בערב (7 או 8), ממחשב של מישהו כאן.

תשאירי הודעה אם תוכלי להיות ומתי.

 

קניתי היום מחשב, עוד כמה ימים הכל יהיה מחובר ומסודר. רק
עוד כמה ימים…. (אומרת לעצמי….).

 

את תראי, בסוף עוד נצחק על הכל….  🙂

 

רוצה שתדעי, הייתי כאן, הייתי שם, שעות…. החלפתי נושאים,
הלכתי חזרתי, חשבתי שאת לא באת, ולא הבנתי איך אני כאן, ואת כאן,ועדיין אנחנו לא
נפגשים? בבוקר לפני שהלכתי הביתה השארתי לך הודעה, רציתי להעלות בך חיוך
כשתתעוררי… ואת היית שם, ובא לי לצעוק…..

–

 

איזה יופי (-:  (-:

17/2/1999 12:35

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

להכנס ופתאום לראות הודעה ממך, כך באמצע היום…  (-:

 

ו – 3 פעמים "כיפק היי" על המחשב החדש! בטח
שנצחק – נתגלגל מצחוק (-:

את רואה, זה למשל כן מדגדג אותי  (-;

 

7-8 בערב – יופי, ממש מתאים היום (אבל אם בכל אופן לא תראי
אותי, אל תדאגי).

אני מקווה שכל התוכניות והתכנונים נותרו כשהיו!? (או טוב
יותר?).

 

אני נכנסתי לשם כמה פעמים ובכל פעם הייתי לבד. בכללי אפילו
השארתי לך ד"ש (מסרו לך?).

 

וביחס לצעקה – כנראה שלחשת, כי שמעתי.

(צעקות שנלחשות נשמעות היטב…).

–

 

לזכור…..

17/2/1999 5:53

כוכב מכסף

 –

את רוצה לזכור?

 

 

ואסיים בהומור מעט אפל…..

 

דווקא יופי של תמונה למזכרת השאירה לך 😉

–

 

וווורררררננננננ……..

17/2/1999 9:3

שונמית

shunamit@hotmail.com

–

אני נוסעת במהירות מגוחכת, משייטת לאיטי בכביש המאובק,
ותוהה אם מי שבחוץ יכול להבחין בדאגה הנסוכה על פני. נראה לי שהיא מספיק בולטת
בשביל לתפוס תשומת לב – גם במהירות של נסיעה עירונית.

המנוע (נראה לי שזה המנוע) משמיע קולות משונים כבר כמה
זמן. הוא משתעל באופן שלא היה מבייש קופסה וחצי ליום. בעוד אני שוקלת אם להציע לו
כוס מים, אני מבינה שהקץ קרב. כנראה שהחבר'ה שם בפנים קלטו שהמנוע במצוקה, והם רוצים
לעצור בצד ולשאול לשלומו.

אחד אחד הם משמיעים קולות מאמץ ויגון על מר גורלם ושובקים
חייהם לאלתר. עשן לבן וסמיך יוצא בפראות ממכסה המנוע, ומסמל את סיום המשא ומתן.
הפסדתי.

בעיניים מושפלות אני יוצאת אל החום הכבד (לא שהמזגן עזר,
אבל לפחות הרעש שלו השרה אוירה) ומביטה נכחי בחלחלה. מה?!?! אני ממצמצת חזק ותולה
תקוותי בחום הבלתי נסבל (יותר גרוע מתל-אביב), פוקחת אותן לרווחה ומביטה בחזיון
המזעזע : כלום! אין כאן כלום!

איפה המודרנה? איפה הציוויליזציה? איפה דיזנגוף סנטר?!
שניה אח"כ אני קולטת שלא זו הבעיה, אלא שאין כאן אף אחד….

אני תופסת את הראש ומתיישבת, שוקלת את צעדי הבאים.

וזה לא שלא הייתי בצופים ובמד"צים וגם צבא עשיתי, אבל
אני פשוט לא בקטע של 100 שנים של בדידות עכשיו…

מה עושים?

זמזום מטריד מפסיק את המחשבות האפוקליפטיות והרחמים
העצמיים שכה אהבתי לרחם. בעודי מכינה את היד המנחיתה, חודרת לתודעתי התובנה (למידת
"אהה" – קוהלר) שזמזום זה אינו מגיע כלל מקרבתי. הוא מרוחק ומטושטש. לאט
לאט – הוא מתחזק – לאט לאט – מתחזק עוד יותר – ועוד יותר – עד ש –
וווורררררננננננננ!!!!!

כלי רכב מדהים ביופיו חולף על פני במהירות מתריסה.

הוא עובר אותי ונעצר.

בעודי צועדת לכיוונו, אני רואה את צבעיו הבוהקים (או שאולי
זה כאב הראש האישי שלי).

תמיד חשבתי שכחול לבן זה צבע יפה, ולא רק בגלל הדגל. ככל
שאני מתקרבת יותר ויותר, עיני העייפות מאיימות לקפוץ מארובותיהן, יחד עם מיתרי
הקול והשפיות:

"תגידי לי, מה את עושה כאן??!!"

יד נשלחת לאחור, וקסדה נוספת מושטת לעברי

"את רוצה לעלות, או שאת מתכוונת להישאר כאן?"…

 

 

כל שנותר להגיד הוא :

תתחדשי, תתחדשי, תתחדשי!

 🙂

–

 

אז מה שלומך?

–

 

עם האוטו הזה את מעזה להכנס למדבר???!!!

17/2/1999 12:50

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

ככה להרוס במחי מנוע עשן, את שלקח לרוח ולמים אלפי שנים
לבנות, לצייר, לצבוע, להחליק… ככה?!

 

שלומי – הרבה יותר טוב אחרי קריאת הקטע המקסים שכתבת  (-:

 

תגידי, את באמת חושבת שאעצור? את חושבת שאפשר לזהות מתוך
הקסדה, במהירות שכזאת?

נכון, את צודקת! אפשר.

יפה – סמני שלוש נקודות לזכותך  (-;

 

אה, וראיתי שכינוי מציע לך הצעות ומתרברב. שוויצר קטן
היצור הזה, כולו דאווין.

ראית איך הוא גנב לי את התמונה? חוצפן בנוסף לכל! וגם
מגעיל – הוא רוצה שתאכלי את הפיל!

אידיוט מושלם!

(נו טוב, לפחות במשהו הוא מושלם).

–

מי שיפה נפש, נא להרים את היד.  גבוה, אני לא רואה!

17/2/1999 15:4

שונמית

shunamit@hotmail.com

–

איך את מעזה לטפול עלי האשמות כאלו נבזיות?!

מיסס 2300 סמ"ק על שני גלגלים, שרק הטכנולוגיה שנדרשה
לייצר אבטיפוס למטפס שלך קיפחה במחי יד חייהם של אי אילו אטומים רצויים וחשובים
לאין ערוך לאורגניזמים שביקום??! אותי?! אותי את מאשימה בזיהום הסביבה והמדבר
הצחיח? חסרת בושה! חסרת מורא!

(האמת, גם אני חסרת מורה, והמבחן הולך ומתקרב…קחי לתשומת
ליבך)

לפחות אני מסתפקת במועט! לפחות אני מחזיקה בדעה ש"ישן
זה טוב" ! לפחות אני מכחישה את מצבי העגום!

 

אגב,

נבדקת אפשרות קיצור תהליכים בנושא הנושאים של כינוי.

למה להמציא את הגלגל אם אפשר לקחת חישוק ולשפץ אותו
קצת?… יש לך אולי חישוק רזרבי?  😉

–

 

2300 סמ"ק???
מה??? וזה מיז בשבילך

17/2/1999 18:57

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

ולא מיסיס!

ואיך את מעיזה להשוות בין ערמת הגרוטאות החורקת, שאותה את
מכנה "המכונית שלך" (יש לה גם שם, לא? פעם אמרת לי, אבל שכחתי – את
יודעת איך זה אצל הזקנים…) לבין האופנוע שלי!

ולידיעתך, הטכנולוגיה שנדרשה לייצר את האופנוע שלי, פגעה
באלפית מהאורגניזמים המקסימימים שנפגעו מייצור ותפעול המכונית שלך!

ותגידי, אטום זה היחידה הקטנה ביותר שאת מכירה?

 

אבל השיא שלך היה כשכתבת "והמדבר הצחיח". צחיח?
צחיח??? אחרי כל הסיפורים והתיאורים שלי, אחרי הכל… את כותבת "צחיח"!

צ'צ'צ'צ'צ'צ'צ'….

 

ועוד שאלה אחת – מדוע הביטוי "יפה נפש" הפך
לביטוי גנאי??? האם נפש יפה זה אאוט?

(אל תנסי לענות על זה בכלל!).

 

ובעניין חישוקים – נכון, אין צורך להמציא את החישוק מחדש.
אבל קחי בחשבון שאז את מתגלגלת לך על חישוק של מישהו אחר, שאינו בהכרח מתאים או
נוח. ומה אם החישוק עקום? ומה אם החישוק מכוער? ומה אם מרכז הכובד שלו מוסט?

להמשיך?

 

חוץ מזה, חשקים יש לי רזרבים, אבל חישוקים לא כ"כ. לא
מהדגם שאת צריכה.

 

דווקא הרעיון של כינוי היה לא רע. אבל את תמיד יכולה לשמור
אותו עד לעונג הבא 
(-;

–

 

הריני מתגלגת בצחוק פרוע (בחישוק של מישהו אחר)

18/2/1999 9:55

שונמית

shunamit@hotmail.com

–

סליחה, אבל אנחנו עכשיו באפיקוראים, והם כידוע חילקו
לאטומים ועצרו שם.

וחוצמזה, אני מכירה הרבה יחידות קטנות! הן פשוט קטנות
מאוד, אז אנשים רגילים לא מכירים אותן.

ולידיעתך, הסמיוטיקנים טוענים שמותר לנו לפרש את הטקסט איך
שאנחנו רוצים, אז בשבילי צחיח, זה משהו אחר. טוב?!

 

עכשיו תסלחי לי, אני צריכה ללכת לנחם את המכונית שלי. היא
מאוד נעלבה ממך.

 

נתראה היום?

  🙂

–

 

שהצחוק לא יהיה פרוע מידי, שלא תחליקי מהחישוק…

18/2/1999 15:59

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

ותמסרי לאפיקורסים שלך שהסימביוטיקאים טוענים ש:

צחיח זה צחיח!

אפילו אם תכניסי אותו למדיח

תעמידי לידו משגיח מקריח

שיעמוד על שטיח ויאכל אבטיח

אפילו אם תצפי אותו בטיח

ותניחי אותו על צריח עם פיח

תמיד צחיח ישאר צחיח!

אה, והם גם אומרים שאפשר לחיות עם זה.

 

וסלחתי לך, לכי לנחם את הגרוטאה שלך (קוראים לה נחמה?
דווקא מתאים).

 

"אנו ניפגש

 מתי ואיך זאת לא
אדע…"

מכירה את השיר?

 

ולא רק שנתראה (אם תואילו להגיע היום), אלא שאני (טפיחה על
השכם) אף אחראית להבאתה של ידידה (חביבה וחמודה ביותר) משותפת.

הפתעה או שאת כבר מעודכנת?

 (-:

–