אהובתי
24/2/1999 10:59
עוגי
–
טוב אז אמא במטבח (כן בטח).
ומגרד לי בכל הגוף מהפריחה
וחוץ מזה הזבוב ביקש ממני למסור שעכב בעיות במחשבו ובשכלו
הוא לא נכנס בתקופה זאת לפורום או לאינטרנט בכלל.
אם אתם רוצים לתרום לזבוב אנא התקשרו לסניף הבנק הקרוב
אליכם ובקשו להעביר כל סכום לחשבון מספר:6754789432 בנק דיסקונט סניף מס' : 02
טבריה
בתודה מראש
עוגי
–
peace
24/2/1999 19:3
The green man
–
זאת אומרת
שלום!
The green man
–
ברל'ה, ברל'ה – צא החוצה
24/2/1999 21:38
lonestar
shin13@netvision.net.il
–
יום אחד בעודי מבריק ומנקה את מכונת הזמן, מספר שעות אחרי
סיום המסע ולקראת יציאה אל היעד הבא, עבר לידי אחד מאותם יצורים קטנים ודביקים
בזחילה איטית. עוד שבלול שהתנתק מהבית. זוחל לאיטו עם זמן משלו.
הוא לא שם לב אליי, אני הייתי רחוק מדי מבחינתו. הוא פשוט
לא שם לב שבעודו זוחל לו, עבר בלי כוונה את המחסום הבלתי נראה שבין העולמות והמשיך
לזחול בתוך טריטוריית הזמן הפרטית שלי.
חייכתי לעצמי ונכנסתי פנימה. הפעלתי את כל המתגים והכנתי
ציוד למסע הארוך המצפה לי. השבלול! הכתה בי לפתע מחשבתי הלא מוצקה. ניגשתי אליו
והתיישבתי לידו, מציע לו את מאפה הבית.
"את מי אתה
הולך לפגוש?" שאלתי אותו בלי קול.
מחושיו הצטמקו בבהלה אינסטינקטיבית.
"אני?" – פנה אליי.
"כן!" – חייכתי אליו חזרה.
"אני לא מחפש אף אחד. אבל יש שמועות שמישהו מחפש
אותי, אז אני הולך עד שהמפגש יקרה" אמר בקולו היגע.
"וחוץ מזה", הוסיף, "לא לכל דבר יש סיבה
ברורה, משמעות אמיתית, דרך מכוונת או כל הגדרה אחרת. יותר מזה, ברוב המקרים – וזה
מנסיוני, דברים פשוט קורים וזהו. כשהייתי קטן, חשבתי שיבוא יום ואני אבנה לי בית.
מה אתה באמת חושב שיש בית שמחכה שאני אבנה אותו? שום דבר."
שתקתי.
רציתי להגיד כמה דברים אבל. איך לומר. שתקתי. הוא נגע ללבי
במחשבתו הטהורה, הנחושה והנכונה כל כך מבחינתו. לך תספר ליצור שקט כזה את האמת
המרה על זה שיש כל כך הרבה ממה לפחד מבחינתו – הרי הוא יכול פתאום להמעך תוך שניות
על ידי ילד אכזר או סתם רכב תועה ובאותה מידה הוא גם יכול להאסף על ידי המורה
המקומית לטבע שתעצים את קיומו ורבבות ילדים תועים יבחנו את חייו ודרכי הרבייה שלו.
נו. הנחתי למחשבה הזו לעבור.
"תגיד", אמרתי לו, "בא לך להתלוות אליי
למסע שלי?"
"אתה נוסע?" שאל. "זה מה שאתה עושה עם
עצמך?"
"כן – אני. כן.", אמרתי, מניח לתחושת הרצון
העמוקה לחלוק איתו את סיפור חיי הנוכחי לחלוף.
"טוב", ענה באיזה חוסר חשק בולט להפגין רגשות
בולטים יותר.
חייכתי. וסגרתי מאחוריו את הדלת.
בעודו בוחן את המכונה בענין רב המשכתי בהכנות. סיימתי כבר
עם הרוב ולכן יצאתי להביט מבט אחרון בעולם אותו אני עתיד לעזוב; שוב, חשתי את
התחושה המוכרת של השלמה ומיצוי טבעי עם העולם הזה תוך כדי דקירות קלילות באונה
השמאלית האחורית לגבי זה שאולי שוב לא חקרתי מספיק ולא הפכתי את כל האבנים. ושוב,
ידעתי שאם עוד לא הפכתי את כל האבנים כאן – המכונה המופלאה הזו תחזיר אותי לכאן.
כיביתי את הסיגריה ונכנסתי פנימה.
"נוסעים?" הוא שאל והניח למבטו להשתאות על האוסף
המוזר שלי שכולל יצורים חיים לצד יצורים רדומים.
"כן.", עניתי בלי לחשוב.
"רגע רגע." שמעתי אותו מתרעם לפתע, "אתה לא
זה ש."
אבל קולו דעך וקול המים הזורמים של מנועי המכונה כיסה כליל
את החדר.
נו באמת! איך יכולתי לספר לו?
–
רב מור 1
24/2/1999 22:25
עוגי
–
לצלילי מקרנה בכניסה
לאולם קולנוע
עומדת מוציאה אדי חום מפיך ומציירת לי תקופה
–
רב מור 2
24/2/1999 22:30
עוגי
–
פיצפוצי פופקורן ומוזיקת אלוהים קדושה אל מול קהל הנופל
לרגליך.
רצה בין פצועי המלחמה, מנסה לרצות את כולם ואין אור
חיוך
שלך
–
רב מור 3
24/2/1999 22:33
עוגי
–
כמו בסרט נע בטור
עורפי בצעדה איטית. את שם אני לא פה.
נכנסים לקרון חשוך, רואים "החיים יפים".
–
רב מור 4
24/2/1999 22:36
עוגי
–
כמעט ולא נגמר, יוצא ומחפש אותך למילה,
לא נמצאת, הולך לשטוף ידיים
.נקי.
–
רב מור 5
24/2/1999 22:40
עוגי
–
נשאר כמעט ועד הכתובית האחרונה, יוצא.
שערי זכוכית קרה מפרידים,
מחפש בעניים לא מוצא
יורד בכבדות האכזבה אל המכונית
נושא שעלי לעבר שערי רגשות חבריי
ונכלא באין תשובה
–
רב מור 6
24/2/1999 22:45
עוגי
–
כמעט בחוץ, עומדת בדלת מציירת לי תקופות באין מפריע
עטופה במעיל פרווה על עקבים גבוהים קורנת באודם
שערך.
קריאה בשמך ואת מסתובבת אלי ואומרת "קרוב יותר
אני לא מזהה", מתקרב למרחק נשיקה .
והיא מזהה.
–
רב מור 7
24/2/1999 22:48
עוגי
–
נשיקה קלה והמתח פג, את מפסיקה לצייר,
שואלת למה, מאיפה ואם היא איתי.
אני עוצם את כף ידה בידי
יוצא ונכנס למכונית.
–
רב מור 8
24/2/1999 22:55
עוגי
–
נוסע בתוך ערפל אביך מזכיר לי את ציורי
התקופות שלך.
דיבורים, שירים מלווים אותי בשעתי האחרונה
ליום זה.
מוריד את כולם בביתם
ראשונה – יורדת
שנייה – יורדת
שלישית – נשארת, רוצה לישון אצלי
–
רב מור 9
24/2/1999 22:57
עוגי
–
שוכבים לישון יחד במיטה
תהומית ערפלי התקופות נשארו בחוץ אבל מור
לא
–
סוף
24/2/1999 22:58
עוגי
–
(הודעה ללא תוכן)
–
וויקד זואי ? ריני ?
24/2/1999 23:1
Mar_Sason
–
(הודעה ללא תוכן)
–
"קולנוע
במיטבו"
24/2/1999 22:59
הממ"א
soul_musician@hotmail.com
–
מקום ראשון בפסטיבל סרטי סטודנטים-לפני-גיוס
–
אבל, כאמור, יש לי
24/2/1999 23:9
הממ"א
soul_musician@hotmail.com
–
טעם רע בסרטים
–
אתה חושב שזה טוב ?
24/2/1999 23:12
עוגי
–
חכה עד שתראה את הסרט שלי על "דרור ללוש" (בדיחה פרטית)
חוץ מזה הזבוב בסדר (נראה לי )
השמועות אומרות שהוא חוזר מחר
נלך לבקר אותו בחדרו החום
–
ראה הסתייגות מעלה
24/2/1999 23:23
הממ"א
soul_musician@hotmail.com
–
אבל כן.
ותשמע משהו:
הבדיחות הפרטיות שלך
יכולות לעלות לאנשים מסויימים בחייהם.
–
פשוט שלפת מהר יותר ממני
25/2/1999 9:23
עוגי
–
הגבתי על הודעה החיובית שלך
אבל אתה שלפת קטילה מהר יותר
ובנוגע לבדיחה הפרטית …. (ההמשך יבוא)
נ.ב
בנוגע לצה"ל
עד עכשיו הדרך לטייס סלולה יפה (לפחות היתה)
עכשיו אני חושב על משהו יותר בכיוון של יק"ל .
או שייטת שמעתי שהם מחפשים טבח (עוד לא ראית אותי עם סינר 🙂 )
את האמת עוד לא ראית אותי בכלל (טוב אני מתחיל להכנס פה לסחרור מונולוגי מסוכן
אז…)
טוב ההמשך יבוא
–
אני בין החיים
24/2/1999 23:21
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
עדיין.
להיות
או שלא…
רק גונב זמן אינטרנט מחבר.
–
גנב ! גנב ! גנב ! גנב !
24/2/1999 23:26
הממ"א
soul_musician@hotmail.com
–
אתה חי ! אתה חי ! אתה חי !
–
חשופית
24/2/1999 23:28
דרוזופילה
–
לברלה הזה בסיפור
קוראים חשופית
ועם זריחת השמש
ביום חמישי
הוא רוצה לבקר את
הדודים.
–
חמישי בבוקר זה מוקדם מדי. אנחנו יושנים
24/2/1999 23:37
הדודים
contour@newmail.co.il
–
או שוכבים
בשעות כאלה
–
סליחה רגע, יש לנו ממתינה. . .
24/2/1999 23:38
הדודים
contour@newmail.co.il
–
(הודעה ללא תוכן)
–
צריך לשים צבעי הסוואה
24/2/1999 23:50
דרוזופילה
–
כדי לא לעורר את השכנים (-:
–
בוס1
24/2/1999 23:14
הבוס
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אבסורד חיי
24/2/1999 23:21
הבוס
–
לא מסוגל,
לא מסוגל לשאת אות נוספת על בדל חיי
דיברתי חינם חיי דברו חינם אותי
והיום נאבק באבסורד חיי
מלטש טיפה של עומק במחוזות הטיפשות
מניע שפתיי למים החיים
וטובע נואשות באבק דרכי חיי
הפרחים היו פעם ירוקים והיום
והיום גם בשלכת ארים עלעל יבש
וכבדה נפשי בשבי חיי אמת
–
השם לא מתאים לתוכן
24/2/1999 23:33
עבד ההיכל
–
ואדוני אלוקים לא מתאים לחיים עלי אדמות.
–
מדהים…
25/2/1999 15:46
זאת רק אני
me_n@iname
–
כול כך הרבה בכול כך מעט
–
וואו, איזה אבסורד !
25/2/1999 22:28
חרק 2000
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אני עייפה
25/2/1999 1:4
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
הסבלנות שלי עייפה אותי
עד שהיום כמעט צעקתי על מנהל המכירות שלהם
לא איפשרתי לו להגיד את סיבותיו והתנצלויותיו
"זה לא מעניין אותי, אני רוצה שהאופנוע יהיה מוכן כפי
שהבטחתם" אמרתי לו
ומה בסוף?
כן, הוא מוכן, מחר בבוקר אני לוקחת אותו
האם אני מתרגשת?
כן, מאוד!
זה מרגיש קצת כמו להתאהב
אבל לא בטוחה, כבר לא זוכרת איך זה להתאהב
אה, אז בכל זאת למדתי משהו…
כנראה
(כבר אמרתי שאני לומדת מהר)
המממ… דווקא נראה לי מצויין להתאהב באופנוע
מה כבר יכול להיות, מה הגרוע ביותר?
כאב פיסי, זה הכל
וזה קטן עלי, ממש פיצפון
רוצה לחלום עליו הלילה ולחייך מתוך החלום
חיוכים חסרים…
כל כך הרבה חיוכים, כל כך הרבה חסרים.
–
את מעייפת את עצמך יותר מדי
25/2/1999 1:18
הממ"א
soul_musician@hotmail.com
–
ואותנו.
–
מסכנים )-:
25/2/1999 7:11
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
אני כל כך מרחמת עליכם.
אז עצה לי ולתולעיך: בכל פעם שאתם רואים את שמי – לא להקיש
(רעיון מהפכני!).
כך תחסכו לעצמכם עייפות מיותרת ותהיו רעננים כעלה הירוק
שאותו אתם מכרסמים.
שיהיה לכם יום נפלא (-:
–
אם יש עלה ירוק למה לכרסם אותו ?
25/2/1999 9:31
עוגי
–
תמיד אפשר לעשן
🙂
נ.ב
אחלה רעיון לא לקרוא בכלל את מה שאת כותבת אבל את כל כך
מתאמצת שכואב הלב לא לקרוא ( יותר כואב שקוראים את מה שכתבת אבל מה לא נעשה בשבילך ? ).
–
יש עלים ירוקים שעדיף לאכול
25/2/1999 16:19
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
ויש כאלו שעדיף לעשן.
מעניין שאתה מזכיר את זה. לפני כמה ימים קיבלתי קופסת
גפרורים עם כמות חביבה ביותר, מהסוג המשובח.
(לא, אתה לא יכול לקבל)
ואל תכאב, זכור שלגברים יש נטיה ללקות בליבם, לא חבל? בגיל
צעיר כ"כ!
אז אנא, הסר דאגה מליבך. אני ממש לא מתאמצת. להיפך, אני
עצלנית ידועה והמאמץ ממני והלאה.
(-:
–
הנה חיוך אחד ממני 🙂
26/2/1999 15:16
כוכב מכסף
–
שאר החיוכים, כרגע בהמתנה. ג'ז חולה מאוד, ובא לי פשוט
להתפוצץ מכל תחושת חוסר האונים הזאת.
–
מסרו לי את ההודעה )-:
26/2/1999 18:16
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
הייתי רוצה לעזור, אבל איך?
תגידי את.
(אולי, הרבה יותר מאוחר, אוכל להתקשר. אולי).
–
איך לעזור?
26/2/1999 18:23
כוכב מכסף
–
נזכרתי במשפט שנאמר (לא לי) ע"י אדם כלשהו…..
"….מה זאת אומרת איך ידעתי? נגעתי בך איך שהייתי
רוצה שיגעו בי….."
אז איך באמת עוזרים?
–
אגב,
26/2/1999 18:44
כוכב מכסף
–
לא חשבתי בכלל על עזרה כשכתבתי על ג'ז.
עניתי לך באופן כללי……
ואיך מתייחסים לאדם אחר?
ואיך מחייכים לאדם אחר?
ואיך, ואיך ,ואיך?
קוראים את שורת המחץ שנאמרה פעם (לא לי), ע"י אדם
אחד….
והשורה הזאת לבדה שווה את כל הסבל.
–
כשכתבתי "לעזור" התכוונתי לג'ז.
26/2/1999 19:34
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
אני לא יודעת מה הבעיה, אני לא יודעת מה קורה, אז…
אוקיי, אז שורת המחץ שווה את כל הסבל, אוקיי.
אני חושבת עליה (על ג'ז) ומקווה שהיא תרגיש טוב יותר.
–
הממ…..
26/2/1999 20:10
כוכב מכסף
–
ניסיתי בסך הכל להראות נקודה קטנה וחיובית בסיפור ההוא.
נקודה שבסיטואציה אחרת היית קוראת ומחייכת.
מסתבר שהאי הבנה ההדדית תופסת שליטה עלינו…..
אז מה נעשה?
זאת ההצעה שלי –
🙂
–
ותודה מג'ז 🙂
26/2/1999 20:12
כוכב מכסף
–
(הודעה ללא תוכן)
–
ומה שלומה?
26/2/1999 21:41
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
את יכולה לפרט מעט? (אם לא כאן, אז ל Email או
דומה).
אני אפילו לא יודעת איפה את (ולא יודעת אם אוכל להתקשר)
מקודם, ישבתי בסלון ודמיינתי כיצד אני אורזת תרמיל, עולה
על האופנוע ונוסעת.
אבל לא יכולה לעשות את זה. וזה לא יוצא לי מהראש.
כן, את צודקת, זאת נקודה חיובית, גם אני חושבת כך.
ולא רק היא, יש עוד נקודות חיוביות, דווקא די הרבה.
אז מה לעשות, לחבר את הנקודות?
את חושבת שצריך מיספור?
ואיזו תמונה תתקבל בסוף?
אפשר לקבל מעט עזרה? אני חוששת שהיד שלי תרעד ושקווי
החיבור לא יצאו כמו שצריך.
יש לך עפרונות צבעוניים? כי אני את שלי נתתי ולא החזירו
לי…
או שאמשיך להשתמש בעיפרון שחור?
–
מהמגירה לדיסק 