מרק לפריסיליה
29/1/1999 14:18
יידיש מאמה
–
האם את רוצה את המרק חם או קר עם לחם
–
חם , מוקרם, ועם מעט קרוטונים בבקשה 🙂
29/1/1999 14:33
פרסיליה
–
תמיד ידעתי שאם אעלם במרחבי האמזונס, עמוק בתוך הג'ונגלים,
תמצאי אותי………
תמיד יבוא מישהו עם טלפון ביד, או פתק מקומט, שבו יכתב
"אמא דואגת…….."
אין מפלט??????????? 🙂
–
(-: אמא
חמודה יש לך!
29/1/1999 14:38
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
ואם תגלי איך היה המרק המדובר
29/1/1999 17:36
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
אני אגלה מה הכנתי לארוחת הערב (כמעט סיימתי להכין, רק
באתי לנשום קצת אויר דיגיטלי).
(-:
–
המרק היה…………
29/1/1999 18:58
פרסיליה
–
לא אוכל לגלות זאת…….
בשעת לידתי חתמתי על הסכם עם אימי ("אחרת אני משאירה
אותך בבית חולים"), שלא אוציא לעולם (דו משמעי) דבר שקשור בטיב בישוליה. זהו
סוד כמוס שעובר במישפחתנו מדורי דורות, ותוצאות הוצאת סוד זה לאויר העולם, עלולות
לגרום לשיבוש שרשרת הדורות המפוארת שלנו.
והסיבה לכך……. ובכן, "אסור לבקר את טיב בישוליה
של אימך בפומבי" (הדגש הוא על –
בפומבי)כך אמרה סבת סבת אימי, וכך אומרת אימי. חוק זה תקף למשך כל ימי חייך.
אידיש מאמא כבר אמרתי? ובכן, אמא זאת מתגאה גם
בפולניותה……. ("אבל אמא, את אוסטרית בכלל……",
"פרסילה, פולני זה באופי, לא במוצא, עכשיו תתלבשי
בבקשה כמו בן אדם""). נו, לכי תנסי להלחם בטחנות רוח, אבטיח לך שמלחמה
במוסד האימהות – קשה יותר. רבים וטובים נפלו בה חלל.
אך מכיוון שהנני שוחרת שלום, ולא במלחמות עוסקת אני, אסכים
לנהל איתך משא ומתן (באופן פרטי וחשאי לגמרי ,כמובן), על פיתרון המחלוקת, שכן
בישולייך לערב זה מעניינים אותי מאוד.
כעבור 5 דקות:
"כן אמא, אני יודעת שאת לא באמת כזאת……."
"אני יודעת, סתם כתבתי …… לא ברצינות…."
"אמא ב'קשה……. אף אחד לא חושב שאת באמת כזאת…..
באמת"
"הם רואים שהכל כתוב בהומור…"
"נו, ברור, מה את חושבת שהם?"
"טוב, טוב,
ארשום הודעה שהכל היה בצחוק"
"בסדר…… הבנתי……."
"ביי"
(היא ניתקה את הטלפון…)
–
ה ו ד
ע ה
29/1/1999 19:5
פרסיליה
–
הכל היה בצחוק.
–
הודעה לאמא של פרסיליה
(-:
29/1/1999 21:31
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
מאחר וזהו הפורום הנודע לסטירה, פרודיה, ציניות והומור
בכלל – אין ספק שכולם הבינו את כוונת פרסיליה (פרסי, למה היא קוראת לך פרסיליה?).
כולנו מעריכים אותך (עד מאוד) ואף שוקלים לצרפך לתחרות
"אם השנה". נשמח לספק המלצות רבות וחמות!
שמעתי שהשנה הפרס הראשון יהיה – טיסה הלוך ושוב.
שווה!
תגידי, את הקרוטונים את קונה או מכינה לבד?
בברכה,
עדת מעריצים אלמונית (כן, כן, כולנו על מונית אחת).
(-:
–
תודה
30/1/1999 5:32
פרסיליה
–
תודה לכם מיקי ועדת המעריצים האלמונית…………….
מסתבר שאימי נפגעה קשות, משאלת ה" האם את קונה את
הקרוטונים ,או מכינה לבד?"
גבה התחתון נתפס
מתנועת השוק ווהלם למקרא השאלה, והיא מרותקת למיטתה (מיותר לציין שמרק לא
קיבלתי למקום עבודתי).
סופר לי על ידי מכרים דואגים שבשעה של הזיות כאב היא מלמלה
בכעס "אני דורשת לדבר עם מנהלת הפורום". הם הוסיפו שהדבר נאמר שוב ושוב
במשך שעות, יחד עם המשפט "האם את קונה את הקרוטונים?
האם את קונה את הקרוטונים? האם את קונה את
הקרוטונים?"
סיימתי עכשיו לעבוד. ארוץ אליה לבדוק מה שלומה.
ואמשיך בעידכונים.
–
טעות, ממש טעות אומללה. סליחההההההה
30/1/1999 14:27
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
דבר ראשון עלי להתנצל!
אנא מסרי לאימך היקרה שהשאלה הנ"ל נשאלה ע"י אחד
מעדת המעריצים (דמות שולית ביותר). אני לא הייתי חושבת לשאול את השאלה… אבל הוא
עמד כאן שעה שלמה, התחנן, בכה דמעות (תנין?) ולבסוף רחמי נכמרו עליו והבטחתי לשאול
את השאלה.
שרשרת הארועים (המזעזעת) שארעה עקב השאלה הנ"ל (הכל
בגלל קרוטון קטן?) העציבה אותי מאוד ולכן החלטתי לנדות את אותו מעריץ (שולי ביותר)
ולסלקו מהעדה. כשהודעתי לו על סילוקו הנחרץ, הוא מילמל משהו על כך שבסך הכל רצה את
המתכון לאותם קרוטונים מהוללים.
כמובן שלא התרשמתי מדבריו (כשאני מחליטה משהו, אני מחליטה
וזהו!), תלשתי את דרגותיו וסמליו, וכמנהג טקס הסילוק – השלכתי אותם על הרצפה ושברתי
את חרבו לשניים!
הוא התרחק מכאן בהליכה איטית, כשראשו כבוש ברצפה. הצלחתי
לשמוע אותו ממלמל מילמולים חסרי פשר, עד שהוא הפך לנקודה קטנטנה ונעלם. אני מקווה
שזאת הפעם האחרונה שנראה אותו!
את יכולה למסור לאימך היקרה שהעניין סודר ואל לה להתענות
בשל אותו מעריץ עלוב נפש.
בקשה אחת לי אלייך – אנא, מסרי מאימך שלא תפנה למנהלת
הפורום. שמעתי שהנ"ל קשוחה מאוד ולא מהססת להשתמש באמצעי ענישה חמורים. זכור
לי מקרה מזעזע לפני כמה חודשים, שבו שני בני טיפשעשרה כתבו שתיים שלוש הודעות
(תמימות וחמודות) – היא נכנסה לכאן בשצף
קצף ומייד הזהירה אותם שעוד הודעה אחת כזאת והיא מעיפה אותם (ביחד עם ההודעות
שלהם) לעבר הרי החושך!
אז בבקשה, אני ממש מתחנננת – רק שלא תפנה אליה, אני מוכנה
לקבל עלי כל עונש אחר, מה שלא יהיה… השליכו אותי לתוך שיח קוצני, תענו אותי
בסרפדים, השליכו אותי לתוך בור עם נחשים, ליאור עם תנינים, התקילוני עם עקרב
(במחשבה שניה, אולי לא עקרב – אחד כבר הספיק לי לכמה גלגולי חיים). בקיצור כל דבר
(כמעט) למעט מנהלת הפורום.
מסרי לאימך היקרה דרישת שלום חמה והחלמה מלאה.
אנו מקווים (ומתפללים) שאולי במשך הזמן היא תוכל לסלוח
לנו.
תודה ושוב סליחה!
–
מיקי – את לא חושבת שאת קצת מגזימה?!
30/1/1999 18:3
מיכל אור
michal_or@hotmail.com
–
להשוות אותי למאורת נחשים, לתנינים, שיח קוצני וכו'.
במיוחד נעלבתי מההשוואה הגועלית לעקרב (השתגעת?).
באשר לאותו מקרה, שאכן התרחש לפני מספר חודשים, אומר רק
זאת: זה היה בזמן אחר וביקום אחר לגמרי. ויותר לא אוסיף מילה על כך!
אני מפנה את תשומת ליבך לכך שמעולם לא הערתי בנוגע לכל
ההתכתבויות שלך כאן! (ואגב, את דעתי האישית על כך אשמור בינתיים לעצמי).
אני לא חושבת שיש לך סיבה כלשהיא להלין ולהשוות אותי לכל
אותם צרות שהזכרת!
בברכה,
מיכל
–
לקחתי לתשומת לבי, תודה.
30/1/1999 21:24
@מיקי
miani10r@hotmail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
לאחר דיונים רבים –
הריני לבשר שהמחלוקת יושבה
30/1/1999 19:43
–
נוכחתי היום בישיבת חירום שערכה מנהלת הפורום מיכל אור.
הריני לבשר לכם שלאחר דיונים, תרבותיים לרוב (למעט אותו
קטע שבו אמרה מיכל "פרסי-לה חתיכת עוגה שלי" ופרסילה, אשר עצביה היו
מרוטים מעט, עקב כל האירועים של היממה האחרונה, ענתה בכעס "אני חתיכת עוגה
שלך?! למה מי את בכלל?!") יושבה המחלוקת הקשה, ושקט ושלווה חזרו לשכון בערוץ
תרבותי זה.
–
אבקש לקבל עותק של תקציר ישיבת החירום הנ"ל.
30/1/1999 19:55
מיכל אור
michal_or@hotmail.com
–
ויפה (יפה בהחלט) שעה אחת קודם!
אגב, את פירוט הישיבה ניתן להציב בפורום.
–
לחצתי על "שגר" בטעות – סילחי לי מיכל
30/1/1999 20:10
אנטון המפשר
–
ובכן, בתור הממונה על הפרוטוקול, הריני להביאו לפניכם:
תאריך: 30/1/99
נוכחים: מיכל אור, מיקי, פרסילה, אמא של פרסילה, ואנטון
המפשר(רושם פרוטוקול)
הנושא: מציאת פשרה וסיכומים לגבי המשך הדרך, בפיתרון
מחלוקת המרק.
סיכומים (של ישיבה וירטואלית זו):
1. ככל המחלוקות בין בני אדם, גם מחלוקת זו החלה מטעות
אנוש קלה (במקרה זה של כמה אנשים).
אי לכך, התנצלה
פרסילה בפני אימה, אחר כך גם בפני מיקי. מיקי התנצלה בפני מיכל שהתנצלה בחזרה ואמרה שבעצם היא די מחבבת את מיקי, לאחר מכן,
התנצלה מיקי בפני אימה של פרסילה, שהתנצלה אף
היא בפני כולם על רגישותה, ומיכל סיכמה את ההתנצלויות – בהתנצלות לחברי
הפורום אשר אנוסים היו לקרוא כל זאת.
2. סוכם שאימה של פרסילה תפרסם את המתכון הסודי למרק הבצל
שלה, למען יהנו כולם מטעמו המשובח.
ואף תסכים
לשמוע לאחר מכן ביקורת, בתנאי שתאמר באופן עדין ,מתחשב, ומנוסח היטב.
3. מיכל, כמייצגת הפורום, הבטיחה לשלוח המלצה חמה במיוחד
לתחרות האמהות, ולתרום את הפרס הראשון
(טיסה הלוך ושוב
לאי אקזוטי על פי בחירתך האישית) לכותב המוכשר ביותר השנה. זאת מפני שאמא של
פרסילה סירבה לקבל פרס זה בטענה שהיא עושה הכל
מאהבת ילדיה המוצלחים, והנפלאים, ולא למען פרס.
4. בסוף ישיבה זו חיבקו כולם את כולם (וירטואלית) לחצו
ידיים (גם כן וירטואלית) החליפו כתובות, והבטיחו לשמור על קשר.
בברכת שבוע טוב.
על החתום: מיכל אור – מנהלת
מיקי
פרסילה
אמא של פרסילה
–
בוא הנה, תגיד, אתה אנטון
30/1/1999 21:20
@מיקי
miani10r@hotmail.com
–
מ"פיצפונת ואנטון"?
אם כן, אז יש לי המון מה לשאול אותך…
ואם לא, אז יש לי עוד יותר מה לשאול אותך (-;
אבל ברגע זה צלילי ה Riverdance מתנגנים
להם על גבי קלטת בחדרי. וואו, הם נפלאים! כל הרבה עוצמה ורכות מעורבבים יחדיו.
תודה ל ש' שהקליטה עבורי
(-:
והצלילים הללו מסיחים את דעתי מהשאלות שרציתי לשאול את
אנטון (אותו רציתי לשאול? יש לו תשובות
בכלל? אולי למישהו אחר יש?).
המממ…..
Very interesting, but not
funny
ולמי שידע מאיפה לקוחה השורה הנ"ל – מובטח פרס
אדיר!!!
רמז – ניתן לרכוש רמז.
–
אוקיי, אודה, אנטון זה……………….
30/1/1999 22:58
אנטון המפשר
–
אני, פרסילה.
חשבתי להכניס עוד דמות……….זה הכל……..
אני מקווה שה"very interesting, but not funny" לא
היה מכוון אל אנטון…………….
אחרת…………. היכוני לעוד מערכת של תגובות, תוהו
ובוהו, וחושך על פני תהום 🙂
* אפילו שהוא יציר דימיוני, התחלתי לחבב את הבחור הנחמד
והשקט הזה. אם תכירי אותו תביני…… 😉
–
לא, לא יתכן! בחיים לא הייתי מנחשת (-;
30/1/1999 23:27
@מיקי
miani10r@hotmail.com
–
את זה אנטון?
ז"א אנטון זה את?
רגע, בילבלת אותי…
המשפט ההוא ממש לא מכוון אלייך, אבל אני בהחלט מוכנה
וערוכה (המפקדת!) לתוהו ובוהו ואור על פני דיונות
(-:
ועוד משהו – לא יתכן שהוא יציר דמיוני! הרי ברגע שאת מכירה
אותו – הוא חי וקיים (דקרט?). וחוץ מזה,
Any friend of yours is…
–
לאחר הארוחה + יין מעולה!!! כולם התעלפו
29/1/1999 21:21
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
מרוב תענוג (-:
ואני ניצלתי (תרתי משמע?) את ההזדמנות לחמוק לכאן ו…
ידעתי שתרצי לנהל מו"מ חשאי ביותר… ולכן….
שששששש, אני לא מגלה (-;
נראה לי שאפרוש לעניינים ירקרקים (סיפרתי לך על המכונה?)
לפני שאצא למסיבה.
תגובות נוספות מאוחר יותר, וסיפורים רבים באמתחתי הלילה
(הבוקר?) ובינתיים אקוד קידה קלילה ואומר להתראות פה ושם, שם ופה….
Here there and everywhere…
מכירה את השיר?
(-:
–
לשונמית ולפרסילה מלכת המדבר
29/1/1999 15:18
דנה ג.
–
ברשותכן העתקתי את הודעותיכן שעסקו בגורל ובבחירה חופשית
לפורום המיסטיקה, שבו עוסקים לעתים קרובות בנושא זה. אתן מוזמנות להצטרף ולכתוב בו
על נושא זה ועל נושאים אחרים!
http://62.0.192.22/forums/scripts/showsm.asp?which_forum=34&mess=48866
–
קיבלתי רשות
29/1/1999 22:6
Freeda
jarvis@netvision.net.il
–
קיבלתי רשות / שיר מאת פרידה צפנת
קיבלתי רשות
לרוץ לראשות
הממשלה
אמרו לי רוצי
תראי לנו
מה את מסוגלת
לחולל
במסגרת החוק
תבדקי את העם
האם מוכן
האם שואף
ועד כמה
תמצי את כוחך
הבלתי נלאה
ואז נראה
מאיזה חומר קורצת
האם מאבק כוכבים
אאו סתם גנים פגומים
צפנת קומי
וצאי לדרכך
שֹחקי
כפי שאת יודעת
כפי שהכינו אותך
מגלגול לגלגול
והראי לנו
שעשו אותך
באצבע
אלוהים
–
שביבים
29/1/1999 23:55
הוריקן
ruthiz@amdocs.com
–
כל זמן שיש זמן והשמש למעלה
והים הוא כחול ושותק
כל זמן שזריחות פולחות עדיין
באדום וכתום בוהק
כל זמן שישנן, קיימים עדיין
שביבים של תקווה ירוקה
כל זמן שיש לי מה לתת, לבינתיים
אז יש גם, אי שם, אהבה.
–
רק רציתי להגיד לך ש…
30/1/1999 1:45
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
שחזרתי, שה – אייסי מסרב להתחבר, שאני קצת מרחפת (מכורח
הנסיבות), שאני מעט עייפה, שאני חוששת להרדם, שרציתי לדבר מתחת לכוכבים (צריך
שמיכה, קר מאוד הלילה), שרציתי, ש…
–
תסתכלי רגע החוצה
30/1/1999 17:30
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
על רקע שמיים ורדרדים –
ירח כמעט מלא, זוהר ומאיר.
איזה יופי…
אבל את בטח ישנה עכשיו…
וחולמת חלומות מתוקים (אני מקווה) על מרק חם עם קרוטונים ועוד?
אולי מראה זה יצליח להתגנב גם (-:
–
צדקת בקשר לשינה…..
30/1/1999 17:58
פרסילה
–
בקשר לחלומות אספר לך אחר כך……..
המראה לא הצליח להתגב לחלומי (היום, לפנות בוקר ראיתי
אותו, ומכיוון שכרגע אין שעון על ידי, ראיתי שעון דימיוני כאשר ה12 מופנה כלפיי
הירח….), גם לא הקרוטונים, את הצלחת……
אך כמו שכתבתי למעלה…..
–
זכרת את המחוג (-: אני כאן ושם, שם וכאן…
30/1/1999 18:48
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
By John Denver:
"There are many ways of
being,
in the circle we call life.
A wise man seeks an answer,
burns his candle through the
night.
Is a jewel just a pebble,
that found a way to shine.
Is a hero's blood more
righteous,
than a hobo's sip of wine.
Did I speak to you one
morning,
on some distant world away.
Did you save me from an
arrow,
did you lay me in a grave.
Were we brothers on a
journey,
did you teach me how to run.
Were we broken by the
waters,
did I lay here in the sun.
I dreamed you were a prophet
in the meadow,
I dreamed I was a mountain
in the wind.
I dreamed you knelt and
touched me with a flower,
I awoke with this, a flower
in my hand.
I know that love seems all
the instruments in one.
In the brotherhood of
creatures,
who the father, who the son.
The vision of your goodness,
will sustain me through the
cold.
Take my hand now to
remember,
when you find yourself
alone,
You're never alone.
And the spirit, fills the
darkness, of the heaven,
It fills the endless
yearning of the soul.
It lives within a star too
far to dream us.
it lives within each heart,
and is the hope.
It's the fire and the wings
that fly us home,
Fly us home,
Fly us home."
–
מהמגירה לדיסק 