15:16 10/05/01 רסיס הקוסם.
כמעט
כל פעם שהיית נוגע בי
הייתי גומרת
היה לך מגע של קוסם
היה לך מגע של קוסם
אבל השפן שלך
קיבל משמעות לגמרי אחרת
כל פעם
כשהייתי גומרת
לאטת באוזני
מילים מטלפתיה,
ידעת להבהיק
בכחול מזעזע
כל פעם
שבי היית נוגע
אך אף מילה של אזהרה
אותי לא הזהרת
כשהותרת אותי
שוכבת
אף מילה על
שבעצם תיעלם
ותותיר אותי
מורעבת
גירסא להדפסהשלח לחברים
22:13 10/05/01 רין טין טין
יפה.
15:09 10/05/01 ניאו השפלה
תמיד שחיתי עם הזרם. לא עישנתי יותר מדי, לא שתיתי יותר מדי,
גם לא זיינתי יותר מדי. הכל במידה. הצבתי לעצמי גבולות אדומים גדולים וברורים. למדתי
מחשבים, הצטרפתי לחברת הייטק גדולה, קיבלתי אופציות בכמה מאות אלפי שקלים. קניתי
בית גדול ואני מתלבש על פי צו האופנה. הארנק שלי מלא תמיד בכסף, שלא יחסר. בינתיים
התחתנתי, ואחד הדברים הראשונים שאשתי לימדה אותי היה: "אם קונים – אז רק
במבצע". לא בגלל קמצנות, חס וחלילה, אלא בגלל שככה. ואחרי שהתחתנתי הבנתי
שככה זו סיבה מצוינת.
אני תמיד דבק בלוח זמנים מדויק כי זמן שווה כסף. ב-שש בבוקר
אני מתעורר עם החדשות, נותן הצצה בשעון, וכך מתחיל יומי. אני אוהב את השגרה הזו. היא
נהדרת, ומקנה לי אופי אירופאי – כמעט גרמני יקי, ואין לי שום בעיה עם זה.
אתמול הייתי באיזו פגישה שהתארכה מעל הצפוי, וזה לגיטימי
ומוכר. תוך כדי הפגישה נהייתי רעב מאוד, אבל התאפקתי. אני תמיד אוכל באחת ושלושים,
ובד"כ באותה מסעדה. הפעם לא.
בשלוש חמישים ושש בצהריים, התייצבתי מורעב בסניף הבורגר קינג
בקניון בו שהיתי וניגשתי אל הדלפק. מוכרת חיננית שענתה לשם זהבית שענדה על מדיה
סיכה שעליה נכתב בצהוב על אדום 'שאל אותי על המבצע' – האירה לי פנים.
"על מה המבצע?" – שאלתי בחיוך.
"המבצע הוא מ-16.00 ל-18.00 , ארוחת וופר במקום ב-29.90 רק ב-19.90",
היא אמרה בחיוך חוזר. ואז הוסיפה: "יש לנו עוד ארבע דקות עד תחילת המבצע".
בדיוק הגיע איזה שיפוצניק לדלפק ושאל גם הוא על המבצע. הצצתי
בו ובסרבל הכחול והמטונף שלבש. "עשרים שנה הייתי באמריקה", הוא אמר
פתאום וזו פעם ראשונה שאני שומע על דבר כזה.
פניתי אל זהבית החייכנית ואמרתי: "האם אני יכול בינתיים
לבקש ממך לבקש מהמטבח שישימו את קציצות ההמבורגר על האש, ובשעה 16.00 אני אשלם את
החשבון?".
זהבית חייכה בעצב ואז אמרה: "לא, המחשב יודע. אי אפשר
לעבוד עליו".
שאלתי: "אם את צועקת למטבח להזמין את ההמבורגר המחשב
שומע את זה?"?
"כן", היא לחשה, "והוא גם עושה לי סנקציות. מקצץ לי
במשכורת – חופשי על כל טעות. יש לנו עוד שלוש דקות למבצע".
הבטן שלי התחילה להשמיע את הסמפוניה הבלתי גמורה ובראש
התחילה לרוץ המחשבה: "כוס אימם של העשרה שקלים המחורבנים האלה. אם אני אזמין
עכשיו את הארוחה אני אקבל אותה אחרי שהמבצע יכנס לתוקף, ואז כולם יאכלו במבצע ואני
אחנק עם הארוחה שלי". הצצתי בשעון, חלפה עוד חצי דקה.
כשהגיעה השעה 16.00 התנפלתי כמו פנתר על זהבית ודרשתי את
הארוחה. "יאללה, תני אותה יא טינופת, יבשת אותי כאן עם המחשב שלך", חשבתי
להגיד לה אבל במקום זה חייכתי חיוך מזויף.
הלכתי עם המגש שלי לשולחן, פתחתי את עטיפת קציצת ההמבורגר
ובביס הראשון התחלתי להרגיש את ההשפלה מתחילה לקרוע אותי מבפנים. כל הערכים שלי
הלכו פייפן יחד עם הקציצה הזו. הפכתי לשנוא באויבי. נהייתי ישראלי. כמעט בכיתי אל
תוך המגש. מושפל.
לא רציתי לחזור הביתה, הלכתי לחוף הים. בערב מאוחר, חזרתי
וסיפרתי לאשתי את הכל בלי לחסוך בשום פרט. אחרי שגמרתי את סיפורי היא תפסה אותי
בחוזקה, גררה אותי לחדר השינה וזיינה לי את הצורה.
גירסא להדפסהשלח לחברים
07:07 11/05/01 דב אלפקה
מתחיל טוב, נגמר פחות טוב.
19:43 10/05/01 xanty אהבתי יותר את המשמעות החתרנית
מאשר את הכתיבה עצמה. אבל אני מניחה שאי אפשר ללהט יותר מדי
בכתיבה כשרוצים לתאר טיפוס בנאלי.
נישואין זה תמיד דבר מסרס?
גירסא להדפסהשלח לחברים
16:07 10/05/01 טלולה בל
דווקא בעיני זה מצא חן
סיפור מעניין וגם הסוף מוצלח.
גירסא להדפסהשלח לחברים
15:21 10/05/01 סתם איתי
סתמי
אבל בצורה חיובית ביותר.
(אני יודע שזה נשמע כמו ביקורת מטומטמת אבל תסתכל על זה רגע ותראה
בעצמך).
גירסא להדפסהשלח לחברים
13:29 10/05/01 xanty לא לעדיניות נפש
שכבתם פעם עם מישהו שאתם לא ממש אוהבים? מישהו שלא ממש אוהב
אתכם? אני לא מדברת פה על, אתם יודעים, נגיד סטוץ או משהו כזה. אני מדברת על מישהו
שהוא חלק מהעבר שלכם. העבר האפל. מאוד. מישהו כזה, שפשוט לא סובלים? נשמע נורא
נכון? לא הגיוני. בלה, בלה ועוד פעם בלה. אבל שכבתם פעם עם מישהו שאתם לא אוהבים? בכעס
אמיתי? מתוך רצון כן ואמיתי להכאיב? ואם כן, נכון שזה נפלא?
זה הולך להיות פורנו. ישר ולעניין, אתם אוהבים פורנוגרפיה? ואם
כן, איך אתם אוהבים אותה? תמיד כל מני סקסולוגיות אומרות שנשים אוהבות את זה אחרת,
יותר עדין כאילו? אני זוכרת שבפעם הראשונה שקראתי את זה, לא האמנתי, אני אמורה
להתחרמן מנשיקות? שני אוהבים מתעלסים באחו אמורים להרטיב לי את הכוס? מצטערת. זה
גורם לי לבדוק אם הלק בציפורניים של הרגליים לא התקלף. נכון, יש מין כזה, מעודן, עם
נשיקות מרפרפות וחיבוקים אוהבים. יודעים מה? זה כאילו, נחמד? אבל זה מה שגורם לכם
לסעור? באמת, בנות, זה מה שגרום לכן להתעוותות הזאת בבטן, כשנזכרים בקטעים ממש
מחרמנים בעבר? נשיקות עדינות?
כשזה התחיל, לפני שנים, זה נראה והריח כמו עוד סטוץ אחד. בחור
פוגש בחורה, בחור מזמין בחורה לצאת, בחור מזיין בחורה. יאללה ביי. אבל לפעמים ריח
ומראה יכולים להשתנות. אחרי הפעם ההיא באה עוד פעם, ואחריה עוד אחת, במרווחים
גדולים. באדישות ממארת. היא הייתה אומרת לעצמה, "משעמם לי, אולי אני אתקשר
אליו שיבוא?", והוא היה אומר לעצמו, "טוב נו, תמיד עדיף לזיין מישהי
חדשה, אבל אם אין ברירה, גם היא בסדר".
אבל ת'אמת, מישהו הוריד אתכן פעם בכוח שתמצצו לו? לא, אני לא
מתכוונת לדחיפה העדינה הזאת על הכתף, אני מתכוונת למישהו שתופס אותך בשער, או יותר
טוב, אם יש לך שיער ארוך, כורך אותו מסביב לאגרוף ומוריד אותך? קרה לכן? נכון שזה
נורא מחרמן? רוב הבנים לא יעזו לעשות את זה. כן, הם עברו התניה נפלאה. "בעדינות
מאמי, אל תנשוך, כן…". בנות, מה קרה למין מסעיר? פראי? כזה שאת מפסיקה
לספור כמה פעמים גמרת? מצטערת. במערכת יחסים זוגית? בלתי אפשרי. אוי, קופצת שם
המתחסדת מאחור, "זה לא נכון, מין מאהבה הוא הכי טוב", או יה, מה קרה? נכנעת
לתכתיבים הפמיניסטיים? ואתה, התיקח את אהובתך, אם ילדיך, זו שאתה מחבק לפני שאתה
הולך לישון, ותדחף לה את הזין לגרון קצת יותר עמוק ממה שהיא מסכימה? נכון שלא? אבל
אולי אהובתך, אם ילדייך, זו שחיכתה עד הדייט הרביעי כדי לפתוח רגליים ועושה את זה
עכשיו פעמיים בשבוע, רק במיסיונרית, אולי לפני שהכרתם (כי אנחנו נצא מנקודת הנחה
שהיא אישה טובה ונאמנה), היה מישהו שלא ממש חיבב אותה, ולא היה אכפת לו להכאיב לה
קצת? ואולי היא אהבה את זה?
הוא חזר. הוא תמיד חוזר. יש דברים בחיים שלא נוטים להשתנות. השמש
זורחת במזרח, כוכב הצפון מכוון לצפון ואורי תמיד חוזר. עברה שנה מאז שהוא נסע. נראה
לי שיש את הגברים האלה, שאת שלהם. יש כאלה שאת שלהם רק כרטיסיה, ויש כאלה שאת שלהם
חופשי חודשי. אורי הוא חופשי חודשי, בענק.
"צלצול טלפון החריד את הדממה". לא ממש דממה, לא ממש
החריד, ולא ממש זיהיתי את המספר שהופיע לי על הצג (אח, פלאי הטכנולוגיה, כמה
התמוטטויות עצבים היו נחסכות מאתנו אם מישהו היה טורח לפתח את השיחה המזוהה מוקדם
יותר). "שלום, מי זה?" "את כבר לא מזהה אותי?" "לא"
"אורי" "אני לא יכולה לדבר אתך עכשיו, אני אוכלת" "אני
אתקשר אחר כך" "טוב". מה בחורה הגיונית וחזקה אמורה לעשות? להעיף
את הבן זונה לכל הרוחות. ומה בחורה שמזמן אף אחד לא זיין אותה כמו שהיא אוהבת
אמורה לעשות? אולי לשאת תפילת הודיה לאל שהחזיר אותו? נחשו.
הוא התקשר, סירבתי לו. אין לי מושג מאיפה הגיע הכוח לזה. הוא
התקשר שוב. אותו הליך. ושוב. נשברתי. אני רק בן אדם.
אתמול נפגשנו. נפגשתם פעם עם מישהו שאתם לא אוהבים בידיעה
שאתם הולכים להזדיין אתו עוד מעט? כל הקטע של ההתעניינות המנומסת, משלומך וכאלה? חסר
חשיבות. יש לו עיניים חומות, הוא צוחק בקלות, אחד התחתים הכי מוצלחים שנראו, מבריק.
דפוק לגמרי. אבל it makes the two of us. הטעם המיני שלו מאוד מוגדר. הוא אוהב שמוצצים לו. הודעתי שאני לא
מסכימה. זה הכעיס אותו. אני אוהבת להכעיס אותו. מוציא ממנו את המיטב. תמיד. שנינו
שוכבים על המיטה. הראשון שנוגע מפסיד. שכבתם פעם עם מישהו שלא סובל אתכם ומבין
אתכם לגמרי? כדאי לכם לנסות. הראשון שנוגע, מפסיד. ניצחתי. הוא שולח יד אל הבטן, בליטוף
עדין. צוחקת. הליטוף הופך ללפיתה מכאיבה. עדיין צוחקת. Hell
brakes free. אני עדיין צוחקת. עכשיו הוא באמת כועס. שכבתם
פעם עם מישהו שממש כועס עליכם? כבר אין שום עדינות. הוא נוגע בי בגסות, מכאיב לי. אני
מנסה לנשוך אותו. לא נותן לי. שתי אצבעות בתוכי, ואני מתחילה לגמור הוא לא מוציא
אותן, רק לוחץ עוד, מוציא ממני עוד רעד, עוד אחד, אני כבר לא יכולה יותר. מבקשת
שיפסיק, אבל הוא כועס. לא מפסיקה לגמור. הוא תופס לי את הידיים בפרקים, מעל הראש
ונכנס במכה אחת. כואב. מדהים. מסתכלת עליו. תוהה אם מה שאני רואה בפנים שלו זה
תשוקה או זעם או שנאה. כנראה שלושתם. הוא נכנס בי בכל הכוח, מזמן כבר לא צוחקת. כואב.
צועקת. הוא לא מפסיק. עדיין גומרת. הוא מתחיל לזוז מהר יותר. היד שלו נלפתת לי
בשיער. פעם אחת אחרונה. נגמר. שוב צוחקת.
גירסא להדפסהשלח לחברים
14:25 11/05/01 דב אלפקה
כתוב כמו מאמר בביטאון קופ"ח
טרחני מייגע ולא מגרה
גירסא להדפסהשלח לחברים
06:00 11/05/01 שלושה בשירה אחת
נדפקת בתחת?
דאאההה!
גירסא להדפסהשלח לחברים
10:50 11/05/01 xanty לא מותק, רוצה להיות הראשון?
16:04 10/05/01 טלולה בל
חזק מאוד. מעולה.
14:36 10/05/01 ניאו שובו
של אורי
אז אורי חזר והפעם בלי אורי האחר.
שני דברים לי אליך: ראשית את כותבת נהדר ואני לא צריך לומר
לך את זה כי את יודעת.
שנית: סקס מוכר נהדר, ותיאורים פורנוגרפיים הם מרשם בטוח
שאגמור לקרוא את כל הטקסט.
גם כשנעים אפשר לכתוב. עובדה.
גירסא להדפסהשלח לחברים
15:00 10/05/01 xanty תודה לכולם (קדה קידה)
איתי, אנחנו לא רוצות שיאנסו אותנו, אפילו אני לא, וגם הטעם
המיני שלי לא כזה מוקצן.
ניאו, צודק, כרגיל.
גירסא להדפסהשלח לחברים
14:21 10/05/01 סתם איתי
יש לי הרגשה שאם אנשים יקחו את ההצעות שלך ברצינות
יהיו לנו הרבה תלונות על אונס בזמן הקרוב.
סיפור מצוין, דרך אגב.
גירסא להדפסהשלח לחברים
13:50 10/05/01 אורי און
סקאנטי, את רוצה לספר לי משהו ?
אהבתי.
אני רק מקווה שזו לא פיקציה ואת באמת כותבת מהבטן.
רק מה, נשמה, תעבדי על הביטוים שלך באנגלית.
YOU"VE GOT IT ALL ARONG THERE,BABE.
אורי און 2001
גירסא להדפסהשלח לחברים
23:18 10/05/01 xanty דברים כאלה כותבים מהכוס, לא מהבטן.
23:32 10/05/01 אורי און
זה גם מה שאני חשבתי
אבל לא רציתי לצאת וולגארי מדי …
אורי און 2001 – עדיין תמים מדי
גירסא להדפסהשלח לחברים
13:56 10/05/01 xanty יש אורי אחר בחיי מאמי.
רוצה לתקן לי את האנגלית?
מוזר, למה סקאנטי?
גירסא להדפסהשלח לחברים
13:50 10/05/01 נקיה מדהים!
חזק!
12:11 10/05/01 נוריקו סאן
המשך המקאמה על לין טין טין
יום אחד נסעתי עם לין-טין-טין העילה
לשבת בניחותא ולהוליד כוס בילה.
בעוד אנו יושבים, פתאום אלי ניגשת
שוטלת איומה, וככה היא דולשת:
תוציאי את הכלב, כי עם כלבים אסול!
זה פשע נולאי! העונש הוא חמול!
שוטלת מטומטמת, אמלתי לה נלגשת,
לעוף מהעיניים מיד את מתבקשת:
לא כלב אמיתי הוא, אלא פוחלץ בלבד,
כעת תלכי הביתה ותעשי ביד.
"פושעת מלוכסנת", הפלחה קיללה
וגללה אותי לתחנת המשטלה.
"את תשלמי ביוקל", סיננתי בין שיני
"כי יש לי כאן קשלים מסועפים עד בלי די".
תקווה-אלייך
גירסא להדפסהשלח לחברים
20:26 10/05/01 תקווה זנזורי
המשך המכה)מה( של גאונה סאן =} רין טין טינים
אני יושבת לי בתחנה בנחת, עושה פצירה בציפורניים
פתאום אני רואה את נוריקו ורינטי1, מובאים באזיקיים
לא ממש הבנתי למה ומדוע יש אזיקים על פוחלץ
וגאונה סאן
אבל מיד קלטתי שיפה, השוטרת הפרחה של התחנה
לא קיבלה מזמן
לקחתי את הפרחה הצידה, הצעתי לה סחוג
מניסיון אני יודעת: סחוג יותר טוב מבן זוג!
הפרחה נרגעה קצת והסבירה מה קרה
אמרה שאלה עבריינים, נכנסו בלי רצועה
אמרתי: "יפה, מה קרה לך? זה יגיע לבג"ץ!
מי קושר מלוכסנת שלא קושרת פוחלץ?"
החווירה יפה המכוערת, נהייתה עוד יותר מגעולה
אז בשביל סומק שמתי לה סטירה על הלחי, כמו חתולה
ואז שאלתי את נוריקו: "תגידי, כפרה, בחיי,
יש לנו רק 2 פוחלצים קטנים, זה לא מעט מדי?"
ענתה לי נוריקו המותק: "איזה חכמה תקווה במדים!
איך יגדל לנו האוסף, יש לך מועמדים?"
הבטתי במעגל סביבי, ובאה לי מחשבה אחרת
נוריקו, תקווה עושה לך מתנה, פוחלץ מהשוטרת!
פיחלצתי את יפה המגעולה, העמדתי אותה על הפח
כזאת שוטרת מכוערת – כל גנב יברח!
עכשיו יש לי ולנוריקו אוסף להתגאות:
כלב, ג'אבר ושוטרת מכוערת
וידינו נטויות!
גירסא להדפסהשלח לחברים
20:17 10/05/01 תקווה זנזורי
המשך המכה(מה) של נוריקו גאונה סאן =} רין טין טינים
אני יושבת לי בתחנה בנחת, עושה פצירה בציפורניים
פתאום אני רואה את נוריקו ורינטי1, מובאים באזיקיים
לא ממש הבנתי למה ומדוע יש אזיקים על פוחלץ
וגאונה סאן
אבל מיד קלטתי שיפה, השוטרת הפרחה של התחנה
לא קיבלה מזמן
לקחתי את הפרחה הצידה, הצעתי לה סחוג
מניסיון אני יודעת: סחוג יותר טוב מבן זוג!
הפרחה נרגעה קצת והסבירה מה קרה
אמרה שאלה עבריינים, נכנסו בלי רצועה
אמרתי: "יפה, מה קרה לך? זה יגיע לבג"ץ!
מי קושר מלוכסנת שלא קושרת פוחלץ?"
החווירה יפה המכוערת, נהייתה עוד יותר מגעולה
אז בשביל סומק שמתי לה סטירה על הלחי, כמו חתולה
ואז שאלתי את נוריקו: "תגידי, כפרה, בחיי,
יש לנו רק 2 פוחלצים קטנים, זה לא מעט מדי?"
ענתה לי נוריקו המותק: "איזה חכמה תקווה במדים!
איך יגדל לנו האוסף, יש לך מועמדים?"
הבטתי במעגל סביבי, ובאה לי מחשבה אחרת
נוריקו, תקווה עושה לך מתנה, פוחלץ מהשוטרת!
פיחלצתי את יפה המגעולה, העמדתי אותה על הפח
כזאת שוטרת מכוערת – כל גנב יברח!
עכשיו יש לי ולנוריקו אוסף להתגאות:
כלב, ג'אבר ושוטרת מכוערת
וידינו נטויות!
יום אחד נסעתי עם לין-טין-טין העילה
לשבת בניחותא ולהוליד כוס בילה.
בעוד אנו יושבים, פתאום אלי ניגשת
שוטלת איומה, וככה היא דולשת:
תוציאי את הכלב, כי עם כלבים אסול!
זה פשע נולאי! העונש הוא חמול!
שוטלת מטומטמת, אמלתי לה נלגשת,
לעוף מהעיניים מיד את מתבקשת:
לא כלב אמיתי הוא, אלא פוחלץ בלבד,
כעת תלכי הביתה ותעשי ביד.
"פושעת מלוכסנת", הפלחה קיללה
וגללה אותי לתחנת המשטלה.
"את תשלמי ביוקל", סיננתי בין שיני
"כי יש לי כאן קשלים מסועפים עד בלי די".
גירסא להדפסהשלח לחברים
20:20 10/05/01 תקווה זנזורי
התחבר המקאמה של גאונה סאן בסוף בטעות, לא נורא
16:04 10/05/01 טלולה בל
קורע אותי מצחוק, כל השירים שכתבת פה לאחרונה
אפשר להצטרף?
גירסא להדפסהשלח לחברים
05:56 10/05/01 סתומה. קוד
מוות
תם.
נותץ בי כל תום
עיפרון אסובב, מליבי אותך מוחקת
מדרמת חיי שחקן ראשי
התפטר.
באובססיה חזרתי שנן התסריט
ואתה
את פזמון נשמתי שוב ושוב שיבשת
סילפת סילסול מילותי
כאוקטבות מקבילות ניגוננו מזייף.
אני ממלמלת
ממוללת מילותי לעפר ואפר
אבק הן לאטימות אוזנייך
משוחרר
אתה משוחרר מעולך
עול דבקותי ב-יחדיו מכתפייך מסירה.
בזה למאבקי מגישה לך את חרותך.
את טיפות ליבי שהקזת, מגופך מנקה
את מיאוסך לאהבתי קוברת.
תם.
גירסא להדפסהשלח לחברים
08:48 10/05/01 שירה אולא
יפה,
כתוב כל כך יפה אותו מקום מוכר – אני רוצה והוא לא.
גירסא להדפסהשלח לחברים
מהמגירה לדיסק 