|
החלום של משיח, מאז ומתמיד, היה להיות נהג מונית. אחרי
שהשתחרר מהצבא הוא הוציא את הכסף, כאילו ללימודים, אבל בעצם טס לטורקיה
והימר עליו בקזינו. הוא רצה לאסוף מספיק כסף לקנות לעצמו מונית גדולה, כזו
שנוסעת לשדה התעופה וחזרה, עם איסופים והכל, אבל איבד כמעט את כל הכסף
בשולחן של הבלק ג'ק.
כשחזר לישראל, בשדה התעופה, התנפל עליו איזה נהג מונית ושאל אותו
"לאן אתה צריך?". משיח אמר: "לירושלים". לנהג המונית
קראו שלום והוא היה חכם, עם קבלות, כי שם המשפחה שלו היה נבון.
"אז מה", הוא אמר, "הפסדת את כל הכסף בקזינו??". משיח
היה המום. "איך ידעת?", הוא שאל.
"אנשים שנוסעים להמר בחו"ל ואנשים שחוזרים מחו"ל אחרי
שהימרו – אף פעם לא נראים אותו דבר", שטח שלום נבון את משנתו.
"אלו שנוסעים להמר בחו"ל משחקים אותה לארג'ים עוד בשדה התעופה.
סיגרים, ויסקי לחבר'ה בדיוטי פרי. אלה שחזרו משם אחרי שהפסידו את כל הכסף
נכנסים לטרמינל בעמדות הקיצוניות של ביקורת הדרכונים, והולכים ליד הקיר עם
העגלה, בכדי שחס וחלילה אף אחד לא יזהה אותם".
"וככה אני נראה לך", שאל משיח ושלום נבון שאל: "יפריע לך
אם אני אדליק סיגריה בדרך. זו נסיעה לא ארוכה אבל בלי סיגריה אני מרגיש
שאני נחנק".
"למה?", שאל משיח.
"עשרים שנה שאני מנסה להיגמל מההרגל הזה, ואשתי עושה לי סנקציות.
תראה, ירדתי המון. הייתי מעשן שלוש קופסאות ביום. היום אני בקושי מעשן
קופסה ביום גג. אבל מה למדתי להנות מכל סיגריה שאני מעשן היום, כאילו זו
הסיגריה האחרונה. האמת, עם כל הפיגועים והאסונות שפוקדים אותנו, תאמין לי
שהדבר היחיד שעוד נשאר לי בחיים זה הסיגריה האחרונה".
משיח הניח את ראשו על משען הראש של הכסא ועצם את עיניו. "אין לך מה
להרדם", אמר לו שלום נבון, "אנחנו עוד מעט מגיעים".
"אחרי שהפסדתי את הכסף בקזינו כל מה שנשאר לי מספיק לי בקושי לקנות
חמור זקן, אז כשיש לי אפשרות לעצום את העינים ולצוף, אני צף", אמר
משיח.
"אתה רוצה לקנות חמור?", שאל שלום נבון והפריח טבעת עשן מבעד
לחלון הפתוח. האוויר הירושלמי הקריר חדר מבעד לחלון אל המונית. משיח הצטנף
במושבו ואמר: "אתה חושב ששירות מוניות חמורים ילך בירושלים?".
שלום נבון התבונן בו בפליאה. "מה, אתה רוצה להיות נהג מונית? בשביל
מה אתה צריך את זה".
"חלום ילדות, אתה יודע", ענה משיח.
"לאן אתה צריך בירושלים?", שאל שלום נבון.
"לא יודע, יש לך הצעות?", שאל משיח.
"אפשר לעשות סיבוב בעיר העתיקה מסביב לחומות. לא כל כך בטוח היום
בעיר בגלל הפיגועים והאסונות, אתה יודע, אבל כשיש הזדמנות לראות את העיר
היפהפיה הזו אני מנצל אותה", ענה שלום נבון.
"סע!", אמר משיח. במשך חצי שעה הם נסעו בשתיקה עד שהגיעו אל
חומות העיר העתיקה. "אכפת לך שאני אצית עוד סיגריה?", שאל שלום
נבון.
"תצית", ענה משיח. הוא כבר שכח את הקזינו ואת ההימורים ואת
החלום. ממול, באמצע הכביש הצר דהר חמור לבן ללא מעצורים.
"תיזהר", צעק משיח לשלום נבון שהיה עסוק עם המצת והסיגריה.
בשנייה האחרונה הצליח שלום נבון לסובב את ההגה, עלה בצד הדרך, התנגש בשער
הרחמים ועשה בו פתח. החמור הלבן שרץ גם הוא לאותו כיוון בדיוק ניצל את שעת
הכושר, זינק מעל המונית ונכנס דרך שער הרחמים לעיר העתיקה.
משיח שיצא בקושי מהמונית אמר לשלום נבון: "אל תדאג, אני אתפוס את הבן
זונה הזה בשבילך", ונכנס אחריו בריצה לתוך העיר העתיקה.
שלום נבון הביט אחרי החמור והצעיר שרדף אחריו, יצא מהמונית, הוריד את
המעיל, חשף את הכנפיים, וחיכה לקריאה. "מי פנוי בירושלים?", באה
הקריאה.
"אני", אמר שלום נבון ופתח את כנפיו.
"לאן אתה צריך?", באה הקריאה.
"לשמיים", ענה שלום נבון, הפריח עוד טבעת עשן לחלל האוויר
הירושלמי הקריר, והשליך את בדל הסיגריה אל האדמה הקרה. בדרך למעלה הבחין
כבר בעבודות התשתית על בית המקדש השלישי. "תמיד אמרתי שהחמור לא יבוא
אל המשיח, צריך להביא את המשיח אל החמור", הוא סינן, ישר את ידיו
לצידי גופו ונתן לכנפיים הלבנות לעשות את העבודה השחורה.
|
מהמגירה לדיסק 