17-10-2001 עד 22-10-2001

תעתיקי ותדביקי:

http://www2.iol.co.il/communikit/scripts/forums/live/forums_all_29.asp?forum_id=1077&bck=creativeWriting

"זמן תל אביב" האחרון על
ידי מנחם בן.

הנה הלינק. זה
בסוף הכתבה.

תודה

ציפי.

הרי הוא רשם שם ש "אין זו שירה " אלא מסמך
סוציולוגי ,כלשונו.

ואכן אלו הם מיסמכים סוציולוגים המראים כמה נביבות צפה לה בימינו אנו.

היתה לי תגובה ממש ארוכה ויפה לכתוב אבל המחשב הבנזונה
שלי מחק אותה.

המשפט האחרון שלי היה שדווקא חשבתי שבפורום הזה יהיה קצת פירגון גם
ל"זבל אינפנטילי במלוא הדרו" וגם אם הוא נעשה גרוע מיום ליום

נוגית

יודע שהוא חולה על שירי מין, אז זו לא ממש הפתעה שהוא
נתן ביקורת טובה לציפי.

jonu licks his balls

i'm watching t.v

i look at my insulin capsule , it's almost
empty

i've got a friend on cock

i think he's happier than me

jonu gets up

he tries to lick my face but i smack him a small one

he grins at me and i'm jealous

i wish i could lick my balls too

פעם שאלתי,

שאלתי למות.

רק הייתה לי טעות,

טעות בכמות.

(כי יכולתי לשאול את נפשי למות,

אך לשאול על כמות?

זה אסור, זו טעות.)

אז פקחתי עיניים, שוכב, בלי לזוז.

כי הייתי קשור,

זה היה באישפוז.

כי ברור

שאסור

לשכוח שום פרט,

ובפרט – המינון של הברביטוראט

ועכשיו אני חי

(לא שמחה ולא חג)

מת למות,

אך תרופות זהו עסק עם באג

וממה שנותר – אני מה זה פוחד

בחיי, זה מפחיד

כך לקפוץ מהגג

לא נותנים פה לחיות,

לא מרשים פה למות

להחליט אם תמות, רק להם יש כאן זכות

אוהבים הם טקסי זיכרון ויתמות

אז תמות בצבא

(או תחזור עם נכות)

סתם למות זה עוון, אך לסבול זו גבורה

כי אתה נאבק, (זה הרואי נורא)

אם למות זה עוון או מצווה ונחוץ

זה הרב שיקבע,

(או מדיניות החוץ)

יש מיליון ואחת שאלות שרציתי לשאול אותך ואף פעם לא
שאלתי

יש מיליון ואחד דברים שרציתי להגיד לך ואף פעם לא אמרתי

יש מתנות שרציתי לתת ויש שירים שרציתי לשיר

יש מקומות שרציתי לראות

ויש אנשים שרציתי להיות

יש מילי שרצית לשמוע ויש שרציתי להגיד.

ציירתי שקיעה וציירתי גם ים

עיניים גדולות ופה קטן

זה מה שאני רואה כשאני רואה אותך

ואתה בשבילי כל העולם

אמרתי שאני יודעת מתי לקום וללכת

אבל לא הלכתי בזמן

אז עכשיו אני נשברת ומתנפצת לרסיסים

ונופלת ובוכה על הרצפה הקרה

לא אוכל אהובי שוב לראות אותך

כן, זהו כוחה של אהבה

הערה שלי- (לא חלק מהשיר):

אני יודעת שזה לא משהו, כתבתי את זה כשבכיתי אז לא ממש התמקדתי במה שיוצא.
נראה לי שיש לזה פוטנציאל אז אם למישהו יש רעיונות לשפצור אתם מוזמנים
לעזור!!

אם מישהו מכם הגיע לכאן וקרא את שלושת החיבורים
שפורסמו עד כה ("שין פחות חודשיים", "חפיפה ומרכך" –
שניהם נמצאים דף אחד או שניים אחורה; ו"יומן תצפית") – אתם
מוזמנים מאוד להגיב, לכתוב דברים משלכם, וכו'.

להתראות בצאלים,

יג

בחודש נובמבר מתחיל קורס במסגרת קמפוס – למודי חוץ של
אוניברסיטת תל אביב למי שרוצה להעיז ולהוציא ספר לאור – בין אם דרך הוצאת
ספרים, בין אם להפיק אותו בעצמו

בקורס יש מרצים מכובדים כמו מולים ולקטורים של הוצאות ספרים (אוהד זמורה,
עמית רוטבארד, חיים פסח, דב אייכנוולד), עורכים, סוכנים ספרותיים, עורכי
דין, מעצבים גרפיים, אנשי נייר ופונטים, אנשי דפוס וכריכה, וכן מומחים
בהוצאה לאור עצמית ודיגיטלית. גם מספר סופרים שעברו את התהליך ישתתפו.

זוהי הזדמנות להכיר באופן מעמיק מה מחכה למי שרוצה להוציא ספר לאור…

לפרטים – קמפוס, 1-800-39-39-40 campus@post.tau.ac.il

או לדואר האלקטרוני שלי setter@post.tau.ac.il

בחודש נובמבר מתחיל קורס במסגרת קמפוס – למודי חוץ של
אוניברסיטת תל אביב למי שרוצה להעיז ולהוציא ספר לאור – בין אם דרך הוצאת
ספרים, בין אם להפיק אותו בעצמו

בקורס יש מרצים מכובדים כמו מולים ולקטורים של הוצאות ספרים (אוהד זמורה,
עמית רוטבארד, חיים פסח, דב אייכנוולד), עורכים, סוכנים ספרותיים, עורכי
דין, מעצבים גרפיים, אנשי נייר ופונטים, אנשי דפוס וכריכה, וכן מומחים
בהוצאה לאור עצמית ודיגיטלית. גם מספר סופרים שעברו את התהליך ישתתפו.

זוהי הזדמנות להכיר באופן מעמיק מה מחכה למי שרוצה להוציא ספר לאור…

לפרטים – קמפוס, 1-800-39-39-40 campus@post.tau.ac.il

או לדואר האלקטרוני שלי