לקט סכסוכים ומריבות – סכום שבועי
16/6/1999 21:54
אורחגג
–
טוב, אין ספק שזה היה שבוע מעניין מאד, הגדוש בדברים מרגשים יותר ובדברים המרגשים עוד יותר. אני ממש לא יודע מאיפה להתחיל.
אולי אפתח דווקא בווטשדוג, דמות שנראית כדמות משנה, אך לדעתי היא אמביוולנטית ומעניינת ביותר.
ווטשדוג מעצם השימוש בשפה האנגלית שנכפה עליו, הוא דמות המעוררת אנטיגנוזים. הוא כותב במין סגנון שקספירי עם מלא מילים שאנחנו לא מבינים. ואנחנו לרוב רק בוהים בשיריו, ומחליטים שזה כנראה בסדר.
ווטשדוג פתח את הקריירה בפורום בצורה רעה מאוד תוך שהוא חושף פרצוף כלב מכוער בחילופי דברים הכבדים בינו לבין דינורה, בהם איים לחשוף תמונות שלה, שכן או לא מסתובבות ברשת.
כשכבר נאנחנו וסיווגנו את ווטשדוג בתור עוד איזה חרא, הוא הדהים את כולם כשכבש את ליבה הצונן של אינדיגו, שכפי הנראה נוטה להתחרמן ממילים אנגליות, עם שירי הפתוס שלו המוקדשים לה, שהיו לא רעים דווקא.
ומכאן לשם, בהקשר לאותה שרשרת פינג פונג שירים בין אינדיגו לווטשדוג נוצר עוד סכסוך נאה בין אינדיגו לציידת התנינים, התופס מקום של כבוד בלקט זה.
ציידת התנינים וכו' וכו' וכו', ממשיכה לשבור שיאים של טיפשוניות, ושיא השיאים היה פלישה רומסנית ואווילית לאותה שרשרת רומנטית הנ"ל, עם תזכורת לאחד מחבר מרעיה להציץ בשרשרת אחרת שם טמנה לו הציידת תמונה של סוסים (סוסים?!)
ובכן, לזכותי יאמר שנזפתי מיד בציידת בפרהסיה, אבל זה כנראה לא ממש עזר לה והאומללה הסתבכה עם אינדיגו.
אינדיגו, שדווקא ידועה באיפוקה בפורום זה, בניגוד לתדמיות עבר שלה, פתחה פה גדול ומלוכלך על התננת, כמו שרק היא יודעת לפתוח, ובכך עברה במידה רבה על גבול הטעם הטוב. ובכן נזיפה גם לאינדיגו.
כי הרי ציידת התנינים, למרות חוסר כשרונה הבולט מהווה מעין קמע של הפורום, וקשה לכעוס עלייה יותר מדי. מעין דמות של סרט מצוייר.
"אני", דמות חדשה, הגיחה ערב אחד לפורום, ועשתה רושם של מין חרא סופר אינטליגנטי, בדרך כלל דמות חיונית בפורומים וצ'טים. מעניין שדווקא סכסוך לא מעניין, ולא עקוב דם במיוחד שלה עם לון סטר, גרר התערבות תמוהה מצד מנהלת הפורום, שגערה בה.
אני חושב שאני מבין את מנהלת הפורום. לאחרונה רופפים עצביה במקצת. למרות שבמניפסט החודשי המעצבן והקבוע שהיא משגרת לפורום, היא מבטיחה שלעולם לא תעלב, אין ספק שהיא מתחילה לצאת קצת משלוות רוחה.
והרי יש לה סיבה. היא מרגישה מאוד מאוימת. וכאן אני מגיע לסכסוך שמאחורי הקלעים, סכסוך שכל המריבות הקטנוניות שלנו מחווירים לעומתו.
וזוהי המלחמה בין מנהלת הפורום, למנהל הפורום לשעבר, ברוך משהו (הזכור מהשיר הבלתי נשכח: "מלי, אתה מסתירה לי"). כל נושא העימות הזה הוא רחב יריעה ומורכב ביותר, ובהחלט מצדיק מאמר מיוחד, אבל אנסה לקצר.
מסתבר שמנהל הפורום לשעבר לא הסכין לגמרי עם הדחתו, והמלכתה של שולייתו הבינונית, ומנסה לחתור דרכיה בכל דרך אפשרית. כולנו נדהמנו כשהתברר ש"אמיל והבלשים" שנורא הצחיקו אותנו הם בעצם סוכניו, וקראו פומבית להדחתה של מנהלת הפורום ולהחזרתו הוא. יש המרננים שהם אפילו הוא עצמו, אך אין להוכיח. מסתבר שברוך מאזין כדרך קבע על קווי הפורום, ואורב למעידתה של מנהלת הפורום. אם תשאלו אותי הוא לא פחות לא מוצלח ממנה. כשנזפתי בו יום אחד על תככנותו, הוא כינה אותו הטרוסקסואל. אכן חוש הומור מוזר.
יחסי הכוחות הפוליטיים בין שני המחנות הם פחות או יותר שווים, מאחר שמשה והרפורמים מצדדים בגלוי דווקא במנהלת הפורום הנוכחית, ואגב הן משה והרפורמים והן אמיל והבלשים, זיהו בי גורם המאיים על מעמדם בפורום, והם, בצורה נדירה ויוצאת דופן חברו יחדיו, כדי להפילני ע"י הפיכתי לצחוק וקלס, משל ושנינה קבל עם ועדה.
אני בגאוניות של רגע, ובעצם בשיטת ה"הפרד ומשול" הפשוטה, טענתי שאמיל והרפורמים ומשה והבלשים חד המה. מסתבר ששני הגורמים נעלבו קשות מההשוואה, ונטשו מיד את זירת המאבק נגדי לטובת הכחשות נמרצות, וחילופי הערות נבזיות בינהם.
הריב ביני לבין דינורה.
דינורה, הידועה בפחזנותה, נטלה לעצמה לאחרונה פוזה של קדושה מעונה. למעשה היא החליטה מסיבה עלומה לנהל ברוגז נגדי. לא ממש ברורה לי הסיבה. אולי בגלל בדיחה לא מוצלחת שלי, או בדיחה מוצלחת יתר על המידה. בכל אופן, בדיוק כשכבר חשבנו לדלג עם העכבר על הסיפורים הכושלים של דינורה, הם דווקא השתפרו פלאים. אני לא יודע אם יש קשר, אבל אני, מטעמים אנוכיים מעדיף את דינורה השובבנית וכותבת הזבל, על זאת הרשמית והטקסית. מה, חסרה ספרות טובה? מישהו מכם גמר לקרוא את כל כתבי פושקין? לכן אני יוצא בקריאה נרגשת להשכנת לשלום אמת, ולהחזרת המריבות הישנות והטובות ביננו.
דווקא ג'וליה הידועה בתור נטרנית ואשת ריב ומדון, חזרה לאחר תקופת העלבות קצרצרה, והנה היא חסרת פוזה לחלוטין, ועם הרבה יותר חן. כרגע היא מנהלת אתי מין סכסוך מעושה, כאשר ברור לשנינו שאנו חושקים זה בזה (מינית בלבד!). דווקא בין דינורה לג'וליה שוררת קרירות מסוימת, ונדמה שעבר בינהן איזשהו חתול שחור. אני מנחש שהסיבה היא מאבק כוחות סמוי על תשומת לבי, והרי אחרי כל מה שהיה לי עם דינורה, דווקא לג'וליה כתבתי שיר. (האמת המרה היא, שגם לדינורה כתבתי שיר, אבל יצא חרטא).
הריב בין ג'וליה לרוז, ועוד כמה
הסיבה העיקרית להעלמותה הזמנית של ג'וליה היא לא הצלפותי בה, אלא דווקא התקפה חסרת רסן מצד כמה נשים צדקניות, (בינהן רוז? אני כבר לא זוכר, אולי גברת סימן שאלה "?") על השמוש של האחרונה במילים גסות בסיפוריה, ובעיקר במילה כוס. המאבק ממשיך בעוז, ובא לידי בטוי בביקורות מוטות ולא אובייקטיביות של שני הצדדים. מעניין מה היו עושים פה ליונה וולך שהקדישה שיר לשירה העברית וכתבה משהו כמו (מהזכרון) "..שירה עברית, מי יזיין אותך בתחת?"
גם נמרוד צפנת חזר לאחר תקופת היעדרות, והתחיל כרגיל להתחשבן עם שונאיו במכתבים ארוכים ומשמימים. לדעתי שונאיו של צפנת הולכים ומתמעטים, מכיוון שאי אפשר להכחיש שכוכבו דועך לאחרונה. אבל אני לא חושש למעמדו. צפנת פה כבר שנה, ויש לו את יכולת ההישרדות השמורה לטיפשים כמוהו, וזאת בעיקר משום הכשרון שלא להיעלב יותר מדי, או כן להיעלב ולשכוח מיד אחרי טריפ החשיש הבא.
מולי האגדתי, אבי חזון טכנאות המילים, שהיה טיפה פחות טיפש מצפנת, חצה את הגבול הזה ועד היום הוא מסרב בעקשנות חמור לחזור, ואפילו שליבו נאכל בראותו כיצד מפעל חייו, פרוייקט טכנאות המילים, הולך ותופס תאוצה נהדרת בהעדרו. הוא טרח המציא, ואנו קוצרים את התהילה.
ובאותו עניין, המטורפת, שכל הזמן חזרה וגערה בנו על הטיפשות שבהתעסקות הזאת, וסירבה בעקשנות להתקרנף, חשה כי היא נדחקת לשוליים החברתיים, כאשר עגלת הפרוייקט המשיכה לנוע ללא מעצורים. עקב כך נוצר במטורפת יצר נקמנות והרס. היא התגלתה כאשה קטנה ונמוכה כאשר עודדה שירי טכנאות "חדשה" שהם למעשה ג'יבריש, שמטרתו לחבל בפרוייקט האמיתי, ואף הגדילה לעשות עם הסבוטז' בהדחפותה עם שיר הכולל את כל האותיות באמצע הפרוייקט, ובכך הרסה עוד יותר, שהרי קלסי שיהיה זה השיר המסכם. על השיר חתום "נתן יונתן", אבל תחתכו לי אם מישהו היה מרים גבה באם המטורפת הייתה חתומה על זה. בטכנאות מילים כולם שווים. על יצר התסכול ההרסני הזה אני מעניק למטורפת הרבה קוצים. בכ"ז הפתיעה המטורפת במקביל עם ספור דווקא לא רע, ועל זה שושנים.
וכן, לאחרונה נתקלתי בתופעה שאנשים הזרים לי משתמשים בשמי הטוב ולוחצים על אנטר (טוב זה קרה רק פעם אחת בינתיים). ובכן, בהתחלה נלחצתי ככרוכיה. אחר כך הבנתי שאין טעם להיות פזיז, וכדאי לחכות. אולי המתחזה יותר שנון וכשרוני ממני וזה ישתלם לי לבסוף? ומצד שני, כשתתמסד ההתחזות יותר, אוכל להפיל על המתחזה האומלל את האחריות לשורות היותר כושלות שלי, ובכך לפתור את בעיית "האין חזור" הכואבת.
עד כאן להפעם, ואם לא הזכרתי מישהו, בל ייעלב, כנראה שזה רק בגלל שהוא רק איש שלום משמים, והרי לא באלה עסקינן.
להתראות בשבוע הבא. אני סומך עליכם שיהיה לי חומר.
lonestar אמר שלדעתו כדאי לשים את זה גם כאן
זה קישור למקום המקורי של ההודעה בפורום
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=712831&comments=1&blogcode=13009719
תהנו
מבקר הביקורים
מר פ. לצן
מהמגירה לדיסק 