תמונות מקברט "מהמגירה לדיסק" – קצת ארוך מבדרך כלל, אבל לא הצלחנו להתאפק מאת אמיל והבלשים

 

תאריך: 23:04 07/09/00 

מאת: אמיל והבלשים 

נושא: קצת ארוך מבדרך כלל, אבל לא הצלחנו להתאפק 

הערות:1) מה שכתוב בכותרת. (זה קורה לנו לעיתים נדירות מאוד). 

2) הרעיון הכללי לא שלנו. שמענו עליו. 

3) אבל הסוף לגמרי שלנו. וגם מוסר ההשכל.

+++++++++++++++++++++ 

בתיה: חברת החשמל שלום מדברת בתיה במה אוכל לעזור?

אמיל: שלום. תקשיבי, יש לי בעיה.

בתיה: מה הבעיה?

אמיל: יש לי נזילה של חשמל מהתקע.

בתיה: יש לך מה?

אמיל: נזילה של חשמל מהתקע. תקשיבי, זה יורד על כל הקיר
והשטיח, וזה 

פשוט אי אפשר ככה.

בתיה: אדוני, אין כזה דבר נזילה בחשמל. זה לא מים.

אמיל: תשמעי, גברת. היה חשמלאי, הסתכל, אמר שזה נזילה. זה
כבר על כל 

הרצפה. את מוכנה כבר להגיד מה לעשות?!

בתיה:
>לימאל<
אני בחיים לא שמעתי על דבר כזה. >המצעל קפס< תמתין רגע. אני אעביר 

אותך לטכנאי.

אורן: טכני שלום מדבר אורן, במה אוכל לעזור?

אמיל: תשמע אורן, אני לא יכול יותר ככה. יש לי נזילת חשמל.
זה כבר 

דלי שני שמתמלא, וכל הקיר והרצפה… החשמלאי אמר שהוא לא
ראה דבר 

כזה בחיים והלך. 

אורן: אדוני, אין כזה דבר נזילה של חשמל. אתה מתכוון הפסקת
חשמל?

אמיל: הלוואי וזה היה מפסיק… תשמע, אני לא מוכן להמשיך
ככה. גם 

חבל על כל החשמל. אתם מוכנים אולי לשלוח מישהו שיסדר את זה
וייקח 

מפה את הדליים?

אורן: איזה דליים? מה פתאום שניקח דליים?

אמיל: זה כבר שני דליים מלאים. זה חשמל שלכם. חשבתי שאולי
תרצו אותו 

בחזרה.

אורן: אדוני, אתה צריך רופא, לא טכנאי. אני לא יכול לעזור
לך. אני 

מנתק. 

אמיל: אבל מה עם החשמל?!

>טקש<

והבלשים: נו, מה הם אמרו?

אמיל: אמרו שאין דבר כזה. אחר כך ניתקו.

והבלשים: ומה אנחנו ?

אמיל: אנחנו היינו עצבניים, ואחר כך כועסים. כשאנחנו כועסים
מתחיל 

לנו כאב ראש נוראי ואנחנו רוצים רק לעצום עיניים ולמות. 

והבלשים: ומה עם החשמל?

אמיל: החשמל נוזל, וכשנתעצבן ומכעס ונעצום עיניים ונמות
יזדקפו לנו 

ממנו כל האברים.

והבלשים: או. זה לא קרה מזמן. 

אמיל: רגע. אולי רגע לפני שנתעצבן ונכעס ונעצום עיניים
ונמות, אפשר 

להתקשר לאיזה בחורה? 

והבלשים: אבל אז היא תבוא, ואנחנו כבר נהיה עצבניים וכועסים
ועצומיי 

עיניים ומתים, וכבר לא יהיה איכפת לנו שהאברים שלנו זקופים
או 

שחשמל נוזל מהקיר או שבאה בחורה.

אמיל: אבל לפחות נמות זקופים!

והבלשים: כן. והבחורה תבחין בזה, ותתפשט, ותרקוד מול
העיניים 

הפעורות המתות שלנו, ותיאנח. 

אמיל:
>תוכורא םהמהמו תושביה ויתפש תא קקלמ ,ויניע תא םצוע< המממממ.

והבלשים: חבל שהדברים הכי מרגשים קורים רגע אחרי שאנחנו כבר
מתים.