ארכיון לפי מחברים:מבקר הביקורים מר פ. לצן

08:20 22/06/01 סיומת   במקום בו הים פוגש את השמים       קניתי שני צבים סגולים ולא מקור® אישוניהם התרחבו לקראתי בהבעת תודה ונעצמו בעונג כשאספתי אותם אל זרועותיי® ניגשתי אל הדלפק והושטתי את כרטיס האשראי אל מוכרת מבוגרת ששיערה קלוע לסלסלה כסופה® היא עיינה בכרטיס¬  הרימה מבטה אליי והסבה אותו כלפי הצבים® היא עטפה כל צב בנייר עטיפה לבן וקישרה את החבילות בסרט אדום® שאלתי אותה מה  הם אוכלים® כל דבר¬ באה התשובה¬ ותיזהרי על הסיגריות שלך לידם® טמנתי את שתי החבילות בתיק ויצאתי מהחנות® אוטובוס של קו חמש הגיע לתחנה ועצר בחריקה כבדה® עליתי עליו והתיישבתי במושב הקרוב לנהג® האוטובוס החל לנסוע®  שמטתי את ראשי על מסעד הכיסא ופשטתי את רגליי קדימה® עיני החלו להיעצם® המזגן היה מקולקל® הושטתי יד לאסוף אגל זיעה  שהחל מצטבר על מצחי® ידי המשיכה לעבר מצחה של נטע חברתי ושוב היינו בנות חמש יושבות בהסעה של הקייטנה® נוסעים לים היא  חייכה בעליצות לקראתי® אגל זיעה חדש הצטבר על מצחה הבהיר® הצטרפתי לשירה הנהג שלנו חברמן הוא ייקח אותנו לתימן® היא הוציאה  כריך גבינה דק מתיקה ונעצה בו שיניים בתוליות® האוטובוס עצר בחריקה® שני אופנוענים חצו את המסלול שלנו במפתיע® הנהג חנק קללה¬  משך את כובעו לאחור והחל חוזר למסלול הנסיעה® פישפשתי בתיקי והתרתי את חבילות הנייר® ראשי הצבים החלו לפרפר לקראתי¬ מושיטים  את צווארם כמו שפורפרות צבע שנלחצו יתר על המידה® הושטתי את ידי לקרקעית התיק ושליתי חפיסת מסטיק® קילפתי מסטיק אחד מעטיפתו ¬ שברתי אותו לשניים וקירבתי אותו לפיות הקטנים שעקבו אחרי בסקרנות® הם נגסו במסטיק במהירות והחלו ללעוס אותו ברעבתנות® אחד מהם  הצליח לעשות בלונים® הנהג שם מוסיקה של שלמה ארצי ושייט ברחוב דיזנגוף במהירות® פתחתי את החלון משב רוח קל נכנס פנימה והצבים הפנו  את עיניהם לעבר השמים¬ לועסים מסטיק ומחכחים ראשם אחד בשני® נטע פוצצה מולי בלון של בזוקה והתמוגגה מצחוק® היא אמרה שהיום היא  תלמד לשרוק® ככה זה¬ היא אמרה¬ אחרי שעושים בלונים של מסטיק לומדים לשרוק® הבטתי בה בעניין® לא היה לי מושג איך עושים בלונים  ממסטיק ובטח שלא היה לי מושג איך מתחילים לרצות לשרוק® האמנתי שזה בא בטבעיות כמו חתונה® סליחה¬ פנה אליי קשיש במגבעת¬  את יודעת מה השעה הגבהתי את זרועי והבטתי בשעון® שלוש וחמישים® הוא הודה לי¬ השהה את מבטו כמה שניות על הצבים והתיישב  בכיסא מאחורי® מתי שירבב את ראשו מהמושב שמאחורינו® קנו לי שעוןבלי מחוגים¬ הרים את זרועו בגאווה® התנועה שלו  היתה חדה מדי וסנטרו נקש על מסעד הכיסא שלי® הוא פרץ בבכי ונסוג חזרה אל מושבו® ילדים אנחנו יורדים כאן לא להתפזר®  אחזתי בידה של נטע וביחד החלנו לפסוע לכיוון החוף¬ מתרחקות יותר ויותר מקבוצת הילדים® חלפנו על פני דוכן השלגונים והתקדמנו  לעבר הים® חול חם נדחס לסנדלים שלנו והחל להלהיט את כפות רגלינו® הגענו לשפת המים ועמדנו¬ נותנות לגלים לצנן את גופנו®  התבוננתי במקום בו הים פוגש את השמים ומשכתי אצבע בקו ישר עם האופק® נטע משכה בידי בחוסר סבלנות® תראי¬ תראי צבים  גמדיים® עקבתי במבטי אחר האצבע המכוונת שלה® הוא נחת על קבוצת צבי ים קטנה שקרטעו במהירות והתנגשו אחד בשני כמו היו  עיוורים® נטע ירדה על ברכיה והחלה לאסוף אותם® אני מחזירה אותם הביתה וכבר חוזרת® היא נכנסה אל תוך המים והחלה מטילה  בעדינות את הצבים לתוך הים® הם קיפצצו בעליזות אל תוך המים¬ משפריצים טיפות שמחה רטובות על נטע שצוחקת וקולה טמון עד  היום בתוכי® היא התקדמה עוד ועוד אל תוך המים והגל הכחול שכיסה אותה כבר הפך לאדוות קטנות שליחכו את כפות רגליי® האוטובוס  עצר בפרישמן® ירדתי אל תוך החום המהביל של הרחוב והלכתי אל הים® התיישבתי על אחד הסלעים שעל החוף® משב רוח נעים ליטף  את עורפי® הוצאתי את הצבים מהתיק והנחתי אותם על ברכיי® הם הרימו את ראשם והביטו בים בסקרנות® הוצאתי להם את המסטיק  מהפה והתחלנו לשרוק ביחד®             גירסא להדפסהשלח לחברים         20:54 21/06/01 לודו    המשך לקרוא "20-6-21 עד 22-6-2001"