פעם היתה לי חברה שקראו לה שירה וגרנו ביחד בדירה שכורה עם עוד איזה כמה בנות שלא אהבו אותנו ואנחנו לא אותן. יום אחד היתה סתימה באסלה וכולנו נורא התאפקנו כל היום. אבל שירה לא יכלה להתאפק כי היא סבלה מכאב בטן עצבני שאולי נבע מהעובדה שהתקיימנו כבר כמה ימים רק על קפה שחור ובמבה.המשך לקרוא "" אין (כמו) אחוות נשים" מאת דינורה"
מהמגירה לדיסק 