See you there.
1/12/1998 12:18
I'm there – at the
"random"
–
(הודעה ללא תוכן)
–
גם לי יש עיניים (אני חושב).
1/12/1998 23:58
כינוי (אבל למה הם חומות כל הזמן?)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
ומי שיגיד ואריציות על סיגריה שיבוסם לו
2/12/1998 0:35
גיא תגר
guytag@isdn.net.il
–
קולות מן העולם אופפים אותי, הנה אני יושב בבית קפה מחצלתי
וחום בפס-מרוקו, עשן נרגילה תכלכל אופף אותי, צורב את שאיפותיי. אוצר ענן מענג
בכלוב ריאותיי, רגע לוחץ להשתעל, אחר הרוגע המרומם, זורם לי מהריאות לדם, מחלחל,
שוטף לי את הראייה בגווני פסטל. בחוץ עוברת אישה אפופה שחור משיי, חצי שקוף,
אמזונת המדבר, עיניים ירוקות מבעד לרעלה האוסרת, מבט של הירוק המחייה בתוך כל
הצהוב כהה הזה. הירוק העמוק כים, העומק המטורף הזה. והנה מלצר בתרבוש אדום קטן עם
ציצית שחורה עובר לי מול העניים עם טס ביד, רגע מסתיר ולאחרו הרחוב מבעד לעמודי
החרוזים בדלת ריק. אחד אחר מתקרב, משחק לי בגחל ומסתלק. עוד חילול קסמים על הפייה
והנה אני באיזו נפה שכוחת אל ברומנייה, שותה בירה חצי ירוקה ואוכל קרוב חמוץ.
אכן קולות מהעולם לוקחים אותי לפעמים….
מי מכיר את NATACHA ATLAS
?
ומה שהיא עשתה עם : TRANSGLOBAL UNDERGROUND
?
–
תגיד, לסובב חדר אתה יודע?
2/12/1998 0:45
כינוי (אבל יש גם צעקות ששותקים)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
כתבתי
2/12/1998 0:41
עפרה
–
אחד בפורום בריאות הנפש
השני בפורום מעמד האישה
–
ואת השלישי (הטוב מכולם) כתבת כאן.
2/12/1998 0:51
כינוי (אבל זה הכי טוב)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
על חבית הדגים
2/12/1998 0:56
גיא תגר
guytag@isdn.net.il
–
מה שבא אחרי :
|…….טוט חלמות / (מוקדש ל- שרון ליפשיץ)
באצבעותי אני כותב שירים
בציפורני אני שורט גבים.
באגני אני פורץ הרים.
בשרביטי אני זורע פרחים (חיוכים).
בשפתי אני חש גם כאב
באוזני הלחש טורף.
בראשי אני מפתה ניצנים
בלשוני מחילקים דובדבנים.
בידי אני מחביא חיבוקים
בכתפיי אני פותח כלובים,
בשיניי אני משאיר סימנים
בליבי אני אוצר לילות
לבנים.
ומה שבא לפני :
|………שרביט הקסמים
/ 9.6.96
אם היו לי כנפיים
מאחורי הגב
הייתי מראה לך,
איך לעוף,
וגם לאן.
אם היו לי סנפיר
מתחת לכל יד
הייתי מלמד אותך,
איך לצלול
וגם מתי.
אם הייתה לי תשובה
לכל שאלה
הייתי שותק
ונותן לך אותה.
אם הייה לי כתר
מעל לכל תלתל
הייתי מתיך,
וצורף לך את שביל הזהב.
אם הייה לי חלום
בתוך כל חיבוק
הייתי מהדק אותך
ולא שוכח אותך.
אם הייה לי לב
במקום זה שנדם
הייתי כולא לך שיר
בכלוב צלעותיי.
אם היה לי
שרביט קסמים
בקצה כל אגודל
הייתי קוסם לך
כתר עם כנפיים
סנפיר לכל תשובה
חלום של אהבה
וגם אותי
–
לי
2/12/1998 1:1
די
–
i want to die
i want to live
i want to dive
i want to live
i want everything
i want to fall
i want anything
i want your soul
–
i don't want to choose
i don't want to decide
i want it all
Ne, you wouldn't know what
to do with it
2/12/1998 1:16
Nick (but why leave?)
–
even if you held it in your
hand!
(I'm referring to the soul).
But go ahead, take it all.
There's nothing left (or
right either).
–
מי שמבדיל מבדיל
2/12/1998 1:25
גיא תגר
guytag@isdn.net.il
–
לא יושב עליך טוב.
תוריד ותחזיר להיכן שמצאת את זה.
–
המבדיל ממבדיל פתור ??? לא ולא !
2/12/1998 11:10
המבדיל בין
–
תקשיב , אנו ממש אוהבים את כל היצירות שלך . ההיא היתה
בעייתית.
ואתה יודע את זה טוב .
נו די נגמר, סלחנו לך.
חוץ מזה מה אתה נטפל לדי המסכן הזה , מה הוא עשה לך?
–
ועל אחת כמה וכמה שהוא גם לא פטור !! 🙂
2/12/1998 11:13
המבדיל בין
–
(הודעה ללא תוכן)
–
טוט שרון ליפשיץ
2/12/1998 1:42
גיא תגר
guytag@isdn.net.il
–
טוט (לפי דמות השחקן מהסרט "המלביש")
דן תורן
שתיקה קרה אל מול הרוח מן השמש
העינים מתכסות אדים
קולות של קרב אבוד עולים משדה האמש
טוט מביט באור המאדים
בתפקיד המלך משחק שחקן
שלא נולד לחיות לבד
מחזה יחיד למשתתפים רבים
שלא למדו איך לא לצפות לכלום, לעד
שלשה כלבים שחורים שומרים מצפון הגשר
טוט יורד בערב אל הים
על ההר עוברים העיט והנשר
העינים מתמלאות בדם
טוט ילך הערב כמו תמיד אל הטירה
לשמוע קול קורא – מת בנך
בחרבו הלבנה יצא לקרב על הבמה
להתמודד לבד, לעד
קידה קרה אל מול קהל מוחא כפים
העינים מתכסות אדים
קולות של קרב אבוד גוועים על השפתיים
טוט בוכה עכשיו ללא עדים
–
הגדרה
2/12/1998 2:15
החרדון
–
רשימה של מילים אקראיות,
חלחול של מציאות לתוך יצירה.
מדהים כיצד הלך-הרוח, מתבטא בכתיבה – אוטומאטית.
הוראות הפעלה נשלחו, עלי להרכיב עצמי בהקדם.
דרושים:
אומץ-לב והשתלת בטחון לצורך עלעול בעתיד.
להרוס ולבנות מחדש, אלא שטרם ביצעתי טעינה.
על-כן אני תלוש במצב נייח,
עיניי בוערות מצחי מקושת ופי פעור.
נדמיתי לגלים מתנפצים על כל שבר מזדמן.
והרי אינני יכול לזוז במעטפת הדבק,
לא מסוגל להשתחרר, מחוטים שקופים של חוסר-זהות.
טלטול של מים-קדושים עם קורטוב של כבוד.
ע"ע "כבוד", ארבע אותיות עם ניחוח של
ליזול,
הליכה על קצות הבהונות, התמזגות עם חלקיקי אור – תרגומם.
מערכת קלקולים קשוחה ודו-כיוונית.
בעלות על מספר מטרים נוקבים משמשת ככתב-הגנה,
הסניגור בתפקיד המוציא-לפועל, הנאשם הוא גם השופט.
סוללה של אבני-דרך ניצבת מאחורי.
קיר רעוע של רמייה, מהודק בסרט הדבקה,
נושם ומשפיל – אני שם.
צריבה מהודקת חזק לבטני, הידיעה מרגיעה.
לחץ פנימי מתפשט לחזה, לגרון נפוח מסיגריות,
מקשה את השניות, מרפא את המתים.
תאונה התחוללה לנגד מסכים אילמים.
סירנה השתיקה שירתה, הקהתה צבעים,
אותות נקלטו במוקד-חירום, בדיעבד.
–
את מתאמצת יותר מידי
2/12/1998 22:9
Fredi
–
את יושבת שבוע וחושבת איך אני עושה רושם
?
–
Flinstone, I presume.
2/12/1998 23:6
כינוי (אבל אני חושב שבועיים)
–
ולפעמים אני אפילו חושב שנתיים.
לפעמים אני לא חושב בכלל. אתה יודע פרדי, מין blackout כזה.
ולפעמים…
מה רצית להגיד שלא אמרת?
מה?
לא שמעתי, מרוב לחישות אני כבר לא רואה טוב.
–
לא הייתי פה שבוע. . .
2/12/1998 23:48
החרדון
–
(הודעה ללא תוכן)
–
במדבר רמייה
3/12/1998 9:26
המפגר משדה בוקר *שליד באר שבע*
–
במדבר רמייה
מי מרמה את מי?
מישהו לא טוב אליך
?
זו האמת שלך
ספרי לך אותה
היי טובה אל עצמך
והוא יבוא
הוא
הטוב
הנכון
האוהב
יבוא.
הטוב :
לא משחק משחקים
לא מחשבן כמה כבר נתן
……אולי די
לא חוסך בנועם
שופע רגישות לדעת מתי
גם אם לא תאייתי לו
ע-כ-ש-י-ו
או עכשיו לא
הוא ילמד את צעדי הטנגו
בשקיקה
ויהיה פרד אסטר שלך
לעומת זאת
אם יש לך עצב
ודאגה
וחוסר ביטחון
אם את לא מרגישה האישה
הנשית ביותר בעולם
והיחידה
איתו
אזי הוא
לא
הפרד אסטר
שלך
או אולי הוא בכלל
פרד פלינסטון
איכס
–
במדבר של שפויים
3/12/1998 12:44
החרדון
–
מי מתבונן בחטף (עת אעצום עיני),
מי מסתכל לנבכי נפשי המורכבת,
מי מלטף רעידות של נזק-עצמי,
מי מחבק אותי חזק חזק (עד שנשמתי נעתקת),
מי עוקב אחר כל השגיאות,
מי עוקב אחרי (מבלי שארגיש),
מי מכיר אותי (מלבד המראה),
מי מעיר אותי (חוץ מהדובון שלי),
מי מבקר את מילותי,
מי מבקר אותי בסוף היום,
האוהב,
הנכון,
הצודק.
ואליך מפגר, להשוות אהוב לפרד אסטר???
או לחילופין לפרד פלינסטון??
או אולי לפרדי מרקורי?
אדם מיוחד, לא רוקד משהו,
איננו דמות מצויירת מסדרת אנימציה לילדים,
רק איש בשר ודם.
טנגו סוביקטיבי
3/12/1998 17:52
המפגר משדה בוקר *שליד באר שבע*
–
לא פרד אסטר
אלא פרד אסטר *שלך*
ביייג דיפרנס
זה שאתו הריקוד יהיה קסום
רקוד הנשמות התאומות
מיצידי שיהיה לו פלטפוס
מכף הרגל עד לצוואר..
ושיהיה פוזל
🙂
–
או אחרי הקרב (ואני אפילו לא ידעתי עליו)
2/12/1998 2:18
כינוי (אבל עכשיו עונת התותים. טוטים?)
–
אז אספת את כל רסיסי הקרב שלך
את טיפות הדם ליקטת בזהירות
בתוך מבחנה שקופה שהשתתקה מכובד האדום הכהה
הדבקת הכל בסופר גלו
מבחוץ לא רואים, אבל בפנים
(כן, מה יש בפנים?)
כל הרטיבות הזאת של הדמעות שנשפכו פנימה
היא הרסה את ההדבקה
אז כשאתה הולך הכל מתנדנד
איברים משנים מיקומים
במיוחד הלב
(מה זה?)
אותו ממש לא הצלחת להדביק
(אולי הוא נשאר שם?)
(אתה בטוח שלקחת אותו בחזרה?)
"אין פעימות"
תוכרז כמת על ידי רופא
מוסר השכל (מוסר הטיפשות?)
אל תיתן לאף אחד לגעת בך כל כך חזק, אף פעם.
או:
תן להם לגעת, כמה שירצו
אבל את הלב קשור היטב, הדק עם שדכן, הדבק אותו, תפור עם
חוט דיג
ואף פעם אל תיתן אותו, אל תתפתה
אפילו אם יגידו לך "בחייך, תן סיבוב, רק לרגע, אני
כבר מחזירה…"
"רק תגיד שאתה קצת אוהב אותי, אפילו שהבטחנו…"
מצחיק, לא?
–
תודה אבל בלי תותים (אלרגיה לאיברים אדומים)
2/12/1998 2:33
–
(הודעה ללא תוכן)
–
Good for you, enjoy.
2/12/1998 2:40
כינוי (אבל מה עם תות עץ?)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
גם בלי תפוחי-שדה (נגמלת מפירות אסורים)
2/12/1998 2:45
–
(הודעה ללא תוכן)
–
You're fucken right!
2/12/1998 8:18
Malca
–
I've handled my judjement
with none
and found myself feeling
lost,
it's funny, how it's always
the better one –
who ends up hurting the
most.
I'm falling again, unaware
that it may be harder than
before,
thinking "maybe – just
maybe – she'll care"
I won't ask for anything
more.
She's a mean cold bitch,
who's holding my heart
ripping it like no one can
mend
and still, everytime she
throws it away,
I put it right back in her
hand
–
If she just throws it
2/12/1998 9:49
Nick (but that's not too
bad)
–
'cause scratches heal.
Some people will throw it
and then squash it with their shoe-
Just to make sure that
your'e dead.
DOA?
–
מהמגירה לדיסק 