עוד סיגריה, התשיעית הפעם
13/8/1998 12:35
הזבוב
–
אם לסכם, העולם השתגע. אנשים כבר לא
יודעים איך להוציא את הגימלים שלהם. אחד מגולני סיפר לי על אנשים שבלעו את
הסיגריות שלהם, ועל כאלה ששפכו דברים לתוך העיניים. אחריו אחד סיפר לי שהוא כבר
כמעט חצי שנה בגימלים, משחק על פי הטבעת שלו. על פי הטבעת, לעזאזל! הוא גם הלך
למישהו שישבור לו את היד, אבל כנראה שזה לא הצליח ממש. ואני, מה? רק שרוע שם על
המיטה ומתגעגע לקול של רוברט פלאנט ושל ווטרס, המחט בזרועי מאיימת לשלוח את
יונקותיה אל שאר הוורידים, והייתי בוהה בה, מכניס קצת, מוציא קצת, מתענג על
הדם. לפעמים גם הייתי שוקע כולי אל תוך
הבקבוקון של האינפוזיה, מתחלחל מהטיפות, אנטיביוטיקה טהורה, נוזלית, מקווה שיהפכו
לסיליקון ואני ארגיש אותן פועמות אל הווריד, שיקבל קצת צבע.
הייתי יוצא החוצה לעשן. בבית חולים אסור.
דווקא סיגריות טובות אח שלי קנה לי, סוף סוף קאמל, נתתי אחת לאיש בלי יד, עם רגל
חבושה, שאחז בידו האחת תצלום רנטגן של ריאות שחורות. הכנסתי לו את הסיגריה לפה
והדלקתי אותה. כשהוא ביקש ממני עוד אחת
אחרי יומיים, הוא הגיע לחדר בשביל לבקש אותה, נתתי לו טיים, לא חושב שהוא ממש שם
לב.
אידיוטי כל העסק הזה, הממלכה וכו', יושב
בחוץ, עיניים שלוחות קדימה לראות אם יגיע מישהו שאני מכיר, והרי הורים לא יודעים את מנהג הסיגריות העקר שלי
ואני כבר בן 20, כך, שמבט שלוח מוכן לזרוק סיגריה, וזאת כבר קאמל, אולי האחרונה,
בודק בקופסה, לא האחרונה, אך עדיין קאמל, ותוהה לשניה אם אני אאזור את האומץ לזרוק
אותה באמת, פעם לא היתה לי בעיה כזאת, משליך סיגריות בקצב, אבל קאמל, למען השם, מה
כבר עשיתי?
כל הקטע הזה מניפולטיבי מדי, בא אחד ומבקש
ממני סיגריה, חייל, נתתי לו, והיו לו משלו, רק רצה לנסות את זאת, לאן היית הולך
עכשיו? הייתי מביט באבי המגיע ונכנס פנימה, דרך חדר הקבלה אל החדר, עם הסיגריה
דלוקה בידי, וגומר אותה בדרך, לא אזרוק, ואולי הייתי זורק, הסבירות גבוהה, אך
ההתלבטות המטומטמת הזו, נמחצת במוחי תחת כובד העשן, מפחידה אותי, לא סיפרתי על
הסיגריות בגלל שלא רציתי להפוך את זה לדבר קבוע, קשה ההכרה בעצמך כמעשן, יהיה בלתי
אפשרי להפסיק עם עוד אנשים ידעו זאת.
לעזאזל.
סיגריה שלא נגמרת.
–
תענוג! לבריאות (-:
13/8/1998 13:35
מיכל אור
michal_or@hotmail.com
–
)הודעה ללא תוכן(
–
סיפור טוב. יש לך
13/8/1998 13:38
בזוקה ג'ו
–
כושר תיאור וניתוח של פרטים ושל מחשבות
ורגשות. אהבתי גם חלק מסיפורי הסיגריה הקודמים.
עצה: פרסם גם במגירה של אורט ותקבל תגובות
נוספות.
תהיה בריא ותעוף לכאן מהר. בזזזזזזזזז
–
באמת?
13/8/1998 15:35
הזבוב
–
* אני לא לגמרי בטוח. הסיפור קצת צולע
לדעתי, אולי מניפולטיבי מדי. יש בו כמה קטעים שאהבתי, והסוף, אני חושב, הוא זה
שמציל אותו, אבל הוא צריך לעבור שיפורים. תודה, אבל, על התגובה, I WAS NEEDED THAT
* התבלבלתי
קשות, הסיפור הקודם היה סיגריה 6 והסיפור הזה הוא סיגריה 7, אני כבר לא עוקב אחרי
הכתיבה שלי 🙂
* די מדכא אותי מה שהולך עם הפורום הזה
בחודשים האחרונים, הוא הופך להיות דליל יותר, לרוב פחות מעניין. דיוניסוס, אודין,
סמי, החצירים, הילד…
איפה איפה הם…
לא שאני מתנגד לדם חדש, רק שלפעמים אני
חושב שפעם, כשניכנסתי לפורומים, ההרגשה היתה שונה, אבל כנראה שזה רק אני
והנוסטלגיה הבלתי נתנת לעצירה שלי.
* היי ציפי, מה קורה? 🙂
–
לזבוב,
14/8/1998 14:36
בזוקה ג'ו
–
* קצת יותר ביטחון עצמי…
* גם אותי מדכא (אפילו מאוד) המצב של
הפורום בתקופה האחרונה.
* לפעמים מה שנראה לך כדם חדש הוא אדם
מוכר במסכה חדשה
(-;
–
למה לא מקובל עליך שפורום אורט שונה במהות
13/8/1998 16:19
סמדר
–
שלו מהפורום הזה? למה את המתעקש להפוך את
זה לתאום של ההוא? ואם כל כך טוב לך שם – למה אתה מרגיש מחוייבות לבוא גם לפה?
–
לסמדר,
14/8/1998 14:43
בזוקה ג'ו
–
* הזמנתי את הזבוב לפרסם גם באורט. לא
ללכת מכאן. גם הזמנה אינה טובה בעינייך? מה רע אם הוא יגדיל את קהל הקוראים שלו?
אם הוא יקבל תגובות מסוגים שונים?
* 2 הפורומים שונים, אז מה? עוד יותר טוב,
יחי המגוון! טוב שיש תחרות, לא?
* את מתעקשת לא להבין אותי. זכותך. וזו לא
הפעם הראשונה. את מניחה הרבה הנחות. כדאי לחשוב קצת קודם ולא לקפוץ מייד.
* מה זאת אומרת "למה אתה מתעקש לבוא
גם לכאן"? את מגרשת אותי מכאן? חשבתי שאת בעד פתיחות וכו'. אבל כנראה כשזה
כולל רק את מי שאוהב את התמנון. ואגב, אני לא מתעקש לבוא "גם לכאן". אני
קודם באבאתי לכאן ואח"כ לשם… אבל בעצם זה לא משנה.
–
ברוך שובך זבובה נחמדת
13/8/1998 15:53
עוגי
–
רוקד, רוקד
לפעמים גם נופל
לפעמים
מגרד קלות בראש וחושב :
מה לעזאזל אני כותב ?!!!
ואז אני קצת מתעצב
בקיצור מה אני יכול לכתוב
ברוך שובך
רק תעשה לי טובה אל תכניס אותי תחת כנפיך 😉
–
ברגע שאחרי
13/8/1998 14:57
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
ברגע
שאחרי האקט המיני
שהיה,
כה צפוי, ביני
לביני,
ברגע
שבו הלכתי להתקלח
ומול
הראי התחלתי להתמתח,
בגופי עוד יש תחושה
של מנוחה
של
התמכרות לרגע של
אחרי ההנאה
את
דמותי הערומה המשתקפת
במראה
צילמתי מהצוואר ולמטה,
ושלחתי לך את התמונה,
שיהיה
גם לך
על
מה לחשוב בינך לבינך.
–
13/8/1998 15:48
עוגי
–
* איחס
😦
–
ציפי. יפה אמיתי כן וכתוב טוב.
13/8/1998 17:37
שלום
–
תודה רבה על העונג שאת גורמת לי בכתיבתך.
לאן נאלמת?
–
נהנתי…..יותר משלום….איזה
צחוק?!……..
13/8/1998 20:46
תמנון
–
–
אהבתי
13/8/1998 22:12
נישוק
–
(הודעה ללא תוכן(
–
יופי! וברוך שובך. אני בטוח שהשינוי
14/8/1998 15:33
בזוקה ג'ו
–
לטובה שחל לאחרונה בפורום יגרום לכך שרבים
מהכותבים הטובים שברחו מכאן – יחזרו אליו.
–
תודה ,
אבל…
14/8/1998 16:38
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
אינני
מבחינה בשינוי לטובה.
רק
בויכוחי סרק בין
כמה מהמשתתפים. גם
אתה בהם.
ממש
מטופש לדעתי (הויכוח(
–
דוד סיגריה
13/8/1998 22:27
נישוק
–
דוד סיגריה
כל הזמן היה מעשן
גומר קופסה אחת לאחר השניה
חושף פה מחייך שחסרה בו שן
מסתכל אליי במבט כועס
ואומר: "זה מסוכן זה
אסור"
אז למה הדוד אם החיוך אשר מעישון סיגריות
הרוס נתת
לי את המחשבה שלסמים את מכור?
–
הפסקתי לעשן. נשאר רק הכינוי…
13/8/1998 23:7
marlboro
marlboro@4u.net
–
(הודעה ללא תוכן(
–
האחת והשנייה
13/8/1998 22:34
עדיין
–
האחת
מעבירה יד על גופה
והשנייה פשוט נכנסה למיטה
לאחר שהאחת מסיימת
למיטה
היא נכנסת
השנייה מלטפת את גופה
והאחת פשוט נהנת מכל שניה
ואז הן
גומרות
לאחר נשיקות
לאחר האהבה
אם האחת והשנייה
–
והמטרה היתה…
13/8/1998 23:55
marlboro
marlboro@4u.net
–
)הודעה ללא תוכן(
–
צמח היה, אהבה לא (י"ת)
14/8/1998 0:3
marlboro
marlboro@4u.net
–
נסעתי לצמח. נהניתי מאוד, בעיקר מההופעה
של היהודים. אבל זה לא העניין. מאוד הפריע לי שנסעתי לשם עם חברים, בלי אהבה. אין
לי חברה, אין לי בכלל אהבה. זה מוזר… אבל אין מסביבי אף אחת שמתאימה. למען האמת,
אין אפילו אחת שאני יכול לחשוב עליה. אם יש לי ידידות טובות, או שהן תפוסות, או
שהן מספיק ידידות בשביל להשאר ידידות, כאלה שאי אפשר להכנס איתן למערכת יחסים
רצינית. ואם יש ידידות כאלה, אין רצון. וזה עוד כשאני בן 16… העולם מתהפך,
חברים, אין אהבה בעולם הזה. בכלל
–
כ ו ל ם . . .
14/8/1998 1:32
המעורער-מהר-אדר(ליד ירושלים(
soul_musician@hotmail.com
–
כולם ישבו ועישנו וחיכו
לבוא התליין
כולם דיברו וקראו ושמעו
על אותו העניין
כולם כאן ביחד
עם אותן הצרות
כולם מפחדים
כולם ממשיכים
כולם מקפידים
לקיים מיצוות כולם
–
על
במותי חלל?
14/8/1998 2:47
הצבי
ישראל
–
אני
בסך הכל צבי
למה
על במותי?
מה
אין לי מספיק עבודה?
אני מתפטר!
–
עלי! עלי! וואלה
איך יצאתי פראייר
14/8/1998 2:50
מגש
הכסף
–
כל
דבר
כשהיינו יושבים כל
החברה במסעדה
תמיד
הייתי אומר לכולם
שיעזבו
שאני
משלם
עלי
אז…
בסוף
הגישו עלי את
המדינה
איך
אומרים
פראיירים
לא מתים… רק מתחלפים!
–
טוב – למות בעד?
14/8/1998 2:54
ארצנו
–
מי
נגד?
יש
נמנעים?
יפה
פה
אחד הוחלט למות.
יום
נעים.
–
הילדה לא נפלה רחוק מהחביתה של הציפור
14/8/1998 12:17
תמנון
–
יש לי סיפורון ….אלא מה….
לפני הרבה שנים גרה בוילה יקרה ומנוצנצת
ילדה מפונקת שכל מה שידעה לעשות זה לרקוד …
והיא היתה יפה ….
והיא היתה בלונדינית….
והיא היתה טובה….
והיא היתה בהריון….
והיה לה אבא!….
והוא היה אבא מבין…
והוא היה אבא תומך….
והוא היה אבא גדול…
והוא היה אבא יפה…
והוא היה אבא בלונדיני…
והוא היה אבא עשיר…
והוא היה אבא גרוש…
והוא היה אבא רודף שמלות ונערות…
והוא היה אבא גם של חנה…
וחנה היתה אחות של טובה….
וחנה היתה רעה….
וחנה היתה יותר יפה מטובה….
וחנה היתה יותר בלונדינית מטובה…
וחנה היתה טובה מטובה….
וחנה היתה יותר מפותחת מטובה…
וחנה היתה יותר סקסית מטובה…
וחנה היתה צעירה מטובה…
וחנה היתה מצחיקה מטובה…
וחנה היתה ריחנית מטובה…
וחנה היתה יותר מקובלת מטובה …
וחנה היתה נותנת לבנים יותר מטובה…
וחנה היתה יותר מעודדת את אחותה טובה…
וחנה היתה ממש לא בהריון….
וחנה היתה היחידה שרצתה שלטובה יהיה טוב
ואבא של חנה אהב גם את טובה….
טובה חנה אחת ביד
14/8/1998 12:20
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
מבריק
מזכיר
לנו את ימי ילדותינו הנישכחים
אם
לא היית
היה
צריך להמציא אותך
ד"ש
לארנב.
משה
והרפורמים.
–
משעמם. צאו כבר מהPHASE הבנאלי הזה..
14/8/1998 13:13
–
–
בטח רק אתמול משהו לימד אותך מה זה
בנאליות…
14/8/1998 17:19
תמנון
–
כנראה ע"י חדירה אנאלית שהכניסה אותך
ל- phase אחר
….יותר אנלי ופחות בנאלי …
אתה נשמע כמי שמתגעגע לחזון חדש ויותר
שעיר….
אבא תמנון שומר פינה בליבו ותמיד לילדות
החמודות ….השתדל יותר…תעשה צמות….
–
מהמגירה לדיסק 