מהמגירה לדיסק
14/8/1998 13:6
–
(אתם קטנים)
ששש…
–
סיפור
מספר 6
14/8/1998 14:56
גורדון
barvaz@hotmail.com
–
6.
אין לי מעיל. זאת לא הצהרת הון, זה פשוט
תיאור מצב. כבר מספר שנים שאין לי מעיל. יש לי ז'קטים, ואפילו מן ז'קט עור כזה כמו
של אופנוענים, אבל מעיל גדול, חם, שאפשר להתעטף בו, אין.
כשאני הולך ברחוב ביום גשם, אני נרטב.
הפעם הראשונה שהסרתי מעלי את המעיל היתה כשהייתי בן שמונה עשרה. הלכתי בערב
לפעילות בתנועה, זה היה בחורף, גשם ירד, ואני הלכתי דרך הפרדס לקן. עצרתי ועליתי
על גבעה באמצע הפרדס, הורדתי את המעיל ונתתי למים לשטוף מעלי ולנקות אותי.
המשיחיות היתה קרובה אלי מאוד. כשהגעתי לתנועה, רטוב עד לשד עצמותי, לא היה שם
מישהו שהיה מסוגל להבין למה נעמדתי בגשם באמצע הפרדס. זה קרה אחרי שנפרדתי מהחברה
הראשונה שלי. היינו כמעט שנה ביחד עד שלא יכולתי יותר. מאז היו לי עוד מספר
מעילים. אף אחד מהם לא החזיק יותר מדי זמן, ואף פעם גם לא הלכתי איתם יותר מדי.
תמיד הייתי מוצא סיבה לא לקחת אותם.
כשנסעתי לטייל במזרח הרחוק אחרי הצבא,
קניתי לי מעיל מפוך טבעי, כזה שגם כשנהיה במעברי ההרים הגבוהים בהימליה יהיה לי
איתו חם. נסעתי לקנות אותו יחד עם יורם ואיתמר שאיתם נסעתי אחר כך למזרח. כל אחד
מאיתנו קנה מעיל, יורם קנה מעיל כחול, איתמר אפור ואני בורדו. הוא היה מעיל מצוין,
מעולם לא היה לי קר כשלבשתי אותו. כשחזרתי ארצה מהטיול, מכרתי את המעיל. יורם
ואיתמר עדיין מחזקים את שלהם.
המעיל היחידי שמחזיק אצלי שנים זה הדובון
הצבאי. פעמיים בשנה אני מוציא אותו והולך איתו לצבא. הוא גדול, חם, ונותן הרגשה של
קטנות. בתוכו אני חוזר להיות ילד קטן. לעיתים קרובות אני הולך ברחוב ורואה אנשים
שהולכים עם מעילים ומקנא. מקנא על חוסר היכולת שלי לקנות מעיל. אימא שלי בקשה
לקנות לי מעיל. כבר שנתיים שלוש שהיא מבקשת ממני את זה. השנה כבר הסכמתי. הסכמתי
לקבל מעיל כמתנת יום הולדת. כל שעלי לעשות הוא להגיד איזה מעיל אני רוצה ולקבל
אותו. זה כבר היה לפני כמה חודשים ומעיל עוד אין לי. יורם ואיתמר נמצאים בשלבים של
התבססות בחיים, כל אחד מהם בדרכו עוטף את עצמו בשכבות של משפחה, חום ובית, אני עוד
עומד באמצע הפרדס ונרטב בגשם.
–
דז'ה וו
14/8/1998 18:52
הזבוב
–
גם אתה וגם ציפי.
ברוך השבים ומרפא חולים.
אחלה סיפור, הסוף שלו במיוחד מצויין.
חזון העצמות היבשות מה שקורה פה. 🙂
–
אתר הסיפורים הקצרים התעדכן
14/8/1998 15:36
השחף
–
אתר הסיפורים "מי מפחד מסיפורים
קצרים" התעדכן.
השבוע באתר:
* אמא של שחר (הידועה מפורום המגירה של
אורט) בסיפורה טו באב.
* הגיגו של ניטשה.
* "צריך לדעת איך לדבר עם עוזי"
– בגירסא אינטראקטיבית.
* מדורה של שיר עוסק השבוע
ב"שריפה".
תהנו,
–
סיפור מהחיים. עוד אחד. כן. ככה זה.
14/8/1998 16:59
איש
העניבה
tieman434@hotmail.com
–
בבוקר
כשהתלבשתי
ראיתי
שאני לא מוצא את העניבה
שתכננתי ללבוש.
לא
שזה כזה משנה
אתם
יודעים
לבשתם עניבה
אחת לבשתם את
כולן כמו שאישתי אומרת
אבל
איך שלא יהיה
נורא
רציתי ללבוש אותה
פתחתי את
הסל של הכביסה
ובאמת
שם היא היתה
בתוך
הסל של הכביסה
על
הצוואר של הילד
של השכנים שהתחבא
שם ככל הנראה.
נראה
היה שהעניבה לוחצת
לו מעט על הצוואר
אבל
לא הרגשתי מספיק
נעים לשאול אותו
אז
סגרתי את המכסה
הלכתי
לארון
ולבשתי
עניבה אחרת.
–
משיער הערווה למסרק….קינה….איזה
צחוק.?!……..
14/8/1998 17:38
תמנון
–
סיפור בינוני-ארוך למירים העקומה….
שמה שמציל אותה למכות הכל זה המצופים.
הערב עלה על הכרס של השכנה
שגרה במרכז העיר.
יום אחד היא סוף סוף התרחצה עם חומץ הדרים
והוציאה את הכינים משיער הערווה המקורזל .
היא עשתה את זה בעצב.
היתה תקווה.
ללא נחמה.עשתה.
אין גברים ממזמן.
ומאותו ערב חסל סדר הכינים.
וללא עיקבות.
ריח חומץ ההדרים
שהיה רחוק מריח פריחת ההדרים.
מזמן היא כבר לא מרירה כלימון צעיר.
להזיע בקיץ.
מהחום.
–
בוא'נה תמנון, כשאתה מניח לכשרונך להפציע
אל מעל פני
14/8/1998 18:55
הזבוב
–
השטח, אתה כותב טוב.
חבל רק שאתה מתעקש לפזר ערוות גם במקומות
שהן לא צריכות להופיע.
חוץ מזה, משו משו!
–
הבנתי לבד…ועכשיו השיר מצורף
14/8/1998 18:43
זיו
ziv88@internet-zahav.net
–
)הודעה
ללא תוכן(
–
זיו. בוורד 7 לא רואים את השיר, אלא
ג'יבבריש…..
15/8/1998 9:23
שלום
–
מצטער. מציע שתעתיקי לגוף ההודעה כמו
שעושים כולם…..
ואז יוכלו כוווווווולם לקרוא מה שכתבת.
–
שתייה
14/8/1998 20:34
זרוק
–
ז
זז
זזז
זזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז
זזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזרוק
זה שמיזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז
זזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז
זזז
זז
ז
–
גיבעול של חרדל….
14/8/1998 21:11
תמנון
–
שירציק לצרצר שנבל
גדה של בוץ
והצרצר
הלילה
מקופל הולך לישון
עלה צהוב נבל
קפה בתרמוס
ללילה אין מקום
עכשיו נחרד הצרצר?
התרמיל מלא
בחלומות
שהתקיימו מזמן מזמן
–
ביום
חג ומועד זה
15/8/1998 2:58
משה
והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
התכנסנו
בהמונינו
כל
חברי תנועת "משה והרפורמים
התנועה העולמית והסניפים"
ושרנו
יחדיו
את
המנון התנועה.
לאחר
מכן הנפנו את
דגלי התנועה
ולסיום
קינחנו במוס שוקולד
שחובה
עלינו לציין שהיה
משובח.
שאו
ברכה
שתו
מיץ!!!!!!!!!!!!!
משה
והרפורמים.
–
למשל…..
15/8/1998 3:1
משה
והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
המצאה
יוצאת מן הכלל
תריס
זז
–
החבל תמיד היה שם
15/8/1998 10:28
תמנון
–
בבוקר היא ואני הייתי בנמל
המישלוח היגיע באיחור
אז
פעם אחת היו היה ילד
והיו לו שיניים חדות כמו סכינים
והיה לו ראש כבד כבד לעסקים
כל הזמן נידנד שהוא רוצה לבריכה
את כל מה שקנו לו הוא מכר לשכן
זה לא עזר…רק לים או לבריכה
איזה נודניק…
אפילו אמא שלו הצטערה אבל זה היה חייב
להיולד.
היה לה דימום פנימי.
מישהו חתך את חבל הטבור?
אז הם קנו לו דגי פיראניה.
ולכל אחד הוא נתן שם והיה מתחרה בהם
באמבטיה.
הם היו נואשים והלכו והצתמקו ובסוף גם הם
התיאשו….רק לבריכה או לים…
כזה נודניק!
להורים שלו כבר לא היו אצבעות.
אז הם תלו אותו.
חבל.
–
זה מצחיק!
15/8/1998 12:7
זרוק
–
(הודעה ללא תוכן(
–
חבל
על מי שמת
15/8/1998 13:1
משה
והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
סיפור
משובח
נהננו
מאוד מהחריזה?
C U SOON
–
שיר קצר על החיים מאת : מוריס
15/8/1998 12:52
סמדר
smadars@netvision.net.il
–
הכי טוב
להוולד בחנות צעצועים
להיות חולה במרפאה
לחכות בתוך שעון
לקרוא ספרים בספרייה
לגדול עם בנק הפועלים
ולחלום באספמיה
אבל הכי הכי טוב
זה למות בבית קברות
היום יותר מתמיד
כדאי למות בבית בבית קברות!!
נראה לך?
–
זלגו
דמעות מעיני כל
חברי התנועה
15/8/1998 12:58
משה
והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
מרב
צחוק.
–
בצהרי
החום הגדול
15/8/1998 12:56
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
בצהרי
החום הגדול
את
מגע ידך אני
כבר לא יכולה
יותר לסבול
אתה
עוד מבקש:
עוד
סיבוב אחד, מה יש…
ואני
אז תוהה וחושבת
לעצמי
זאת
הפעם האחרונה שאני יוצאת
עם מישהו ממשרד
פירסום קריאטיבי….
–
ציפי
15/8/1998 13:52
תמנון
–
אדיר כל הכבוד על השורה האחרונה!
וכדברי שר הפנים:
…."רעדתי כויברטור רטוב מרוב צחוק
מהשורה האחרונה….אולי תאמצי אותי?….."…….
–
נראה לך?
15/8/1998 13:2
סמדר
smadars@netvision.net.il
–
אגואיזם זה לא מותרות
אגואיזם זה הכרח
אז אל תמות בבית קברות
אם אתה חכם כל כך
אתה לא מוכרח
זה רק מביא צרות
ועושה חצ'קונים
המספר שבעים ואחת אומר לך משהו?
ועכשיו?
בנים שימו לב
חכו עם הסליחה לסתיו
לרקע של שלכת
לחתול שבצד
נראה לך?
–
זה טוב
15/8/1998 15:7
הזבוב
–
עוד
–
זבובים לא אמורים לעשות בזזזז……?
15/8/1998 20:39
הקוטלת
–
(הודעה ללא תוכן(
–
שיר קצר על אהבה מאת : מוריס
15/8/1998 16:19
סמדר
smadars@netvision.net.il
–
השמועות על מותו היו מוקדמות
אין שום אטרקציה בעסקי הנייר
כמו תמיד בסוף ינצח
האיש האוחז בעכבר
אפילו כשהוא מתעטש
הוא נשמע לי מוכר
החוק הראשון בספר מלחמה הוא
אל תנסה לכבוש את מוסקווה
עדיף תכנס לאתר
you could take a trip around the
world without leaving your easy chair
–
סמדר? סמדר מחלומות לשעבר?
15/8/1998 20:36
הקוטלת
–
(הודעה ללא תוכן(
–
מהמגירה לדיסק 