הרגשה
15/8/1998 20:51
הקוטלת
–
יש לי הרגשה מוזרה
ריקנות מבפנים
מחנק בגרון
אי אפשר להקיא
ואני רוצה
אני לא מרגישה חיה יותר
מרגישה סתם
מרגישה כלום
הכול טלוויזיה
ולהעביר ערוצים
הכול משעמם
חסר טעם
כלום לא משנה יותר
או חשוב
הכול רץ
ורק אני קפואה במקום
עם ההרגשה הזאת
–
ghandi
15/8/1998 21:3
הקוטלת
–
i went to the
beach the other day
it was very sundy
who was there,
playing with me
was it my old
mate, ghandi
i went to the pub
the other day
bought a pint of
shandy
who was there
drinking with me
was it my old mate
ghandi
i went to the
disco the other night
i was feeling
randy
who was there
snogging me
was it my old mate
ghandi
i went to the shop
the other day
it was called tandy
who was there
serving me
was it my old mate
ghandi
–
To Chesire
15/8/1998 21:29
–
Hi from the Cyber
Cafe in Amsterdam!!!
Having a great
time here!
It's 50 shekels
for 2.5 grams
(a very nice little bag – like a matchbox).
I know this isn't
a poem or story, but what the hell.
Lots of waves and
stars from me to you.
I can't read a
thing here, so there's no use replying to my message (they won't let me
download the hebrew fonts).
SEE YOU SOON!!!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
********************************
hi!!!!!
15/8/1998 21:40
ches
–
miss you so much!
got your letter.
go to the forum meshugaim…
waves and
stars!!!!!!!!!!!!!!!1
–
שיר קצר על לטאה בבית קברות מאת : מוריס
15/8/1998 23:0
סמדר
smadars@netvision.net.il
–
בעצם נזכרתי בו
חשבתי שהוא מחוצקן ומתוסבך
אבל במקום אחר
היו לו עינים שקופות כל כך
כמו קרח, וגוף שאלוהים בטח שואל
את עצמו איפה הוא שכח
אותו לעזאזל
חשבתי לא חשבתי
זה התאים לי ככה
פי מאה, פי מאה מליון
לדלות אותו מהתנועות שלו
עוגיות מתוקות ודביקות לדמיון
מוזר לגלות איך כולם מתפרקים
אפילו אין כבר למי לשמור טינה
איפה היית כולך
כששכחתי בלי כוונה
איזה עיניים, שכחתי כבר כמה
הן יפות
כמו קרח, שקופות
נראה לך?
–
מאיפה מצצת את זה?
16/8/1998 0:3
פרנץ'
–
(הודעה ללא תוכן(
–
חתולה שחורה
16/8/1998 0:14
פרנץ"
–
היא מטיילת לה בנחת אל החומה
חושפת את פרוותה השחומה
מייללת
בנחת
ומראה לכולם ת'תחת
ואותה לא אשכח
איך את ציפורניה נעצה בבשרי הרך
איך שהשאירה צלקות
מביט בעיינה הצהובות
בעיינה אני מבין שאותי היא לא רוצה לשכוח
ורק מנסה אותי לרצוח!
–
"הבלתי
נסבלים" חמשירון או סיפור קצר מה שתרצו
16/8/1998 0:29
פרנץ""
–
בכפר קטן רחוק מכל מקום העולם
מקום שבו היו מאושרים כולם
פרט לזוג זקנים מצחינים
שלהם העניקו את השם הבלתי נסבלים
הם לעולם לא התקלחו ולא ניקו את בייתם
הם גנבו כי חשבו שהכל חינם
וכשראו סבון
צרחו דרך החלון: "אסון, אסון! סבון!
אסון!"
מאוחר יותר נולד להם בן
הוא היה בלתי מאושר ומיסכן
שהגיע לשנתו ה14 אחד החברים
הביא לו סבון
ומה מהומה היתה בבית שהנסבל ישתמש בסבון?
מיד
לאחר המתנה הנפלא
שבעיניי הנסבל
הייתה מציאה
רץ למיקלחת להשתמש בסבון
וכשזוג הנסבליים הזקנים ראו סבון
מיהרו לרוץ לחלון
והחלו לצרוח "אסון אסון בנינו הישתמש בסבון
אסון"
ולרוע מזלם מעדו
ונפלו החלון
ואז כל הפר צהל ושמח והתיחלו לשיר
"סבון סבון הנסבל הצילנו בזכות הסבון!"
והרוב
אומרים שאם לא מתקלחים
בלילה באים הנסבלים
מתגנבים דרך החלון
וצורחים "סבון אסון אסון
סבון"
ואז איתם אתם נלקחים
לעולם ששיך רק לנסבלים
–
"המזכירה
של העבודה "עוד סיפור קצר
16/8/1998 1:48
פרנץ
–
כל הזמן אני הולך לעבודה
ורואה את המזכירה אין לה שם כך קוראים לה
המזיכרה
היא האומנם מאוד יפה
אך חסר שכל בראשה
היא מין בלונדינית מטומטמת
כזו מבולבלת
יום אחד הזמנתי אותה למשרד
הינו שם במשך שעתיים לבד
ומה שעשינו שם על השולחן ואיש אינו שמע
ואיש אינו ידע
איזו חיה במיטה המזיכרה מהעבודה
–
"עגב"
עוד סיפור
16/8/1998 1:53
פרנץ
–
היו היה ילד בשם עגב כן כך היה שמו
כי ההורים קיבלו עגבת לאחר עשיתו
כל הזמן עם היד במכנסים
מגרד בלי סוף באשכיים
יום אחד לבית הילדה השכנה נכנס
הם דיברו ואחר כך לחדרה נכנס
הוא הוריד את המכנס
נשכב אליה עד שצעקה "נכנס
נכנס!"
לאחר שבוע באו אליו בתלונה קשה וכואבת
שהילדה השכנה חולה בעגבת
–
הולנלולו בגשם
16/8/1998 3:17
תמנון
–
שיר לערביה הראשונה שפגשתי בהונלולו.
את הכפר שלה עזבה בבעיטה בביצים
את הבית שלה עזבה בבעיטה בביצים
את הסבתא והסב עזבה בבעיטה בביצים
את האבא המיסכן עזבה בבעיטה בביצים
את האימא העזבה גם בבעיטה בביצים
את האח הגדול שלה עזבה בבעיטה בביצים
את האח הצעיר שלה עזבה בבעיטה בביצים
את בעלה עזבה שלה עזבה בבעיטה בביצים
את החתול והכלב עזבה בבעיטה בביצים
את הגוף שלה עזבה בבעיטה בביצים
את הקוס שלה עזבה בבעיטה בביצים
את הדגדגן שלה עזבה בבעיטה בביצים
וגם אותי עזבה בבעיטה בביצים
ועברה לגור איתי בהונלולו ועזבה בבעיטה
בביצים
אחרי שנה היא מצאה עבודה בבעיטה בביצים
והיתה מאכילה את בנה בבעיטה בביצים
והיתה נורא שמחה בבוקר בבעיטה בביצים
והיתה רוקדת בבעיטה בביצים
ולפעמים היתה בוכה בלילה בבעיטה בביצים
והיתה סורגת גרביים בבעיטה בביצים
ואז, בבעיטה בביצים,
יום אחד, בבעיטה בביצים,
היא, בבעיטה בביצים,
הבינה, בבעיטה בביצים,
סוף סוף, בבעיטה בביצים
שאולי, בבעיטה בביצים,
היא, בבעיטה בביצים,
שתמיד, בבעיטה בביצים,
היתה, בבעיטה בביצים,
סמל, בבעיטה בביצים,
לחוזק, בבעיטה בביצים,
היתה, בבעיטה בביצים,
ונישארה, בבעיטה בביצים,
הילדה של אבא.
ארצה קלימארו!…ארצה!…
–
יש לך כישרון מלידה!
16/8/1998 4:17
פרנץ
–
(הודעה ללא תוכן(
–
G a d o
l- 😎
17/8/1998 19:50
אמירי
amiree@yahoo.com
–
)הודעה
ללא תוכן(
–
אולי תחוו דעתכם על השיר "גנדי"
שלי??
16/8/1998 12:28
הקוטלת
–
(הודעה ללא תוכן(
–
לקוטלת. יפה. אבל
16/8/1998 14:39
שלום
–
חסר רגל מסיימת………כאיללו היית צריכה לכתוב בית נוסף.
חוץ מזה, יש בעיות עם הטרנספר……….אז
כדאי לבחור שם של קליבר אחר. אולי אורי אור?
–
לקוטלת ולשלום המיסכן……איזה צחוק?!…
16/8/1998 16:26
תמנון
–
דבר ראשון השיר באמת יפה
ודבר שני… שלום, עדיף שלא תתן דעה על כל
דבר שמוצג פה, אתה יותר מכולם כותב בצורה הכי משעממת וקעורת חוכמה מכל סוג שהו ,אם
בכלל אתה כבר כותב ,דבר שהוא בעיתי בשביל מסורס שיכלית ריגשית כמוך.
אם חסר משהו בשיר של הקוטלת,כפי שאתה
מציין…זה בטח לא ה"ביקורת הביקורתית" של מיסוגך…את הביקורים שלך
תפנה למאגי ולשאר ילדי אורט הנבובים שיכולים להיות בקלות ילדיך ומקום השליטה
האחרון שלך.
זה די ברור שאין בכוחך להיטפל לחזקים או
להיתחבר איתם…ממש עלוב!……
הייה מרחף כתמיד והיזהר מליפול לידי…
למרות שמידי פעם אני זקוק לברוז נייח,ככה
בשביל הצחוק….איזה צחוק?!……..
–
תודה לשניכם (:
17/8/1998 9:5
הקוטלת מכה שנית
–
(הודעה ללא תוכן(
–
הערב במגזין IOL: הבלונדינית
האינטיליגנטית של
16/8/1998 18:26
ריקי
riky@haaretz.co.il
–
הוליווד, קלינטון זקוק לכם, אם אין לחם,
יאכלו קרואסונים, ובאג המילניום – התחזית החברתית.
–
עשיתי לעצמי
16/8/1998 19:39
הזבוב
HAZVUV@WALLA.CO.IL
–
עשיתי לעצמי הרגל, מהורגל ומהוקצע, אוטומט
לחלוטין, בחירת המאושרת שאתאהב בה ללילה, ומגיע הייתי, אוטומט ומהוקצע, כל שישי
לדיסקו של הקיבוץ, מכוון את מבטי לאלה עם השרוול והג'ינס, סולד קצת ממיני, זאת אשר
ארקוד בשבילה. ולמה שארקוד בשבילה? אין בריקודי דבר ששידע אותה שבישבילה הוא, אין
לכך גם טעם, מדוע שתידע? התאהבות חזקה, מדבקת עיני אליה, ללילה, אולי לכמה לילות,
ישנם הרבה ימי שישי, אולי יותר מדי, ואפלטוניות מאוסה זו, פסה מהעולם שנים מספר
לפני שנולדתי, אך דבק בה באין ברירה אחרת, אתה צריך לרקוד בשביל מישהי, לא כן?
אחרת מה עשית? ריקודך הושחת לריק, פגאניות, קורבן לאל לא קיים. אברא את האלים שלי,
נושמים הם, בשר, ועצמות וג'ינס, פניהן ממריאות מתוך המוסיקה, הו אובייקט מאושר של
דם וקצב, אנחנו מחכים לילה לזיווה, את השירים הטובים שמים רק לפנות בוקר, לקראת
סיום, וכמה פעמים תוכל לפזז לצלילי הוטל קליפורניה?
תלוי בה.
כמה פעמים תוכלי לפזז לצלילי הוטל
קליפורניה?
לא חושב שתלוי הדבר בי.
אהבתי פעם מישהי, עיניים נחושת קלל (מוזר
תשומת הלב לעיניים, איני רואה בו משמעות רבה אך נצמד הוא לכתבי בדבק הנגרים של
קלישאות לשוניות. "הצילו, קלישאה רודפת אחרי", כתבתי פעם) שיערה שחור
אמזונה, כמו בת 14, קטנה, דקה, הייתי חבר שלה בכיתה ג', וכיתה ג' אינה עוד, לכן
בוהה אני בה לילות הייתי, רוקד למענה, פגאנית קטנה שלי, למענה רוקדתי, סביל הפועל
הנ"ל, וידי מציירות עיניה באוויר עשן, את עיניה, אשר מעולם, אבל מעולם, לא
הזכירו את הכינרת חבוקת הלילה.
לא אדם כמוני יפול בקלישאות כאלה.
הפאתטיות ממנו והלאה.
…..
אהמ, עצרו שניה, בא אלי חבר, אני חייב
להפסיק לכתוב כרגע. יהיה המשך.
תגובות יתקבלו בברכה כמובן.
–
שיחה
מעיניני דיומא
16/8/1998 22:59
הרפורמים, משה
טרוד בעינינים אישיים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
האם
ניכר לאחרונה שיפור
בכתיבתם של חברי
הפורום?
והתשובה :
ל א !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כמובן
שלא ניכר
רק
הרוח לחשה לו
רכות
לבטי
מסכן
לבטי
מסכן
זומתי
לא ישוב לעולם
איייי
ברחוב
הנשמות
הן
טהורות?
מי
יודע איפה
הכניסה
לארץ
פומפורנל
וכמו
שאמר זוארץ:
מרבה
נאחסים מרבה דאגה
הרפורמים.
מסר
למשה:
תתפנקק
–
מהמגירה לדיסק 