באמבטיה
18/8/1998 13:15
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
באמבטיה
יש מים
באמבטיה
ברווזים, שניים
באמבטיה יושב אחי
בן חמש, הוא חמוד אמיתי
הוא
אומר לי: תיכנסי
תשחקי
קצת איתי
ואחר
כך, כשאני אותו מנגבת,
אני חושבת שפעם
הוא יעשה מישהי
מאוד מאוד מאושרת.
–
נהדר!…..
18/8/1998 13:26
תמנון
–
להנאותיך וסיפוקך קודמות לכל דבר,כל עוד
אפשר…תחחגגי!
–
מפגר, אבל אופטימי (:
18/8/1998 13:28
הקוטלת
–
(הודעה ללא תוכן(
–
אריות ונמרים
18/8/1998 14:35
אץ-קוצץ
–
אז מה היה לנו?: האבא, האח הקטן……….
מה בקשר לאימא? לאימהות יש יכולת מיוחדת לספק את כל צרכי
הבת……
ואם המשפחה לא תספיק, נז-מין את השכנים.
כרגיל, כתוב יפה…………
–
שיר עלי ועל אחותי
18/8/1998 19:22
אח של ציפי
–
יש לי
מזל
להיות אח של ציפי,
בעיקר אם אני מנוזל
ולה מגרד בפיפי
כי נייר-טואלט שורט לי את הפנים
ואצלה בפיפי, זה דווקא נעים.
טיול לספארי עם אחותי האהובה
18/8/1998 19:25
אח של ציפי
–
בטיול לספארי כשפחדתי מהאריה
אחותי צחקה שאני פחדן כזה
אחר כך בפארק כששטנו בסירה
היא רצתה לדחוף אותי למים
ופחדתי נורא
אבל הכי כיף שבסוף
כדי שלא אבכה לאימא
היא נתנה לי לדחוף לה
את האצבע
פנימה
–
בקשה קטנה
18/8/1998 19:28
אח של ציפי
–
אחותי היקרה,
זה דווקא נעים
לגעת לך בציצי
כשאת יושבת לי על הפנים
אבל ככל שאני אוהב לגעת לך בציצי
כשאני מלקק לך את הטוסיק,
לפחות אל תפליצי
–
זוהי בהחלט בקשה צודקת עם בסיס
מוצק…תתפנק!
18/8/1998 20:27
תמנון
–
(הודעה ללא תוכן(
–
פארודיה לא רעה בכלל
18/8/1998 21:20
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
אבל חבל שדווקא על ציפי.
אני לא מבין חסידיה הרבים בפורום, אבל היא
אחת הבודדות פה עם כישרון כתיבה אמיתי, ויש רבים אחרים פה שפארודיה עליהם תהיה
יותר, איך לומר, מוצדקת.
אבל השירים בפני עצמם טובים, מרנינים את
הלב.
–
לזבוב
18/8/1998 21:31
אח של ציפי
–
חשוב לי מאוד שלא תהיה כאן טעות
לכן אבהיר המשמעות
זאת לא פארודיה – זה הומאז'
גם אם לעתים היא סוגרת אותי בבגאז'
אם לא היתה לי כלפיה אהבה טוטאלית
הייתי כבר מזמן מלשין לעובדת הסוציאלית
נ.ב. ותודה על המחמאות
על כל מקרה, זה חזק. אחלה חומר יש לך.
18/8/1998 21:40
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
)הודעה
ללא תוכן(
–
We Aim To Please
(TM)
18/8/1998 21:58
אח של ציפי
–
(הודעה ללא תוכן(
–
עם הפריחה המשגעת והצלע מפגר מאת : מוריס
18/8/1998 22:50
סמדר
smadars@netvision.net.il
–
השאלה היא
כמה טיפש זה דקה?
בבוקר השכמתי להקדים קנה לושט
והערב חיים רמון הגדיר את ההחלטה
מטופשת
אני אולי קצת תמים
אבל בלונדון יש אנשים כל כך חכמים
שאפשר לשחק איתם שח
ואני מוכרח המראה
במיוחד אחרי מה
שהם עשו בשבילנו בשואה
אז הוא עושה לי –
ככה זה מירוצים
ארמונות בחול אסור לבנות לגובה
אנשים קופצים
סיפרו על זה בשישים שניות
ואחר כך אמרו
עד כה נספר הרוג אחד
הם בטח סופרים נורא לאט
אז שתקתי
איזה שתי מנוחות רצוף
וניסיתי להבין באמת
לאן הולך הזכרון
אחרי שעוזי וייל מת
מעניין איך לונדון בשבת.
נראה לך?
–
לדעתי, השיר הכי טוב שלך עד כה.
18/8/1998 23:2
ילד מזדקן
–
(הודעה ללא תוכן(
–
גם אני חושב
18/8/1998 23:13
מוריס
smadars@netvision.net.il
–
)הודעה ללא תוכן(
–
אני חושב, משמע אני פר
19/8/1998 0:1
דס
–
(הודעה ללא תוכן(
–
ולזה ייקרא שירה ?? (-:
19/8/1998 1:51
משה והקומוניסטים
–
אשרי ח.נ.ב ואלתרמן אשר לא זכו ליום בו
צירופי מילים אוייליים כאלו,
יופצו ברשות הרבים, ואף יהא מי אשר יעז
לכנותם במילה – "שירה"
אם זו היא שירת העתיד, מעדיף אני אני
לשכוח את יכולתי לקרוא, ולבד שלא
איאלץ להיחשף לגיבובי מילים וצירופי
אותיות מקריים, אשר מוריס קורא להם
שיר.
–
שכחת להוסיף בסוף את המילה
19/8/1998 9:4
מוריס
–
לדעתך. בעצם זה ברור שזו דעתך. אז בשביל
מה בכלל אנשים כותבים ביקורת? כדי שאנשים אחרים ידעו מה דעתם? למה?
אל כל אחד מדבר משהו אחר. זה מה שיפה
בדמוקרטיה.
–
לדעתי
19/8/1998 14:38
בזוקה ג'ו
–
סמדר, רציתי כבר מזמן לומר לך משהו. אני
משוטט בפורומים שונים וקראתי הודעות רבות שכתבת (למשל במעמד האישה, בבריאות הנפש
וכו'). בהודעות אלו כתבת בצורה אמיצה וישירה על נושאים שונים שמעסיקים אותך. כמו
כן קראתי את הסיפור שפרסמת בעיתון ת"א (מצא חן בעייני), וגם בו עסקת בנושאים
שמעסיקים אישה צעירה (גם אם הסיפור לא
בהכרח משקף אחד לאחד אירועים שקרו לך, חוויות שלך – אלו ארועים וחוויות
שנשמעים "אמיתיים", משקפים מחשבות, רגשות, חוויות אותנטיים).
אני מבין שמוריס מבטא חלק ממך (קראתי גם
התכתבויות ברוח זו שכתבת למשל במעמד האישה). אך
ל ד ע ת י – כתיבה ברוח זו מהווה גם בריחה
מהנושאים הרגשיים-הקיומיים העמוקים יותר, הרגישים יותר, שמטרידים אותך (לפי דברייך
בפורומים השונים). בעייני מצא חן יותר הסיפור שפרסמת בעיתון, משום שהוא נראה לי
מבטא בצורה ישירה ומהותית יותר נושאים אלו.
אין לי זכות "להזמין" או להמליץ
על נושאים לכתיבה, וכמובן שזכותך המלאה להמשיך לפרסם את שיריו וסיפוריו של מוריס.
אני מסתפק בהבעת דעתי בלבד: לדעתי, כשאת כותבת על נושאים רגשיים, המבטאים את חייך
כאישה צעירה – כתיבתך טובה יותר, ואותי באופן אישי – גם מעניינת יותר.
–
כן, תודה וזה
19/8/1998 15:56
סמדר
–
זה נכון, הסגנון שלי הוא בדרך כלל אחר
לגמרי
אבל את מוריס הרבה יותר קל לכתוב – שזה
בתקופה הזאת יתרון לא קטן
וחוץ מזה יש משהו ממכר בשירים שלו – הם כל
כך לא קשורים לשום דבר שבתור קוראת (ואני קוראת אותם עוד פעם ועוד פעם ..) נראה לי
שההזדהות נעשית ברמה כל כך עמוקה, כי יש הרבה יותר מרחב לאינטרפרטציה, זה לא ממוקד
זה משהו ערטילאי כזה וכשאני קוראת משהו כזה אז הרבה יותר קל לי למצוא נקודות אחיזה
בשיר (גם של מישהו אחר) ולהגיד "היי, את התחושה הזאת אני מכירה, אני יודעת על
מה הוא מדבר" ואם זה מוצלח – אם הדימוי מיוחד ומדוייק, או נוגע בתחושה מזווית
שונה – אז אני גם אגיד "וואללה, וגם
יופי של ניסוח" וזה כל הקטע שלי לפחות עם שירה ובמידה מסויימת גם עם פרוזה,
אני רוצה משהו שאני אוכל להזדהות איתו, ויותר חשוב לי -שיהיה ארוז יפה, ובארוז יפה אני לא מתכוונת דווקא למתחכם או
מורכב, אבל יש מילים ומשפטים שיש להם מן יופי שקשה לי להסביר, וזה סימן טוב כי זה
אומר שזאת חלקה שהלוגיקה (עוד) לא השחיתה אצלי.
אני יכולה להבין אנשים שאוהבים יותר דברים
אחרים שלי, וגם כאלה שחושבים שכל מה שמוריס כותב זה גיבוב של דברים חסרי הגיון, זה
נכון, ולדעתי זה מה שטוב בהם, לכתוב דברים חסרי הגיון שיתחברו בכל זאת למשהו בסוף,
משהו שבאמת נוגע במקום עמוק יותר – אין זה דבר של מה בכך – וכשאני קוראת אנשים
שעושים את זה נכון זה אחלה סבבה מגניב, וזה עושה לי משהו שעלילות לא עושות לי. אה
– כמו שאומרים אצלינו.
בכל אופן אני שמחה שאהבת את הדברים
האחרים.
בברכת "נראה לך?"
סמדר ומוריס
–
נראה לי! (-:
19/8/1998 16:17
בזוקה ג'ו
–
(הודעה ללא תוכן(
–
ותוספת קטנה: אני דווקא לא
19/8/1998 16:33
בזוקה ג'ו
–
חושב ששיריו של מוריס הם גיבוב של דברים
חסרי הגיון. בצורה מוזרה הם (המוצלחים שבהם) נוגעים בי לפעמים, ומעוררים בי תחושות
ורגשות, שבדרך כלל אינם נעימים (זו אינה ביקורת, זהו הסבר לגבי מהות הרגשות
והתחושות שמתעוררות). אני מוצא שחלק מהשירים מבטאים (ומעוררים) הרגשה של בדידות,
דיכאון, ניכור, וכו', חוויות קיומיות של אפסות ואבסורד וכו'. לא כל השירים מצליחים
לגעת ולעורר רגשות כאלה. יש כאלה שנראים לי כמשחק במילים ובאסוציאציות. אבל אולי
זה נובע מקוצר הבנתי.
גם הסיפור בעיתון לא היה שמח וצוהל, והוא
לא ביטא ועורר רגשות מהצד הבהיר של הקשת, אבל סיפור זה ודומים לו נראו לי כמבטאים
חלק רגשי-חווייתי פנימי שלך, ושם לא היה משפט או מילה שחשדתי בהם שהם נכתבו בשל
ההתאהבות במילים או ההיסחפות אחרי המשחק המלהיב באסוציאציות או הרצון להדהים.
ושוב, אם את נהנית מלכתוב את שיריו של
מוריס
– JUST DO IT ואל תשימי לב לאף אחד.
נראה לך?
–
אני חושבת שכתיבה בכלל וזאת של מוריס בפרט
19/8/1998 19:4
סמדר
–
הם סוג של הפרשה, וזאת פשוט דרך להוציא
דברים החוצה או להסיח את הדעת, יש את תסמונת ה"לא כותב כשטוב לי" ואני
חושבת שכמו רוב הדברים הבנאליים שהיו נכונים כל כך הרבה פעמים עד שהם נהפכו
לבנאליים – גם זה די נכון, אף פעם לא קרה לי שהיה לי נורא טוב, שהודיעו לי משהו
נורא משמח ורצתי ישר להדליק את המחשב ולכתוב על זה משהו, זה קורה לי בדרך כלל כשצץ
לי רעיון שאני מפחדת שיעלם אז אני חייבת לרשום אותו, וזה בדרך כלל בקטע של
"החיים לאן", העניין הוא שאני (לפחות) מתפנה להתחטטות המוחית הזאת רק
כשאין לי משהו יותר טוב לעשות, או משהו יותר נעים לחשוב עליו (זה מה שכל כך מפחיד
אותי בשעמום) ואז זה בדרך כלל נגרר לפסים די עצבניים, בשורה התחתונה זה בדרך כלל
יוצא איך לפעמים ככה דכאוני, כי בזמנים האלה החיים באמת נראים כמו ראיון עבודה
אינסופי, ככה שהדברים האלה הם לא ממש אינדיקציה ואני דוקא בנאדם די אופטימי (תשתקו
אתם, כשישאלו אותכם תענו), באמת!!
מה שאולי מוזר זה שלפעמים עדיין נראה לי
נורמלי שצריך להתאמץ מאד באופן כללי, ואני חושבת שהמגמה היא שדברים יבואו בקלות.
אבל גם הסיפור ההוא היה די ניסוחי, היה בו
צרוף אחד שאהבתי במיוחד והם סירסו, זה היה "תמימות במפשעה" שהם הפכו
ל"חמימות במפשעה" וזה למשל הרגיז אותי כאילו הם קיצצו לי חצי סיפור, כי
נראה לי שזה הקטע פה, הניסוחים. הוא לא היה עלילתי מי יודע מה.
אה, ודבר אחרון שצריך להבהיר – את
"נראה לך?" יש לאמר בנימת
ה"לא התבלבלת" שכה אהבנו.
סמדר.
–
נ.ב.
19/8/1998 19:8
סמדר
מוריס בכלל לא כותב לא הגיוני, הוא הגיוני
מאד, אני למשל מבינה כל מילה, זה טקסט שיש כאלה שזה מתחבר אליהם ויש כאלה שלא. זה
נורמלי. כמו חתולים מחשבים את קיצם לאחור – לדעתי זאת אחלה שורה.
–
כשכתבת את ה"נראה לך?" שמעתי
איך
19/8/1998 19:14
בזוקה ג'ו
–
זה צריך להישמע, בתגובתי שיניתי את זה
למונח המקובל (כמו שפוגי לקחו את השפה כפשוטה: "הוא שכב על אם הדרך והיא נתנה
לו"). אגב, גם אני לא חושב שמוריס לא מדבר בהיגיון. אבל לפעמים נדמה לי שהוא
התאהב במילים, במקצב, במצלול, באסוציאציות. אבל שוב, אולי אני טועה.
ותודה שהסברת מהי הכתיבה עבורך. מאוד
מעניין.
–
אחלה מגניב, וכמו שאומרים אצלי – תנגב עם
עלה.. 🙂
19/8/1998 19:50
סמדר
–
(הודעה ללא תוכן(
–
ניגבתי וניגנבתי (-;
19/8/1998 20:16
בזוקה ג'ו
–
(הודעה ללא תוכן(
–
מהמגירה לדיסק 