לנטלי
שקנתה חוטיני חדש לכבוד שנת
הלימודים
30/8/1998 23:30
מחמשר החמשירים
–
מעשה
במורה שמה רונית
שנכנסה לכיתה עצבנית
הכיתה געשה
אז היא מיד הסתלקה
ונסעה לה
לחוף במונית.
מי יתן וכך תראה שנת הלימודים של נטלי יקירתי, אהבת חיי ומשוש לבי.
אתה בסדר אתה
31/8/1998 2:25
–
(הודעה ללא תוכן(
–
רבים שואלים אותי: צביקה? ואני עונה: מה!
30/8/1998 23:35
צביקה
הקדורני
–
למה אני קדורני?
זה
פשוט נראה לי עדיף מלהיות כדורני…
–
גם
לנו מגיע
30/8/1998 23:40
אלו
שלא עומדים איפה שבעלי תשובה כן עומדים
–
יש
לנו זכויות
וזכיות
וזכזכויות
לא?
–
זה
טעות
30/8/1998 23:42
אלו
שפוסלים במומי אחרים ופוסלים
במומם הם
–
זה
פסלים
–
זה
לא באשמתנו
30/8/1998 23:43
אלו
שלומדים את כל
התורה על רגל אחת
–
כרתו
לנו
–
לפחות
תביאו דירה
30/8/1998 23:45
השניים שאין להם מקום
על עמוד החשמל
–
של
עמידר
מה
יש
לא מגיע
לנו?
–
הי, מה זה?
30/8/1998 23:48
השניים שהיו מאותו
הכפר עם אותה הבלורית ואותו החיוך
–
תפסיק
לשכב מעבר לגדר
–
תגובה לזבוב
31/8/1998 16:40
חתול תעלול
hatool98@hotmail.com
–
לא התכוונתי לכתוב הודעה כל כך ארוכה, אבל
מה לעשות, זה מה שיצא! מי שאינו אוהב הודעות ארוכות – מוזמן לדלג הלאה (-:
בתחילה חשבתי להגיב לדבריך נקודה אחר נקודה,
אך בהמשך הבנתי שאתה מתייחס לכמה נושאים/היבטים עיקריים ולכן אנסה לרכז את התגובות
שלי בהתאם. (מי שאינו זוכר את ההודעות של הזבוב מוזמן לקרוא אותם דרך הקישורים).
*
אני חושב שהאינטרנט והפורומים, דווקא כן מאפשרים כתיבת "חומר
נפץ". כנ"ל ביחס לחשיפה עצמית.
האנונימיות המוחלטת (לפחות מבחינה טכנית) והאפשרות לכתוב תחת כינויים שונים
(שהם הרבה מעבר לסתם שמות שונים) מייצרות בסיס טוב לחשיפה. ההמשך ומידת החשיפה
תלויים ביכולת וברצון של כל אחד.
אגב, לא רק אתה פיתחת התמכרות לפורום. גם אני
יכול להעיד על "התמכרות" לפורום הזה, לפורומים בכלל ולאינטרנט באופן
כללי.
ביחס להחלפת שמות – הממממ…. סוף סוף שמת
לב? ומדובר לא רק בהחלפת שמות אלא גם בריבוי שמות.
* "מלודרמה אינטרנטית" – אולי
תסכית רדיו, או סרט…. (אולי תסריט למאיר ליצ'ק (-; )
אני מסכים איתך שברוב המקרים הדיונים כאן
דיי יבשים. אך ביחס לרמת החשיפה – אני
חושב שכמה משתתפים כן הפגינו רמת חשיפה גבוהה. לא בהכרח דרך הדיונים, אלא דרך
שירים וסיפורים. הבעיה היא שכדי להבחין בכך ולהבין דרושים: סבלנות, עין חדה, חושים בריאים, ומעט אינטליגנציה
– לא כולם ניחנים בתכונות הנ"ל ולא
תמיד יש זמן וחשק.
כמו כן לדעתי, חלק מהמשתתפים אינם
"נשארים בתוך הדמות שלהם" כפי שכתבת. אמנם אני מבין את טענתך שלא מרבים
לדון בנושאים כגון: מה מסתתר מאחורי הכתיבה, מוטיבציה, מניעים וכו'. אך קיים היבט
נוסף – משתתפים הכותבים תחת כינויים שונים (כפי שכבר ציינתי). אותם משתתפים בהחלט
חושפים היבטים שונים מעצמם ושל עצמם. מבחינה חיצונית, כקורא, קשה מאוד להפיק מכך
תועלת (אלא אם כן אתה מכיר את הכינויים השונים של הכותב). בכל מקרה, הכותב עצמו
(מרובה הכינויים) בוודאי מפיק תועלת רבה מהפורום. במקרים רבים הוא אף יקבל ביקורות
בתור דמות אחת ואפס ביקורות בתור דמות אחרת, או ביקורות חיוביות ושליליות בהתאם
לדמות.
כמו כן, קח בחשבון שרוב האנשים פועלים על
פי: דעות קדומות, הנחות שונות, קיטלוג
סטריוטיפי ועוד.
* "שקט תעשייתי" – גם אני לא
אוהב את זה. לדעתי קיימות סיבות רבות לכך. אנסה למנות חלק מהם:
1) לדעתי פורום זה (כמו מקומות רבים ב-RL) סובל
מעניין ה "ברנז'ה". אצל משתתפים רבים קיימת תחושה שיש קבוצה של "ותיקים" (שאולי
אפילו מכירים ב-RL)
וקבוצות שונות של חדשים (או ותיקים שאינם חלק מהברנז'ה).
פעמים רבות ניתן לראות משתתפים חדשים שנכנסים, מפרסמים משהו (רע או טוב) אך לאחר
זמן מה, כאשר הם אינם מקבלים תגובות בכלל (או שמקבלים צרור קללות ממשתתפים
מסוימים) הם מתייאשים ועוזבים לגמרי. מה לעשות (וזאת הערה גם למשה והרפורמים) – לא
כולם מסתפקים בכתיבה עצמה אלא רוצים גם לקבל תגובות. (בכל מקרה, משה והרפורמים,
אני בטוח שלא תוכלו להכחיש שגם אתם נהנים מתגובות). כמובן שעובדה זו אינה מחייבת
אף משתתף וכל אחד יכול לנהוג כרצונו – למשל, אני בהחלט אוהב לקבל תגובות, אך העדר
תגובות אינו מפחית את התענוג והצורך שלי בכתיבה.
2) כמו כן יש גורמים כגון: עצלות, חשש
מחשיפת יתר, חוסר פירגון, וכו'.
3) קיים גם עוד נושא, שכבר אין לי כוח
לדוש בו: באופן כללי אומר שיש אנשים שנרתעים מפורום זה בשל משתתפים מסוימים וכל
ה"המלחמות" והדיונים המייגעים שהיו קשורים לכך. לי באופן אישי אף אחד לא
מפריע, אך ידוע לי שזה הפריע להרבה אנשים (מעבר לאלו שאנו מכירים).
* אני בהחלט מבין את מה שאתה מנסה לעשות
("צורת כתיבה לא ליניארית", "שימוש בשפה כדי לגרום לקורא לעצור
ולחשוב" וכו') ובהחלט נהנה מכתיבתך.
מכיוון שאתה חשפת כאן מעט מהמוטיבציה שלך
– גם אני אעשה זאת:
קודם כל, תמיד בתחילת הכתיבה אני
"מתכוון" לכתוב משהו קצר יחסית, להעביר חוויה, הרגשה, סיפור בצורה ברורה
ומובנת (כנראה בהשפעת שנים של כתיבה מדעית). אולם, מייד בהתחלה
הדמותהדמויותהמצבים שבסיפור משתלטים עליי ולמעשה אין לי שום שליטה על מה שאני
כותב – כאילו שהדמויות עצמן כותבות ולא אני. ברוב המקרים אני אפילו מתווכח עם דמות
מסוימת (או דמויות) וכועס עליה משום שהיא אינה מפסיקה לספר. לפעמים אני מפסיק
בכוח, אבל הדמות ממשיכה לנג'ס ולא נותנת לי מנוח. וכך קורה, שהסיפור יוצא מכלל
שליטה ואינו נראה בכלל כפי שהתכוונתי. אפילו נושא הסיפור אינו זה שאותו התכוונתי
לכתוב. בכל סיפור שאני כותב, אני מרגיש שיכולתי להמשיך עוד ועוד ואני מוצא את עצמי
כותב את המשפט "המשך יבוא", או:
"זה כבר שייך לסיפור אחר".
מעניין שבשירים זה בדרך כלל לא קורה לי.
אני עדיין לא לגמרי מבין את זה (אולי הסיבה נעוצה בכך שבאופן טבעי שיר מוביל אותי
ליתר חדות, דיוק וקיים בי צורך לייצג רגש מסוים/רעיון/מחשבה בצורה חזקה ומרגשת ככל
שניתן).
* ולבסוף אני רוצה קצת להחמיא לך (מה יש
אסור? זה לא
cool? – ממש לא אכפת לי!): בהחלט שמתי לב, שיחסית לשאר המשתתפים
אתה מגיב הרבה ומשקיע בכך מחשבה וזמן. אני בטוח שמי שאתה מגיב לו – מעריך את
זה. ואתה בהחלט צודק, צריך לצאת מהעצלות
הזאת. אני אישית, לדברים שלא מוצאים חן בעיניי מעדיף לא להגיב בכלל. אני מאוד נהנה לקרוא את הביקורות והתגובות שלך,
ומבטיח להשתדל להשתפר בנושא זה.
–
תגובה על תגובה על תגובה על תגובה (זוכר?
🙂 )
1/9/1998 20:15
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
אני לא בטוח אם יש עוד מה להוסיף, כנראה
שאין. זה מוזר, אחד מנושאי השיחה החביבים עלי הוא כתיבה, ואני לא מצליח לדבר על זה
כמעט עם אף אחד, מלבד אולי עם הילד ועוד חבר או שניים. כך שאני שמח שכתבת על זה, היה מעניין.
נ.ב.
אני אשלח לך אי-מייל עם כתובתי.
והרגילה עד עתה, מצויינת. 🙂
–
הערב במגזין IOL: אזרחים
כותבים לרון חולדאי וגם….
31/8/1998 19:35
@ריקי גוברין
riky@sys.iol.co.il
–
מגזין IOL מביא
לכם הערב את השאלות המעניינות שנשלחו לרון חולדאי לקראת השתתפותו בשיחת ועידה
מחרתיים, וכן, מאמר של צביקה אלברגר, מנהל פורום כלכלה ועסקים שמסביר לאזרח הנבוך
את הרקע לריגושים הכלכליים השליליים שעוברים עלינו.
–
מאלתר מספר 5 – חשוב מאד לקרוא !!!!! 😦
31/8/1998 22:57
דיזי
dizzy_2000@hotmail.com
–
החלטתי שאני שובת
מאלול ועד טבת
או מתשרי עד אדר
כי לי זה כבר נשבר !
אף אחד לא מתייחס
גם לא המפלצת מלוכנס
ואני די מיואש
ואין למי למסור ד"ש
אז פלא שלי עצוב ?
ושהנייר שלי רטוב ?
אז אם למישהו ממני איכפת
שיכתוב לי בחזרה משפט
האם
שווה עלי לשים עין ?
או האם השיר הזה שווה לזין !
ועד שמישהו לבקשותיי יעתר
אני ממשיך פה לאלתרררררר
–
תגובה?
31/8/1998 23:10
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
סליחה שאנו מתבטאים כך
אבל נראה לנו ממש מגוחך
להגיב לשירים
שיש להם חרוזים כה
צפויים
שירים בעלי רדידות גבוהה
עם סיום מיוחד שאין לו כל מטרה
מחוסרי
רעיון
דלים
בדימיון
לוקים בהתבוננות פנימית
ומתיחסים אל הקורא
כאל חסר אינטליגנציה
בסיסית.
אז נא לא
להעלב או להפגע
אולי
כדאי שתנסי הכל
מהתחלה.
שתי
מיץ
משה
והרפורמים.
–
יופי – את המטרה שלי השגתי !
31/8/1998 23:30
דיזי
dizzy_2000@hotmail.com
–
בוא נבהיר עניין די מעצבן
אני לא בת – אני בן !
ואת המטרה שלי השגתי, אני חושב
סוף סוף קצת תשומת לב
ולא איכפת לי אם זה רע
ואין דרך חזרה
אני כותב
כי את זה אני אוהב
ואם אתה חושב שאותי תשבור
כדי שתדע :
THIS IS WAR !!!
–
זה ממש לא מעניין. תלחם בעצמך אם בא לך.
31/8/1998 23:39
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
)הודעה
ללא תוכן(
–
מיץ, ליקוקים דביקים בסוף הקיץ
31/8/1998 23:20
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
ץימ
ץימ
ץימ
םימ
רופ
רהו
השמ
נ. ב.
חשדנו שזה יהיה באמת
דביק
אתם יודעים, כל הסירופ פטל הזה שמטפטף
על כל המטבח.
–
מיצפטל
1/9/1998 0:2
–
האמת היא שאין כמו מיץ פטל.
–
לכל העולזים תזכורת זה !
1/9/1998 17:40
אודין ( ממצמץ אנונימי(
guytag@kinneret.co.il
–
אזה צחוקים, אזה בידור ושעשועה. ממש קטעים
!!!
ואני רואה או I have a dream תתפנקו:
את צלו האפל העולה עלינו של הפשיזם הטהור
, נצרף מתוך נוחיותנו ואדישותנו. מנהיגים פשיסטים על מלחכי פנכתם הפסיכופטים.
כולנו ביחד כבל עם ועדה , נשמע את צעקות הזוועה של ילדות מיתבתקות ונקרעות לגזרים
בזרועות חית הים מרובת היונקות ושאר ירקות. כולנו נשמע , נאטום ונחריש, נחייך
ונצחק את חגיגת גאולת בתוליהן הצחורים.
ובכיכרות על הבמות בחוצות תחת כל עץ רענן
ופינה ירוקה יעלו מנהיגנו הפשיסטיםאנרכים מיצגים של שרפת מכשפות , הוצאות להורג
חגיגיות של הוגי דעות, מעשני הנאפיס , שמאלנים/ימנים חתרנים , שותי השנאפס, לועסי
הגת , וסתם שוטים כפרים.
ואז בשיא , כשהכל באקסטזת הצחוקים ,
אוחזים את בטנותיהם מכאב ההומור המשווע יועלה מיצג היובל על פעמונו ומתנדב מהקהל
יראה לכולם איך מחסלים מנהיג ככה סתם (סרק! סרק! סרק!) למען ההומור ,העצמאות, יופי
הדיבור וכל השאר.
בסוף נגדר את כל הנשים במכלאות (כיאות
להן) וגם את כל הערבים ואת כל הפיסחים והגרוזינים גם. אפשר גם לגדר במכלאות את יפי
הנפש, השמנים וכאלה שלא יודעים לקלף תפוזים (או שלא יודעים לעוף). אחרי שכולם כולם
כולם (טבעו) יהיו במכלאות נביא גדוד פרשים צ'רקסים שישמרו עליהם ואנחנו (גבוהי
הבלורית והתואר) נבנה להם מקלחות גזים או שסתם נבוא להתבונן בהם בכלוביהם כמו בגן
חיות ונגיד אחד לשני: אזה צחוקים אזה בידור! אזה שעשוע.
)-:
–
מי ייתן
וחזונך יקרום עור וגידים.
2/9/1998 1:45
משה
והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
תודה
על דברייך המלבבים.
וכן
מורגש
אצלך המחסור במיץ.
משה
והרפורמים.
–
אולי יל לך איזה טיפה??? בחיית , רק 5 גרם PLEASE
2/9/1998 2:58
אודין
guytag@kinneret.co.il
–
)הודעה ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 