7-8-98 עד 10-8-98

 

 

ANGEL הקדושה!

7/8/1998 23:7

קייט

 –

הוא זוכר אותה את הגוף המושלם והחטוב!

הוא זוכר את השער הרטוב!

הוא זוכר שתמיד הם היו ביחד

אבל עכשיו היא יושבת ומסתגרת בפחד                                                                                                     
                                                 כי
היא זוכרת אותו מרים עליה יד                                                                                                                                   
ומותיר אותה לבד                                                    

היא זוכרת גם איך היא ישבה פגועה                                                                                                                                                                           
בלי שהוא יושיט עזרה                                                                                                                                                                        ועכשיו
שהיא רוצה להתגרש                                                                           
                                                                                     אבל
הוא מתעקש                         

ואבוי לא לנער הנורא                                                                                                               
                                                                                    כי
הוא רצח את
ANGEL הקדושה                                                                                                                                                 
         ועכשיו בקבר היא שוכבת ללא
נשמה                                                                       

ומתכננת      את הנקמה

כי האידיוט פגע ב ANGEL הקדושה

 

לקייטת, לאלמוניה ולANGEL

8/8/1998 21:28

הזיקית בביקורת גורפת

אתן כותבות חרא!

 

 

…..בוקר……

8/8/1998 1:31

 –

בוקר

 

התעוררנו בבוקר באותה מיטה והבטנו ביחד
בשמש הכתומה שעלתה בשמיים.

משאית האשפה רוקנה את הפחים מכל הרחובות
ואני החזקתי לה את היד.

היינו שקטים והקשבנו לשקט.

אחר כך נכנסנו, איש איש בתורו לעשות מקלחת
של בוקר.

ואז סקס של בוקר על המיטה, כשעל גופי ועל
גופה משורטטים קוים דקים של אור שמש.

אפשר לראות פירורי אבק דקים מתפזרים
באויר.

היא אומרת לי שהיא אוהבת אותי ומכסה את
ידי בנשיקות רטובות.

אני אומר לה בחזרה.

 

ואז מכינים קפה חזק ומשהו להכניס לפה לפני
שהולכים לעבודה.

אוכלים אחד מול השני ושותקים.

כשאני לוקח את הכלים אל הכיור היא שואלת
אותי משהו בנוגע לחשבון המים.

את חשבון הטלפון כבר הספיקה לשלם לפני
יומיים.

אמבולנס עובר מתחת לדירה וקולות אחרים של
בוקר מתחילים להופיע.

 

אני מתלבש ונועל נעליים.

היא עומדת שם, ליד הכיור, עם סיגריה,
תחתונים וחזייה לגופה, ומסתכלת עלי.

כנראה שאני נהנה מהמבטים האלה שלה כי הם
אף פעם לא הצליחו להפריע לי.

היא מכבה את הסיגריה בתוך שכבת מים דקה
שבתוך הכיור.

אפשר לשמוע את הרעש שזה עושה.

 

אני לובש את המעיל שלי.

מנשק אותה על הלחי.

היא מחייכת חיוך מתוק של בוקר ושל אחרי
זיון וקפה טובים.

אני סוגר אחרי את הדלת ויורד במדרגות.

היא נשארת מאחור.

מחייכת.

 

 

 

אהבתי את

9/8/1998 17:52

אבישג השונמית

 –

התיאור המפורט, המדויק והזורם של
האירועים. אין מילה מיותרת, כל מילה  לחוד
וכל המילים יחדיו טווים את כל התמונה.

 

 

מיץ – עיונים והשלמות מתוך  המקורות

8/8/1998 12:2

משה והרפורמים

moshe_reformim@thedoghousemail.com

~~~~~~~~~~ גם כאן היתה פואמת מיץ ארוכה~~~~~

 

ממש החלפתי צבעים תוך כדי גילגול הלחצן
האמצעי…

8/8/1998 21:32

הזיקית מתמוגגת!

 –

(הודעה ללא תוכן(

 

תבורך …הבייצים שלי התחרפנו מזה!

9/8/1998 2:35

תמנון

 –

(הודעה ללא תוכן(

 

 

מוריס מוריד את הזבל

8/8/1998 22:13

מוריס

smadars@netvision.net.il

המים הכי טעימים הם המיםשל בית קברות

הבריזות הכי נעימים הן הבריזות של בית
קברות

הדשא הכי רך הוא הדשא של בית קברות

איך אני אוהב כל כך לפוש בבית קברות

 

הציפורים שמצייצות – הכי מצייצות בבית
קברות

המצבות שמתקייצות – הכי מתקייצות בבית
קברות

הדקלים ששותקים – הכי שותקים בבית קברות

והשלדים שמתפנקים – הכי מתפנקים בבית
קברות

 

יש רק מקום אחד

וזה כמעט ודאי

שיותר טוב מבית קברות

וזה בית קברות צבאי

 

הבטיחות אצלינו מעל לכל

ובשניצל שלנו אין כולסטרול

באיזה גיל אמרת התחנף לך הקול?

ויי זמיר

 

ההזכרות היא אי בים השכחה

תזכור את זה בפעם הבאה

שתתעקש לעשות עוד הבטחה

 

כשאתה מוריד את הזבל קח איתך את שלום בשקית!

10/8/1998 18:44

תמנון

שיר עם ריח של שווצאריה הקרירה!

**מחקתי את שורת הנושא של ההודעה
הנ"ל וכתבתי את ההודעה הבאה מתחת הודעתו של התמנון

10/8/1998 19:26

מיכל אור

michal_or@hotmail.com

מחקתי את שורת הנושא של התמנון משום שהיא
פגעה אישית במשתתף אחר. "הזבל" היחיד שיצא מכאן "בשקית", הוא
פגיעות אישיות במשתתפים!

 

התבקשתי להודיע בשם מוריס שהוא לא נעלב

10/8/1998 19:59

סמדר

אבל עכשיו הוא מאד סקרן לדעת מה היתה
השורה שנמחקה

ולכן – שיר קצר לשורה שנמחקה – מאת :
מוריס

השורה נמחקה, נמחקה נמחקה

נמחקה נמחקה

נמחקה נמחקה

איזו באסה

באסה

באסה

להיט!!

מקולקלת

 

סמדר, מסרי למוריס ששורת הנושא שנמחקה
היתה

10/8/1998 20:14

מיכל אור

michal_or@hotmail.com

מופנת כלפי שלום בלבד. את התוכן שהיה
מיועד למוריס השארתי כפי שהוא בדיוק.

 

~~~~~~~~~~~~ הודעה זאת שונתה על ידי בשעה
14:00 ~~~~~~~~~~~~~~~~

 

לסמדר

11/8/1998 9:59

תמנון

 –

השורה הייתה שיחד עם הזל יש וצריך לזרוק
גם את שלום בשקית עם קש

 

ושוב נמחקה הודעה של התמנון הפוגעת
במשתתף.

11/8/1998 9:59

מיכל אור

 michal_or@hotmail.com

פורום זה אינו המקום להציב מחדש שורות
שנמחקו. מצא אמצעי אחר ליידע את מי שאתה רוצה!

 

טוב, לא פלא שמוריס לא נעלב.

11/8/1998 13:40

סמדר

 –

נראה לך?

 

שקיעה בבית הקברות

 

11/8/1998 10:18

צור

 

הרוח נושבת

העצמות נוקשות

ואין חיבור לחשמל

 

 

 

על חמורים בסבך ההיסטוריה

9/8/1998 13:16

משה והרפורמים במרחץ  התורכי

moshe_reformim@thedoghousemail.com

היה זה יום סגריר היום בו קבע  ארנון את 
מותו.  ארנון,  שהיה 
לקראת  שנתו  הארבעים ושבע, 
התישב  אל  השולחן, 
מדד  לעצמו את  הדופק, 
הוציא  לשון,  אמר 
אהה,  ומשלא  חש 
דבר  הגיע  למסקנה 
כי  הוא  מת. 
חיש  קל  פירסם 
לעצמו  מודעות  אבל 
בעיתונים  היומיים,  ערך 
לעצמו  לוויה  מכובדת 
שבה  נכחו  כל  המי
ומי,  קיבל  את 
פני  הבאים  לשיבעה 
בפנים  מאירות, אף  הציע 
כיבוד  קל  ושתיה , 
והניד  בראשו  בעצב 
למשמע  הסיפורים  והזכרונות 
שסופרו  עליו  באותם 
הימים.  לשלושים  הגיעו 
פחות  אנשים, אולם  הוא  לא  ייחס 
לכך  חשיבות  רבה 
והיה  גאה  מאוד 
במצבה  שהכין  לעצמו. ביום 
השנה  למותו,  באזכרה, 
ובשנים  הבאות,  היה 
מקיים  טקסים  נוגעים 
ללב, ומה  הצטער  כאשר 
משנה  לשנה  פחתו 
המבקרים  ואלו  שבאו 
היו  קצרי  רוח 
מעט  וממהרים. לאחר  מספר 
שנים, משלא  בא  איש 
לאזכרה  לזכרו  עליה 
עמל ימים  רבים,  שכב ארנון 
על  מצבתו  ונטמע 
בה.

 

אני מבין שאתה ממאוכזבי
המיקווה….וחבל…אך…

9/8/1998 14:51

תמנון

סיפורך מרגש

המ יש לתורקים שאין לרבנית?

 

 

לנטלי, עפר אני  לרגליה

9/8/1998 13:29

מחמשר 
החמשירים

מעשה 
באחת ושמה  בתיה

ילדה עם 
חן  וסימפטיה

כשהיה לה קצת חם

במקום ללכת  לים

היא רחצה וטבעה  באמבטיה

 

 

הערב במגזין: מלחמת הדפדפנים עולה מדרגה

9/8/1998 17:31

@ריקי גוברין

riky@sys.iol.co.il

במדור מחשבים – ענקית השירותים המקוונים אמריקה
און ליין מכריזה על אסטרטגיה חדשה: שלושה שערי כניסה במקום אחד. AOL תשווק
את ICQ וקומפיוסרב,
בנוסף ל-AOL.com,  כשערי כניסה נפרדים לאינטרנט, המיועדים
לפלחי שוק שונים.

וגם ירדן לוינסקי חוזה את מלחמת הדפדפנים
הבאה בין נטסקייפ למיקרוסופט ומספר על האנשים שמנסים להקדים תרופה למכה, ע"י
תמיכה בסטנדרטים אחידים לדפדפנים.

 

 

 

 

עדיף ג'אז מכלום

9/8/1998 21:33

מוריס

smadars@netvision.net.il

זה הקיץ של סוף העונה

הטמפרטורות נגמרות

בשוליים של הבית קברות

ממתינה

הזדמנות אחרונה

 

זה החום שהולך ונובל

וזה האויר שהולך ונסדק

ואיש אחד ברחוב משתעל

מהמחנק

 

אני בא לפה בערב, ויושב

וחושב על דברים חשובים באמת

ואחר כך מכין פרוטוקול בכתב נקי

ומגיש סיכום מסודר לכל מי שמת

לפני הסוף אני אומר בקול "יש
שאלות?"

ושותק כדי לשמוע טוב טוב את הקולות

 

כי זאת אולי ההזדמנות האחרונה, ובכלל

אם יש משהו שאני שונא

זה שאחר כך אנשים אומרים 'חבל'.

 

 

שיר: קחי אותי

9/8/1998 23:10

X-MAX

קחי אותי!

היא נוסעת ומשאירה פה עוד לב שבור                                                                                                                                            היא
נעלמת ומבקשת נשיקה אחרונה                                                                                                                             
              היא מנסה להיות הכי
קשוחה                                                                                                                                           
אבל אנחנו יודעים ש… בייבי בייבי בייבי מנסה ולא מצליחה..

להסתיר את הדמעות                                                                                                           

אז למה שלא תקחי אותי איתך                                                                                                         

נו קחי אותי קחי קחי אותי                                                                                                                             
לאן שאת הולכת ונעלמת                                                                                                         
    

לאן??? רחוק רחוק רחוק רחוק מיכאן!      

מיכאן!   

יא בייב                         

את מנסה יותר מידי                                                                                                                                          
את מכאיבה אז מותק דיי                                                                                                                                
לא רוצה שתלכי לי שוב                                                                                              
                                  כי אני אוהב
אני אוהב אוהב אוהב אוהב אוהב קחי         

קחי אותי לשם לאן שתרצי                                                                                            

תני סוף לצערי                                                                                                                                                קחי
אותי רחוק מיכאן לאן לאן לאן לאן                                                                                                                  
                            אני לא
יודע אבל רק לא כאן                                                                                                                                             

אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו                                                                                                                                              לאן
לאן לאן לאן לאן לאן לאן???                                                                                                      
                                     היא
נעלמת          

היא לא חוזרת

היא מנסה

היא לא מצליחה                                                                                                                                           
להסתיר שהיא אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת קחי אותי!

 

 

 

 

המלך 
מתיא

10/8/1998 0:52

הראשון

 –

כמה זמן 
הוא  מלך?

ואולי 
הוא  בכלל מלח?

מלח שולחן?

………..

קשה…….

ממש 
קשה……

 

אוף.

 

המלך 
ג'יימס

10/8/1998 0:58

השני

 –

היה 
גרגרן לא קטן.

 

………..

 

מוזק? לא ממש  מוזק….

 

ביום

10/8/1998 1:0

השלישי

 –

היה 
ט'  באב

 

היה נורא….

 

הם 
באו  ומתו.

 

ואתם?

 

 

|BULB| הודעה
לכל באי הפורום

10/8/1998 1:34

been there

אני מזמין את כל הכותבים, הכותבות,
הקוראים והקוראות של הפורום, לבוא לבקר בפורום המגירה של אורט.

 

מגוון של כותבים, דעות, ביקורות והערכות
ליצירות השונות.

 

אה, חשוב מאוד: הרבה יותר מהיר. נסו ותהנו! (-B

 

http://mop.ort.org.il/forums/scripts/showm.asp?which_forum=12

 

אל תלכו למגירה של אורט

10/8/1998 14:28

ניר ואנה

 –

הם כבדים מדי

כותבים שירים וסיפורים

ומדברים עליהם

לא בשבילכם, תאמינו לנו, לא בשבילכם.

 

 

נירו ניר ניר ניר שירו שיר שיר שיר

10/8/1998 15:21

שלום

 –

ו"אנה פנה דודך"?  

צריך את הפורום הזה כדי שכל
ה"אלה"……….ישכנו בו אחר כבוד…………

אבל לאחרונה נכנסה כאן מנהלת חדשה
ומבטחת……….

אז בואו ניתן לה קרדיט, גיבוי, חיזוק,
עידוד,

שתדע לקדם יצירות ספרות, לעודד ביקורת
ספרותית,  ולמחוק התקפות אישיות שצבען
חום…………

רק מי יציל אותנו מהאיטיות של הסרוור של
אייאואל?

 

לשלום הערום כתרנגולת ביום חמסין….איזה
צחוק?!..

10/8/1998 18:42

תמנון

אתה מצחיק נורא

איפה למדת להיות ליצן?

 

הפורום של אורט הוא פורום של זקנות עקומות
שיש להן חוש הומור של מצבה בבית קברות של פרות!

 

שם תוכלו לפגוש את מאגי המשוררת הבכיינית
ואת שלום הערום במנוסה תמידית ממני התמנון!

 

איזה צחוק?!…………..

 

* הורדתי את המילה "שלום" ואת
המילה "מאגי" בכל המקומות  
11/08/98 בכמעט חצות ~~

 

 

לנטלי החוגגת  את 
החום  הגדול

10/8/1998 19:25

מחמשר 
החמשירים

 –

בפורום 
רבים  הכותבים

הם קשים 
הם  טובים הם רעים

ומהפורום השכן

מעיזים רק  להתבונן

מויכוח וביקורת   הם מפחדים

 

תזכורת

10/8/1998 19:37

מיכל אור

michal_or@hotmail.com

את השנאה האישית שלך כלפי משתתפים אחרים,
נא לבטא במקומות אחרים. פורום זה אינו המקום המתאים לכך!

 

למיכל הלביבה אולי נתחתן ואת תזקירי לי כל
הזמן!

11/8/1998 9:56

תמנון

(הודעה ללא תוכן)

 

 

סיפור 
מהחיים

10/8/1998 19:15

איש 
העניבה

tieman434@hotmail.com

אתמול נתפסה לי  העניבה.

לא 
תגידו  נתפסה  בדלת…

לא 
תאמרו הרגזתי  מישהו  אז הוא 
תפס לי  בעניבה…

לא…

נתפסה לי 
העניבה  במרק.

האמת זה היה  קצת 
מביך העיניין  הזה עם  המרק.

הייתם 
מצפים שהעניבה  מקסימום  תרטב 
מהמרק, שתצוף אולי בו, או שתתגלגל 
בכדור של  קניידלאך, אבל לא

היא 
פשוט  נתפסה.

אחר 
כך  הלכתי  כל 
היום  עם  המרק 
מחובר  לעניבה

בסוף

אישתי, כשבאתי  הביתה

שברה את 
צלחת  המרק 

שחררה את 
העניבה  כאילו  שהיא 
משחררת את ירושלים.

את העניבה  זרקתי לכביסה

אבל 
האמת

לא ראיתי אותה יותר…

 

קופסת קרן קיימת מזכירה לי את בית (קברות)
אבא

10/8/1998 20:9

סמדר

שיר לעניבה מאת : מוריס

עניבה עניבה

ענ-יבה עני-בה

עכשיו תשבור שמאלה חזק

אנ'לא יכול! היא נתפסה לי במרק!

אחורה! עכשיו באלכסון

אלכסון אלכסון

אלכסון

give me some good
news about your day dreams

feed me a happy
chicken

 

התרגשתי מאוד

10/8/1998 22:8

איש העניבה

תודה לסמדר ומ וריס  על שירם המלבב

 

לאיש העניבה….כל הכבוד לכוחות
המשחררים!…..

11/8/1998 9:54

תמנון

אין דבר יותר אצילי מאשר לזרוק את העניבה
לזבל!

זה כמו לשפוך את המים לתוך התינוק!

 

תן את המתכון, איש עניבה

11/8/1998 10:13

צור

לקראת ארוחת ערב גדולה –

או שהסוד טמון בסוג העניבה?

 

פורסם על ידי מבקר הביקורים מר פ. לצן

מאושיות אותו הפורום

כתיבת תגובה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל