7-8-98 עד 7-8-98

7-8-98 עד 7-8-98

רצינו  רק 
לומר לך

7/8/1998 23:5

משה והרפורמים

moshe_reformim@thedoghousemail.com

–

שלמרות  שאף אנו 
מקבלים  בחילה  למקרא הודעותיה,  אין 
זאת  סיבה  לרדת 
לרמתה.

אנא

במטוטא

BE THE BETER  MAN

–

למשה והרפורמים

8/8/1998 0:7

מישהו

–

אתה יודע מה המעצבן כאן??

שהעלוקה הזו מאשימה אותי בדבר
שלא היה ולא נברא…ואיך אני אשאר אדיש?? נכון,אתה צודק לא  צריך לרדת לרמה של המסכנה הזו,אבל הסנובית הזו
חושבת שהיא מושלמת.כבר מהרגע הראשון שאני כאן היא במצב של סטנד ביי לרדת עליי

ולמה?? אלוהים יודע.

חבל שיש במקומיתינו בחורות
שליליות שכאלה…

ואולי היה עדיף לא לחזור לכאן
עוד?

שהעלוקה תתפוס קורבן אחר?

ואם כן,אני רק מאחל לה שהיא
תספוג את המכה שהיא לא תצא ממנה..

–

מישהו פעם אמר לנו

8/8/1998 1:47

משה והרפורמים

moshe_reformim@thedoghousemail.com

–

שאחד  הדברים המעליבים  ביותר 
זה  כשלא  מגיבים אליך 
כלל.

עזוב

מחרחרת  מדון היא

חבל"ז ממ"ז ששכ"ד

או  בתרגום 
להדיוטות:

חבל על הזמן, מזמן מזמן, שלי שלך
כאילו….. דהא…..

שתה מיץ

זה מרווה

משה והרפורמים.

–

למישהו ולמשה

9/8/1998 0:5

אבישג השונמית

 –

למישהו:

"מטומוטמת… בלתי שפויה…
דיסלקטית… פרוצה" – שוב ושוב אתה חושף את פרצופך הדלוח ועולמך הנחות והבלתי
אינטליגנטי. כנראה שנשים באמת פגעו בך מאוד. אני ממליצה על פסיכולוג טוב.

 באמת חבל"ז לענות למישהו כמוך. די, נמאס
ממך טוטאלית.

למיכל אור,  מבחינתי את לא צריכה למחוק את ההודעות של
"מישהו".

* * * * * * * * * * * * * * * *
* * * * *

למשה,

* אתה מעורר בחילה אצל רבים מהמשתתפים
בפורום זה עם המיץ הבלתי נדלה שלך, שכנראה מדלל לך את המוח (המיץ הזה הוא
טרפנטין?)

* זה לא מפליא אותי שאתה מתנגד
לדבריי, הרי תקפתי את  2 החברים שלך בפורום
הקפטן.

* כמו החבר שלך התמנון, גם לך יש
טעויות כתיב. יש לכתוב: "במטותא" ולא "במטוטא". לפחות נער הסיפון
אינו כותב עם טעויות כתיב.

–

לאבישג

9/8/1998 1:39

משה והרפורמים

moshe_reformim@thedoghousemail.com

–

רוצים אנו לומר לך כי הסיבה  שאנו 
מתנגדים  לדברייך איננה  משום  ש"תקפת"
את ידידינו.  ילדים גדולים  הם ויוכלו  
להגן  על  עצמם 
באם  ירגישו   מותקפים.

לא, זאת איננה  הסיבה.

אנו  מתנגדים לך 
משום  שאנו  מוצאים 
את  כתיבתך  אלימה 
ומזלזלת.  חשים  אנו 
בכוחניות  רבה   העולה ממנה 
ומרגישים  אנו  חובה 
לומר  כי  זה 
פשוט  לא  נעים.

בעיניין  כתיבתנו 
הרי  שכאשר  אנו 
מפרסמים  פרק  נוסף 
בסאגת  ה"מיץ"  האגדתית 
שלנו  הרי אנו  מודיעים 
על  כך  בכותרת 
כך  שיכול  כל מי 
שרוצה  להתעלם  מכך.

מקווים אנו  שמיתר 
הדברים שאנו  מפרסמים  את 
נהנית יותר  ואם לא אז לא.

שאי  ברכה 
ושתי  מיץ

משה והרפורמים.

–

למשה והרפורמים

9/8/1998 2:28

אבישג השונמית

–

נניח שאכן זוהי הסיבה שאתה מתנגד
לדבריי.

 אתה מתאר את כתיבתי כ"אלימה ומזלזלת"
, מייחס לי "כוחניות רבה" ומצהיר שזה "לא נעים" לך. ועל כך יש
לי כמה הערות-שאלות:

* האם מכל מה שנכתב עד כה בפורום
(כולל כמובן דברי חברך התמנוני) כתיבתי היא "אלימה ומזלזלת"? היכן בדיוק
מצאת אלימות בדבריי?  מעניין שדברי חבריך
אינם נתפסים על ידיך כאלימים וכמזלזלים.

* האם דברי ה"מישהו"
הזה שהחלטת לתמוך בו (וזכותך כמובן): הם עדינים ומנומסים? האם למשל, כשהוא מכנה
אותי בכינויים מלבבים כגון: עלוקה, פרוצה, דיסלקטית, לא שפויה וכו' – זה אינו
בבחינת אלימות מילולית?

* מעניין אותי מאוד אם הייתי
בוחרת לכתוב תחת כינוי גברי – אם גם אז היית מוצא את דברי לא נעימים וכו'. האם
לדעתך אישה צריכה להיות נעימה ונחמדה ופוצי מוצי בכל מצב? מדבריך בעבר בפורום זה
הבנתי שאתה מאוד לא אוהב שכותבים בצורה "מתוקה" מדי.

* בעבר תקפתי אותך אישית בצורה
חריפה מאוד – אך בחרתי להשתמש בכינוי גברי. ואז לא זכור לי שמצאת את דבריי אלימים
ובלתי נעימים. כלומר, מה שאצל גבר נחשב לאסרטיביות, אצל אישה נחשב לאגרסיביות בלתי
נעימה.

ותחשוב על זה…

נ.ב. דווקא נהנתי מאוד מכמה
מהקטעים שפרסמת כאן. למשל על המלאך שרפיאל, על צבי שעזב את עיירתו ועוד, הסיפור
שכתבת לכבוד חג האהבה, ועוד. (כותבת מהזיכרון, לא הלכתי לחפש במנוע חיפוש).

–

אבי-שג

9/8/1998 2:45

משה והרפורמים

moshe_reformim@thedoghousemail.com

–

האמת  שיערנו 
שכבר  דיברנו  בעבר 
אך אין  זה  משנה.

אין  זה 
משנה  אם  את 
או  אתה.

אין  זה קשור 
לכך  כלל ועיקר.

אין אנו  תומכים 
במישהו.אין אנו  מכירים אותו.

את  יודעת 
היטב  שקללות ונאצות  הן 
הרבה פחות  מזלזלות ואלימות  מאשר 
דרך  התבטאותך.

אף  בתשובתך אלינו את  תוקפת ומעמידה אותנו  במעמד של 
התגוננות  שאין  לנו רצון 
להיות בו.

אין  אנו סולדים מכל  כתיבה 
שהיא, ומקבלים אנו אותה בברכה  אף
אם היא  למורת  רוחינו.

אנא, אל  תתיחסי 
אל  הקוראים  כאן 
כאל  הדיוטות.  בסך 
הכל  זאת  ביקורת 
על  דרך  כתיבתך. 
לא  מוצא  חן 
בעיננו איך  שאת כותבת? בעיה  שלנו. 
לכל  היותר  נאמר 
זאת.

משה  והרפורמים.

נ. ב. 

תודה על  המחמאות 
ביחס  לסיפורים.

–

למשה והרפורמים

9/8/1998 15:20

אבישג השונמית

 –

לשם סיום הדיון, אעיר אך ורק על
משפט אחד שלך:

"את יודעת היטב שקללות
ונאצות הן הרבה פחות מזלזלות ואלימות מאשר דרך כתיבתך". לא, אני לא יודעת.
אני איני תופסת את דרך כתיבתי כמזלזלת וכאלימה. על פי תפיסתי, אני הגנתי על דעותיי
בצורה ברורה ולא נגררתי לכל הקללות והנאצות של ה"מישהו" הזה. אך כמובן,
שזכותכם לחשוב על כתיבתי ככל העולה על רוחכם.

שאו ברכה

ושתו מיץ

–

איך אמרת?…

9/8/1998 15:33

משה והרפורמים

 –

שתי מיץ

–

FIVE אחללה
להקה

7/8/1998 17:10

חנן ל

 –

(הודעה ללא תוכן)

–

מיכל. את גם כותבת לי? או
ש……

7/8/1998 21:40

תור

 –

ביקשת את האימאיל שלי בשביל ידע
אישי?

–

במשקפיים ורודים

7/8/1998 21:44

תור

 –

יצאתי  מביתי 
עם משקפיים ורודים

במבט שמבליט רק יופי וטוב

שרואה את הקסם בינות לעלים

ואת נהר השמחה הזורם בכל גוף

ואז גם קרו כל המיקרים

אשר נחשבים נדירים, לא סבירים

והם בצבעים מבהיקים מזכירים

את האור שגופנו קולט ומזרים

חזרתי הביתה במשקפיים ורודים

שטוף חוויות התעלות מרחפת

שבתי לכאן ממסע נדודים

ובפי מנגינה מצהילה וגורפת

ורק אשאלה את ה'יש'  עוד דבר:

איזה נפלא עוד יקרה לי מחר?

–

ממש להקיא מיונת הבר הזו…

8/8/1998 21:15

הזיקית

–

(הודעה ללא תוכן)

–

זכרונות מבית אבא

7/8/1998 22:17

הזבוב

 –

אבא היה קורא לסבא,

סבא סבון,

וסבא היה מחייך.

וסבא בכלל לא היה משתמש בסבון

סבתא סירבה להשתמש במרכך.

וסבא סבון היה יושב בסוף השולחן,

סבא סבון אכל רק בשר לבן

סבא סבון היה מחייך,

סבתא לא תשתמש במרכך.

שאלנו את אבא

על סבא סבון,

ועל שמו הניצב

מול פניו בגאון.

שאלנו את אבא,

למה סבון?

אבא חייך,

הוא הרי מעולם לא השתמש,

לא בסבון ולא במרכך.

כאמור אז אבא חייך,

סבא סבון, למה ואיך

ואמר, חורץ הוא שיניו,

בכל את סבא מזכיר,

מלבד אולי, מעיניו,

"סבא סבון גר בשואה,

בסבון לא נוגע מפחד עין רעה"

–

שינויים קלים

7/8/1998 22:21

הזבוב

 –

החרוז בסוף, קצת צולע לדעתי,
אולי זה אמור להיות:

"סבא סבון גר בשואה

בסבון לא נוגע מפחד עין
הרע"

???

תגובת כמובן.

הזבוב כותב לרגל יום האהבה. שהיה
אתמול.

והיה די מחריד, שם, בצמח.

ולא היה סבא סבון.

–

כתבתי אותו מחדש באורט, שונה קצת

7/8/1998 22:30

הזבוב

 –

קפצו לשם, אולי שם זה יותר טוב.

–

קפצנו ולא, זה לא  יותר טוב, נהפוך  הוא כמו שאמר…

7/8/1998 22:56

משה והרפורמים

moshe_reformim@thedoghousemail.com

–

התורכי  לאישתו.

חביב  ונעים.

באסה  טו 
באב.

חבל  שלא 
שאלת  היינו  מגלים לך 
שאין  מה  לנסוע 
לצמח.

שתה  מיץ 

משה  והרפורמים

–

אנא פרט

7/8/1998 23:29

הזבוב

–

אני חושב דווקא שהחרוזים בראשון
קצת צולעים, מחוספסים מדי, לא?

וחכו, המגלומניות שלי עוד תהפוך
את זה לסידרה בהמשכים
🙂

–

יופי של שיר. הבעייה היא ש

7/8/1998 22:29

חתול תעלול

hatool98@hotmail.com

–

ל "עין רעה" ול
"עין הרע" משמעות שונה לגמרי…

צמח – לפחות היו שם צמחים
ירקרקים?

–

היה יין פטישים וכל הירוק שאתה
רוצה 🙂

7/8/1998 22:32

הזבוב

 –

ההופעות של היהודים ושל ירמי
קםלן היו חביבות, את הזבובים, משום מה, לא ראיתי, הלכתי באמצע ההופעה של אביב גפן.
המניירות שלו מאוסות עלי.

–

הרגע הזה…

7/8/1998 22:50

קייט

 –

הרגע הזה…

לא משנה מה יקרה

אני תמיד רוצה לזכור את הרגע הזה

המסיבה בהתאהבנו

המסיבה בהתעלסנו

מיתחת לכיפת השמיים

עטופים בשמיכה של כוכבים!

מסתכליים זה על זה בתוך
העיניים!                                                                                                    
                                               והרגע
הזה.. היה מיוחד                                                                                                                                                                 
לרגע הינו גוף אחד!

וכבר לאחר שנה מהעולם נלעמת                                                                                                                                                                
ואותי לבד השארת

שיר זה מוקדש לעידו שרוני
1975-1997

–

עיניים כחולות

7/8/1998 22:56

אלמוניה

 –

לאחי יש עיניים כחולות

כאלו עיניים מטביעות

שערו בלונדיני כהה

שיער שאפשר ללטף הרבה

ויש לא גוף נהדר

ושהוא עליי אני מרגישה גבוהה כמו
הר!

–