דונה ג'יארדיה הבתולה הנאווה……
9/9/1998 20:32
שלום
–
השם שלה נשמע כמו שם של אופרה איטלקית: ג'
י א ר ד י ה …….
והקורא התמים מדמיין לו את ג'יארדיה
האומללה שג'אקומו הנבל הרשע חמס את בתוליה תוך שירת אריה
מארץ העריות……
אבל לא!!!!!! ג'יארדיה הוא יצור חי קטן חד
תאי……שרואים רק במיקרוסקופ. וגם לזה, רצוי מיקרוסקופ
שרואה רק יצורים זוהרים……מכניסים למים
צבע זוהר אשר צובע את דונה ג'יארדיה בצבע ירוק זוהר, ואז אפשר לראותה במיקרוסקופ.
בטבע היא נמצאת בעיקר במים מזוהמים. ושם היא רדומה,ומוגנת על ידי שריון, שאף יצור
לא יכול לפצח כדי לאכול את הג'יארדיה שנמצאת בפנוכו. השריון הזה עמיד גם בפני
חמרים כימיים כולל החמרים הכי נבזיים, וגם עמיד בטמפרטורות שעלולות לבשל את תאי
גופנו.
אז תחשבו בטח: הנה יצור נפלא שחי כל חייו בתרדמת… אבל זה לא
ייתכן. יצורים הרי נועדו להתרבות…..
אז איפה עושה החמודה הזאת את ה"פרו
ורבו"? ניחשתם-אצלנו בגוף : כשאנו
שותים את המים המזוהמים, בעצם אל תגידו: מזוהמים…יכול להיות שהמים נקיים מכל
דבר, וגם עברו חיטוי…..אבל אתם בטח זוכרים שדונה ג'יארדיה עמידה בחמרי
חיטוי…… אז כשאנו שותים את המים, עוברים תאי הג'יארדיה את הגרון, והקיבה, ומגיעים למעיים…..ושם
מישהו מהחמרים הטובים שיש לנו שם, נוקש על קליפתה של דונה ג'יארדיה: טוק טוק
טוק…… קומי חביבה לעבודת המעיים….. ודונה ג'יארדיה, מתפשטת…. מהשריון שלה,
מתמתחת ומתחילה לפתות את תאי המעיים, ולאכול אותם…..ואז, כשעברה כמות מספקת של
תאי מעיים וניקתה אותם מנכסיהם, היא מתחילה להתחלק ולהתרבות. ובמקום שעד לא מזמן היה תא אחד, יש
לנו עכשו אלפים……שתוקפים את תאי המעיים………כן רבותי זוהי פלישה לשם
השתלטות.
והאדם? האדם המסכן, נעשה חולה, משלשל,
נחלש ולעתים גם מת…… והוא אפילו לא ידע שדונה ג'יארדיה ביקרה אותו….ותאי
הג'יארדיה יוצאים ממנו כדי להתפשט בסביבה ולהגיע למי השתיה…..
ואם אתם לא מאמינים, תקראו מה קרה בסידני
– אוסטרליה לפני כחודש ימים…….
שמעתי שאדם אחד חלה בג'יארדיה וירד במשקל 15 ק"ג….. אני
כבר רואה את ידידי וידידותי הכרסתנים
ועבי הגזרה עומדים בתור לשתות מים עם
ג'יארדיה…… אבל דעו לכם שיש שיטות הרזיה הרבה יותר בטוחות…….. .
ולסיום
יש לי בקשה אליכם…. אם תגיעו לארצות שבהן הזיהום הוא דרך חיים, אל תשתו
בשום פנים ואופן מים מהברז…..
–
והשאלה המתבקשת:
9/9/1998 20:36
הזבוב שואל את השאלה המתבקשת
hazvuv@walla.co.il
–
אתה ביולוג?
קטע חביב, התפרים קצת גסים.
או שלא.
שא ברכה
הזבוב
–
מוסקה דומסטיקה….. אני לא….
אבל……..אולי קצת
9/9/1998 21:47
שלום
–
אוהב נורא אנטומיה……….
–
ביצה מקושקשת
9/9/1998 20:49
עוגי שיכור ולא מיין
–
יום הולדת הנה בא ושימחה עוטפת את ליבי
אמא הבטיחה שתפסיק למכור קרטיבים ושתחזור
לאבא מהר
אחותי הבטיחה לי שתקנה לי יו יו שלא נופל
(או משהו כזה)
ואני מחושמל מהאווירה החגיגית שנמצאת בראש
סדר העדיפויות של כולם.
היום, היום זה היום שלי !
היום אמא תפסיק לדבר שטויות ותחזור לאבא
היום חברה שלי תסלח לי על הכל
והכי חשוב יהיו עליות חדות בבורסה
!!!!!!!!!!!!!!!
זה פשוט מדהים כיצד עולם שלם הופך עורו
למען יום הולדתי
יום אחד שבו הכל שלי
יום אחד בו הכל קורה לפי רצוני
ואני, אני יושב לי עכשיו בחדר ונזכר שכל
יום נולד משהו חדש ושכל יום הוא יום הולדת למשהו אחר
אולי אני טועה אבל לפחות לי זה נדמה שכל
יום בחיינו נשלט ע"י חבר אחר בעולמנו
חבר שנולד באותו יום ממש שאותו אנו חווים
כעת
אותו אוויר
אותו מבט של אותה בחורה יפה
אותה ארוחת בוקר משגעת שהכינה האישה
אותם רגעים מושלמים
הכל
הכל מתנת וולד היום הזה
אז אני לא ממש יודע אם אני צודק אבל אני
רוצה לזרוק הימור ולהודות לאותם אנשים שנולדו בימים האחרים
אנ רוצה להודות להם על ימים נהדרים
🙂 קצת אופטימי היום (גם זה יגמר)
–
זה קצת מוזר אבל…
9/9/1998 20:54
עוגי
–
אמא לא ממש רוצה להפסיק למכור קרטיבים
😦
–
דיוניסוס !!! (איפה היית?)
9/9/1998 21:52
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מיץ, טיפות אחרונות
10/9/1998 2:29
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
מיץ
משה
והר
פור
מים
מיץ
מיץ
מיץ
מיץ
.
–
ל"כותב/הפיל" גם לך מגיע
"סיכום פועלך בפורום"
10/9/1998 2:55
לא פילנפיל, בקושי תועל (החבר'ה מגיבים
יחדיו)
–
כמה נעים לך וכמה קל
לירוק לבאר שאתה שותה ממנה
(גם אם מימיה לא תמיד צלולים במידה
שתחפוץ)
זה פשוט מדהים – לך ולמקורביך עצמך כל כך
כל כך הרבה דמויות
(אנחנו אולי לא מוכשרים, אבל לא טפשים, לא
לגמרי)
ובכל זאת כולן נשמעות תמיד אותו דבר ולאף
אחת אין אפילו טיפת כישרון. (בגלל זה כל כך קשה להבדיל בין שתיכן)
אילולא האנשים שאתה קוטל בחדווה כה רבה,
עוקץ ונועץ תוך זמרור "שמחה וששון,
שמחה וששון. אור אור אור".
הפורום הזה היה נסגר לפני סוף ינואר, או
במהלך פברואר לכל המאוחר.
וזה בדוק. אתה יכול לשאול את ריקי. או
לבדוק בעצמך כמה פעילות היתה כאן לפני שבאו.
ולעשות את החשבון לבד.
כי לנו נמאס מראיית החשבון העקומה שלך.
אכן ידעת תור זהב ואור. והצלחת לחסל
ולהדיר את "דור המדבר" המורבידי והמעצבן כמעט לחלוטין.
אבל מה קורה לכל ההבטחות? איפה הפריחה
שהיתה אמורה להגיע אחרי שנעלם לנו והפורום יעבור לידיים הנכונות? איפה הבטחות
העידן החדש?…
נ.ב.
זבוב- זה לא היה דיוניסוס שכתב את השיר.
אתה לא מתרכז. ד"ש מאח של ציפי. ד"ר קט שלח אותו לאלקטרו-תרפיה. ומאז
הוא לא כותב יותר.
–
את לא יודעת מי אני ואני לא מבין/נה על מה
את מדברת
10/9/1998 8:30
"הפיל"
–
יקירתי את מהדרת אותי בקוצים לא לי
אין ולא היו יריקות מהפינה שלי (אין אפילו
באר)
השיר כתוב בבדיחות הדעת מתובל בטיפ סרקזם
אפילו לא מזיק.
מ ע ו ל ם לא טענתי לטפשות בפורום ומעולם
לא הבטחתי מאומה.
(אני לא רואה בחשבון, אני רואה בנפש)
בקיצור אני לא זבוב, לא דיוניסוס לא אח של
ציפי
ואני אוהב/ת אתכם
THE TRIVIA MUST GO ON….
–
ההודעה מעל זו – לתועל (סליחה על הפניה
בנקבה)
10/9/1998 15:10
"הפיל"
–
(הודעה ללא תוכן)
–
ההודעה שיושבת מעל זו מתועלת ל-תועל"
10/9/1998 15:8
"הפיל"
–
(הודעה ללא תוכן)
–
לא שהצלחתי לפענח את כל כתב החידה שלך
אבל…
10/9/1998 10:8
י.מ.
uriba@netvision.net.il
–
כל החלוקה הזאת של הפורום ל"בני
אור" ו"בני חושך" שניכרה גם בשיר של "הפיל" וגם ב(מה זה
היה?) שלך, נראית לי קיצונית ונוקשה, ובאמת קיוויתי שכבר התגברנו עליה והתבגרנו
ממנה. למרות שגם אני חטאתי וחוטא בה לעיתים.
אני את החשבונות שלי סגרתי כבר בפורום
שכן. נראה לי טפשי ומוגזם להסתכל על כל מני אנשים בפורום כעל "יריבים היסטוריים".
ההקצנה שלנו של הדמויות אחד של השני ולעיתים, גם אלה של עצמנו, ולו רק כתגובה, לא
מועילה לאיש.
היא רק מצמצמת את מרחב הפעולה והחופש של
כולנו (או לפחות אותו חופש שהפעולה בו גם "נעימה").
לדוגמה, אישית, במקרה שלי, אני חושב שאחת
הבעיות שהובילו לצמצום פעילותי כאן היתה זה שפתאום הפכתי מ"ילד מזדקן"
ל"הילד המזדקן". כאילו למישהו יכול להיות או כאילו אי פעם התיימרתי, כאן
או בכל מקום אחר, למונופול על הילדות, על ההזדקנות, או על החיבור המופרך של שתיהן
שהוא בעיני חלק מלהיות בנאדם בעולם הזה ובזמן הזה.
הרבה יותר קל, ובפורומים הרבה הרבה יותר
קל, לראות בני אדם כסטריאוטיפים ולהקצין את תכונות האופי שלהם מאשר לנסות לעמוד על
הדקויות, ממש כפי שהרבה יותר קל לקטול להעליב ולתקוע למישהו בנקודות החלשות שלו
מאשר לתרום, ליצר ולהיות קונסטרוקטיבי. לקורא יש נטייה ידועה לגלוש להפכים קוטביים בקריאת טקסטים. ולא, אל דאגה, אני לא גולש
לתורת הספרות.
וכאן לדעתי, עם כל כמה שמובנים לי הכעס,
הביקורת ואפילו הכאב, גם של "הפיל" וגם של "תועל" (טוב שמישהו
עוד זוכר את התרגום הישן והמחונן), נראה לי ששניהם יחד וכל אחד לחוד, חטאו קצת
למטרה.
ושלא תחשבו שפיספסתי את העקיצות כלפי ושלא
נעלבתי/התעצבנתי בהתחלה.
למה לכם?
הקטנוניות הזאת סתם מרוקנת אותכם
מאנרגיות. זה בזבוז של כוח שחלק מהאנשים כאן עושים איתו דברים יפים (אפילו אני,
אני מקווה, גם אם רק פעם בחצי שנה).
אור וחושך הם הרבה יותר משני צדדים של
אותו מטבע. הם מגדירים אחד את השני וחשוב מכל לא מדובר בדיכוטומיה, אלא ברצף.
וזכות גדולה, בעיני, לחיות חיים שיש בהם משניהם (אם הייתי חושב שדי באפילה לא
הייתי מנסה לעבוד על הבעיות שלי בכלל). גם במישור היצירתי, יצירה
ש"הולכת" על כל הקופה רק בכיוון אחד, מפסידה.
תשמרו על עצמכם, ואל תקחו את הפורום קשה
מדי,
אחרת תגמרו איפה שאני גמרתי. מה שלא ממש
ברור, אבל תענוג גדול – זה לא. זה בטוח.
נ.ב.
ותעזבו את אח של ציפי. אלקטרותרפיה או לא
אלקטרותרפיה- אפשר להוציא את הסטייה מהחולה, אבל כאן מדובר בחולה שהוא בתוך
הסטייה. ואת זה אי אפשר לעשות. תאמינו לי.
אני מכיר אותו מקרוב…
–
חברים יקרים…. אתם רגישים מידי..
10/9/1998 12:49
"הפיל"
–
במקום לנצל את האנרגיה ליצירה, אתם מנצלים
אותה להתנצחויות ותשובות לאהבלים כמוני שהפליצו מליצה
מחורזת (בקושי).
לא לצאת מהפרופורציות אהובי….
ילד מזדקן.. באופן אישי בטח שבוודאי שאין
לך מה להעלב ממה שכתבתי ולא היו שום כוונות נסתרות בחידתי(כל מה שיש לי לאמר יהיה
והיה בריש גלי(להיפך, כתיבתך מעניינת בעיני וחבל שאתה בדום שתיקה).
(היצירה שלך על הכיפק, ההתחככויות שלך
באנשי הפורום הן הן שמליציות ומתיפייפות)
כתבתי חידה (וזו בלבד) להתעוררות הMIND העסוק
כל כך במליצות מתחרזות יאפיות ולגיטימיות, במקום לזרוק, לבעוט, להקיא את אשר
בנפשותינו המעונות (או דחילק כל אחד ונפתוליו הוא), במקום לשפוך (זו כוונת היוצר
מלכתחילה) אסוציאציה, חדה, מעוררת שגם אם היא גסה,
או יוצאת "מגבול הטעם הטוב" היא
נקייה מהתייפייפות, זה טוב בעיני.
(בכלל הכל טוב בעיני… רק תכתבו כבר,
תפסיקו לזיין ת'שכל)
(גם אני בעצם עושה אותו דבר ) , אבל זה רק בגלל שאני רוצה לשחק איתכם
וגולות וגוגועים זה כבר לא IN )
וזו דעתי האישית בלבד
אני לא מבקר/ת מוסמך/כת ואין לי שום
לגיטימציה
לאף מילה שיצאה עכשיו ממקלדתי.
ויהי זה לקח בעבורינו….
(עצם ההתחככות הזו עצמה, היא היא כוונתי כולה)
או כמו שסבתי (הצדקת – אללה ירחמו) היתה
אומרת
"לפעמים אתה עושה עוגה ויוצא לך
ג'חנון, אז זה אומר כל התימנים קמצנים?"
ו…… עוד לא ניחשתם מי אני
לעזאזל…….
האם זה אומר שאתם לא קוראים אותי מספיקעל
מנת לזהות?
(תורי לרגשי נחיתות)
שאתם לא מתייחסים למשחק עצמו?
קדימה ילדים… משחקים או לא?
–
אם אהבלים כמוך לא יציקו – נוכל לשמר
אנרגיותינו
10/9/1998 12:55
למד בלא רבתי
–
וחוץ מזה. לא כיף לפרסם במקום שמתעלמים
ממך. מגיבים קצת בהתחלה אם יש לך מזל ואז מתחילים להתעלם מכל דבר נוסף שתוסיף.
(דוגמאות קלאסיות- הזבוב, אודין, דוגמא מהעת האחרונה- אחשלציפי, ויש עוד).
אז במקום זה אנחנו עוברים מהאמנות לבידור.
דינמיקה טבעית.
–
ל-למד: זו באמת היתה פלצנות מצידך
10/9/1998 12:59
עובר אורח
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אין לי שום כוונה להכנס להטחת עלבונות
אישיים
10/9/1998 13:6
"הפיל"
–
(הודעה ללא תוכן)
–
הפיתרון של שלום?
10/9/1998 13:47
תועל
–
אתה מתכוון לכתוב רע?
לא ידעתי שהוא עושה את זה כאקט של מחאה.
אבל עכשיו אני מבין כמה המחאה שלו חריפה.
שוב מדברים עם עצמנו?
תור ושלום זה אותו אחד. איך תסביר לי שחצי
מהשירים של תור באורט בימים של תחילת הפורום שם הם שירים של שלום מכאן?
לשלום יש ריבוי אישויות והוא אפילו לא
מקפיד לטשטש עקבות. בניגוד לשתי עלמות החן.
–
לא שלום, לא תור, ולא סמי.(ד"א מיהן
שתי עלמות החן?)
10/9/1998 15:0
"הפיל"
–
(הודעה ללא תוכן)
–
הדוד סמי?
10/9/1998 13:22
שפרירית השחר
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אתה רומז שהפיל=שלום?
10/9/1998 14:2
שפרירית השחר
–
(הודעה ללא תוכן)
–
שפרירית
10/9/1998 15:23
"הפיל"
–
אחרי שאת היית זו שנתנה תשובה לשאלה
הראשונה
את וזבוב
אני תוהה איך את בכלל מחברת את סגנונו של
שלום ושלי?
–
קרא את שאלתי שהופנתה לתועל: שאלתי אם
10/9/1998 22:55
שפרירית השחר
–
הואהיא רומזים שהפיל=שלום. לא הבעתי בכך
את דעתי. זו היתה שאלה.
–
לא,
זאת אמנם אפשרות, אבל לא נראה לי.
10/9/1998 14:11
–
(הודעה ללא תוכן)
–
מועמר מגלה צדדים רומנטיים
10/9/1998 7:13
מועמר – האיש והחזון
–
השמש רד, נוצצים הכוכבים, ורק מועמר משוטט
לו בדרכים. אנא יבוא, לאן זה יפנה? על כל מקום תפוס, רק אחד מתפנה. מחשבות מעיקות,
קטעים וזכרונות, החיים הם קשים, הפתרונות בוששים. לאן נעלמה, אותה אהבה, מי יענה,
היכן התשובה. על מה זה השיר, ולמה אין פזמון, מה קרה לסוכן, למי הפתרון? ואולי זו
אשה, או שמא ילדה, החיבור מעניין, נוצרה אגדה. וכמה נחפש, ועד אנא ננבור, לעולם לא
נדע – נוכל, או גיבור.
נאום הגבר – מועמר – סוכן המוסד ברצועת
עזה ובנותיה.
–
אתה לא לבד…..
10/9/1998 15:19
ילדה אשה
–
(הודעה ללא תוכן)
–
גארפילד איזה חתול גאוני
10/9/1998 7:22
בומקלח
asitiberias@walla.co.il
–
איזה חתול גאוני הוא גארפילד
אוכל,ישן,מרביץ לאודי והוא כלכך גאוני ש…
בקיצור אני אוהב את החתול הזה
–
יאללה, פיל, מה את מנסה להגיד?? שאנחנו פלצנים?
10/9/1998 12:27
סמדר
–
אני מכריזה, לפחות בשמי, אני פלצנית, אני פאתטית, אני יאפית שמתבוססת
בפרופורציות המעוותות של עצמי, מה את בדיוק רוצה להגיד בזה? שבאסה לנו? שאת יותר
טובה? מה הקטע??
*
* * *
* *
"למוחות גדולים דעות קדומות"
(תרגום של ערוץ שמונה לאמרה great
minds think alike, סיפור אמיתי)
–
סמדר – החלטת שזה "את" ?
שרירותי או יש כיוון?
10/9/1998 12:56
"הפיל"
–
צאי מהפוזה הנעלבת הזו
זו לא היתה כוונתי
קיראי בעיון
–
רבנית יקרה, (האמנם?) קודם כל
10/9/1998 15:26
סמדר
–
לי, כידוע, יש כניסה חופשי חופשית לפוזה
הנעלבת, דבר שני אני אישית מעדיפה לפנות אל הצדודית הנשית שלך, כי ככה נעים לי
יותר, וסוגייה אחרונה, את בעצם אומרת לנו
– מה? להתייחס פחות ברצינות למה שאנחנו ואחרים כותבים, או אולי את רוצה שנכתוב על
דברים יותר שמחים, או שנהייה פחות כבדים (take
it easy, לובובסקי, יש לנו מערכת מאד מאד ממוחשבת) שנכתוב דברים
יותר.. אמיתיים..? אמרת שאת רוצה שנקיא את הנשמות שלנו, הכוונה שנכתוב על דברים
שבאמת נוגעים לנו.. what the kcuf??
* * * * * * * * * *
למה הייתם צריכים לייבש את החולה?? בטח
יכולנו להתפיל את זה או משהו" (חרטות ומחשבות שניות בהתיישבות העובדת, הגרסה
הלא מצונזרת)
–
לגעת זה טוב, את יכולה לגעת לי גם בנשיות
אם את רוצה
10/9/1998 15:58
"הפיל"
–
או בכל דבר אחר
ו.. כן.. כן..כן יותר מהבטן
אבל מי אני שאגיד לך (לצורך העניין) אם
להיות כך או אחרת, קלה או כבדה? כתבי איך שיוצא לך
איך שאת מרגישה – זו כוונתי, אבל (אבל
גדול):
אל תחשבי (לא דוקא את באופן אישי) עלי –
המבקר כשאת כותבת.
יוצר אמיתי (ואנחנו באמת בחיתולים) לא
אמור לכתוב על פי דרישה, על פי הזמנה או אופנה.
נקיון זו המילה
הן בכתיבה והן בביקורת וכמו כן גם בלקבל
אותה
(שלא לדבר על ללמוד לבקר מאהבה(יש כמה
בפורום שעושים זאת כך) או לקבל ביקורת
באותו אופן .
ההתייחסות היא יותר להתחייחסות לביקורת
אתם (אנחנו כמובן) הרי מתחננים לביקורת
וכשהיא מגיעה אתם (אנחנו כמובן) משחקים את
הנעלבים
ומעליבים חזרה…. דחילק – זה מה שלא
לעניין לדעתי.
מתוך זה גם מי שמעז סוף סוף לבקר רלוונטית
עושה זאת בחשש… ובעדינות אין קץ.. שמא תפגע ציפור נפשו של איזה מעורער..
או… (שוב הסבתא – מה לעשות הבטחתי לה על
ערש הדווי) כמו שהצדקת אללה ירחמו: " אם תשחק באש תעשה פיפי במיטה ".
או כמו שמשה קרוי טען (שלדעתי סבתא שלי לא
היתה פחות חכמה ממנו):
" אם אתה איש זהיר וספקני שלא לוקח
סיכונים, הרי שאתה דן את עצמך לחיים בביצה של שעמום"
–
ולא.. לא הרבנית ולא תמנון
10/9/1998 16:2
"הפיל"
–
(הודעה ללא תוכן)
–
זאת דעתי על ביקורת
10/9/1998 16:26
סמדר
–
ואני אולי מגננתית יחסית, אבל אף אחד לא יכול לקבוע אם הכתיבה של מישהו
אחר נקייה מספיק, ואף אחד לא יכול להגיד
אם הבנאדם חשב על המבקר כשהוא כתב את מה שהוא כתב, או אם הוא כתב את הדברים האלה
בשביל לקבל ביקורת מסויימת, אנחנו מתעסקים כאן בדברים כל כך אבסטרקטים,
אינדיווידואליים, אני אישית כותבת פה כי זה מדרבן אותי לכתוב, אבל ברוב המכריע של המקרים אחרי שזה כבר יוצא
החוצה, אני אוהבת את זה בלי קשר לאיזה ביקורת אנשים נתנו על מה שכתבתי, אם אני
אוהבת ושלמה עם זה, עם כל הכבוד, זה באמת מספק אותי. אם אתה בטוח עם מה שאתה כותב
אתה מגלה שלאישרור החיצוני יש פחות משמעות, וככה אתה מוצא את הסגנון שלך, נכון שזה
לא משתווה ללכתוב לעצמך, ואין לי ספק שהפורום הזה נתן לי דחיפה רצינית,
but yet.. הביקורת היא ערטילאית וסובייקטיבית
והמשמעות שלה היא בראקציה בין האנשים בפורום ולא בתוכן.
לדעתי. פלצני או לא.
* * * * * * * * * * * * *
wish your nigwas dancing the jig
–
סמדג',
השלום לך?
10/9/1998 19:10
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
ספרי
לנו סיפור
–
משה – המשפט שלך היה במקום , יותר מאלף
מילים
10/9/1998 20:7
"הפיל"
–
של הפיל
אבל היא (או אף אחד אחר לצורך העניין) לא
תבין זאת
מן הסתם.
סמדר, הבנת?
לא הרגשת לשניה כשהוא ביקש:ספרי לנו
סיפור"
לשניה, לשבריר שניה
צורך למצוא סיפור מרתק ולשפוך אותו על
הפורום?
(את לא תודי…)
אבל זוהי מהות הביקורת יקירתי
ביקורת באה מהצורך שלך (הכותבת) לא של
המבקר.
–
פיל, צר
לי לאכזב אותך
11/9/1998 14:55
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
המשפט
שלי, והיא (סמדר ) יודעת זאת,
בא מתוך
שניתק מעט הרבה
הקשר ביננו ולא מתוך
כל דבר אחר.
–
אז למה את באה לכאן? לא על מנת לקבל
ביקורת?
10/9/1998 20:1
תפוז
–
לא על מנת לשתף ולקבל פידבק?
–
אני באה לכאן
10/9/1998 21:36
סמדר
ssmadars@netvision.net.il
–
גם כי מעניין אותי מאד לקרוא דברים של
אנשים אחרים, רוב הפעמים אני לא
מרגישה צורך לכתוב את הביקורת שלי, הרבה
פעמים מספיק לי לקרוא ולהתפעל
או לא להתפעל, וכשמשהו מרשים אותי באמת
אני כותבת את זה לבנאדם שכתב משהו
שהרשים אותי באמת, והדברים הכי טובים הם הדברים
שגורמים לי לרצות לכתוב תגובה
שהיא לא ביקורת, אלא .. כאילו המשך של
היצירה מנקודת המבט שלי, אבל זה לא המשך
אלא יותר סוג של דיאלוג, היו די הרבה
קטעים כאלה בפורום לפני כמה חודשים, ואני לא
אומרת שזה לא בסדר שעכשיו אין, מה שאני
מנסה להגיד זה שלפורום הזה יש התנהלות
כל כך לא מוגדרת, ומה שטוב בזה זה שהכל
טוב, אי אפשר להגיד איך הפורום הזה צריך
להיות כמו שאי אפשר להגיד על יצירה שהיא
צריכה להיות שונה, היא כמו שהיא וזהו, ואפשר
לאהוב אותה ואפשר לא. אבל ההתייחסות שלי היא התייחסות שמתחילה ונגמרת
בטעם שלי,
ואני לא חייבת לאהוב הכל, ואף אחד לא חייב
לאהוב דברים שאני כותבת.
אני לא מתיימרת להגיד שלא אכפת לי מביקורת
או שזה לא עושה לי כלום כשמישהו אומר
שהוא אוהב משהו שאני כותבת, וכבר אמרתי
שיש משהו מדרבן בפורום, אני חושבת שזה בעיקר
בקטע של ההפרייה ההדדית, ושמתי לב שאצלי,
וזה הפתיע גם אותי, ברגע שפרסמתי משהו
ואהבתי אותו – היה לי פחות חשוב מה היתה
הביקורת עליו.
וחוץ מזה, בתשובה לשאלת הצופים בבית,
הדיונים האלה מעניינים אותי לא פחות מיצירות נטו.
*
* * *
* * *
"אחד מאיתנו עוקב אחרי"
–
כן – אתם פלצנים -אחד אחד (אולי יש צדיק
אחד לרפואה)
10/9/1998 19:58
–
(הודעה ללא תוכן)
–
שמתם לב שהורידו את הטאג ליינס?
10/9/1998 16:8
יפה במסיכה
–
(הודעה ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 