מה זה הר?
18/10/1998 22:19
תור
–
היתה זו שכונה שגדלו בה הרבה ילדים. מתחת
לבית היה מגרש גדול, ורעש קולותיהם הגיע עד לתוך ביתנו. ליד הבית שגרנו בו, היה
כביש שבו זרמה תנועה די ערה של מכוניות. אבל ילדינו מצאו כל שהצטרכו לו בצד האחד,
ולא חצו כמעט את הכביש.
הרבה פחות מהתנועה ברחוב ב….בנקוק, שבו
התנועה כל כך בלתי פוסקת, שבו בחור מנפנף בידו לבחורה שהוא רואה מהצד
השני:"הללו" הוא צועק". "היי" היא משיבה". "איך הגעת לשם?" הוא צועק". "נולדתי כאן" היא עונה.
וכשהיו מגיעות שתי הבנות, הייתי יושב עם מיקי בת
החמש וטלי בת השלוש וחצי וגם עם חברותיהן, ושואל אותן שאלות משונות כגון: "מה
זה הר?"
באותו זמן, קראנו קצת על מהות השפה,
ואיך שפה עשויה לעצב אופי של תרבות, ואיך
עולם המושגים משתנה עם הגיל וההתפתחות, וגם באיזו מידה, הצורה שבה אתה מגדיר את מה
שמסביבך, מבטאת אותך.
אומרת חברתן אירית בת החמש שעיניה התכולות
מביטות בעולם בפליאה: "אז אלוהים עבד קשה, ועשה הר גבוה גבוה".
אומרת מיקי הבדחנית שלנו: "הר זה
הרבה הרבההה הרבה אבנים אחת על
השניה……וכשנמצאים שם, אז קרובים לאלוהים".
"טלי. מה זה הר"????? "הר זה מקום גבוה" עונה טלי בקיצור
בדיוק וברצינות אבל במבטא מאד תינוקי.
ויש סתירה מאד מתוקה בין התוכן לבין הצורה
שהיא מבטאת את האותיות.
"מה זה בית"? אני שואל.
אירית: "בית זה כשאלוהים ברא
אותו…."אבל מההההה זההההה בית?"
"בית זה שיושנים בו". אומרת אירית שמרחפת בעולמות אחרים.
"מיקי. מה זה בית?" "אז אלוהים….." אומרת מיקי ששמעה
את דברי חברתה….. "עזבי את אלוהים
. מה זה בית"?? "בית זה הרבה
הרבה הרבה חדרים קטנים ויפים שקורים בהם הרבה דברים". אומרת הדמיינית הקטנה
שלי.
"טלי. מה זה בית?" "בית זה בנין, שגרים בו" אומרת טלי
שרואה הכל ברור פשוט ועל האדמה, והלמד שלה
מסתלסלת ברכות .
ככל ששאלתי יותר שאלות, כך נעשו ההגדרות
יותר ויותר ברורות וקרובות לתאר במעט
מילים את מהות
העצם כפי שאנו קולטים אותו….. ובמקביל
פקעה סבלנותן של הקטנות, ואחרי חצי שעה של תשאולים ותחקורים, נטשו אותי לאנחות, והלכו לשחק
ב"מכשייפלה רעה תחתונים וגופיה……"
אני בטוח שאם נשאל את אלוהים, ההגדרה שלו
תהיה שונה בתכלית, ואולי בכלל לא תתבטא במילים.
או שבכלל לא יטריח עצמו להתייחס לדבר כזה פעוט,
כאשר באחריותו כל כך הרבה….
–
בשנת אלפיים אני מיותרת
19/10/1998 1:57
מה זה משנה?
gigikr@netvision.net.il
–
הבטחתי שאני לא אבכה עליך
לא תארתי לעצמי כמה אפשר לאבד רק בגללך
החברות שלי נהפכו להיות הידידות שלך
ואתה כזה נחמד ממשיך בשלך
אני מסתכלת מסביב ואני עומדת לבד עכשיו
אני עדיין לא מאמינה שזה רק בגללך
–
אהבנו
19/10/1998 2:19
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
יש שמחה
בליבנו למקרא דברייך.
רגיש עדין
ונוגע
שתי מיץ
ושלחי לנו עוד דברים שאת כותבת
תודה
משה והרפורמים
–
מה קרה?
19/10/1998 10:30
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
)הודעה ללא תוכן(
–
גינגית
19/10/1998 10:35
הצל
–
הצל חשב וחשב וחשב וחשב וחשב התהפך ושכב
וחשב וחשב וחשבוההחליט כי אין ברירה אם לו יהיה טוב אז לך יהיה רע.והחליט על יצרו
להתגבר ובכל זאת על הכל לוותר כי זה לא פייר.לכן ממך הוא נפרד לשלום למרות שאת
כולך יהלום ולפנוי שיבוא מפנה הוא מקוםושוב לך שלום.
–
הצל ישב בטל ויתעצל?
19/10/1998 19:10
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
(הודעה ללא תוכן)
–
לא שיערתי שכך יהיה
19/10/1998 11:36
חפוייה
–
שיגיע גם יומנו
אחרי מגע של לב מול לב
ומגעי עורנו
ועוד מרגישה את שיערך
לוטף את שערי
ואת ידיך
הלוטפות
ברוך את צווארי
ועוד ישנו הריח
בזיכרון אפי
ועוד ישנו מגע ידך
בזיכרון כפי
ורק דמותך קצת מטושטשת
כשאת שמך אני לוחשת
ואין על כך כל תמה
כשאותי שוטף הדמע
ואיך יכולתי אז לדעת
ששם בתוך חיבוקנו
עמד צילה של עוד אחת
זוחל לתוך חיינו
ולא ידעתי, לא הרגשתי
כשאותה אחת
בלאט אותך לקחה ממני
שפה אקפא לבד
–
איך לא?
19/10/1998 18:7
ילדונת
yaldonnet@hotmail.com
–
1.10.98
השמש לא זרחה לי היום בבוקר,
כשקמתי וגיליתי
שכבר הלכת.
גם הירח לא טרח להתעורר,
כשבערב התקשרת
ואמרת בקול עייף
"אני אאחר".
בין עבודה לסידורים,
התמונה האחרונה שלך תקועה לי בראש-
מתפשטת, מחליקה בשקט למיטה,
מדביקה לי נשיקה
ונרדמת.
איך לא שמת לב שנישקתי חזרה?
איך לא ראית שאני זקוקה לך?
איך לא הרגשת את ידי שנכרכה סביבך
בחסות החשכה?
ולפעמים, כשהתקשרתי רק לשמוע
את הקול שלך,
להגיד שאני מתגעגעת.
את התרככת
ואמרת לי שאת אוהבת.
איך לא שמת לב שנחנקתי מדמעות?
איך לא ראית את הכתובת על הקיר?
איך לא ראית שאני צריכה אותך כדי לחיות?
איך לא ידעת שאני
אוהבת
אותך?
–
שני השירים ממש יפים ונוגעים ללב
19/10/1998 19:5
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
(הודעה ללא תוכן(
–
תעשי משהו
19/10/1998 21:36
מה זה משנה?
gigikr@netvision.net.il
–
לפי שירייך נדמה לי כי אבדת או שאת עומדת
לאבד מישהי יקרה לליבך,אז אולי תיידעי אותה ברגשותיך ולא תתני ללכת!
–
כן, הרבה יותר קל לוותר מלהאבק על מי
שרוצים
19/10/1998 22:11
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
(הודעה ללא תוכן(
–
באהבה למאיר, אורי וכל החבר'ה הנאורים
19/10/1998 16:16
שונמית
–
ואתם יושבים
בצמרתו של עץ
ששורשיו רקובים
ולא רואים
קצה של עשן
סופה של תקופה
מותו של עולם ישן
–
רואים ומבכים כמוך… שנכתוב על זה עוד
שורה?
19/10/1998 17:29
תפוז
–
(הודעה ללא תוכן(
–
מרגלית
19/10/1998 19:0
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
תודה על הביקורת והתגובות שכתבת לי
ולאחרים פה בפורום. מה נחשב עמוק או לא
בשירה זה ענין של טעם. כל מה שמישהו מרגיש, או כותב, שיוצא מהלב הוא עמוק. לא
לכולם כותבים אותו הדבר. אם כן אז היה משעמם לכולנו.
יהיה נחמד מאד בעצם (את נראית די מוכשרת)
אם תוסיפי כמה דברים שכתבת.
–
גיגית
20/10/1998 20:16
מרגלית
–
סליחה, ה"נ" נשמטה לי. אני רואה
שאת מגיבה במקום ובזמן שאת בוחרת.
אז אני אגיב עכשיו. קודם כל, אני מביאה
מיצירותי אל הפורום, בשמותי הנוספים.
דבר שני, שמתי לב שאת משתדלת מאד להעביר
דברי ביקורת ולהשמיע את דעותיך לגבי כל דבר וכל אחד בפורום ואני תוהה מתי זה
ייפסק. החופש הגדול בבתי הספר כבר נגמר אז אני בונה על זה שאת סטודנטית (אני מקווה
שלא תהיה שביתה) ותהיי עסוקה בלימודים.
שלך, מרגלית.
–
לניר הנמצא בחו"ל
19/10/1998 19:15
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
יום אחד שוטטת
במרחבי פורום אי או אל
וממודעה אחת לשניה
התחלת לטייל
ביקרת פה ביקרת שם
וראית את כולם
ואז התחלת לחשוב
אולי תכתוב עוד שיר טוב
שיר אחד קטן על חו"ל
שתשלח לנו בלי מעטפה ובול
וכל באי הפורום ישמחו
ולך הם יגידו
שיר נחמד, יפה מאד
בבקשה אנחנו רוצים עוד…
🙂
–
אז את מעלה באוב?
20/10/1998 20:27
מרגלית
–
זה מה שאת עושה בחיים?
מנהלת לאנשים את החיים?
מתעלקת עליהם?
תרגעי קצת, אולי תעברי לפורום התמכרויות?
–
בהשראת
"היהודים"1
19/10/1998
21:53
מה
זה משנה?
gigikr@netvision.net.il
–
they want me to die today
they want me to fly away
but i dont want to die today
i dont want to fly away
cuse im a free bird
cuse im a free bird
they want me to eat this thing
yes,they want me to feel this feeling
but i dont want to eat this thing
i dont want to feel it-cuse in a free bird
(לשיר
יש גם הלחנה)
–
של מי השיר?
19/10/1998 22:13
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
)הודעה ללא תוכן(
–
שלי כמובן
20/10/1998 23:14
מה זה משנה?
gigikr@netvision.net.il
–
)הודעה ללא תוכן(
–
איחס
20/10/1998 1:11
עוגי
–
זה הדבר הכי מכוער שקראתי השנה את שברת את
השיא של חיים נחמן מזל טוב !
–
"מתוקי"
20/10/1998 23:17
מה זה משנה?
gigikr@netvision.net.il
–
אני נורא שמחה שאתה חושב ככה! לשלוח לך
עוד שירים שלי?
–
מה מכוער, השאלה שלי ? 🙂
20/10/1998 8:56
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
)הודעה ללא תוכן(
–
צ'יוואוואה (תחילת הטרילוגיה)
19/10/1998 22:44
הקוטלת (כן,כן)
–
יום אחד הלכתי ברחוב לתומי
פתאום הא עליי צ'יוואווה מטורף
הוא רדף אחריי
ואני ברחתי
מעבר לכתף הסתכלתי
וראיתי את שיניו האימתניות
או אז נזכרתי כי יש לי תור לרופא שיניים
לא היה אף אחד מסביב
וגם לא היה בית
ואני כבר חששתי לחיי
אלוהים יודע שאסור להפסיד תור לרופא
שיניים
מצטערת צ'יוואווה, ניאלץ להיפרד
שלפתי את המותק שלי
יריתי בלי לחשוב
ביי צ'יוואווה
מה לעשות, החיים קשים
אדם לכלב- אקדח.
–
רוחו של צ'יוואווה
19/10/1998 22:57
הקוטלת (כן,כן)
–
חלמתי מציאות
צ'יוואווה רדף אחריי
והייתי כ"כ מפוחדת
ואני רצה כמו סערה
אבל בדקתי וראיתי שצ'וואווה
גם הוא סערה
ואיזה סערה עלובה אני
ואיזה סערה צ'יוואווה
פראי עם נצנוץ של טירוף בעיניים
והשיניים. אלוהים, השיניים!
הרגשתי שזה לא ייגמר
וכבר ראיתי את קצה העולם לנגד עיניי
צ'יוואווה- כבר הרגשתי אותו בעורפי
ואז פתאום עצרתי בבת אחת
ואמרתי לו: עצור!
בוא ונילחם כמו גברים
צ'יוואווה הסכים
אחת שתיים שלוש- שולפים
צ'יוואווה את שיניו
אני- את האקדח
אבל…ידי רעדה
ומשהו עצר אותי
ולא יכולתי
צ'יוואווה לא היסס לרגע
הוא זינק עליי בבת אחת
ותקף אותי וסגר עליי עם שיניו
הרגשתי כאב חד וצרחתי
אבל אף אחד לא הקשיב
צ'יוואווה לא ריחם ופשוט גזר אותי
לבסוף צ'יוואווה ירד וידעתי שזה נגמר
אבל צ'יוואווה עמד וחיכה שם
ופתאום הרגשתי שחל בי שינוי
פתאום נהייתי קטנה יותר
והיו לי ארבע רגליים…
–
*
20/10/1998 0:7
סוגריים
–
תגיד, היא אמרה
מה
בדיוק
הבעיות שלך?
אה?
ואני עניתי ישר:
קצת מכל דבר, יקירתי,
קצת מכל דבר.
–
שלום, הבמה עומדת לרשותך, איפה אתה?
20/10/1998 8:57
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
(הודעה ללא תוכן)
–
הוא עסוק.
20/10/1998 16:56
The wizard of Oz
–
סירתו פולחת את מימיה של ברת מזל אנונימית
ברגעים אלו ממש.
הרי הוא צריך גם לעשות מדי פעם ולא רק
לדבר לא?
ואכן מפליא שעם כל העיסוק האובססיבי שלו
בתיעוד אקטים מזהירים שמהווים את פסגות הרזומה שלו נשאר לו גם זמן לתכלס.
or not.
שלכם, ברוע לב טהור ושנאה עזה לטוטו,
The wicked witch of the west.
–
למכשפת המערב, אהבתי את דרך ההתבטאות שלך
🙂
20/10/1998 19:44
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
(הודעה ללא תוכן(
–
אבל
Sarcasm is the lowest form of wit
20/10/1998 19:59
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
(הודעה ללא תוכן(
–
וממי בדיוק שמעת את הפתגם העלוב הזה?
21/10/1998 20:30
The wizard of Oz
–
אפילו על הקיר בשרותים של התחנה המרכזית
לא נתקלתי בכזה טימטום.
הייתי מושיב אותך על מטאטא……
20/10/1998 20:39
שלום
–
(הודעה ללא תוכן)
–
לפני , או אחרי שתכתוב שיר הלל למטאטאך ?
20/10/1998 21:35
Dorothy
–
)הודעה ללא תוכן(
–
אני זוכרת את דורותי כדמות חיובית 🙂
20/10/1998 22:22
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
)הודעה ללא תוכן(
–
אני זוכרת את בילבי כילדה מופרעת
21/10/1998 7:53
שונמית
–
(הודעה ללא תוכן(
–
מופרעת אבל בלתי נשכחת
21/10/1998 11:16
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
)הודעה ללא תוכן(
–
הולך לכתוב את המטאטאוס פסיון…
21/10/1998 13:7
שלום
anti945@hotmail.com
–
)הודעה ללא תוכן(
–
שושן צחור
20/10/1998 18:26
שלום
anti945@hotmail.com
–
תפעילי את מנוע החיפוש בראש העמוד. ומצאי שירים כגון זה למטה.
שושן צחור פרח לו השנה—
את עלעליו פתח ליום אולי יומיים
ריחו
את הסביבה סימם ובוהק התכסה.
וכה מושך היה שושן וגם מזמין כפליים
אז באו נמשכו אליו כל בני חרק
דבורים זבובים וגם פייה בת השמיים
שתו הם מתק צוף, הרעידו אבקניו
באהבה אותו היפרו צבטו בלחיים.
אבל אהב הוא את פייה ובנפשה נקשר
רצה הוא לחבק אותה
שנה? שנתיים??
אך כדרכן של הפיות היא עפה
ופרחה…
רצתה אולי לראות עוד פה-רך פרחתיים
ואז שושן צחור את תפרחתו סגר!!
את פריחתו להשתא סיים
בינתיים
עושה פירות אהבתו ואליהם נקשר
אך מתגעגגגגגגגע לפיה
בת השמיים.
–
מהמגירה לדיסק 