מתגעגעת
17/10/1998 17:9
לוטוס
_lotus_@mailcity.com
–
הוא לא מאמין בי
לא בוטח
לא מקשיב,
קשה לי להוכיח את אהבתו אליו,
אשר גם היא אובדת לאיתה עכשיו,
כשאני יודעת ומכירה בחוסר אמון
זה.
כול כך רציתי , והוא… לא היה.
ועכשיו הוא אומר שהוא עמד וחיכה
שהוא עשה, וניסה, אז איך זה,
למה אני לא יודעת על זה
אני כבר פחות מתגעגעת…
אבל הוא עדיין שם,
בראשי
בנשמתי
בחיי…
–
קשה לך?
17/10/1998 23:22
מה זה משנה?
gigikr@netvision.net.il
–
את מרגישה שממש ממש הוא חסר לך,לא בא לך
לעשות כלום? קשה לך לישון ואת מדוכאת? אם כן אז אל תוותרי ולכי תדברי איתו,אבל אם
לא-אולי כדאי לעזוב ולהמשיך הלאה?!
–
כבר לא מתגעגעת בכלל
18/10/1998 20:18
סוטול
–
הוא אהב אותי עד אין קץ
עד אותו יום שהיה לי לרועץ
בו שכבתי עם חברו הטוב והלץ
ומאז, אין לי שום מושג מדוע,
אמונו בי רעוע.
הוא לא בוטח בי ולא מאמין לאף מילה שלי
הוא אפילו הפסיק לרדת לי
אז אני לא אוהבת אותו יותר
ובטח לא מתגעגעת.
–
ל כ ו ל ם
17/10/1998 18:16
–
אולי מישהו כאן מוכן להסביר למיקי שהפתרון הוא לא לברוח?
שלפעמים זה לוקח קצת יותר ממה שחושבים או
מסוגלים?
שהאהבה שלי אליה היא שלמה –
אבל לעשות את הצעד – קשור גם
לאנשים אחרים?
ואולי אני זקוקה כרגע דווקא לתמיכה ולכוח
שלה?
אולי מישהו מוכן להסביר לה שאין כאן שום משחק? שאין כאן פה ולב שאינם שווים?
שאני לא חושבת רק על אלו שמסביבי אלא גם
על אלו שמסביבה?
(ואולי כאן המקור לטעות שלי שבחלק מההחלטה
מנחה אותי?)
תבקשו ממנה לא להיעלם לי, בבקשה…
–
איפה כולם?
17/10/1998 19:48
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
מכיוון שלא נמצאו מתנדבים להסביר לי
נאלצתי להבין לבד(איפה כל משתתפי הפורום הזה כאשר באמת צריך אותם, אה?) אז ככה:
* אני לא בורחת
* אני לא יודעת מה לעשות – אני נעלמת כדי
לתת לך את הזמן והחופש למה שאת צריכה, אני נעלמת כדי לנסות להפחית במעט את הכאב
שלי.
* גם אני חושבת על כולם מסביב, ועוד איך
אני חושבת!
* לא התכוונתי למשחקים של פה ולב אלא
למשחקים של מחבואים, למשחקים של רגשות, למשחקים שלנו עם עצמנו…
* יש בי המון כוח! כוח לאהבה, כוח לאהוב,
כוח לתת, כוח… אבל אין בי כוח למשחקים כאלו (שחמט למשל אני מוכנה ללמוד. אני גם
מכירה עוד כמה משחקים, משעשעים לא פחות ואולי אפילו יותר)
* תלוי איזו גינה ושל מי ואם מותר להשקות
גם את בעלת הגינה, ארנבות – צריך לעשות להן דיאטה כבר מרוב פיטום (את זוממת לעשות מהן
סטייק?) כלב – הממממ… רק אם מותר גם זוג סוריקטות + משפחת עצלנים + … (נו
באמת, איזו מין שאלה), סבון נוזלי לתינוקות, קומדיות – כן! (גם האחים מרקס), שחור
לבן – בכיף, מכבי.
* באחד הפורומים של אורט, בעקבות שיר
שפירסמתי, מישהי שאלה אותי מה זה ה"בית". זאת היתה תשובתי:
אומרים שהבית הוא איפה שהלב נמצא, לא?
17/10/1998 9:3
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
Home is where the heart is
אני חוזרת הביתה, למקום שבו לבי היה במשך
שנים רבות, לבי הטוב, האוהב, האהוב…
אבל עכשיו לבי מוצף בכאב
כי אני פוגעת
וכי אני אוהבת כפי שאף פעם לא אהבתי – כפי
שרק דמיינתי שיכול להיות…
וכי…
–
–
כנראה שאיחרתי בכמה שעות…. 🙂
17/10/1998 23:41
ילדונת
yaldonnet@hotmail.com
–
אבל, הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו
לכתוב כרגע הוא שאני חושבת שאת-
אלמונית ללא שם- לא צריכה לפנות אלינו
(ותרשו לי לדבר לצורך העניין בשם
כולם…),
אך מכיוון שמכל העניין, מיקי בסוף ענתה
ראשונה ובטח לא אחרונה- אז יצא טוב.
פעם הבאה..
אל תסמכי על הגורל שיכוון את הדברים
לטובתך….
–
אף הודעה חדשה!?
18/10/1998 15:24
ילדונת
yaldonnet@hotmail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
בואו אני אסביר לכם מה קורה פה
18/10/1998 19:15
ציפורה, משפ' חורגין
–
המשפחה שלי יצאה לעוד אחד מהטיולים
הסיוטיים שלה. אבי וממי מקללים אחד את השני בשנאה, חיה-המתה צורחת תוך כדי סתימת
אוזניה וסבתא רגינה משחקת עם התולעים שלה. רק האח החורג שלי מסתכל כל הזמן על
החברה שלו ולא אכפת לו כלום. עכשיו, בגלל שפיצול אישיות עובר אצלנו בתורשה, לכל
אחד מהם יש עוד כמה דמויות: אודין, סמדר, משה והרפורמים, שבלול, מיקי, קונוס
וטורוס ועוד כמה ובגלל זה הפורום עכשיו ריק. אבל אל דאגה, הטיול נגמר מחר.
–
ממי, ממי, אודין חטף לי את הסוכריה
וציפורה צובטת
18/10/1998 19:24
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
אותי. דיייייייייייייייייייייייייייייי
תפסיקו להציק כבר. גם ככה אני היום בוכה כל הזמן, מה עוד אתם רוצים ממני? את
הנשמה?
אז קחו אותה, קחו כבר ותעזבו אותי! הלוואי
שהטיול הזה כבר יגמר.
–
מיקי, ממי לא תעזור לך, תסתדרי בעצמך
18/10/1998 19:53
ציפורה, משפ' חורגין
–
ואם את כבר פה אז אני רוצה להגיד לך
שקראתי עכשיו את ההודעות האחרונות שלך ואני שמחה קודם כל שהפסקת לכתוב רק קטעים
שלך(יפהפיים דרך אגב) ואת מתייחסת גם להודעות אחרות בפורום ודבר שני, אני כל
כך!!!!!! מבינה מה עובר עליך ואני אופטימית, עם אהבה אמיתית וגדולה כזאת אפשר
להתקדם לאט עם השינויים הגדולים האלה, כך שגם הסביבה תוכל להבין ולקבל. האיטיות
והזהירות, יחד עם היסוסים פה ושם קשים מאד אבל הכרחיים לפעמים. בהצלחה.
–
ציפורה, ציפורה, הלוואי וזאת היתה הבעיה
18/10/1998 20:20
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
תודה על הפרגון!
הלוואי והבעיה שאת התייחסת אליה היתה
הבעיה שלי.
אני כנראה צריכה להתעורר מהחלום/ההזיה
ולנסות לאסוף את עצמי, או במילים אחרות:
Beam me down, Scotty
נו כבר, תעשה את זה!
–
מיקי, מיקי
19/10/1998 10:46
ציפורה, משפ' חורגין
–
אני זוכרת את זה ככה:
Beam me up, Scotty
אהובתך האנונימית נשמעת אוהבת לא פחות
ממך, אם כי יותר ריאליסטית וראציונלית.
אולי סקוטי צריך לשגר אתכן למעלה ולא
למטה?
אבל תמיד תזכרי, גם עם המשפחות הטובות
ביותר, העולם חרא!
אבל הרי את בת משפחה אז אני לא צריכה לספר
לך על חרא.
–
ציפורה בת משפחתי היקרה
19/10/1998 11:7
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
כן, את זוכרת נכון – זה up ולא down. אבל
במקרה זה אני רוצה שיגור למטה – הרי את בעצמך כתבת שהיא נשמעת יותר ראליסטית
וראציונלית.
גם כשהייתי בדיסנילנד, על כל דבר שהיה
כתוב "אסור לאנשים עם בעיות לב" לא עליתי (רכבות שדים, space
mountain וכו').
ולא, את ממש לא צריכה לספר לי על חרא.
רגע, נדמה לי שאני שומעת משהו, אולי זה
סקוטי? אז ביי בינתיים.
–
האומנם?
19/10/1998 17:12
סתם אחת
–
שיגור למטה?
החל מאתמול אני נמצאת שם, למטה.
שיגרתי את עצמי לשם וזה כואב , ופוצע, ושורט ומשאיר סימנים
וזה לא עובר …
וזה לא יעבור … וזה לא יעבור…!
הישארי למעלה, אשה אהובה ,
וכמה שיותר גבוה .
ואני מכאן , אביט למעלה, אליך ,
ולא
תפריע לי השמש הכתומה שתסנוור,
מבעדה אביט הישר אליך
ואוהב אותך בלי "כמה" ובלי "איך"
אני זאת שירדתי למטה
על מנת לאפשר לך להישאר
שם למעלה,
היכן שהיה לך בטוח – עד שהיגעתי.
על מנת לאפשר לך להישאר (או לחזור)
ושוב להיות להם.
הישארי למעלה, אשה אהובה ,
וכמה שיותר גבוה…
אני שיגרתי את עצמי לכאן , למענך
בגלל האהבה הלכתי ,
הלכתי בשבילך.
–
האמנם????????????
19/10/1998 18:54
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
את שיגרת את עצמך למטה למעני? למעני?
בגלל זה עשית את זה?
על מה את מענישה את עצמך, על מה לעזאזל?
את שאלת אותי בכלל?
כך את רוצה לקחת אחריות על הרגשות שלי, על
האושר שלי?
כך את לוקחת אחריות על הכאב שלי בלבד!
ואני אף פעם לא אומרת מילים סתם, אף פעם!
בטח שלא לך, בטח שלא המילים שאמרתי לך!
את שיגרת את עצמך למטה כדי שאני אשאר
למעלה?
על איזה למעלה את מדברת בכלל?
ואל תכתבי לי שהלכת בשבילי
זה
bullshit
כי ידעת בדיוק מה אני רוצה…
רציתי אותך.
–
עכשיו אני ממש כועסת!
19/10/1998 19:15
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
את העדפת לקחת אחריות על הכאב שלי במקום
על האושר שלי!
ולזה את קוראת אהבה!?
לא יכול להיות שטעיתי עד כדי כך, שטעיתי
כשחשבתי שאת יודעת מה זאת אהבה, לא יכול להיות!
–
מדהים
20/10/1998 16:33
The wizard of Oz
–
מישהו מוכן להסביר לי מה הולך פה?
שידורים חוזרים של אנטונלה?? פרקים גנוזים
של פאבלו? מבחן בד לנאנו 2??
חברות יקרות, עם כל הסימפטיה הישנה נושנה
שלי אליכן, אני מוכרח לציין שכל בר דעת מעלה גיחוך קל עד לוצ'יאנו פאברוטי למראה
מריבת האהבים הפומבית הזאת.
נו באמת, אימיילים כבר אין?
לא יכלתן להגיד את זה אחת לשניה שלא לנגד
עיניו של הפורום כולו?
lets face it – אתן נהנות מהפומביות, ומההרגשה של הפוקוס
הציבורי
לא חבל לעשות ממערכת היחסים שלכן בדיחה?
על החתום – טוטו וחברים.
–
אז מה?
20/10/1998 17:4
רונית
מ.
–
צריך לעמוד בצד ולא להתערב להן , כמו שאני
עושה. לא לכל אחד יש E-mail
לי למשל אין.
וחוץ מזה, יש לך ברירה: לא לקרוא! ואם כבר
קראת – זו בעייה שלך!!! עזוב אותן.
–
זה לטובתן האישית.
20/10/1998 17:31
The wizard of Oz
–
אפשר לעשות אימייל בהוטמייל, ואני מוכן
לעקוד את נכדי הבכור אם חוסר אימייל זו הסיבה לאקסהיביציה הזאת.
רוניתוש, על ליברליות לא אחת כמוך תלמד
אותי, אני רוצה לקרוא, וזו זכותי להגיב, יש?
זכותן להתעלם, או לחלופין להגיב גם.
לא ניסיתי לכפות את דעתי, פשוט הצעתי להן,
היות ובעיני לפחות הדרמה הפומבית הזאת היא די מגוחכת (וחבל), לנהל דיאלוגים שכאלו
בצורה פרטית יותר.
לא רוצות? לא צריך.
אני את החשבונות שלי עם גלינדה מעדיף לנהל
בארבע עיניים.
–
שיר פרידה
18/10/1998 20:25
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
לקחתי קצת זמן לעצמי בנפרד
כדי להיפרד מהניצוץ, המקסים, המיוחד
שבועות שלמים שיריו את מסכי מילאו
לילות שלמים בתוך לבי רגשות פרפרו
כמו בלילות נגינת הצרצר
כמו הפרח והפרפר
והחרגול ששר לחרוגלת
אלוהים, איזו יכולת
שגבר יכתוב כתיבה כה מוכשרת
שמילים יתחרזו לשירה נהדרת
איך אפשר להיפרד, כה יפה הכתיבה
להיפרד מהרגש, החיזור, האהבה
כי בחור אחד כמו הניצוץ, בשירה
לימד את כולנו שעוד יש רומנטיקה
יש מביניכם שאותו לא רצו פה
יש מביניכם שלצחוק צחקו לו
אבל אני מבטיחה לכם שלא בגללכם
החליט הניצוץ שעליו להעלם
כי מילים מקסימות כמו אלו גרמו
לרצון לפתח את הקשר למשהו
לראות להריח להרגיש לאהוב
משהו אמיתי, חי ובלי סוף
***
כי לאישה לא יספיקו רק שירים
אישה צריכה גם שילוב של חיים
להיות ביחד, להזדקן ביחד כאחד
זה לא היינו הך, זה חשוב במיוחד
אז לצערי הרב מהשירים נפרדתי
ואליכם לשמחתכם (או לא) חזרתי
ומכל הסיפור הזה למדתי
שבוויכוח עם ניצוץ צדקתי
כי איך אפשר לאהוב וירטואלית
המחשבה לבדה הינה לא ריאלית
***
–
גינגית.
18/10/1998 21:21
שלום
anti945@hotmail.com
–
אנחנו גופים של רוח
ובין פרודותינו עולם מלא פתוח
וכל התהליך בראש מתרחש
ובנשמות החולקות את כל היש
והגוף הוא יופי של עטרת
ןמשקף את ההוד והתפארת
לכן יש מרחבו מקום
לאהבה וירטואלית שזורה בחלום
–
כתבת מאד יפה. יש לך עוד שירים להראות?
19/10/1998 10:33
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
(הודעה ללא תוכן(
–
יש לי
יש לי יש לי…
19/10/1998 22:24
שלום
–
תפעילי מנוע חיפוש על "שלום"
–
אני שמחה 🙂
19/10/1998 22:44
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
אבל אני אעשה איתך עסק. תתלה פה שיר אחד
ביום ואני מבטיחה שלא אכעס שרצית לשלוח
אותי למנוע חיפוש, כשהאתר הזה זז כל כך לאט והיה לוקח לי כל הלילה.
🙂
–
וירטואלי או פיזי
18/10/1998 21:31
שלום
anti945@hotmail.com
–
ישבתי לי בחדר
מול צג של המחשב
ידי על המקלדת
פועם , מאיץ הלב
מהמסך נדמית לי
שוכבת מצפה
ועירומה ממש כפי
שבאת מהבריאה.
ליטפתי וירטואלית אז
את כל
גופך הרך
ואת פיתחת עור של ברווז
הקשתת נאנחת
והלחות שמגופך
נספגת בסדין
הולם ליבי לעומתך
חולם איתך על מין
היה זה מין חלום נעים
על מין שנעשה
בין שני בתים מרוחקים
במשך….. הקלדה
אבל חוטים מאד סמויים
נטוו ממך אלי
גופות חושקים אמיתיים
אז שאלו: מתי?
עברו חדשיים או שלושה
בחדר אפלולי ורך
אני שכוב על המיטה
ומצפה
רק לך
הגעת אלי לחדר
באפלה ממש
השלכת כסותך בלי סדר
דבקת בי בלי חשש
וכל אשר הבשיל
בכל אותה תקופה
עלה והתפרץ כנחיל
כהר פולט לבה
וכאשר הכל שכך
רק אז בפעם ראשונה
פתחתי לי בתריס חרך
לראות עד כמה את יפה
–
18/10/1998 21:52
הצל
–
יפים הם השירים פה אני ממש המום,איך כשרון
יוצרים פה ממש ממאום.רצוני אני לומר לך וגם לך האם בעולם יש בכלל אהבה?יותר מידי
בלונדיניות שכבו במיטתי ,יותר מידי נשים אמרו שהם אישתי אך לי נראה יקירתי שיש לך
גוף משגע נימוק משכנע להיות כאן הלילה איתה,יש לך עור מטרף חיוך מלטף היש לך מקום
במיטה?
–
אם אתה פנוי, ומתוק ורגיש
18/10/1998 22:39
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
רזומה של חייך תוכל להגיש
אבל שאני ג'ינג'ית בטבע תדע
זה מסוכן , יש האומרים אפילו נורא
את הסיכון על עצמך אתה לוקח
אל תנסה פה להתמקח
כי
להתכתב עם הגינגית יוצר רשמים
לחייך
ירדו רוב הגולשים
ותזכור שבמיטתי אין מקום
ומה שישאר לך זה החלום
כי אם לא תתאים למיטתי לא אזמין
למיטתי יכנס רק מי שלצידו אזקין
–
מתוק אני מדבש זה לא חדש….
18/10/1998 23:20
הצל
–
לך כתבתי במשובת נעורים ואת עונה לי בבית
זקנים.כן מתוק אני מדבש אין זה חדש,ובהחלט אנוכי רגיש אך לא קשיש.פנוי שאלת נערה
קסומה?איננו ילדים ועדין לא נפתח קלפים.רציתי רק לך לומר שאת כותבת נהדר.
–
אז תתחילי לחסוך כסף לפיליפינית.
19/10/1998 10:59
מרגלית
–
(הודעה ללא תוכן(
–
מה אגיד ומה אומר
19/10/1998 8:7
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
גם אתה כותב נהדר
אבל לא דיברנו על כתיבה
אלא על האהבה
–
אל הצל של דנידין
19/10/1998 11:6
מרגלית
–
אתה אולי לא קשיש
אבל אתה בטח על חשיש
או אולי הגינגית שילמה לך בקשיש
כי כתיבה זה לא שעשועי חרוזים
ומילים ריקות מתוכן
רמזים של אנשים בודדים
איפה העומק?!
–
אני לא יודעת אם וירטואלי או פיזי, מה
שבטוח
18/10/1998 22:48
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
שזו פנטזיה שיש לרוב האנשים
ופנטזיות כשלעצמן לדעתי מאד בריאות
הן משחררות את הדמיון
ומוציאות משיגרת היומיום המשעממת
–
19/10/1998 17:0
LoLiTa
–
את בטוחה שאת ג'ינג'ית?
–
על באמת
19/10/1998 18:51
גינגית
timnal@netvision.net.il
–
)הודעה ללא תוכן(
–
מהמגירה לדיסק 