כשזה מציק
24/9/1998 10:52
קטגור לאומן
–
רופפתי את הקוביה שהחזיקה את מעמד חיי
בורגני ישן עתה במטתו
פורע חוק עושה דברו עתה
[ואני מגבש אישיות לכדי צימוק שיבש
במתיקות בפי אחר
מתנודד סביעב הלילה עווור מחמת הספק
בטוח בקורבן
הביטחון נשקף בסנוורי הזולת
לחצתי דילט על המחשב
הפרוגרמה
האביסה ריק חיי
ואני מנתק את החוט
–
GOODBAY
24/9/1998 18:54
רולר
–
לפני מספר ימים נכנסתי לצ'אט של דפי זהב
כאשר פגשתי ילדה תחת השם רווית.
רווית ואני דיברנו הרבה עד שלבסוף היא
סיפרה לי ששמה פה בפורום הוא הרבנית מבית בומקלח.
בומקלח היה הכינוי הקודם שלי ברשת עד שהיא
גנבה לי אותו
היום גיליתי שבמכתב של עוגי אלי הוא חושב
שאני הרבנית ובכן הוא טועה…
אם אתם תבדקו בפורום תגלו שכתבתי לה הודעה
מיד לאחר שהיא כתבה
אז עוד פעם אני חוזר דיברתי איתה לפני זה
בדפי זהב
ואחר כך גלשתי לכאן והיא הייתה פה גם.
ומי שושב
שאני משקר
אז הדבר הבא בישבילו
FUCK YOU
נ.ב
להתראות לכולם זאת הפעם האחרונה שלי
בפורום הזה
שלכם רולר(לשעבר בומקלח(
–
יופי !!! 🙂
24/9/1998 23:4
עוגי
–
אני לפחות שמח לשמוע על הפעם האחרונה שלך
בפורום (ביי כותבים BYE ) (אני
מקווה זאת יכולה להיות פשלה רצינית)
אני מניח שנשמע ממך בבריאות הנפש
או בפורום אוכל
–
סוויטה
5
24/9/1998
19:29
החרדון
hard_don@hotmail.com
–
My little goblin in strained brick space,
I wonder.
Alone in alien air, too big for your lungs,
I am here now.
Cycles me as laundry in machine, everyday life,
I tremble.
Replacing day with night, tiredness with laughter,
I awake.
Building your way-in, from scratch,
I scrawl.
Gazing-out at people drifting away,
I remain.
Smoking one paper after another- fire for the era,
I inhale.
Touching with cold fingers, molesting your mouse,
I feel.
Watering your plants, your forest in rainy weather,
I cry out.
Talking in low voice, a light breeze,
I stream.
In your arch room you have known, for the both of us,
I recall.
–
ברשותך. אימצנו את שלד המבנה. אהבנו עד
חיקוי. . .
25/9/1998 0:39
קונוס וטורוס (שותפות מכבדת זכויות
יוצרים)
–
(הודעה ללא תוכן(
–
לזאת שגורמת ל –
24/9/1998 22:18
עינויים סינים
–
אני רוצה להיות איתך בים
להניח סדין לבן על החול הרך
להביט בך לאור הירח ולרחש הגלים
לשכב לצידך ולגעת בך לאט לאט
עד שתמסי לגמרי, עד האור הראשון…
אני רוצה לקרוא בשמך
ללחוש אותך חרישית
לנשום אותך, לטעום אותך
לאכול איתך גלידת שוקולד
לאכול אותך…
אני רוצה לנסוע איתך ברכבות ישנות
להלך בתחנות, להריח את הריחות, לשמוע את
הצלילים…
לקחת קרון שינה, לפתוח את הוילון
ולאהוב אותך, כך, כל הלילה, אל מול הנוף
החולף.
אני רוצה לישון איתך
לנשק את פנייך עד שתחייכי
ללטף אותך עד שתרגעי
להרגיש אותך נרדמת בזרועותיי
לחבק אותך כל הלילה.
–
התרגשנו עד להקיא….
24/9/1998 23:27
טורוס וקונוס (שותפות מוצפת בדמעות)
–
קונוס: אולי ניתן לו את סידרת הפוסטרים
שלנו משנות ה-70.
טורוס: בתנאי שזו עיסקת חבילה עם הגובלנים
של אמא שלך.
קונוס: תגידי, עשית למישהו עיניים סיניות
בזמן האחרון?
טורוס: (מעפעפת בריסים
אוריינטאליות-מלכותיות(
–
אני שמח שגרמתי לכם להתרגשות (-:
24/9/1998 23:36
עינויים סינים
–
ומה עם הקיא – זבשכ"ם, אתם צריכים
להריח אותו לא אני.
אקבל בשמחה את סדרת הפוסטרים שלכם – שלחו
לי אותם בהודעה (גלגלו אותם דק,דק, דק ואז…).
ביחס לגובלנים של אימא – היא יודעת על זה? Shame
on you.
וכתבתי "ע י נ ו י י ם ס י נ י ם" ולא עיניים סיניות – נסו פעם,
זה מאוד נעים.
בברכה,
המעונה המאושר.
–
זבובי?
25/9/1998 0:23
טורוס וקונוס (מריחים עוסקים זעירים ממרחקים)
–
(הודעה ללא תוכן(
–
לא, עשיתי שבת
27/9/1998 16:36
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
וכנראה אעשה גם את הקרובה, והבאה אחריה,
ואחריה.
אני רוצה את אימא!!!!!!!!!!!!!
או שלא
המממ….
–
נעים לי שאתה פה.. יודע לגעת במיתרי הנפש
בפשטות
25/9/1998 8:51
שקטה
–
תהומית.
–
להתמזג.
25/9/1998 0:26
קונוס וטורוס
(Start-Up Co.)
–
להתמזג
עם הטבע
להימהל
בעננים, בים בשמיים
לפעפע
בנימי היקום, האנשים, החיות
האבנים הנצחיות, נופי המדבר רחבי הידיים
לנשוף
מולקולות טהורות
לשאוף
אויר פסגות
לגדול
עם בנק הפועלים
להיות
מוכר ע"י מע"מ
לרוץ
חבוקים בפרוזדורי הבנק הבין לאומי הראשון
להצטלם
עם נציב מס הכנסה
להשיק
כוסות בדולח עם פרנקל
בגן צ'ארלס-קלור.
להתמזג.
לגדול.
להיות תאגיד בין לאומי
בע"מ !
–
תפוח בדבש
25/9/1998 2:36
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
תפוח
בדבש לי הצעת
ואחר כך בדבש חלקים בי
מרחת
והוצאת לשון
וליקקת המון
ובלילה בכלל
לא הצלחנו לישון
ובבוקר כשקמנו עוד הייתי קצת דביקה
מהדבש, מהדבש, וממש לא ממך.
–
דבש ניגר, כמי נהר.
25/9/1998 3:26
מועמר – האיש והחזון
–
ניכרת בכתיבתה של ציפי, יכולת החשפות
מרשימה, המעלה מספר שאלות יסוד, באשר לאירועי אותו הלילה. הנהנתה? ואם כן, האם
נתנה לו להבין זאת? והוא, ההפנים את המידע? הקלט את הרמז? את האנחה הכבדה,
המשוחררת? והרעיון? של מי היה הרעיון? האם שלה הוא? והדבש? ההביאה היא אותו
באמתחתה? ההיתה כאן כוונה תחילה, או שמא פרץ של יצרים ותשוקה? והוא? השיתף פעולה?
העזר בפעולת המריחה, או שבא אל המוכן? אל הליקוק? והמגע, ההיה ממצה, או שמא מרפרף,
כזה המשאיר תחושה של עוד? ואחרית דבר מהי? ההתנקו יחדיו? והפרידה? ההיתה קשה, אם
קלה? והארעיות? מה יהא עליה? היהיה המשך למפגש, או שאולי היה זה מגע חטוף, חד
פעמי, קקרן אור המבליחה בחשכת הליל? והרגש? ההיה לו שם מקום? בינות לסדינים
הסתורים, לריח הדבש הכבד, לשפעת שערה הדביק, לירכיה הנמהלות בזיעתו ובדבשה? רק
תמיהה גדולה נשארה לעמוד בחללו הצר של החדר. וכמה קרני אור אחרונות של יום, האירו
קלושות את הקיר העירום. החשוף. ואת צנצנת הדבש הריקה, שעמדה ריקה ומיותמת על השידה
הקטנה. ודממה. דממה קורעת לב, השתררה בחדר.
–
אךךךךךךךךךךךךךךך
25/9/1998 9:35
שלום
–
את פלפל ביקשת ממני
אנא בואי אל גני
שם אני פלפל אתן לך
אדמדם וריחני
ערוגות גני אפרוש לך
מים טהורים אשקך
ממיטב הפרי אביא לך
חמדמד ומחייך………
(שיר עם מקסיקני).
ציפי .משוררת ארוטית אמיתית.
תענוז לקרוא. את מעמידה…. את כל
המשוררים ב-פינ-ה.
–
אךךךךךךך הוא אחיו ההולל של
אהההההההההההה…..
25/9/1998 9:36
שלום
–
(הודעה ללא תוכן(
–
למה?
25/9/1998 3:52
טורוס וקונוס (שותפות תמהה)
–
למה כל מי שיוצא מהארון
הולך ישר ומחרבן במגירה?
ולמה דווקא במגירה הזאת?
ולמה כולם ישר קופצים לנגב לו?
גם זה מאמריקה?
–
למה קונוס?
25/9/1998 3:59
טורוס (שותפה תמהה)
–
לאן נעלם הנייר טואלט השלישי, צרחת, (לתחת
שלי, נו לאן).
ואני כבר חשבתי שהוא גילה שאני מזדיינת עם
זה השכן ועם ההוא מקו חמש (חשב שאני צוחקת).
או שאולי גילה שהעלמתי לו את ה-VISA וחגגתי
איתה לכל אורך שיינקין.
אבל לא. תנו לו ניירות טואלט לא שמישים
בתחלופה של גליל לחודש וכמובן מכסי שמפו אטומים והוא מאושר.
נו מה כבר בחורה צריכה לבקש…
–
Et Tu, Torus?
25/9/1998 4:1
Conus
–
)הודעה ללא תוכן(
–
שותפות תמוהה
25/9/1998 4:3
–
(הודעה ללא תוכן(
–
יותר יפה, יותר כיף
25/9/1998 15:31
אביתר דואר
–
יש לנו תוכנה חדשה, אז בואו לראות ולהנות
בלוח-דואר.
–
18/09/98
25/9/1998 18:6
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
את כתבת…
עיניי חייכו וליבי צחק
את דיברת…
עיניי חייכו וליבי גמע את קולך
את נגעת…
עיניי הביטו בשלך ולא רצו להפסיק
ליבי החסיר פעימות.
כל כולי – שלך
התמכרתי… אני מודה.
–
25/9/1998 18:23
קסימקסם
–
היום קרה לי דבר נעים
הלכתי לביקור אצל רופא נשים
ברוב המקרים , הייתי שמחה
לוותר על חוויה כה לא נעימה
אבל היום , תחושה אקראית
הייתי רטובה , חמה וחרמנית
חיכיתי לביקור בכיליון עיניים
רציתי לחוש את מגע הידיים
שיחקור שייגע , שגם קצת ילטף
החלטתי היום הביקור יהיה כייף
הרופא די נחמד , חביב לבנות
אך הוא גבר צעיר , זאת לא יוכל לשנות
כבר בבדיקת השד השמאלי
שירבבתי מבט מזמין חושני
כשהגיע הזמן על הכיסא לשבת
פישקתי רגליי כמו שפנה מיוחמת
וכשהחדיר לתוכי אצבע עבה
עברה בגופי רעדה משונה
הרופא בוודאי הבין את המצב
והאצבע נשארה שם זמן רב…
מבטי נדד מפניו לאברו
והנפיחות הצביע , על רגישות מצבו
שאל בצרידות : "איך המרגש "
" מצויין עניתי , אין אתה חש "?
נערה צעירה , אמר לי האיש
הנושא מסובך, וגם קצת רגיש
אני רופא , כבול לחוקים
ואינני יכול לשחק משחקים
בעודו מתפתל ומסביר תמצב
שלחתי יד למיפתן מכנסיו
ניפתח הרוכסן וקפץ לפנים
זין ענק , אדיר ממדים
ההמשך די ברור , לא אכביר בפרטים
מציצה שכזאת לא קיבל בחיים…
–
רק גבר יכול לכתוב דבר כזה………
25/9/1998 18:50
שלום
–
(הודעה ללא תוכן(
–
רק גבר…
25/9/1998 19:7
פריסיליה
–
שמת למצוץ למישהו
שבתור ילד רצה להיות גניקולוג
ובגן לבש שמלות ואמא שמה לו לק על
הציפורניים.
–
כל היום נשים מעונות…
25/9/1998 21:1
רק גניקולוג….
–
מפשקות את הרגליים אצלי ומשוויצות
בפטריות,
בד"כ הם נאנחות שהם מרגישות כמו פרות
לפני שוחט.
אז מצאתי לי דרך לפנטז עליהן במהלך הבדיקה
(חלקן באמת שוות, נו, זיון ..)
אח"כ אני מצית סיגריה , נו, עד
שהנפיחות מתכווצת.
–
גם מדבר היה פעם רטוב, אז תתאמצו יותר.
25/9/1998 22:12
פריסיליה
–
רופא נשים לא יכול להגמל
מסקס וסיגריות,
פשוט אי אפשר לראות קוס פעור
מכל הסוגים והגדלים,
כל יום בעבודה ולהגמל,
עובדה: אני התחלתי לאונן – ישר חזרתי לעשן.
–
מחפשת צורות הנדסיות אך לשווא
25/9/1998 18:56
ציפורה, משפ' חורגין
–
אהלן חברים וחברות,
התפניתי מעט מהחופש הזה כדי לכתוב לכם
א'ביסל'ה קטע.
וואללה, משפחה דפוקה זה לא לכל החיים? גם
הטונוס הצמא שלי יכול לקבל את הקונוס שלו, בלי חוטים או מכונות תפירה, בלי סיגרים
או רובים, ביום מן הימים, מעט תקווה לעדנה מאוחרת.
מתישהו אני אוריד את עצמי מהחבל שבחצר,
אולי בחתונה?
–
א' שטיקלה: חתיכה, ולא א'ביסלה, שזה:
קמצוץ
25/9/1998 21:41
הבן החורג של משפ' חורגין
–
בחתונה שלי את לא תהיי
כי לא תהיה חתונה
בחתונה השלישית שלך תעשי מה שאת רוצה
ותפסיקי להשוות בין המשפחה שלנו
לכל מיני משפחות מופרעות שאת רואה בסרטים במוזיאון ת"א
קטן עלינו!!!
–
מה אתה משקיע בשפה מתה?! קודם תלמד
אנגלית.
25/9/1998 21:54
ציפורה, משפ' חורגין
–
תצא
מהפוזה.
אומן מעונה?
יוצר סובל?
על איזה חרא אתה מתלונן?
זהו, התברגנת, התמסדת,
גם החתונה תבוא,
בשעה טובה, גם אצלך.
אז אל תכבס את הנבלות התלויות שלך על הדשא
של השכן (פיתגם שהמצאתי).
הכל קטן עלינו, גם המציאות, האמת, אנחנו.
זאת הבעיה.
–
קודם תלמדי לדבר יפה, ולכתוב בלי טעויות
25/9/1998 22:5
האח החורג למשפ' חורגין
–
אומן? אבא שלך אומן
חרא עולם !
פוזה של סבל? ממתי יש לי פוזות?
זה שאת קטנה מאחיך, ואכלת פחות חרא
לא אומר שאחיך לא מרגיש את הטעם, עדיין
והסימנים לא ימחו לעולם
והקולות של אמא שלנו
ואחותנו
חרא עולם !
יצאת בזול ! ! !
התברגנתי?
צריך שיהיה כסף למכולת, לא?
אז בבוקר עבודה
ובצהריים עבודה
ובערב עבודה
ובלילה שינה נודדת
ובבוקר שוב עבודה…
מאיפה יהיה לי כסף לצ'קים בשבילך?
–
אח שלי לא לימד אותי ליחטוב, אז זה מה
שיוצא.
25/9/1998 22:21
ציפורה חורגין
–
אה, אז עכשיו אתה קורא לזה
"שינה נודדת"?
יש לך אישה אז למדת לדבר יפה.
מה, גם הפסקת להפליץ במיטה
והתחלת להחניק את הגרעפסים שלך?
–
למה להחניק?
25/9/1998 22:55
האח החורג למשפ' חורגין
–
ומה את חושבת, לה אין נפיחות משלה?
וגברים משלה ? (בעיר, בארץ ובעולם)
ציפינק'ה, די.
מבטיח לחזור לסורי ובדידותי בקרוב.
חרא עולם !
–
מהמגירה לדיסק 