לא תכתוב לי שיר אהבה?
25/9/1998 21:31
–
שורה.. מילה…
אז מה אם פתחתי לך את כולי?
אז מה אם אהבתי את מה שמולי?
תן לי עוד רגע שאול לקוות
שיש עוד חיזור,
שיש ויהיו אהבות גדולות.
–
לא!
25/9/1998 21:42
שאול
–
כל אהבה גדולה מסתיימת
בשפיכה מוקדמת
צניחת רחם
סניליות
תותבות
אז אל תתני את כולך לאחד
אל תאהבי את מה שאת רואה מולך
תעברי מאחד לשני
ובסוף היום תזייני רק את עצמך.
–
בהזדמנות. . . באביב. . . עכשיו שלכת !
25/9/1998 21:54
העץ הנדיב
–
(הודעה ללא תוכן(
–
הבת האובדת
25/9/1998 21:35
– נערה עובדת
–
רבנית תמנון יקרה,
שובי בצווחה רמה,
החג הקרב, ממשמש ובא
עלינו לטובה,
יום הכיפורים,
זקוק למוחך הקודח שגעון
לאיזה בילוי מרומם נפש,
בשביל יהודים מתחרטים, מביעי סליחה
מבקשי מחילה,
אז איפה הקוסים, מיצי הגוף, נוזלי נערות
בתולות וכל שאר מריעין בישין.
–
את לא מעודכנת…
25/9/1998 21:52
האחיות הקטנות של ישוע
–
יש לנו כאן עכשיו
חבורה חדשה לגמרי
של סוטות פמיניסטיות
תצטרפי?
–
מה באמת? כמה חבל.
25/9/1998 22:5
נערה עובדת
–
אני לא אוהבת שינויים,
אני מתרגלת לסוטות לאט,
ואז אני לא יכולה לעזוב אותן
עד שהן מתלוננות במשטרה.
אז מה החדשות עושות,
פתחו חנות להשאלת קוסים עם מחלקת יד
שנייה, מכירות חיסול, קולקציית חורף ותוצרת חוץ?
–
לא, הן דווקא בקטעים של ביאה מאחור ומיץ
תחת
25/9/1998 22:12
האחיות הקטנות של ישוע
–
זה הולך עכשיו חזק בסייבר
וברשותך,
אנחנו ממהרות עכשיו לתפילה
את מוזמנת
–
נתראה בשמחות
25/9/1998 22:29
נערה עובדת
–
אין כמו חמורו של משיח,
הוא בא חזק
ומכל הכיוונים.
אני כותבת מהעבודה,
אז גם אתן יכולות לכתוב מהתפילה.
הלפ-טופ בין הרגליים
והזין של החמור בין השיניים.
–
סוויטה 6
25/9/1998 22:45
החרדון המדוכדך במצב מאונך
–
טביעות אצבעות משומנות על ארונות מטבח,
נעליים צבאיות מבוישות במרפסת,
טביעות רגליים רטובות על ריצפה מלוכלכת,
שם פרטי ושם משפחה מודפסים בדיו שחורה על
חשבונות,
כתמים רבועים על קיר חף מתמונות,
גיטרה מכוסה בקורי עכבישים,
ספרים מאובקים עם הקדשות אישיות,
סוליות נעליים שחוקות בהיקפן החיצוני,
שקע במזרון מיטה משותפת,
חולצה ששוליה מקומטים תלויה על קולב,
שורות של מכלי בשמים סדורות על פי גובה,
מאפירה מלאה עד כלות בבדלי סיגריות L&M.
מיני חללים המעידים על תבנית גוף ,
חפצים טפלים המוכיחים כי עשו בהם ניצול.
מה עוזרים לי כל הסימנים, שבקפידה נאספו,
אם כל הזמן אני לבד.
–
נועדנו זו לזה
25/9/1998 22:57
כותבת סתם
–
גם אני מעשנת
L&M (הם
עושות לי אמנם כאב ראש), נועדנו זו לזה.
אני אהיה לבד, ואתה תלך לבעלי, בסדר?
–
סינדרום הסתו
25/9/1998 23:10
החרדון
–
נערה פתיה,
לו ההיית יודעת ילדה,
כי האדם ממנו אני מדוכדך,
מוכר לך כל-כך.
–
Wellcome To The Family
25/9/1998 23:23
הבן החורג של משפ' חורגין
–
חרא עולם !
–
אין
25/9/1998 22:49
כותבת סתם
–
פוליקר ברקע
מעשנת בכוח, הראש כואב, רוצה לברוח
הבעל הלך, הוא יחזור, הוא רוצה,
אני רוצה לברוח, אין,
אולי יהיה אבל לא איתו
אולי תהיה, איתה
אבל קודם אני, לסדר ת'ראש
ללמוד לחיות לבד
לדעת את עצמי, לטרוף מתוך שובע
אין, בינתיים.
–
תחליפי דיסק. שימי את ALL
YOU NEED IS LOVE
25/9/1998 23:1
מדוכדכי יום שישי – התאחדו !
–
שקניתי לך ליומולדת.
ותחליפי פורום…
–
עצוב לי- שיר מת נמרוד צפנת
26/9/1998 1:30
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
עצוב
–
עצוב לי היום
עצוב לי שלשום
עצוב לי כל כך
עצוב לי ולך
עצוב לכולם
עצוב בבת-ים
עצוב ברחוב
עצוב פה, לרוב
עצוב לי בסתיו
עצוב לי עכשיו
עצוב לי אז סתם
אני יושב בעולם
יושב וחושב
ועצוב לי
מאת נמרוד צפנת
–
השיר הוא מאת נמרוד צפנת
26/9/1998 1:42
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
השיר הוא מאת נמרוד צפנת ולא 'מת נמרוד
צפנת', כפי שנכתב
–
איפה היית לפני שעתיים, כשהיינו צריכים
אותך?
26/9/1998 3:0
מדוכדכי יום שבת, אשמורת ראשונה
–
והיינו מדוכדכי יום שישי
–
זו גם התחלה, לא?
26/9/1998 5:4
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
מדוכדים!
אנא, אל תרימו ידים! אל תכנעו ללחצים!
תשארו מדוכדכים!
כולנו, בלי יוצא מהכלל, נחזיק לעצמנו
ידיים!
חזק ואמץ! נתראה!
–
כשאתה מלטף
26/9/1998 2:11
יסמין
–
אני אוהבת נורא כשאתה
מחרמן אותי בלי שליטה
אותי מלטף
ואז מזדקף
כי אני שם חלקה כמו ילדה.
–
עדיין לא נס לייחי
26/9/1998 2:50
המעורער-מהר-אדר (ליד ירושלים) מביט נכחו
soul_musician@hotmail.com
–
עשרים שנה החורף מנסה
לשבור אותי, ולא מצליח
אני חזק וקר מכל ברקיו
יותר צלוב מהמשיח
ואת אומרת שליבך אטום
זה לא נכון, את לא יודעת
כמה יכול אדם להיות קשה
לא להרגיש ביד נוגעת
עיני- היאך תיפקח מתנומה
אם לא נעצמה
היאך תדמע
אם היא עדשת מצלמה
–
המטורלל מכפר מלל מזדעק
26/9/1998 12:43
ממקום ריבצו.
–
החורף הוא תינוק רך לעומת הקיץ
הרושף בנו את חומו
ואותו הרי כמעט ועברנו,
אנו הרי חובבי חורף מושבעים,
אז פתח את ליבך לתקווה ולאהבה,
תן לעצמך לקבל
החזיקו מעמד, כמו הטוב
כך גם הרע נגמר, עובר, עד הפעם הבאה.
זהו מעגל, סחרחרה, שכל שצריך לעשות זה
להחזיק במעקה בסיבובים הקשים.
–
יסמין – מאת נמרוד צפנת
26/9/1998 5:18
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
יסמין – מאת נמרוד צפנת
(מוקדש לאהבה מושלמת, שבלעדיה ספק אם הייתי
בחיים)
יום אחד, לפני די הרבה זמן
הלכתי בגן
לפתע, פתאום, ממש משום מקום
הופעת
כשניגשתי, נעלמת
כשביקשתי, לא ידעת
והשארת אותי לבדי
ולפתע פתאום
מן הבזק של חלום
זה מובן, כי הרי את איתי
כמעט נפלתי מאושר
וזו לא הייתה אהבת בוסר
והיינו ביחד, אהובתי
חודשים חלפו עברו
נשיקות נמסרו
ולפתע הרגשתי קצת מוזר
רק מצמצתי לרגע
וחלף לו כבר הרגע
וזה כבר לא היה אותו דבר
שנתיים עברו
החיים עברו, חלפו
שוב נקלעתי לממש אותו הגן
ולפתע אותי ראית
ודבר לא עשית
אז הלכתי לנורית
חלף הרגע
–
באמת עצוב
26/9/1998 14:1
מדוכדכי יום שבת, אשמורת שלישית
–
(הודעה ללא תוכן(
–
25/09/98
26/9/1998 13:12
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
25/09/98
אתמול, כשבאת לכאן
דיברנו עליך, עלי, עלינו
חיבקת אותי חזק, כמעט נואש
וניסית למצוא תשובות, בעיניי
לשאלות שלא שאלת.
אתמול, כשבאת לכאן
רציתי לאהוב אותך עוד פעם
עוד פעם אחת לפני שאת הולכת
לפני הכאב שארגיש מחר
וחיבקתי אותך חזק, כמעט נואש.
אתמול, כשבאת לכאן
רציתי לצלול לתוך הדבש שבעינייך
ראיתי את כאב שהן נושאות, שאת נושאת
ולא הבנתי איך אפשר כך לפגוע
אם רואים אל תוך עיני הדבש שלך.
–
אהבתי…
26/9/1998 14:5
–
(הודעה ללא תוכן(
–
כתבת בעצמך???
26/9/1998 14:8
ילדה מהמרכז
–
(הודעה ללא תוכן(
–
בעצמי? מה פתאום. העתקתי את זה
26/9/1998 14:42
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
מהתמנון. או שזה היה משה והרפורמים? לא,
לא זה היה לורד ביירון, או אליזבט בראונינג, או אולי ט.ס. אליוט. אני כבר ממש לא
זוכרת. רגע רגע, בעצם זה היה שיר עם צ'צ'ני והזבוב עזר לי לתרגם אותו (או שלא(.
–
בכל מקרה זה נחמד מאוד…
26/9/1998 14:47
ילדה מהמרכז
–
(הודעה ללא תוכן(
–
!?
26/9/1998 14:42
?!
–
חוץ מעיני הדבש הכל מתאים,
את?!
סקס עם העיניים, מבטים מדברים, חיבוקים
נושכים ומלקקים, נושכים ומלקקים,
שאלות מתגלות, מתמהמהות וחולפות, נשאלות
התשובות, והכאב שרובץ, שתופס את מקומו הקבוע עם כל פרידה, כל פעם קצת מוקדם יותר.
–
הכל מתאים למה?!
26/9/1998 14:47
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
ולמה שלא יתפוס את מקומו בכל פעם קצת
מאוחר יותר, עד שבכלל לא יטרח להגיע?
–
העתקת את זה?!!!!
26/9/1998 14:55
!?
–
אני לא מדברת עם מעתיקנים.
–
אה, אז העתקת את זה
26/9/1998 15:34
!?
–
מהצאצא של "מסע בין כוכבים":
פרק של "חלל עמוק 9". אני מאד אוהבת חללים עמוקים.
–
נו, טוב, אז אני חייבת להודות באמת
26/9/1998 14:59
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
קיבלתי את זה דרך תיקשור על חושי, מישות
החיה בעולם מקביל.
–
נו טוב…
26/9/1998 15:26
!?
–
בדר"כ אני אדם מצפוני העומד על
עקרונותיו הרבים אבל הפעם אני מוכנה לחרוג ממנהגי ולדרוך על עקרונותי.
אז את באמת לא רוצה את הכאב, אפשר
בלעדיו?!
–
מה את חושבת? (ואל תשכחי לנגב רגליים)
26/9/1998 15:34
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
עשיתי ספונג'ה בכל הבית…
26/9/1998 17:47
!?
–
כל פעם שטפתי את העקבות שלי,
עד שלא נשארו לי יותר.
שאבתי מהפינות את שברי החלומות,
מתחת למיטה מצאתי את אלבומי המשפחה,
ניגבתי את האכזבות וטיטאתי את הזכרונות
ואת המים שפכתי בגינה.
רק את הכאב אספתי, חלק שמתי במקפיא, לשעת
מחסור וחלק במקרר, לשימוש יומיומי.
–
נסי להשתמש בשואב אבק…
26/9/1998 20:28
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
הכאב זה הלכלוך הזה שנשאר אחרי שאוספים את
המים עם המגב?
למה לא זרקת אותו לפח? את תמיד יכולה
לאסוף עוד לשעת הצורך.
יפה מצידך שלא שפכת אותו עם המים לגינה,
חבל על הצמחים.
–
מהמגירה לדיסק 