במיוחד עבורך (-:
25/1/1999 3:36
–
|love|
|bulb|
זה רעיון……..
–
קופידון – איפה אתה בכל העסק?
25/1/1999 3:44
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אני? אני הלכתי לישון…
25/1/1999 3:58
קופידון
–
(הודעה ללא תוכן)
–
קופידון הולך לישון
25/1/1999 5:6
–
מחשבה עברה בי:
למה קופידון…….. דווקא הוא תמיד לבד?
האם בדידותו, היא הסיבה שהוא תמיד מופיע כילד?
עצה לי אליו – אם הייתי אתה, הייתי יורה כמה חצים לתועלתי
האישית………
לילה טוב קופי. עבודה רבה מצפה לך מחר.
–
לבד?! ומה עם הסיפור היודע על אמור ופסיכה?!
25/1/1999 23:51
אורי ב.
uriba@netvision.net.il
–
(הודעה ללא תוכן)
–
הממממ… אכן זכור לי משהו
26/1/1999 0:29
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
אבל קודם כל ביחס ל"אמור" (אהבה) – זהו כינוי
נוסף לקופידון (ועוד כינוי הוא "ארוס" – אהבה ארוטית).
והסיפור על פסיכה
– משהו כמו נסיכה יפיפיה שיופיה הרגיז את ונוס. ונוס ביקשה מקופידון שידאג
לכך שפסיכה תתאהב במישהו גועלי. אבל ברגע שקופידון ראה את פסיכה, הוא התאהב בה…
שאר הסיפור די ארוך ומפותל ואני לא ממש זוכרת את פרטיו
ברגע זה. מה שכן זכור לי זאת תערובת של "היפה והחיה" עם סינדרלה (היו שם
אחיות קנאיות) וכו'… לא זוכרת בדיוק.
איך שוכחים כ"כ מהר…
או שזה רק נדמה לי (-:
–
אם לא הייתי חי, הייתי מתהפך בקברי. הנה, תרענני:
26/1/1999 1:43
אורי ב.
uriba@netvision.net.il
–
סיפור נפלא ומורכב מאוד.
ההתחלה שפרטת נכונה. אבל ההמשך הוא מורכב ומופלא הרבה
יותר…
הנה אחד העיבודים הקנוניים. כולל יצירות אמנות פלסטית
בהשראת הסיפור וציטוטים ממבחר משוררי עמי ארץ…
תתפנקקו –
http://www.showgate.com/medea/bulfinch/bull11.html
–
תודה. סיפור נפלא
26/1/1999 4:13
פרסילה
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אני סוכנת
25/1/1999 18:53
Freeda
jarvis@netvision.net.il
–
אני סוכנת מאת פרידה צפנת
אני סוכנת
ביטוח של אלוהים
כל הכסף
עם הארנק
זה יעלה לכם
לחיות בגן עדן
עלי אדמות
–
כמו חיה הנמלטת על נפשה,
25/1/1999 23:49
LoneStar
shin13@netvision.net.il
–
אני בורח ממך.
אבל כמו מתוך חוש אחריות מפותח,
עוצר. נעצר.
המום מההפסד. ומבין במאית שניה
שאסור לעצור! צריך להמשיך לשרוד!
ממשיך לברוח
ואת. לא מרפה.
אבל אני אנצח
ואת יודעת את זה!
וכמו מנסה להוכיח לי מי יותר חזק הפעם,
אפילו מתקרבת ומעזה לנשוך.
"תזהרי, אני מסוכן!"
נוהם כלפייך. חושף את שיניי.
את נרתעת ומביטה עליי. מתרחק באיטיות
כמו מתוך כבוד. לא מתקרבת.
נע בהילוך איטי, כבד במיוחד,
אך עם עור סמור ואינסטינקטים של חתול עם גאווה מיותרת.
לא מביט לאחור ויודע. .
–
אש…
26/1/1999 0:42
מכורה לאהבה לשעבר…
junkie_@excite.com
–
ושוב קטע של קריאת מחשבות. ושוב אותו מבט בעיניים שלך
שאומר שאת קיימת ושלא סתם המצאתי אותך כמו יצירי דמיון אחרים שהיו לי בצעירותי
ומיאנו להיעלם. ושוב אנחנו יחד במיטה, ואני יודעת שזה זמני. הכול זמני בכל מקרה.
אני מסתכלת עלייך וחושבת על הפעם הראשונה שהייתי עם אישה וזה היה כמו לגעת באש.
לרצות ולא לרצות לגעת. אדומה וחמה היא היתה מולי אז, משלבת רגליים זו בזו ומשרבבת
שפתיים אדומות (ובוודאי גם חמות, חשבתי לעצמי). היססתי לגעת בעודי נזכרת איך
נכוויתי ביד כשניסיתי לצלות תפוחי אדמה במדורה בכיתה ג', ואיך שבועות לאחר מכן אש
היוותה בשבילי טראומה לא קטנה. אולי זה הזמן להתגבר. התקרבתי לעברה, יד מושטת לעבר שפתיה, לבדוק את חומן.
נגעתי בקצות האצבעות בשפתיים שלה, והן בערו אבל לא היה לי אכפת עוד. אולי בשבילה
שווה להיכוות, אפילו בכל הגוף. קירבתי את שפתיי אל שפתיה ונבלעתי כולי בתוך האש הזאת. התלקחות. ועוד אחת.
גיצים החלו לצאת ממנה פתאום, ונבהלתי, אבל המבט בעיניה אמר
לי הכול. ידעתי שהצלחתי. התגברתי על הפחד
מאש.
ועכשיו את, שוכבת מולי עם העיניים האלה שמתיזות גיצים
קטנטנים לכל עבר, ואני עדיין מהססת. עדיין פוחדת מלהבות אבל יודעת שגם הפעם לא
איכווה. לבסוף אני מתרחקת ומצטנפת על המיטה לצידך, נוגעת לא נוגעת.
אהובתי, מצטערת על הפחד שלי מהתלקחויות, מצטערת כל כך. אני
יודעת שאת מחכה שאחזור לעצמי ואני מודה לך על כך עם כל נשימה שאני נושמת. חכי קצת,
ויגיע יום בו ראשי יהיה בחיקך, את תשפילי את עינייך לעומתי, ואני אגיד לך:
"מאש אני כבר לא פוחדת".
–
אהבתי! מרגש!
26/1/1999 0:51
גיץ של קרח בתוך המדורה
–
(הודעה ללא תוכן)
–
נודע לי שכוכבים מכסף אוהבים צבעונים
26/1/1999 1:0
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
אז הנה כמה (-:
–
להודעה זאת מצורף הקובץ: Tulips1.jpg
לא יצירת מופת
26/1/1999 3:9
אבל זה מה שיצא
–
ללא פנים
ללא קול
כאב, עצב,
קהות
כאב, עצב
קהות
ועייפות
לב
מותקף ברגשות
מכווץ הוא שואף להתרחב
לעטוף אותך ולעזור
אם רק תתני
אם רק יידע איך
ובנתיים, רוצה אני שתדעי:
תמיד אהיה כאן בשבילך.
–
עבורך אוהבת אידיאנים……..
26/1/1999 3:14
אבל זה מה שיצא
–
(הודעה ללא תוכן)
–
צהוב מרצד בתוך גשם שקוף…
26/1/1999 13:38
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
הפנים כפני נווד, כפני אינדיאני… ואני כל כך רוצה
נוצות… ומה יהיה אז שמי?
שפתיים שידעו אש… לשון שמחליקה ברכות על פניהם, מנסה
לצנן קור
עיניים שרואות דרך שקיפות האויר, תהומות של אהבה שאין לה
זכרון מוחשי
קול חרישי ועוטף, הוא לוחש את שמי באין אחר ומחליק על החול
וידיים שנוגעות באויר, מנסות לשרטט זכרון שאינו עוד.
לב שחסרים בו חלקים (יותר ממה שחשבתי?) אינו מותקף והכאב
מוצא את משכנו במקומות אחרים, רחוקים…
אבל כן – חיוכים קטנים מרחיבים. הם נדבקים כבועות סבון אל
החורים. ולרגעים בודדים ציפוי דקיק ושקוף מכסה ומאפשר נשימה.
לפעמים אני עפה עד אלייך, רואה את היופי…
דלת של מחסן פלאי נפתחת אל תוך עולמות קסומים, ללא סוף,
ללא גבולות…
אני מחייכת
והמילים???
מילים שנאמרו ונצרבו אל תוכי, על לבי, על גבי עורי
מילים שנתלשו באותו רגע שהיה ללא מילים
והן עדיין מרחפות מעליי כמו צללים, פסים ארוכים בשחור
ואת שלא ידעתי כיצד לשכוח אני לא יודעת כיצד לזכור
אני בוכה את הגעגוע…
והדמעות מדממות מהבועה ונספגות אל תוך המדבר.
את מדהימה!
כבר אמרתי את זה, לא?
תודה (-:
–
the moon cannot be stolen
26/1/1999 3:51
אבל זה מה שיצא
–
A zen master lived the
simplest kind of life in a little hut at the foot of a mountain.
One evening, while he was
away, a thief sneaked into the hut only to find there was nothing in it to
steal. The zen master returned and found him. "You have come a long way to
visit me," he told the prowler "and you should not return empty
handed. Please take my clothes as a gift"
The thief was bewilderd, but
he took the clothes and ran away.
The master sat naked,
watching the moon. "Poor fellow," he mused "I wish I could give
him this beutiful moon".
–
למופת, יצא למופת…
26/1/1999 21:6
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
Listen, she is beautiful!!!
To look at her is to fall in
love, she is soooo perfect 🙂
You are lucky to have her,
and she's lucky to have you…
And just for her (OK OK for
you too):
"Ritual Cat
When the spiritual teacher and his disciples
began their evening meditation, the cat who lived in the monastery made such
noise that it distracted them. So the teacher ordered that the cat be tied up
during the evening practice.
Years later, when the
teacher died, the cat continued to be tied up during the meditation session. And when the cat eventually died,
another cat was brought to the monastery and
tied up.
Centuries later, learned
descendants of the spiritual teacher wrote scholarly treatises about the
religious significance of tying up a cat for meditation practice."
Well, I don't like tied up
cats, or anything else for that matter…
–
מהמגירה לדיסק 