27-2-99 עד 28-2-99

לוגיקה של פגישה

27/2/1999 1:5

מולי

 –

נניח אתה בן 26 אולי קצת יותר וגר עדיין לבד,טוב לא ממש
לבד עם כלבה אבל היא לא נחשבת,מצד שני זה עדיף מלגור עם ההורים שלך,לא שהיה לך רע
בבית חס וחלילה שלא יגידו שיש לך תסביכים או משהו כזה נורא.בכל אופן אתה מת להכיר
בחורה כי אתה בן 26 וגר עם כלבה שזה כמו לגור לבד.

נניח שאתה מכיר מישהי דרך חבר שיש לו חברה שיש לה חברה
שלומדת איתה והיא יודעת שיש מישהי אידאלית בשבילך אז זה קצת מעורר רחמים להכיר ככה
מישהי אבל אם אף אחד לא ידע אז אולי היא מדהימה.

נניח קיבלת את המספר והחלטת להתקשר אליה ודיברתם שעה והיא
היתה מדהימה השיחה קלחה והיא צחקה אפילו מבדיחת ה"פיתה" שלך והקול שלה
היה כמו מנגינה.

אז שוחחת איתה שעה והחלטתם להפגש..

מה תלבש לפגישה הזו ? היא נשמעה מבריקה אבל נוצצת וקלה אבל
לא פשוטה החלטת ג'ינס כחול וחולצה שחורה,הופעה מכובדת אבל לא מדהימה,ועכשיו כשאתה
לבוש ומדיף אפטרשייב אתה הולך אליה היות וקבעת במסעדה,מסעדה יקרה כי עם קול כמו
שלה היא חייבת להיות הבחורה הכי מדהימה.

נניח נפגשתם ובאמת היא מדהימה עם העיניים הכחולות שלה
והשפתיים הכי מושלמות בעולם רק מה יש לה צליעה קלה לא משהו איום סתם צליעה
קלה,תוותר עליה  הבחורה הכי יפה שראית אבל
צולעת ?

והחלטת להשאר נאמר,הבחורה הכי יפה שראית ואתה איתה במיטה
אוראלי אנאלי בנאלי והיא לא שובעת ממך רק מה אחרי כל אורגזמה היא מחרחרת כמו
חזרזירה,אתה יכול להתרגל לזה הרי הסתדרת עם הצליעה אז מה רע לך שהבחורה מעט מרעישה
כמו  בהמה אחרי כל פעם שאתה שוכב איתה ?

ואחרי כמה ימים שאתה איתה 
החלטת להתחתן מה יש מה רע ?

החברים שלך אומרים שזה צעד רציני ומה בכלל אתה יודע עליה
חוץ מזה שהיא מחרחרת אחרי סקס ושיש לה צליעה קלה או זה שיש לה נחירות נשיות  ?

אבל אתה לא מקשיב להם כי הבחורה הכי מדהימה שפגשת ועוד
בבליינד דייט,אז החלטת לפגוש את ההורים שלה ונניח אבא שלה פותח לך את הדלת לבוש
כמו סופרמן זה יפריע לך ? למה שיפריע היא מתחתנת איתך לא הוא.

ויום לפני החתונה גילית שהיא קלפטומנית זה ישבור אותך ? לא
שהיא גונבת באמת אתה יודע רק דברים קטנים ותעצור את האולם והרב <בשביל
ההורים זה הטקס הזה כי אתה לא ממש צריך חוזה כדי להגיד שאתה אוהב אותה> בגלל
חבילת מסטיק שהיא לא שילמה עבורה ?

ובכלל קלפטומנייה זו מחלה אז אם החלטת להתעלם מהצליעה לא
תתעלם מסחיבה קטנה פה ושם ?

נניח יגידו לך שבערב שבו אתה אמור לפגוש אותה אחותך תתאבד
ואם תהיה לידה היא לא תעשה את זה לעצמה ,תצא לפגישה בכל זאת כי סך הכל זה האושר
שלך מול החיים של אחותך,ולך תדע מי זו הבחורה שאתה יוצא איתה אולי היא סוטה ואת
אחותך אתה מכיר מאז שאתה זוכר אותך.

אתה יודע מה אולי עדיף תוריד את הכלבה למטה אולי תכיר
מישהי אחרת ותשכח ממנה מהבחורה המושלמת עם הצליעה והחיחורים שגונבת עם אבא הסופרמן
שלה הכי טוב בכלל שתלך לאחותך אולי היא זקוקה לך

ובכלל מי הולך לפגישות עיוורות ?

מה אתה צולע ?

+

–

 

תתחתנו, תתחתנו

27/2/1999 1:34

טורוס וקונוס (שותפות א-רציונלית 1999 בע"מ)

contour@newmail.co.il

–

הפרש גילאים מצויין מבחינת ההפרשות !

–

 

אוחחחחח מולי – עוד שא קראתי וכבר אני יודעת שזה ענק

27/2/1999 19:5

תותי

 –

🙂  B-)

–

 

 

פורים שמח, מבדח ומפדח! 😉

27/2/1999 2:27

אתר המכור לאינטרנט

ia@fan.com

–

היי היי, מה נשמע? נקווה שהכל אחלה! אז אפשר להתחיל:
מהדורת המכור לאינטרנט לפורים כעת באתרנו הקט * כתבת רשת – חיפוש אחר התחפושת
המקורית ביותר במחסן התחפושות של משטרת ישראל. על אנשים רציניים שאצלם כל יום
פורים * שלט רחוק – המכור לאינטרנט מסיר את המסיכה מעליו וחושף את הקלפים. מי אני
ומה שמי? מה שאתם כל כך רציתם לדעת * ומה עוד? בית ספר למכורים, סקול סאקס חוזרים
ומעתיקים, מספרים נומרולוגים ואוניברסיטה פתוחה מהבית.

 

 

להת' בעידכון הבא! פורים שמח ומבדח!

http://welcome.to/danny-web

http://my.ort.org.il/computers/danny

–

 

 

27/2/1999 3:12

lonestar

 shin13@netvision.net.il

–

נפגשתי איתך בדרך למעלה.

התראינו לזמן קצר. קצר מדי.

היית בדרך לקומה התחתונה

ולא הפסקת לחייך.

 

"אין שם כלום" אמרתי מחויך, בהבנה.

"אבל אתה יודע איך זה. חייבת לבדוק את השטח
לבד", ענית לי.

"חייבת להבין ממה אתה בורח, חייבת להבין לבד",
המשכת.

"אני מחכה לך פה, יש לי את המוסיקה שלי, את הסיגריות
שלי, את הקפה שלי. אני אכתוב קצת, אני אהיה בים בינתיים ובסוף תחזרי. כמו
תמיד."

"אבל אם תעצור את המעלית, יהיה צפצוף מעצבן, יבואו
אנשים שיפריעו לשקט שלך, מה תעשה אז?"

"אני אגיד להם שזה לא אני ושזה שעשה את זה הלך; חוץ
מזה, אני אעשה את עצמי כאילו משהו נראה לי הכי מענין  באופק – עד שהם ילכו. נו את יודעת איך
זה."

"המממ. כן. יודעת. טוב, נו. תגיד, ולא מענין אותך מי
אני?"

 

"לא. את תגידי לי כשתוכלי לדבר, לא דקה קודם.",
עניתי; (או שלא אדע לעולם) חשבתי לעצמי וחייכתי אליה.

 

אני יודע שלא נפגש יותר, אבל את איתי תמיד מאז.

 

ואולי. רק אולי. אני טועה הפעם. ולא ראיתי אותך מעולם.

–

 

 

איזה יופי

27/2/1999 17:45

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

אין לי מושג אם ההודעות שלי עוברות אלייך.

אין לי מושג איפה את.

אין לי מושג מה שלומה (וגם לא מה שלומך).

הצליל קצר ומהיר.

 

אבל מצד שני – שום דבר לא דוקר אותי, אז כיף לי.

או שלא?

ומה עם הצד השלישי, הרביעי, החמישי… ובטח יש עוד. כמה?

 

בכל מקרה הכל בסדר, ממש נהדר!

(מנטרת השנה הזאת).

–

הכל בסדר, הכל בסדר, הכל בסדר…

היום למדתי משהו חדש. ובחרתי להיות

"עושת אשליות". מה את חושבת, זה מתאים לי?

–

 

או שלא?

27/2/1999 17:51

כוכב מכסף

 –

אני אוהבת כשאת כותבת את המשפט הנ"ל 🙂

 

אפשר להתקשר?

–

אני מנסה, אולי תפני את הקו לרגע?

27/2/1999 17:58

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

את בבית?

–

 

אני בעבודה 🙂

27/2/1999 18:9

כוכב מכסף

–

אבל שותפי עובד על המחשב כנראה…… לכן הקו תפוס…..
(אין ממתינות….)

 

מסובך להסביר כאן….

 

תתקשרי לעבודה.

–

 

 

ש  שמ  שמש 
שלי

27/2/1999 18:39

ירח

–

את המאירה את יומי

את את יפתי

אותך אחלום בלילי

ארצה אותך עימי

אייך ילדתי?

–

 

ירח

28/2/1999 2:42

שמש

 –

מחר אני יוצאת ממאורתי

ואשוטט בדרכים

אז אנסה ליצור איתך קשר

גם אני מתגעגעת

🙂

–

 

 

27/2/1999 19:16

מחמשר החמשירים

 –

במוצאי השבת כך ישבתי

את הזין שלי קצת שפשפתי

ולפתע הופיע

שד אדום ומזויע

שלוש  משאלות
אז  ביקשתי

–

 

לנטלי, לנטלי , החמשיר 
הזה , שלמעלה, הוא  לנטלי

27/2/1999 19:18

מחמשר החמשירים

 –

שישבה  בדיוק  על ידי…

–

 

 

 

 

דברים שאת אומרת בלי כוונה

27/2/1999 19:17

מולי

 –

את אומרת שאני הפרענק הראשון שלך,וזה די מלהיב היות ואף
פעם לא היה לך אחד כזה מהעדה שלנו.ומייד אחרי שאת אומרת את זה את מבהירה שאת לא חס
וחלילה גזענית או משהו כזה איום ונורא,סך הכל את יש לך תואר שני במדעי  החברה,והצבעת פרס ומרץ בפעם שעברה,אבל אף פעם
לא היה לך פרענק ועוד אחד כזה מקועקע.

את אומרת שאני מתעלם ממך כי את לא מספיק שופעת או כי יש לך
נמשים או כי אין לך זמן או כי יש לך דיעה שונה,ואת אומרת את זה בטון מתפנק כזה
כאילו ביקשת שאכין לך לשתות באמצע הלילה אז מה ?

את אומרת שהבושם שלי לא מוצא חן בעינייך וגם לא הריח של
הסיגארים שאני אוהב כל כך ואומרת גם שזה סמל פאלי שאני צריך לבדוק באיזה הקשר הוא
בא ואני לא מבין איך את לא רואה שיש דברים שהם בדיוק מה שהם.

את אומרת "כוס" ו"זיין" כמו שאני אומר
למי שהתעטש לידי לבריאות וזה יוצא לך טבעי כל כך שקשה להיות מזועזע,את אומרת שאני
אוהב אותך רק כי את מוצצת ומוכנה לקבל את זה שאני שונא להתגלח,ושאנחנו בקושי
מכירים בכלל

את אומרת המון דברים שנשארים לי בראש בלי כוונה

וחבל

כמו אז שאמרת שאת אוהבת אותי ואז שכחת

כמו אז שאמרת שאת אוהבת אותי ואז הפסקת

–

 

עוקבת אחריך –

27/2/1999 21:17

חבצלת

 –

היי מולי זו שוב אני

כן אליך מכוונים הדברים

כן אתה כותב ניפלא

כן, אני מחפשת אותך!!!

–

 

27/2/1999 22:54

מולי

 –

איזה כיף לי

תודה

–

 

כמה  שחיפשתי אותך

27/2/1999 22:4

לילך השרון

–

שיווו, כמה שאני עוקבת אחריך!

מחכה לך בסיבוב, התבוא?

 

נ.ב. אני הרבה יותר שווה מחבצלת החורש.

–

 

 

הגברים שהיו לך

27/2/1999 19:22

מולי

–

פתאום עולים לי בראש כל המאהבים שלך

שהיה להם הכל חוץ מדיעה

הכל למעט כבוד עצמי

ומי שאין לו כבוד לעצמו יכול להשתין על מאטיס או ראמבראנט
בלי בעייה

או סתם לרצות לגמור בתוכך..

–

 

 

סתם – הוגי דיעות

27/2/1999 19:53

מולי

 –

כשאני עוצם את העיניים אני רואה עיגולים סגולים.

חשבתי שזה דפוק לראות עיגולים סגולים בחושך של העיניים.

אז היום אחרי שעות רבות של מחקר הבנתי –

בתת מודע הקולקטיבי יוצא שאני גוף אנרגטי בחלל קיברנטי
משכבה סוציואקונומית נמוכה ביחס לנורמטיבי.

אז הדלקתי עוד באנג.

 

דוד ביטון – הוגה דיעות.

–

 

אופס….היה שווה לחזור

27/2/1999 21:34

דיוניסוס

 –

לכאן, ובים של איוולת ורעות רוח בפורומים האחרים,…לקרוא
את "התבוננויותיך" ! 🙂

–

 

27/2/1999 21:52

_חלי

 –

אהבתי. אהבתי. אהבתי.

ומה שפחות – דומה שקטונתי…

 

 

יומניהם הגנוזים

27/2/1999 22:58

מולי

 –

לא מבין מה הם רוצים ממני,אני יש לי פרצוף של עבריין אני ?

מה אם הייתי גודל ברמת אביב ג' והיה לחברה שפתחתי שם אחר
או שלא היה לי שרשרת ואמא שלי לא היתה באה מפרדס כץ זה היה מכובד יותר ?

תאמינו לי הם רודפים אותי על סתם למה אני רק מטוב לב בא
לאנשים ושם איתם יד במצוקות שלהם,

אם היה לי שם כמו למשל אפשלטיין או בלומנשטיין היו עומדים
אצלי בתור ומנשקים לי את היד על מה שאני עושה,תאמינו לי יש אפלייה וצודק ברק
שהתנצל

<רוני
הררי הימים הראשונים>

–

 

שמע, מולון, לא ניראה לי שאתה מבין את ההשתמעויות

28/2/1999 1:19

רוני הררי בחוזה מיוחד עם IOL

 –

של הפרסומת של המחברת שלי.

 

אתה רוצה לחשוב על זה עוד פעם?

 

טוב, תעשה הסתכלות על כל מה שאמרתי לך

ותחזור אלי.נכון?

–

 

 

עוד מיומניהם הגנוזים

27/2/1999 23:3

מולי

–

אם יש משהו שאני מתגעגעת אליו זה לדפוק מסמר,אפילו ששתי
הידיים שלי שמאלניות,אני לא דואגת,הצלילה הזה של הטיח נסדק,הפטיש שמתאמץ לדחוק את
המסמר,הדופק שלי שעולה עם כל מאמץ בהנפת הפטיש,אני יכולה להרגיש את הלחץ מפעפע
בי..

אלוהים כמה אני רוצה קיר…

<דנה-
אוהל מחוסרי דיור>

–

 

 

 

 

 

Mooly baby

28/2/1999 16:1

drusilla

 –

i'm waiting i'm waiting for
you (too too too…)

amazeing dru

–

 

 

יומן אחרון לעת עתה

27/2/1999 23:11

מולי

–

"האמת שתמיד רציתי לכתוב שירים,הייתי יושב כבר בגן
וממציא חרוזים,תמיד רציתי להיות כזה,הייתי גם מטפל בחתולים ומשחק עם כולם,אבל
הבחורות לא שמו עלי בכלל,הן כל מה שהיה חשוב להן זה גברים שרירים,וחיילים,גם כן
שרמוטות שתדעו לכם,אז עם הזמן הפסקתי עם ריקודי הבלט שלי כי לא נעים שצחקו עלי
בתיכון,וניסיתי עם בנות מהכיתה,קראו לי "פני תחת",זיין אחד"
"היי מה זה הלכלוך הזה מתחת לאף שלך ?" אז אני כבר החלטתי ללמד אותם לקח
נהייתי חייל  – מיומנו של אדולף

–

 

כתבי מולי המהוללים

28/2/1999 0:17

חבצלת

 –

מולי

אני הרוסה ממך

כל דבר שאתה מביא נפלא

מתי יוצא הספר??

יש לך פה מעריצה!

–

 

1/3/1999 0:10

מולי

–

להשיג בקיוסקים המובחרים

או בחנויות לחוברות מין

מולי – שותה בתה ובולס שקמים

 

איזה כיף לי חבצלת

–

 

אוי חבצלת, אוי

1/3/1999 0:18

אבא של חבצלת

–

כמה שרציתי בן או ג'יפ!

כמה שאת דומה לאמא שלך!

–

 

מה באמת?? למרילין??

1/3/1999 1:2

חבצלת

 –

תודה על המחמאה

אתה באמת חושב שאני דומה לאלוהית לאגדית

לחטובה המהממת

הבלונדינית

שהיא אמא שלי??

תודדדדדה מותק

 

תחזור על זה שוב בשבילי???

(פלבול עיניים מתוק ונשיקה באויר)

–

חיפשתי בקיוסקים ובחנויות המין

1/3/1999 1:4

חבצלת

 –

חיפשתי את מולי שותה התה

אמרו שאזל

מתי יוצאת המהדורה הבאה???

–

 

וואו, תמיד, אבל תמיד

1/3/1999 1:25

חרק 2000

 –

הכותבים הטובים נדבקים דווקא לפראחות.

–

 

 

וואו, לסדרן הדשא יש יומולדת היום. פורים שמח.

28/2/1999 1:30

חרק 2000

–

(הודעה ללא תוכן)

–

 

 

שלג בטלויזיה

28/2/1999 1:33

40 דף

 –

זה התחיל בזה שהרגתי יתוש. בעצם זו היתה יתושה, ולא שאני
רוצה להגיד כאן משהו סמלי על נשים וגברים. זאת עובדה: הנקבה של היתוש היא זאת
שעוקצת, ובלילה התעוררתי מכוסה בעקיצות. אני קם מטושטש לחפש את הספריי ואני רואה
אותה על הקיר, ממש ליד המשקוף. ואני קצת נגעל להרוג אותה ישר עם היד אז אני לוקח
נייר מהשולחן ופשוט מורח אותה על הקיר במכה אחת. עכשיו יש כתם קטן של דם על הקיר
שסיידתי חדש רק לפני שבוע וגם על הנייר. וזה דם שהוא שלי בעצם, אם חושבים על הדרך
שהוא עבר מהעקיצות ועד ולנייר הזה. ופתאום אני רואה שזה הדף שהיא  השאירה לי אתמול על השולחן, עם ציור של פרצוף
מחייך ו"אתה נחמד" באותיות דפוס עם ניקוד כאילו של ילדה קטנה. היא כתבה
את זה ממש לפני שהיא הלכה וחייכה את החיוך המקסים שלה, ונזכרתי שאתמול זה קצת עשה
לי נחמד בלב והרגשה של שוקו בבטן, ופתאום יש לי האנג אובר מהשוקו וזה מרגיש כואב
ומאוס. אני חושב על זה שהדם הזה שלי שספוג בנחמד-עם-ניקוד שלה, זה הדבר הכי קרוב
שיהיה לי אי פעם להזדיין איתה, ואני הרי אף פעם לא אהיה יותר מזה. והמחשבה על
האידיוט הזה שיזרוק אותה תוך שבוע, 
ובינתיים הוא תוקע אותה על  המיטה
שלה עם המצעים הסגולים האלה מפלאנל עושה לי להקיא. אני מדמיין איך הוא עושה לה את
זה, איך הוא מוהל אותה עם ריח של בירה וזרע. אני מעביר את זה לעצמי בראש כמו סרט
כחול בהילוך איטי, והתמונות האלה בראש שלי מרגישות כמו שרשרת של תאונות דרכים,
ופתאום ההגיון הזה שהיא ניסתה לכפתר לי, שהעובדה שהוא לא אוהב אותה כל כך עושה את
זה יותר פשוט להזדיין איתו, נראה לי מקולקל יותר מהשפיות שמסתבכת לי.

אני שוטף את הפנים בכיור ומסתכל במראה, ואני עדיין נראה
בחור נחמד. אני יושב על הכורסא ומסתכל על השלג בטלויזיה. הרי אני כבר לא ארדם
הלילה. אולי מחר אני לא אתקל בה במסדרון, וזה יעשה לי קצת יותר קל להמשיך לנסוע
ככה, עם ברקסים בירידה. זה יעלם כשאני אצליח להפסיק עם זה.

–

 

זה באמת שלג?

28/2/1999 8:34

כינוי (אבל אני תמיד חשבתי)

nichna@hotmail.com

–

שמדובר בהפגנה של סינים.

–

 

קראתי.

2/3/1999 20:54

 ~~~

 –

קראתי ואהבתי.

תן לי עוד.

–

 

 

לא חלמתי.

28/2/1999 16:53

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

וג'ז?

ואת?

שוב שאלות… ואין פרדוקס  (-;

–

 

גם אני לא

28/2/1999 21:11

כוכב מכסף

 –

עייפות מחרידה ושינה שלא בא להתעורר ממנה עשו לי את
זה……

 

ג'ז כבר מתלקקת לה, עוד סימן להחלמה קרבה ובאה. עדיין
צרודה, אבל זה לא מאיים עליי יותר, להיפך, טיפה מצחיק…

 

אני ואני ואני ואני, טוב לי.

 

 

ואת?

 

 

"אני בסדר" היא עונה.

 

או שלא?

 

והחיוכים?

 

מישהו כתב על "הירוק הזה". אצלי הוא מתקשר
תמידית ל"ירוק הירוק ההוא", וזה נחמד. אבל טיפה מעניין…

–

 

רק טיפה

28/2/1999 21:12

כוכב מכסף

 –

(הודעה ללא תוכן)

–

 

גם אני הייתי עייפה

28/2/1999 23:50

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

המממ… מעניין למה…

אבל קמתי (אחרי 3 וקצת שעות), כמו גדולה. 

 

איזה יופי שג'ז מרגישה טוב  (-:

 

אני והאופנוע, האופנוע ואני – טוב לנו.

שימי לב שאת כבר לא יכולה לשאול מה שלומי אלא "מה
שלומכם".

כן, אני כן יודעת איך הוא מרגיש. בדרך לסימביוזה? אני
מקווה (-:

(דמייני ראש אינדיאני + חצי עליון אדום + חצי תחתון ג'ינס,
יושביםעל /חובקים  לבן + כחול + צהוב +
שחור)

 

והחיוכים, מה איתם?

אמש/הבוקר היו המון, ישבתי כאן ולא הפסקתי לחייך (-:

רוב הזמן בכל אופן.

"אז מתי לא, בכל אופן?" את בטח היית שואלת.

ואני הייתי עונה "אני בטוחה שאת יודעת, ידעת, הרגשת,
מרגישה… בדיוק מתי כן. ומתי לא".

ומה אז היית אומרת?

ומה את אומרת?

"הכל ברור מלבד…" ואז אני כבר לא מחייכת, עוטה
פני אדם רציני, בוגר ואחראי. ועונה לך תשובות מצויינות.

מצויינות? לא רק, אלא גם מעולות! (וגם גאוניות, אם מותר לי
להעיד).

ואז?

ואז את נרגעת, ואז אני נושמת לרווחה ואז הכל בסדר.

–

 

 

 

"חומות גבוהות מאלו כבר נופצו לרסיסים…"

ונהפכו לחולות?

חולות המדבר שלי?

 

וברגע זה, ברדיו

1/3/1999 1:24

@מיקי

miani10@hotmail

–

השיר המדהים של ה- Goo Goo Dolls.

 

When everything's made to be
broken

      I just want you to know who I am

–

When everything seems like
the movies

Yeah you bleed just to know
your alive

–

 

 

כל הירוק הזה

28/2/1999 19:12

תור

–

מביט לחוץ מהחלון

של אוטובוס שמשייט

הכל בחוץ מפעים חלום

והירוק הזה צובט

 

בצד ירוק כהה – ברושים

ירוק בהיר של יופי עשב

ויש ירוק של אורנים

עצי זיתים בגוון – 
כסף

 

אתה נושם לתוכך

את הערגה הירקרקת

והיא נמזגת בגופך

בטלטלה חמה זורקת

 

ואז שלוה לנשמתך

בצבע שקט

–