וידוייו החושפניים
1/3/1999 13:34
מולי
–
החברים שלי אמרו לי ששום דבר טוב לא יוצא מאחת כזו,גם אמא
שלי הזהירה אותי מבחורות כמותה,אמרו שהיא לא תכבס לי את הבגדים ותגנוב לי את
ההצגה,אבל אני חשבתי שזה רק מקנאה.
סך הכל למי מהחברים שלי יש אחת כזו שגם מדברת מלוכלך וגם
יש לה תכנית טלוויזיה וטור בלאישה ?
וגם באופן כללי אני בנאדם ליברלי מה יש לא למדתי ? בטח
למדתי תואר ראשון והקפיצו אותי כיתה.
אז היא לפעמים מביכה אותי,וכל מני גברים מתקשרים בשתיים
בלילה אלינו הביתה אבל אני סולח על הכל .
אני יודע להעריך את מה שיש לי ביד,או במיטה..
אני הכי אוהב לשמוע את הקול שלה..
<מר
וסטהיימר – בעלה של..>
–
2/3/1999 10:20
michali
–
מולי,
אנחנו צ'ילבות?
זה יהיה דיי מביך להפגש במרחב הוירטואלי
אתה יודע…
–
mooly????
2/3/1999 12:7
michali
–
greet attitude!!!
what happened to the
marriage dreams?
–
poratmichal@hotmail.com
1/3/1999 15:4
michali
וידויה של מיכלי
–
אני פיטריה וגם חיפושית,
–
am i?
1/3/1999 15:30
michali
–
אני מפגרת?
כן, אני מפגרת, מה לעשות? ככה נולדתי… רוצים
להאשים מישהו? תלונות להוריי היקרים.
והנה רשימת תירוצים:
האינטרנט בעבודה הוא רק בעיברית וניסיתי לנחש
ככה את המיקום של השם והכל הלך פ-א-ר-ש!!!
עכשיו תיקנתי זאת במו ידי-כולם יודעים שקוראים לי
מיכל פורת ואת האי-מייל שלי.
אם כך ניתנת לכם הרשות לשלוח לי קללות ונאצות
וכאפות קטנות ומעצבנות בעורף.
ואף כי אין זה טאקטי אכתוב את שירי מחדש כדי
שאם חשבתם עד עכשיו שאני מטומטמת-מעתה תהיו
בטוחים!!!!
וידויה של מיכלי
אני פטריה וגם חיפושית
אני משחת שיניים של דרדסים,
אני,
אני,
אני,
אני.
בתודה ומחילה והתרפסות עד סוף הזמנים=מיכלי
–
עישנת משהו היום?
1/3/1999 17:32
מנדי רייס דיוויס
–
גם אני רוצה מזה…. 😉
ואל דאגה, לומדים….. 🙂
תמיד תזכרי אותי….. ראש מורם, מבט גאה (וגוף חטוב….)
–
חשבתם פעם שאפשר להתמכר לקול בטלפון?
1/3/1999 22:34
@
–
מדי פעם אני שואל אנשים שאני מכיר את השאלה הזו והם
מסתכלים עלי במין מבט אטום כזה ולא מבינים מה אני רוצה מחייהם. בטח שהם לא מבינים,
גם אני לא הבנתי פעם.
הכל התחיל בצורה מקרית, סתמית כזו, מטעות במספר. אבל היא
ענתה לטלפון תוך כדי צחוק מתגלגל והסתקרנתי כל כך עד שלחצתי על "חיוג
חוזר" כדי לשאול על הצחוק הזה.
קרה לכם פעם ששמעתם צחוק ורק רציתם להמשיך לשמוע אותו
מתגלגל עוד ועוד סביבכם? לי זה קרה.
אולי זה כי אני לבד בתקופה האחרונה, אולי כי יש בי לאות
מכל הסתמיות שביציאות לפגישות עיוורות עם בחורות שאני לא מכיר ובעצם גם לא רוצה
להכיר רק שהחברה של החבר ההוא מכירה אותה ובטוחה שאנחנו "מה-זה
תתאימו"… אז אני מתקשר אליהן והן משעממות אותי כבר בטלפון ואני קובע ונפגש
איתן והן משעממות אותי גם בפגישה ואני מתקשר שוב או לא מתקשר שוב וממשיך להשתעמם
וככה עוד ועוד ועוד כבר יותר משנה. ופתאום הצחוק הזה.
אף אחת מהן אף פעם לא צחקה ככה. לא הייתה לי ברירה אלא
ללחוץ על חיוג-חוזר. זה היה חזק ממני. והיא ענתה ואני הייתי נבוך כל כך וגימגמתי
והיא צחקה שוב. הצחוק הזה שלה.
היתה לי ברירה? ביקשתי את הטלפון שלה.
–
ברור שיש לזה המשך, איך לא
1/3/1999 22:49
@
–
היא מכשפת אותי עם הקול שלה, אני כמעט יכול להרגיש את
האצבעות שלה מחליקות ומלטפות אותי כשאנחנו מדברים. אני שומע אותה נושמת ויכול
לראות בבירור איך היא עושה פרצופים תוך כדי דיבור. אני נרדם עם הקול שלה ומתעורר
בשבילו, אני עטוף בה ומרגיש אותה כל כך חיה סביבי ואיתי כל הזמן.
ככה זה כבר חודש. אולי עצוב להודות אבל זה החודש המאושר
ביותר שלי בשנים האחרונות. השאר הפך להיות תפל וטפל, רק השיחות האלה איתה הן
העיקר. האינסופיות של החלפת המילים בינינו. אני קורא את הקול שלה ויודע לפיו מה
עבר עליה, מה היא חושבת ומה דעתה על כל נושא שהוא גם בלי ניסוח מדוייק. הנימות שלה
עושות אותי מאושר או עצוב וקובעות איך יהיה ההווה שלי, העתיד.
אני מדמיין אותנו חיים יחד, צוחקים יחד, אני כמעט מריח
אותה כשאנחנו מדברים, מרגיש כמה היא חלקה ורכה ונעימה לי, כמו שתמיד רציתי. היא
הדבר הכי מוחשי שיש לי והכי לא קיימת וערטילאית שאפשר.
אמרתי לה שאני עושה אגרוף כל פעם שאני ישן ושככה זה מרגיש
כאילו שהיא איתי במיטה. היא אמרה שזה מטופש. אולי. אולי אני מטופש אבל אני כבר
חודש מפנטז על בחורה שבחיים לא ראיתי. אני הולך ברחוב ומסתכל על בחורות, מנסה
לדמיין איך הן תיראנה ותישמענה כשהן צוחקות, מנסה להחליט אם מישהי מהן זו היא. מדי
פעם נדמה לי שאני שומע אותה בכל מיני מקומות ומהר מסתובב לחפש אותה ולא רואה ולא
שומע יותר והבטן שלי מתכווצת וחמיצות של החמצה עולה לי בגרון.
ואז אני מגיע הביתה ומתקשר אליה בטירוף ולא מספיק לי מהקול
שלה, אף פעם לא מספיק לי.
מחר ניפגש, מחר זה יגמר.
–
וואוו!
1/3/1999 23:34
butterfly
–
ואאווץ
אני נפעמת.
סוף סוף מישהו מבטא במילים כל-כך יפות את הריגוש המדהים
הזה!
אז הנה אחת שמזדהה בלי פנים אטומים.
בהצלחה מחר בפגישה!
–
וואו, משהו בנוכחותי כאן מבלבל את השורות. . .
2/3/1999 12:3
חרק 2000
–
(הודעה ללא תוכן)
–
באמת.
5/3/1999 20:5
Kipod
kipod@mail.com
–
לא רוצה להעליב כאן אף אחד… אבל זה באמת נתח טוב של
פרוזה.
–
זה סוג כזה של מחמאה, נכון?
13/3/1999 9:57
@
–
תודה.
–
כתיבת הודעה חדשה
2/3/1999 1:2
טורוס-סוס וקונוס-סוס ( שותפות סוסית שתויה)
–
דיכאון משפחתי כבד ירד על כוחותינו, אלא
שעכשיו מאוחר מדי, nimis sero, את
שנעשה אין להחזיר
הורים מכאן ודודים מפה, אנשים שעברו את שנתם החמישים
התקיפונו מכל עבר. פ ו ר י ם ! ! !
ועוד אומרים לנו כי האדם הוא מידת כל הדברים:
homo mensura (מיקי@, נא סליחתך- sat verbum(.
ואם לנקוט בדיבור ישיר: oratio recta התכווץ
רקטומנו
עד כאב ! ! !
דיבור ישיר ודיבור עקיף. מה אנו שחים?
קושי הגיוני שאינו ניתן לישוב: מצב של אפוריות חושנית.
האבדות רבות. לטינית מעולם לא היתה שפת אימנו.
התוכלו להבין זאת? את היסורים, את חדלון שעתנו
וקושי אברנו לנוכח האדמוניזם בו שקענו מאז ז' באדר
היום בו נולד משה רבנו.
התבינו זאת?
האם למי מכם יש פותחן?
מגבת?
מילון לטיני-עברי?
–
סלחתי, שאני לא אסלח לקונטורים
2/3/1999 1:21
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
מה הטעם לנצל מצוקה שלכם לצבירת העלבויות?
אבל נראה אתכם מנסים להעליב את האופנוע שלי!
בלטינית?
I dare you to
אני מוכנה לתרום מילון צהוב (טרי, שוכב שבועיים בלבד
במקרר). המממ… לא בדקתי אם הוא יודע לטינית, שאשאל אותו?
את המגבת שלי הורדתי לאופנוע, היא שומרת על המושב בלילה.
מצטערת זאת היחידה שיש לי.
ופותחן – מעולם לא טרחתי לקנות (אני פותחת קופסאות עם
השיניים).
"סליחה ותודה"
מתוך הספר המוצלח "ברני לומד להגיד סליחה
ותודה".
–
תגובה להודעה
2/3/1999 1:25
טורוס-סוס וקונוס-סוס ( שותפות סוסית שתויה)
–
* טורוס: אבי גדל
ללא משמעת. אמו הייתה זקנה עליו בשנים רבות. פרימיטיבית ובשלנית. אישה קשת יום,
עליה השלום. אביו נפח את נשמתו על בימת בית הכנסת,
בעודו עול ימים.
* קונוס: אימי גם
היא התמודדה עם קושיים רבים. הקושי
של הנאצים ימח שמם והקושי של אבי, השם יקום דמו, שלושה
ילדים שם לה.
* טורוס: אימי
גדלה ללא אחים ואחיות, ללא אהבת אם וללא
קושי מצד האב. לא ידעה גבר מהו, עד יום נישואיה.
* קונוס: גם אימי
גדלה ללא קושיים מצד שבעת אחיה הבוגרים ממנה. את הקושיים ידעה רק מאביה. תמיד
הייתה נאמנה לו. גם לאחר נישואיה. סבי, הוא אבי, אחותי.
* טורוס: גם אני
לא ידעתי קושיים מיוחדים, עד יום גיוסי.
מפקדי פינקוני עד העצם. קחי לך תפוחים וקושיים, תמיד אמרו
לי.
* קונוס: גם אני
לא לקקתי דבש בצבא.
* טורוס: קשה
האהבה.
* קונוס: קשה
באימונים – קל בקשה.
* טורוס: קשה קשה ותתקשה.
–
רוץ בן-סוסי
2/3/1999 1:35
טורוס-סוס ( מחצית משותפות סוסית שתויה)
–
רוץ ודהר !
דהההה!
–
you can take a horse to the
water
2/3/1999 1:37
קונוס-סוס ( מחצית שניה משותפות סוסית שתויה)
–
but you can not
make her drink
–
עיתים אני שואל את אהובתי: מה את מעדיפה?
2/3/1999 1:39
קונוס-סוס ( מחצית שניה משותפות סוסית שתויה)
–
סוס טרויאני
או
גמל מעופף?
–
תמיד אשיב לך במלוא הרוך:
2/3/1999 1:42
טורוס-סוס ( מחצית משותפות סוסית שתויה)
–
סוס עץ !!!!
–
אצילה !
2/3/1999 1:45
קונוס-סוס ( מחצית שניה משותפות סוסית שתויה)
–
אבל סוסה !
–
oh, my stud!!!
2/3/1999 1:49
טורוס-סוס ( מחצית שותפות
סוסית שתויה)
–
סוסון-ים שלי !!!
(ים המוות)
–
one trick pony
2/3/1999 1:53
קונוס-סוס ( מחצית שניה משותפות סוסית שתויה)
–
one trick is all a horse can
do !!!
–
עגלה, עם סוסה. . .
2/3/1999 1:55
טורוס-סוס ( מחצית שותפות
סוסית שתויה)
–
העגלה נוסעת אין עצור
קפצת ממנה היום, חלפו דקותיים
והנה נשארת מאחור. . .
–
מאחור?
2/3/1999 1:57
קונוס-סוס ( מחצית שניה משותפות סוסית שתויה)
–
היידה שרה !!!!
–
יש דברים…….
2/3/1999 2:54
Dez
–
מן דברים כאלה….. מוכרים 😉
מה נשמע?
סליחה על ההעדרות….
–
יש סוסים. . .
2/3/1999 21:4
טורוס וקונוס (חברה שיתופית בע"מ-אמק)
–
שמדברים עברית
אמיתי !
–
הרבנית לבית תמנון איננה
נוהגת לפקוד יותר אתר זה
3/3/1999 0:19
גורדון
barvaz@hotmail.com
–
וחבל.
–
גם משה והרפורמים
3/3/1999 0:52
טורוס וקונוס (שותפות מוגבלת אבל מבינה ענין)
contour@newmail.co.il
–
הבטיחו הבטחות.
וכמו עוף החול – הנה הם כאן שוב.
אולי בכל זאת, גורדון?
תשתדל?
אנחנו צריכים רבנית ! ! !
–
פורים
2/3/1999 13:23
@
–
לי יש מסיכה כל השנה. אני לא יוצאת מהבית בלעדיה, אני גם
לא הולכת לישון בלעדיה. אני כל הזמן איתה, עם המסיכה שלי. ועם המסיכה שלי אני
חכמה, שנונה, מצחיקה, מעניינת ובטוחה בעצמי. כשאני עם המסיכה שלי אני מאוד מוצלחת,
בגלל זה אני לא מסירה אותה אף פעם.
בהתחלה, כשעוד הייתי תמימה, פגשתי בחור והיתה לנו מערכת
יחסים כזאת נעימה איזשהו זמן. בשלב מסויים הרגשתי מספיק בטוחה איתו ובוקר אחד לא
התעוררתי לפניו כדי לעטות עלי את המסיכה שלי אלא נשארתי ככה, כמו שאני.
הוא די נבהל מזה בהתחלה. אחר כך זה הצחיק אותו. הוא חשב
שאני עובדת עליו ולא האמין לי שמה שהוא מכיר ממני זו רק מסיכה כזו, לא באמת אני.
אחר כך הוא אמר שזה בסדר ושהאני האמיתי שלי בכלל לא מפריע לו. להיפך, הוא אמר שככה
הוא אוהב אותי יותר כי אני נחשפת מולו בלי לפחד ושהוא מרגיש שאנחנו קרובים מאי פעם
בצורה הזו ושהוא רוצה להכיר אותי הרבה יותר לעומק. הוא דיבר בטון כל כך משכנע
שהשקר הזה שלו החזיק מעמד כמה ימים. אבל בסוף נשבר לו והוא הלך לחפש מישהי אחרת
לחיות איתה.
מאז אני לא מסירה את המסיכה שלי אף פעם ליד אנשים ולא משנה
כמה חודשים אנחנו מכירים ולא משנה שכבר קבענו תאריך לחתונה וגם החלטנו איך נקרא
לילדים שיהיו לנו בעוד שנתיים. לפעמים, במקלחת, כשאני לבד, אני מורידה אותה לקצת
כדי לתת לעצמי להתאוורר ומביטה במראה. יש רגעים בהם כבר קצת קשה לי להכיר את עצמי
כשאני בלי המסיכה, התרגלתי אליה כל כך.
ובפורים אני מסתובבת כל היום בלעדיה. אני מתלבשת
כ"שום דבר" עם עותק ישן של דבר וכמה ראשי שום על הצואר או כ"אף
אחת" עם אף גדול מפלסטיק והספרה 1 כתובה בצבעים זוהרים על החזה שלי וכולם
צוחקים מהמקוריות שלי ומהשנינות. הם לא יודעים שזו אני באמת, ככה, רק פעם בשנה.
–
שומו שמיים!
2/3/1999 13:43
פרת משה
–
ואוי לעיניים שכך קוראות. ואני זועק מרה: עד מתי סוסים
יעלוזזזו ורשעים דרכם צלחה?! ואילו אנחנו, צדיקים גמורים בכל רמ"ז איברינו –
עד מתי נתגולל ברפש הזמן כאילו אין אבר ואין עתיד???
וזו לא הקנאה שמדברת מן הגרון, זה הצדק החברתי שנרמס כאן.
בלב כבד ועיניים לחות אני קורא: צאנה בנות ישראל והבו לנו
מן המספוא אשר לכן, יען כי העם רעב.
–
Give it to me baby !!!
2/3/1999 14:2
חרק 2000
–
(הודעה ללא תוכן)
–
הודעה לחרקי IOL
המועלים בתפקידם- השורות משתוללות !
2/3/1999 13:59
חרק 2000
–
(הודעה ללא תוכן)
–
חג פורים שמח לכולם (-:
2/3/1999 16:40
חתול תעלול
hatool98@hotmail.com
–
I just came by to say a
short hello
And here's a poem dedicated
to someone I knew a long time ago.
Oh The Places You'll Go! –
Dr. Seuss
"Searching deep in
darkened places,
Reaching into vacant spaces,
I touch only a shadow face .
. .
Where are you?
Empty cave in endless
mountains,
Dusty, dry, deserted
fountains . . .
Pathless, groping, I move
hoping
Where are you?
Past songless birds on
leafless trees
Cross waveless oceans,
silent sea
Through fumbling nights that
find no day,
I move and try to find my
way . . ."
–
היי חתול 🙂
2/3/1999 22:48
חבר
–
חג שמח 🙂
למה תרצה להתחפש הלילה?
האם לקוסם?
אולי אתה כבר קוסם…
יש לך דייט? חתלתולה נחמדה? שחורה לבנה? 😉
–
להתחפש?
3/3/1999 9:43
חתול תעלול
hatool98@hotmail.com
–
מדוע שארצה להתחפש?
ואני גם לא מחפש!
אני סתם תוהה בקול רם (האמנם?)
על מישהי שנעלמה לי כבר מזמן…
ואם ישאלוני "כמה זמן זה מזמן?"
אומר "עזבו שטויות, קחו עוד אוזן המן"
אמש חבשתי את כובעי ויצאתי לבלות
דווקא עם שדונה בעלת קרניים אדומות
כי אותי, חתלתולות בשחור לבן, אינן אוהבות
אז היו שם תחפושות וגם כמה מפלצות
אך מעצם היותי קוסם…
הצלחתי לחזור הביתה בריא ושלם.
שלם? אתה אומר שאתה שלם???
זה דבר חדש, מעניין…
אתה בטוח שלא שתית יותר מידי?
–
ואם אני פה? זה לא מספק?
3/3/1999 17:27
חבר
–
ראיתי אותה, לא רחוק מכאן
יושבת בשקט, לוקחת קצת זמן
שאלתי אותה: "איפה נעלמת לחתול תעלול?"
"לא יודעת" ענתה "איזה בילבול…"
אין לי רגשות? אני לא קיים?
לא אוהבים אותי בעולם?
חתול יקר,
האם אפשר?
במידה ואתה כבר לא משוכר,
לחוד לך חידה?
איך הופך קוסם, מציאות לאשלייה?
מקווה שלא נרטבת הרבה,
שלא תצטנן (אתה חתול),
תסתכל בחלון –
הנה, אני שם, ממש ממול 🙂
–
מקום המצאותך אינו נתון בספק.
3/3/1999 20:7
חתול תעלול
hatool98@hotmail.com
–
אתה זה אתה ואני זה אני
(חתול הזוי ותמהוני).
לשבת בשקט, לקחת קצת זמן…
זה נהדר, זה מצויין, זה מעשה של אומן
וגם לזה אני כבר מזמן מזמן מאומן
אבל שאלה לי אליך חבר לעת צרה
האם שקלת את האפשרות הסבירה
שאולי, אולי, בתחתית כל שורה
התכוונתי למישהי אחרת, זה נורא?
ולזאת שיושבת בשקט עם הזמן
מסור דרישת שלום חמה מהגרפומן הנמנמן
והיום, אגב בישול הפשלתי שרוול
והרהרתי מעט בעניין הבילבול הכלול
שנצא לטיול?
כי:
יש בילבול שכבול לניהול שקול עם גבול
יש בילבול בהול כמו מברק מחו"ל
יש בילבול עם פיתול כמו שבלול חלול
יש בילבול עם מנעול כפול של שיכפול
יש בילבול עם עירבול שנגרם מעירפול
יש בילבול צלול עם גילגול שגורם לחישמול
יש בילבול שאול בתוך מבול ללא תגמול
יש בילבול מסטול מתוך כלי של קיבול
יש בילבול בתול
יש בילבול שתול
יש…
ויש…
אז איזה מהם מתאים יותר לחתול?
ובעניין החידה, לך אקוד קידה
שמח אני שלא שאלת את זו שנגדה
כי אותה, כל קוסם רגיל או אפילו שוליה
שבידו תושיה תלויה על קצה של איטריה דהויה
ידע לבצע ללא עזרת פיה בדויה או פטריה חסויה
אז אתה רוצה שאגלה לך את הקשה מכל הקסמים?
כיצד ניתן להפוך געגועים לנדודים, חול לכוכבים, דוקרנים
לנעימים…
ידידי היקר הקשב היטב! כי עכשיו אני לוחשששששש…
זה לא באויר, זה לא באדמה, זה לא במים וזה לא באש
עצום עיניים, אמור "אני", ספור עד מאה והוסף עוד
שש
נסה לדמיין איך אתה שם בפנים, כיצד אתה נראה
ואז פקח את עינייך והבט מייד במראה
זהו כל הקסם, זאת כל החוכמה
ללא כל גוזמה, זאת המראה המשלימה
ומה תגיד עתה חברי ההוזה:
היש קסם קשה מזה?
היש קסם קל מזה?
ואם אביט בחלוני אראה שדה בר מצויר בקיקיונים, בקוצים
ובעלים
והוא מוקף כבישים, גשרים, בניינים ומגדלים גבוהים
אם אביט בחלוני אראה אותי
ורק עיניי ישתקפו ויסגירו את זהותי.
–
חתול תעלול
3/3/1999 22:36
חבר
–
לפעמים אתה טיפשון
אולי פשוט תפתח את החלון? 🙂
–
מהמגירה לדיסק 