הערה: זהו הטקסט המקורי, שהוחלף
ניחוחה של ציפי
30/3/1999 17:24
שלום
anti945@hotmail.com
–
בערב הסביר הנשיא קלינטון ב CNN בנאום
של שעתיים, למה צריך לתקוף את סרביה. דורי מביט ורואה לפניו אדם חביב. לולא היה
מקשיב למילים, היה חושב שהחביב הזה מנסה להתרים למען איזו קרן למטרות הומניטריות.
מי שזוכר את מעלליו, היה חושב שקלינטון
מנסה להרשים איזו בחורה… אבל לא….. הבחור החביב הזה, עושה שם עבודה מאד אחראית
שכרוכה בדילמה מאד קשה: אם יצווה להתקיף, ימותו הרבה אנשים. אם לא יצווה, ימותו
המוני אנשים…… מעשיו ומחדליו, בכל
מקרה, גורמים למוות וסבל…..
אבל כשחושבים על דברים רעים, עד מהרה מתרגל מוחו של דורי לכל הרוע הזה,
ומחשבתו נודדת למקום אחר…. אל יום המחרת.
הם קבעו בבית ההארחה באשקלון, לחוף הים, למחר בשעה עשר….. היום, צלצל
לוודא: "כן. יש לנו day use
…… למחר? זה בסדר…… והמחיר 150 ש"ח, עד ארבע אחר
הצהריים"
דורי לא שאל אם אפשר להאפיל את החדר, והחליט שאם לא יהיה
ניתן, ילכו למקום אחר.
כל זה התחיל רק יומיים מוקדם יותר. הוא פגש בצ'אט של
דפי-זהב את דפנה. ומכיוון שיש לו חולשה לשם
דפנה כי היו לו כבר שתי אהובות בשם הזה, ירה ישר אליה בלי
לכוון: "מה עם השירים שאת כותבת?" והיא ענתה לו :" מי אתה? ומאיפה
אתה יודע"? מסתבר שזו לא היתה דפנה
המשוררת ידידתו משכבר, אלא דפנה אחרת
ש….במקרה כותבת גם שירים. מסתבר ששתיהן באותו גיל – 30 , אבל בעוד שדפנה המוכרת גרושה,
דפנה זאת היתה נשואה, ואם לשלושה. דורי שלח אותה אל כרטיס
הביקור שלו: אתר השירים שכתב והקים בעמל רב. זה חוסך המון זמן. במקום לספר
ולהסביר, פשוט נותנים לה לקרוא קצת, ואז היא יודעת בדיוק עם מי יש לך עסק….
"התחתנתי עם צרפתי מיסתורי " כתבה בגילוי לב נדיר.. "ומה קרה?" שאל דורי… "במשך
הזמן, כל המסתורין התפוגג…" כתבה ולא יספה. עוד באותו ערב הגיעו לחילופי
דברים ארוטיים שהפכו עד מהרה למין וירטואלי. התיאורים שלה היו נהדרים ודמיונה
הארוטי היה מעבר לכל שפגש עד אז ברשת. עד מהרה הזדקר דורי וקצב נשימתו עלה.
ברגישות ותשומת לב לפרטים, מנתה את כל הטוב שהיא מרעיפה עליו, ולא דילגה גם על
מקומות שאינם פופלאריים אצל נשינו הבתולות, והרבנים בטח לא יאשרו אותם… דורי
התרגש מאד, והחל לתאר לדפנה מה הוא יעשה לה. ועתה הגיע תורה של דפנה להתרגש. וכשלא
יכלו יותר, החליפו מספרי טלפון, ודפנה אמרה לו: " בעלי חוזר בעוד רבע שעה אתה
יכול להתקשר עכשו? דורי בזריזות לא אפיינית, מצא אמתלה ונסע מהבית, והתקשר אליה
מהמכונית . היה לה קול נעים למרות שהיא
מעשנת. "רוצה אותך עכשו" אמר
לה. דפנה חששה קצת מהפרש הגילים ביניהם:"חמש עשרה שנה, כמעט יכולת להיות אבא
שלי. אבל אתה נשמע לי כל כך חדש ורענן…"
דפנה נשמעה לחוש שלה, יותר מאשר לעובדות סטטיסטיות יבשות.
היא סיפרה לו על הפנטסיה שלה: היא תראה את בן הזוג, רק אחרי ששכבה איתו. ההזיה שלה
התאימה לדורי. הוא אפילו כבר כתב על מיפגש כזה שיר שתיאר סקס במלון, כשחוש הראיה
שותף רק בסופו.
וירטואלי ו/או פיזי
****************
ישבתי לי בחדר
מול צג של המחשב
ידי על המקלדת
פועם , מאיץ הלב
מהמסך נדמית לי
שוכבת מצפה
ועירומה ממש כפי
שבאת מהבריאה.
ליטפתי וירטואלית אז
את כל גופך הרך
ואת פיתחת עור
ברווז
הקשתת נאנחת
והלחות שמגופך
נספגת בסדין
הולם ליבי לעומתך
חולם איתך על מין
היה זה מין חלום נעים
על מין שנעשה
בין שני בתים מרוחקים
במשך….. הקלדה
אבל חוטים מאד סמויים
נטוו ממך אלי
גופות חושקים אמיתיים
אז שאלו:" מתי?"
עברו חדשיים או שלושה
בחדר אפלולי ולח
אני שכוב על המיטה
ומצפה רק לך
הגעת אלי לחדר
באפלה ממש
השלכת כסותך בלי סדר
דבקת בי בלי חשש
וכל אשר הבשיל
בכל אותה תקופה
עלה והתפרץ כנחיל
כהר פולט לבה
וכאשר הכל שכך
רק אז בפעם ראשונה
פתחתי לי בתריס חרך
לראות עד כמה את יפה
"בעצם יש כאן מין איבוד שליטה במהדורה נשית"
הרהר לעצמו דורי. "הנהדרת הזאת מוכנה לתת את עצמה בידי אדם שאינה רואה אותו.
היא מוכנה לוותר כליל על אחד מהמגינים הקבועים המונעים בעדנו ליפול לבורות עמוקים:
על חוש הראיה." אבל מכיוון שדורי סמך על עצמו שיהיה אמין , עדין ומתחשב עם
דפנה, לא היתה *ל*ו*…. בעיה עם הפנטסיה
שלה.
מאז ומתמיד, דורי היה בודק כל צעד בחייו, בזהירות ושיקול
דעת מירביים, ולא סמך על האינטואיציה שלו. אבל כשהחל להתפתח רוחנית, הבין שתנאי
ראשון לכך שיגיע ליכולת רוחנית, היא יכולת
להיזרק בחיים,לזרום עם האירועים ולאבד שליטה. לכן מצאה חן בעיניו הפנטסיה
של דפנה, והוא העריץ אותה על עוז רוחה, ושלח לה:
לאבד שליטה
********************
כשישן ועיני עצומות
ממוגן ומכוסה בשמיכה
אוזני זקופות קשובות
ושומרות עלי בזמן השינה
"סגור גם דלת וגם חלון"
כך אמא לי הורתה
"וחיה תמיד בבטחון
השאר תמיד בשליטה".
********************
לא חשוב אם נמצא בחוץ
או ספון בתוך המיטה
מה שרצוי ואפילו נחוץ
לא לאבד שליטה!!!
********************
כשעושה אהבה איתך
וידי את גופך מלטפות
רובי ככולי משוקע בך
אך מוחי ער ואזני קשובות
ע ו מ ד אנוכי על
המשמר
אך שומר על חזית מכובדת
מקפיד על נימוס ככל שאפשר
כשאת אל גאותי יורדת
********************
לא חשוב אם נמצא בחוץ
או ספון בתוך המיטה
מה שרצוי ואפילו נחוץ
לא לאבד שליטה!!!
********************
אך מאד תערוג נפשי
לזרום פעם בלי שיטה
אל ים סוער לזרוק עצמי
ולאבד לאבד!
שליטה.
ויש ודאות שבחיקך
החם
שכבר חסד אלי היטה
אוכל להקשיב לקולו של הדם
ולהיפטר מעניין השליטה
***********************
לא חשוב אם נמצא בחוץ
או ספון בתוך המיטה
מה שרצוי ואפילו נחוץ
להיפטר כליל מעניין השליטה…
* *********************
קבעו מיפגש במועד
האפשרי הכי קרוב, למחרתיים. לפני דורי היו יומיים של ציפיה נרגשת. החליטו להיפגש
בשעה עשר בבוקר: דורי יבוא קצת לפני, יכין את החדר. כשהיא תתקרב, תתקשר אליו
לפלאפון, יאפיל את החדר, יכנס לחדר המקלחת ויסגור את הדלת. דפנה תתפשט לגמרי, תכסה
עיניה במטפחת, תתכסה בסדין, ותקרא לו. וכל השאר………. כןןןןןןןןן. התיאור הזכיר לדורי סיפור שקרא במדור הארוטי באינטרנט. הוא ידע שבצורה
שהם עומדים להיפגש, אין משהו ייחודי או
מקורי. אך למרות זאת, חש התרגשות גדולה לקראת הבאות.
בבוקר היום המיועד, הלך דורי כדרכו לעבודתו. אבל בתשע עלה על הרכב והחל לנסוע מהלך חצי שעה לאשקלון.
בדרך עצר במכולת, וקנה אריזה קטנה של מוס
שוקולד עם קצפת, וסוכריות קפה. בדרך התקשרה
דפנה "אני מתאחרת קצת". "אין
דבר" אמר. "אני תקוע כאן בפקק… אל תשכחי להביא
מטפחת". העיסוק בפרטים הטכניים השכיח
מדורי את התרגשותו הרבה. פקידת הקבלה במלון היתה אדיבה וקורקטית. ולאחר שראה את
החדר, נוכח שניתן להאפילו, מילא את השאלון שבו נדרש למסור פרטים אישיים
חושפנים, ושילם מראש. החדר היה יפה
וממוזג. דורי התקלח בתשומת לב. היה קצת קשה לכוון את טמפרטורת המים, והוא פעם נצרב
ממים רותחים, ופעם קפא ממים קרים. התנגב והוריד את כיסוי המיטה הכפולה לגמרי.
ולבסוף, סגר היטב את החלונות והוילונות,
כך שאפילו שביב של אור לא יכנס.
ואז צלצל הפלאפון. …. אכזבה. מזכירתו התקשרה לשאול משהו לא חשוב….. באותו
רגע, ש ו ם ד ב ר לא נראה לו חשוב, מלבד דפנה
שמתקרבת… ענה לה בקצרה וסגר…. ואז צלצול שני. הפעם, דפנה מודיעה שהיא כבר בשער
המלון. "חדר מספר 245 " אמר . מסר לה תיאור דרך, פתח את מנעול הדלת החצונית, ונכנס לחדר המקלחת. במהרה שמע את הדלת
נפתחת, ורעשים חרישיים של כניסה והתארגנות.
קולה המתוק של דפנה
קרא בשמו. ליבו הלם בפראות. יצא עירום מחדר המקלחת, וסגר את הדלת. בחשכה
מוחלטת גישש את דרכו אל המיטה. על הרקע הלבן של הסדינים, ראה דמות שוכבת מכוסה עד
הצוואר בסדין. התקרב, והחל לגשש וללטף. את ראשה, ואחר עבר באצבעותיו, על כל אורך
גופה המכוסה טוב טוב בסדין.
כפי שסיכמו מראש, הם לא דיברו אף מילה. למגעו העדין,
החלה דפנה להאנח. ליקק את שפתיה שנפשקו,
החדיר לשונו לפיה ופגש את לשונה, שקידמה אותו בליטוף אוהב. לאט לאט, החל להסיר את
הסדין, כשכל חלק שמתגלה זוכה לליטוף, נשיקה וליקוק. גילה את שדיה הגדולות. קודם נשק לשד הימני
שפטמתו זקורה, אחז בו בחזקה, כפי שאמרה שהיא אוהבת, ומצץ את הפטמה חזק חזק וגם
כרסם בה קלות. דפנה החלה לזעוק את זעקת תאוותה. עבר לשד השני, שפטמתו היתה שקועה.
שאב בשפתיו את הפיטמה, וגם היא הזדקרה.
כששוחחו יום קודם את רגשי תאוותם ואהבו וירטואלית, שלחה לו
דפנה תמונה שלה כפי שהיתה ארבע שנים קודם, ביום חתונתה. וכשעבר בדמיונם בשפתיו
ולשונו על גופה, סיפרה לא דפנה איך היא נראית מתחת לבגדים, ובאומץ, לא החסירה גם
את המקומות שנראו לה פחות יפים. היא סיפרה על הפיטמה השקועה של שדה השמאלי:
"תצטרך למצוץ אותה החוצה". וגם על הצלקת שיש לה בשיפולי בטנה, שריד
מניתוח שעברה. דורי שלח לה נשיקות לפיטמה
השקועה, ולצלקת שלא אהבה, והתפעל מישירות דבריה. מאותו רגע, סמך עליה ובטח בה, כפי
שמזמן לא בטח באדם. בעודו מלטף ומלקק את דפנה, התעוררו ידיה לחיים והחלו מלטפות את
גופו העירום , ואת אברו שהזדקף ונמתח עד קצה יכלתו.
אנחותיה של דפנה התגברו, והפכו לקולות חזקים. לרגע, היה
דורי בטוח שקולותיה מגיעים לכל פינה במלון.. אבל תוך זמן קצר, הפסיק לחשוב על זה,
ודווקא נהנה מהקולות שהוא מפיק מדפנה, כמו כנר, שנהנה מצלילו של הסטראדיוואריוס
שלו.
דורי עבר בלשונו הרטובה לאורך גופה, ועד לכפות רגליה. הוא
חש ברטט של גופה כלפי לשונו. ואז עלה בחזרה, עד לערוותה, וליטף את גבעת תענוגותיה.
גופה התקשת, ואנחותיה הפכו למילים: "כן, כן, לקק לי בפנים…." דורי
ליקק את דפנה בתוכה והכניס אצבע למערת עינוגיה.
ואז ליקק את הזרת שלו, ולאט לאט החדיר לה אותה לפי הטבעת…. דפנה החלה
לנוע בתשוקה וזעקות שבר רמות. ואז כשהוא מניע את אצבעותיו בתוכה, ומגביר את ליקוק
דגדגנה, הגיעה דפנה לפורקנה בזעקה אחת
רמה.
לאחר חמש דקות, כששבה נשימתה כמעט לקצבה הרגיל, הסיר דורי
את המטפחת מעיניה של דפנה.
"איזה יופי ". אמרה דפנה בעליצות. ודורי לא ידע
אם התכוונה למראהו, לפי המעט שניתן היה לראות בחדר האפל, או לכל אשר קרה איתה מאז
שנשכבה עירומה על המיטה. הדבר גם לא היה אכפת לו
ביותר, כי מגע אצבעותיה על גופו, שיגע אותו כליל והוא התמסר לה ולטוב שהיא עושה לו. לאחר שעברה בלשונה לאורך
גופו ובכל מקום, אחזו אצבעותיה את בסיס
הזין הזקוף כופפו אותו קלות, שפתיה הקיפו אותו ולשונה הרטובה ליטפה אותו בערגה.
התענוג היה עילאי, ולא עבר זמן רב עד שהר הגעש שלו התפרץ בתוך פיה בפעימות ארוכות
ומענגות.
עירומים שכבו דורי ודפנה חבוקים ומאושרים מכל מעיין הטוב
הזה שהחל פתאום לפכות. ידיהם לא הפסיקו ללטף, ושפתיהם מנשקות בכל מקום שאפשר. אז
נטל דורי בפיו סוכריית קפה, והחל לגלגל אותה בלשונו.
הוא נשק לדפנה על שפתיה, והעביר לה כך את סוכריית
הקפה. דפנה, נשקה לו והעבירה אליו עם
לשונה את הסוכריה חזרה. כך נשקו והעבירו את הסוכריה, עד שנמסה בפיותיהם: סוכריה
אחת בשני פיות עורגים.
אז לקחה דפנה מהמוס
שבצלוחית, ומרחה את אברו ואשכיו בשכבה נחמדה של מוס שוקולד וקצפת.
במיומנות ליקקה כל טיפה של המוס, וגרגרה תוך כדי כך, כמו
חתול כשמלטפים את פרוותו.
אברו של דורי הזדקר שנית. ודפנה החלה לחכך את ערוותה
בברכו, ולהשמיע קולות של תאווה מחודשת.
דורי שכב עליה וחדר לתוכה. הם נעו זה לעומת זו, עד שהגיעו
לפורקן ביחד.
נפשו של דורי היתה חצויה. גופו ורוחו אמרו שירה של תענוג עילאי. אבל בחלק החושב של מוחו אמר לו
ההגיון : "תגיד בן אדם. אתה השתגעת? מה מיוחד באישה הזאת שאין לך בבית?
הציצים של אשתך לא פחות יפים…
" המחצית השפויה של מוחו
המשיכה בהרהורים פילוסופיים. אבל נשיקותיה של דפנה טרפו את הכל… הם שכבו מכוסים
בסדין, וצמודים כאילו כל תושבי כדור הארץ נשמדו, ורק הם נותרו להמשיך את גזע
האדם… רוגע עטף אותם והם נחו על המיטה
הגדולה מלטפים זה את זו ליטופים של חיבה.
ואז הוציא דורי את ספר השירים של יונה וולך, שקנה לדפנה
מבעוד יום. הוא הדליק את האור, ולראשונה
הסתכל על דפנה העירומה, והיא הסתכלה עליו, ועל האבר שכה עינג אותה. עכשו היה רגוע
ומכווץ, כאומר: "אני את שלי עשיתי". ודורי קרא לדפנה שיר אחרי שיר….
ומצא שם גם את ההסבר מדוע הלך בנואשות כזאת לשכב עם דפנה:
"כבר אנחנו עייפים מאד
מנשינו הבתולות
כל הזמן מראים לנו בתמונות
יש סקס אחר
זה משהו אחר
וזה לא סתאאאאם
סתאאאאם"
דורי התפלא איך התשובה הגיעה אליו 'מהיקום'
בדיוק כששאל עצמו את השאלה. ובאמת זה היה סקס אחר, מגרה ומשגע, שלא טעם
כמוהו הרבה זמן.
דורי ודפנה התקלחו חבוקים שעה ארוכה, כשהם מסבנים ומלטפים
זה את זו, אחר כך, יבשו זה את גופה של זו, התלבשו, ונסעו למסעדת הדגים ופירות הים הידועה ביותר באשקלון.
וכשהם מפצחים שריוני חסילונים, אוכלים ברבוניות מטוגנות וידיהם נפגשות מלטפות מעל לצלחות
המעדנים הללו, סיפרו זה לזו, עוד ועוד על
חייהם, מאוויהם ותשוקותיהם. לאחר מכן ישבו
דקות אחרונות במכונית, ומיצו את הרגעים האחרונים של המיפגש, לפני שנפרדו, כל אחד
לכוון ביתו.
כשהגיע הביתה התחבק דורי עם אשתו ונשק לה. היות והתקלח
קודם, לא היה עליו שמץ של בושם. אבל שאריות מריח ערוותה של דפנה נשארו בקצות
אצבעותיו. ובלי שהדבר עבר את הכרתה, עוררו המולקולות הבודדות שנדפו מאצבעותיו את
תאוותה של אישתו, והיא הובילה אותו
למיטתה. "אפשר לעשות כסף משוגע מבושם שמכיל ריח-כוס של דפנה…" חשב
דורי כשהוא מתמסר בשקיקה לאשתו.
גם שבוע ימים לאחר שנפגשו, היה דורי מריח מאצבעותיו את
שאריות ניחוחה של דפנה, וחיוך מיסתורי
מתפשט על שפתיו.
–
הערה: זה הטקסט עכשיו
ניחוחה של ציפי
30/3/1999 17:24
שלום
anti945@hotmail.com
–
בערב הסביר הנשיא קלינטון ב CNN בנאום
של שעתיים, למה צריך לתקוף את סרביה. דורי מביט ורואה לפניו אדם חביב. לולא היה
מקשיב למילים, היה חושב שהחביב הזה מנסה להתרים למען איזו קרן למטרות הומניטריות.
מי שזוכר את מעלליו….. היה חושב
שקלינטון מנסה להרשים איזו בחורה… אבל לא….. הבחור החביב הזה, עושה שם עבודה
מאד אחראית שכרוכה בדילמה מאד קשה: אם יצווה להתקיף, ימותו הרבה אנשים. אם לא
יצווה, ימותו המוני אדם…… מעשיו
ומחדליו, בכל מקרה, גורמים למוות וסבל…..
אבל כשחושבים על דברים רעים, זה לא כל כך נעים, והמחשבה
נודדת למקום אחר….
אל יום המחרת. הם
קבעו בבית ההארחה באשקלון, לחוף הים, למחר בשעה עשר….. צלצל
לוודא: "כן. יש לנו day use
…… למחר? זה בסדר…… והמחיר 150 ש"ח, עד ארבע אחר
הצהריים"
דורי לא שאל אם אפשר להאפיל את החדר, והחליט שאם לא יהיה
ניתן, ילכו למקום אחר.
כל זה התחיל רק יומיים מוקדם יותר. הוא פגש בצ'אט של
דפי-זהב את דפנה. ומכיוון שיש לו חולשה לשם
דפנה כי היו לו כבר שתי אהובות בשם הזה, ירה ישר אליה בלי
לכוון: "מה עם השירים שאת כותבת?" והיא ענתה לו :" מי אתה? ומאיפה
אתה יודע שאני כותבת? מסתבר שזו לא היתה
דפנה המשוררת ידידתו משכבר, אלא דפנה אחרת
ש….במקרה כותבת גם שירים. מסתבר ששתיהן באותו גיל – 30 , אבל בעוד שדפנה המוכרת גרושה, דפנה זאת היתה
נשואה, ואם לשלושה. דורי שלח אותה אל 'כרטיס הביקור' שלו: אתר השירים שכתב והקים
בעמל רב. זה חוסך המון זמן. במקום לספר ולהסביר, פשוט נותנים לה לקרוא קצת, ואז
היא יודעת בדיוק עם מי יש לך עסק…. "התחתנתי עם צרפתי מיסתורי " אמרה
בגילוי לב נדיר.. "ומה קרה?"
שאל דורי… "במשך הזמן, כל המסתורין התפוגג…" אמרה ולא יספה. עוד
באותו ערב הגיעו לחילופי דברים ארוטיים שהפכו עד מהרה למין וירטואלי. התיאורים שלה
היו נהדרים ודמיונה הארוטי היה מעבר לכל שפגש עד אז ברשת. עד מהרה התנפחה חזית
מכנסיו של דורי וקצב נשימתו עלה. ברגישות ותשומת לב לפרטים, תיארה את כל הטוב שהיא
מרעיפה עליו מרחוק, ולא דילגה גם על מקומות שאינם פופלאריים אצל נשינו הבתולות,
והרבנים בטח לא יאשרו אותם… דורי התרגש מאד, והחל לתאר לדפנה מה הוא יעשה לה.
ועתה הגיע תורה של דפנה להתרגש. וכשלא יכלו יותר, החליפו מספרי טלפון, ודפנה אמרה
לו: " בעלי חוזר בעוד רבע שעה אתה יכול להתקשר עכשו? דורי בזריזות לא
אפיינית, מצא אמתלה ונסע מהבית, והתקשר אליה מהמכונית. היה לה קול נעים למרות שהיא
מעשנת. "רוצה אותך עכשו" אמר
לה. דפנה חששה קצת מהפרש הגילים ביניהם:"חמש עשרה שנה, כמעט יכולת להיות אבא
שלי. אבל אתה נשמע לי כל כך חדש ורענן…"
דפנה נשמעה לחוש שלה, יותר מאשר לעובדות סטטיסטיות יבשות.
היא סיפרה לו על הפנטסיה שלה: היא תראה את בן הזוג, רק אחרי ששכבה איתו. ההזיה שלה
התאימה לדורי. הוא אפילו כבר חלם בדיוק על מיפגש שכזה:
וירטואלי ו/או פיזי
****************
ישבתי לי בחדר
מול צג של המחשב
ידי על המקלדת
פועם , מאיץ הלב
מהמסך נדמית לי
שוכבת מצפה
ועירומה ממש כפי
שבאת מהבריאה.
ליטפתי וירטואלית אז
את כל גופך הרך
ואת פיתחת עור
ברווז
הקשתת נאנחת
והלחות שמגופך
נספגת בסדין
הולם ליבי לעומתך
חולם איתך על מין
היה זה מין חלום נעים
על מין שנעשה
בין שני בתים מרוחקים
במשך….. הקלדה
אבל חוטים מאד סמויים
נטוו ממך אלי
גופות חושקים אמיתיים
אז שאלו:" מתי?"
עברו חדשיים או שלושה
בחדר אפלולי ולח
אני שכוב על המיטה
ומצפה רק לך
הגעת אלי לחדר
באפלה ממש
השלכת כסותך בלי סדר
דבקת בי בלי חשש
וכל אשר הבשיל
בכל אותה תקופה
עלה והתפרץ כנחיל
כהר פולט לבה
וכאשר הכל שכך
רק אז בפעם ראשונה
פתחתי לי בתריס חרך
לראות עד כמה את יפה
"בעצם יש כאן מין איבוד שליטה במהדורה נשית"
הרהר לעצמו דורי. "הנהדרת הזאת מוכנה לתת את עצמה בידיו אדם שאינה רואה אותו.
היא מוכנה לוותר כליל על אחד מהמגינים הקבועים המונעים בעדנו ליפול לבורות עמוקים:
על חוש הראיה." ומכיוון שדורי סמך על
עצמו שיהיה אמין , עדין ומתחשב עם דפנה, לא היתה
*ל*ו*…. בעיה עם הפנטסיה שלה.
מאז ומתמיד, דורי היה בודק כל צעד בחייו, בזהירות ושיקול
דעת מירביים, ולא סמך על האינטואיציה שלו. אבל כשהחל להתפתח רוחנית, הבין שתנאי
ראשון לכך שיגיע להארה רוחנית, היא יכולת
להיזרק בחיים לזרום עם האירועים ולאבד שליטה. לכן מצאה חן בעיניו הפנטסיה
של דפנה, והוא העריץ אותה על עוז רוחה.
לאבד שליטה
********************
כשישן ועיני עצומות
ממוגן ומכוסה בשמיכה
אוזני זקופות קשובות
ושומרות עלי בזמן השינה
"סגור גם דלת וגם חלון"
כך אמא לי הורתה
"וחיה תמיד בבטחון
השאר תמיד בשליטה".
********************
לא חשוב אם נמצא בחוץ
או ספון בתוך המיטה
מה שרצוי ואפילו נחוץ
לא לאבד שליטה!!!
********************
כשעושה אהבה איתך
וידי את גופך מלטפות
רובי ככולי משוקע בך
אך מוחי ער ואזני קשובות
ע ו מ ד אנוכי על
המשמר
אך שומר על חזית מכובדת
מקפיד על נימוס ככל שאפשר
כשאת אל גאותי יורדת
********************
לא חשוב אם נמצא בחוץ
או ספון בתוך המיטה
מה שרצוי ואפילו נחוץ
לא לאבד שליטה!!!
********************
אך מאד תערוג נפשי
לזרום פעם בלי שיטה
אל ים סוער לזרוק עצמי
ולאבד לאבד!
שליטה.
ויש ודאות שבחיקך
החם
שכבר חסד אלי היטה
אוכל להקשיב לקולו של הדם
ולהיפטר מעניין השליטה
***********************
לא חשוב אם נמצא בחוץ
או ספון בתוך המיטה
מה שרצוי ואפילו נחוץ
להיפטר כליל מעניין השליטה…
* *********************
קבעו מיפגש במועד
האפשרי הכי קרוב, למחרתיים. ולפני דורי היו יומיים של ציפיה נרגשת. החליטו להיפגש
בשעה עשר בבוקר. דורי יבוא קצת לפני, יכין את החדר. כשהיא תתקרב, תתקשר אליו
לפלאפון, יאפיל את החדר, יכנס לחדר המקלחת ויסגור את הדלת. דפנה תתפשט לגמרי, תכסה
עיניה במטפחת, תתכסה בסדין, ותקרא לו. וכל השאר………. כןןןןןןןןן. התיאור הזכיר לדורי סיפור שקרא במדור הארוטי של רונן באינטרנט. הוא ידע
שבצורה שהם עומדים להיפגש, אין משהו
ייחודי או מקורי. אך למרות זאת, חש התרגשות גדולה לקראת הבאות.
בבוקר היום המיועד, הלך דורי כדרכו לעבודתו. אבל בתשע עלה על הרכב והחל לנסוע מהלך חצי שעה לאשקלון.
בדרך עצר במכולת, וקנה אריזה קטנה של מוס
שוקולד עם קצפת, וסוכריות קפה. בדרך
התקשרה דפנה "אני מתאחרת קצת". "אין דבר"
אמר. "אני תקוע כאן בפקק… אל
תשכחי להביא מטפחת". העיסוק בפרטים הטכניים
השכיח מדורי את התרגשותו הרבה. פקידת הקבלה במלון היתה אדיבה וקורקטית.
ולאחר שראה את החדר, נוכח שניתן להאפילו, מילא את השאלון שבו נדרש למסור פרטים
אישיים חושפנים, ושילם מראש. החדר היה יפה
וממוזג. דורי התקלח בתשומת לב. למרות הרמה הגבוהה של המלון, היה קצת קשה לכוון את
טמפרטורת המים, והוא פעם נצרב ממים רותחים, ופעם קפא ממים קרים. התנגב והוריד את
כיסוי המיטה הכפולה לגמרי. ולבסוף, סגר
היטב את החלונות והוילונות, כך שאפילו שביב של אור לא יכנס.
ואז צלצל הפלאפון. …. אכזבה. מזכירתו התקשרה לשאול משהו לא חשוב….. באותו
רגע, #ש ו ם ## ד ב ר# לא נראה לו חשוב, מלבד דפנה שמתקרבת…
ענה לה בקצרה וסגר…. ואז צלצול שני. הפעם, דפנה מודיעה שהיא כבר בשער המלון.
"חדר מספר 245 " אמר . מסר לה תיאור דרך, פתח את מנעול הדלת החצונית, ונכנס לחדר המקלחת. במהרה שמע את הדלת
נפתחת, ורעשים חרישיים של כניסה והתארגנות.
קולה המתוק של דפנה
קרא בשמו. ליבו הלם בפראות. יצא עירום מחדר המקלחת, וסגר את הדלת. בחשכה
מוחלטת גישש את דרכו אל המיטה. על הרקע הלבן של הסדינים, ראה דמות שוכבת מכוסה עד
הצוואר בסדין. התקרב, והחל לגשש וללטף. את ראשה, ואחר עבר באצבעותיו, על כל אורך
גופה המכוסה טוב טוב בסדין.
כפי שסיכמו מראש, הם לא דיברו אף מילה. למגעו העדין,
החלה דפנה להאנח. ליקק את שפתיה שנפשקו,
החדיר לשונו לפיה ופגש את לשונה, שקידמה אותו בליטוף אוהב. לאט לאט, החל להסיר את
הסדין, כשכל חלק שמתגלה זוכה לליטוף, נשיקה וליקוק. גילה את שדיה הגדולות. קודם נשק לשד הימני
שפטמתו זקורה, אחז בו בחזקה, כפי שאמרה שהיא אוהבת, ומצץ את הפטמה חזק חזק וגם
כרסם בה קלות. דפנה החלה לזעוק את זעקת תאוותה. עבר לשד השני, שפטמתו היתה שקועה.
שאב בשפתיו את הפיטמה, וגם היא הזדקרה.
כששוחחו יום קודם את רגשי תאוותם ואהבו וירטואלית, שלחה לו
דפנה תמונה שלה מלפני מספר שנים. וכשעבר בדמיונם בשפתיו ולשונו על גופה, סיפרה לו
דפנה איך היא נראית מתחת לבגדים, ובאומץ, לא החסירה גם את המקומות שנראו לה פחות
יפים. היא סיפרה על הפיטמה השקועה של שדה השמאלי: "תצטרך למצוץ אותה
החוצה". שלח לה נשיקות לפיטמה
השקועה שלא אהבה, והתפעל מישירות דבריה.
מאותו רגע, סמך עליה ובטח בה, כפי שמזמן לא בטח באדם. בעודו מלטף ומלקק את דפנה,
התעוררו ידיה לחיים והחלו מלטפות את גופו העירום , ואת אברו שהזדקף ונמתח עד קצה
יכלתו.
אנחותיה של דפנה התגברו, והפכו לקולות חזקים. לרגע, היה
דורי בטוח שקולותיה מגיעים לכל פינה במלון.. אבל תוך זמן קצר, הפסיק לחשוב על זה,
ודווקא נהנה מהקולות שהוא מפיק מדפנה, כמו כנר,
שנהנה מצלילו של הסטראדיוואריוס שלו.
דורי עבר בלשונו הרטובה לאורך גופה, ועד לכפות רגליה. הוא
חש ברטט של גופה כלפי לשונו.
ואז עלה בחזרה, עד לערוותה, וליטף את גבעת תענוגותיה. גופה
התקשת, ואנחותיה הפכו למילים:
"כן, כן, לקק לי בפנים…." דורי ליקק את דפנה
בתוכה והכניס אצבע למערת עינוגיה. ואז
ליקק את הזרת שלו, ולאט לאט החדיר לה אותה לפי הטבעת…. דפנה החלה לנוע בתשוקה
וזעקות שבר רמות.
ואז כשהוא מניע את אצבעותיו בתוכה, ומגביר את ליקוק
דגדגנה, הגיעה דפנה לפורקנה בזעקה אחת
רמה.
לאחר חמש דקות, כששבה נשימתה כמעט לקצבה הרגיל, הסיר דורי
את המטפחת מעיניה של דפנה.
"איזה יופי ". אמרה דפנה בעליצות. ודורי לא ידע
אם התכוונה למראהו, לפי המעט שניתן היה לראות בחדר האפל, או לכל אשר קרה איתה מאז
שנשכבה עירומה על המיטה. הדבר גם לא היה אכפת לו
ביותר, כי מגע אצבעותיה על גופו, שיגע אותו כליל והוא התמסר לה ולטוב שהיא עושה לו. לאחר שעברה בלשונה לאורך
גופו ובכל מקום, אחזו אצבעותיה את בסיס
הזין הזקוף כופפו אותו קלות, שפתיה הקיפו אותו ולשונה הרטובה ליטפה אותו בערגה.
התענוג היה עילאי, ולא עבר זמן רב עד שהר הגעש שלו התפרץ בתוך פיה בפעימות ארוכות
ומענגות.
עירומים שכבו דורי ודפנה חבוקים ומאושרים מכל מעיין הטוב
הזה שהחל פתאום לפכות. ידיהם לא הפסיקו ללטף, ושפתיהם מנשקות בכל מקום שאפשר. אז
נטל דורי בפיו סוכריית קפה, והחל לגלגל אותה בלשונו.
הוא נשק לדפנה על שפתיה, והעביר לה כך את סוכריית
הקפה. דפנה, נשקה לו והעבירה אליו עם
לשונה את הסוכריה חזרה. כך נשקו והעבירו את הסוכריה, עד שנמסה בפיותיהם: סוכריה
אחת בשני פיות עורגים.
אז לקחה דפנה
מהמוס שבצלוחית, ומרחה את אברו ואשכיו בשכבה נחמדה של מוס שוקולד וקצפת.
במיומנות ליקקה כל טיפה של המוס, וגרגרה תוך כדי כך, כמו חתול
כשמלטפים את פרוותו.
אברו של דורי הזדקר שנית. ודפנה החלה לחכך את ערוותה
בברכו, ולהשמיע קולות של תאווה מחודשת.
דורי שכב עליה וחדר לתוכה. הם נעו זה לעומת זו, עד שהגיעו
לפורקן ביחד.
נפשו של דורי היתה חצויה. גופו ורוחו אמרו שירה של תענוג עילאי. אבל בחלק החושב של מוחו אמר לו
ההגיון : "תגיד בן אדם. אתה השתגעת? מה מיוחד באישה הזאת שאין לך בבית?
הציצים של אשתך לא פחות יפים…
" המחצית השפויה של מוחו
המשיכה בהרהורים פילוסופיים. אבל נשיקותיה של דפנה טרפו את הכל… הם שכבו מכוסים
בסדין, וצמודים כאילו כל תושבי כדור הארץ נשמדו, ורק הם נותרו להמשיך את גזע
האדם… רוגע עטף אותם והם נחו על המיטה
הגדולה מלטפים זה את זו ליטופים של חיבה.
ואז הוציא דורי את ספר השירים של יונה וולך, שקנה לדפנה
מבעוד יום. הוא הדליק את האור,
ולראשונה הסתכל על דפנה העירומה, והיא הסתכלה עליו, ועל
האבר שכה עינג אותה. עכשו היה רגוע ומכווץ, כאומר: "אני את שלי עשיתי".
ודורי קרא לדפנה שיר אחרי שיר…. ומצא שם גם את ההסבר מדוע הלך בנואשות כזאת לשכב
עם דפנה:
"כבר אנחנו עייפים מאד
מנשינו הבתולות
כל הזמן מראים לנו בתמונות
יש סקס אחר
זה משהו אחר
וזה לא סתאאאאם
סתאאאאם"
דורי התפלא איך התשובה הגיעה אליו 'מהיקום'
בדיוק כששאל עצמו את השאלה. ובאמת זה היה סקס אחר, מגרה ומשגע, שלא טעם
כמוהו הרבה זמן.
דורי ודפנה התקלחו חבוקים שעה ארוכה, כשהם מסבנים ומלטפים
זה את זו, אחר כך, יבשו זה את גופה של זו, התלבשו, ונסעו למסעדת הדגים ופירות הים הידועה ביותר באשקלון.
וכשהם מפצחים שריוני חסילונים, אוכלים ברבוניות מטוגנות וידיהם נפגשות מלטפות מעל
לצלחות המעדנים הללו, סיפרו זה לזו, עוד
ועוד על חייהם, מאוויהם ותשוקותיהם. לאחר
מכן ישבו דקות אחרונות במכונית, ומיצו את הרגעים האחרונים של המיפגש, לפני שנפרדו,
כל אחד לכוון ביתו.
כשהגיע הביתה התחבק דורי עם אשתו ונשק לה. היות והתקלח
קודם, לא היה עליו שמץ של בושם.
אבל שאריות מריח ערוותה של דפנה מעורבות בריח החסילונים,
נשארו בקצות אצבעותיו. ובלי שהדבר עבר את הכרתה, עררו המולקולות הבודדות שנדפו
מאצבעותיו את תאוותה של אישתו, והיא את
דורי, והובילה אותו למיטה. "אפשר לעשות כסף משוגע מבושם שמכיל ריח-כוס של
דפנה מעורב בשרימפס…" חשב דורי כשהוא מתמסר בשקיקה לאשתו.
גם שבוע ימים לאחר שנפגשו, היה דורי מריח מאצבעותיו את
שאריות ניחוחה של דפנה, וחיוך מתפשט על שפתיו.
–
איך ציפי הפכה לדפנה?
30/3/1999 17:56
ROSE
–
nice one
–
שם הסיפור כמובן ניחוחה של דפנה.. לא יודע מאיין
30/3/1999 21:20
שלום
anti945@hotmail.com
–
הגיעה לכאן ציפי….
–
כנראה שאתה חם על מישהי בשם ציפי, ותת מודע שלך
30/3/1999 22:46
ofird
ofird@haaretz.co.il
–
זורק לך רמזים
–
אני לא קשורה…
31/3/1999 1:18
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
לא. אינך קשורה.
31/3/1999 10:22
שלום
–
זה מכבר שחררתי את הכבלים אשר קשרו אותך אלי…
את חפשיה לנפשך, למצוא לך אהבים חדשים
ולכתוב עליהם שירים משגעים.
וברצינות, כך קשר ביני לבין הציפי שכותבת כאן, מקרי בהחלט.
חקסמח
–
תת מודע זה משהו שניתן לחוש או שאתה מדקלם את הב.א.
31/3/1999 23:58
אריסטופנס
–
(הודעה ללא תוכן)
–
לשלום אהוב נפשי מימים ימימה
1/4/1999 15:43
הרבנית לבית תמנון
–
אתה ממש מצמרר כשאתה כותב את המילה צט………
נסה להימנע מהמילה המגונה הזאת – זה מתחת לכבודך
וכישרונך הטיבעי.נסה ליישר קו עם המציאות.
עם לחיצת יד אפרד מעליך.
–
היי תמנוני.ממתי אנו לחצים ידיים ועוד עם ריח קוס..
1/4/1999 17:25
שלום
anti945@hotmail.com
–
באמת המילה צט היא מגונה…
מוכן לקבל כל תחליף או תחליב…
–
זה נורא הרבה מלים. אבל כשהאירו את אירופה בידי היט.
1/4/1999 23:33
אביקם
–
היטלר הגענו לאושויץ. שים לב שמילושביץ ממש מתחרז עם המלה
ההיא הנוראה. השאךה היא אם אפשר בהסברה בלבד להפסיק משהו מהסוג שמתבצע בקוסובו.
והענין הלבנוני מוכיח שלאלאלאלאלאלאלאלא!!!!!!!!
–
מהמגירה לדיסק 