שחור
29/3/1999 18:33
ROSE
–
יושבת
שואלת
בוחנת אותך
ליבך
(שחור)
ברחתי
צרחתי
חזרתי להתחלה
ראיתי נשמה
(שחור)
פתחת עיניים
את שלי
גרמת לי לשאול
ולענות לעצמי
בלילה ההוא
(שחור)
גמרתי
גמרנו
ואני
עזבתי
אותך לבכות
(שחור)
–
אורן?
29/3/1999 21:15
אודין
guytag@isdn.net.il
–
אורן שחור אמר לי פעם שלא משנה איך תגיד להן, תמיד תצא
אשם, וזה די נכון אם מתחשבים בעובדה שאלה שבאים, באים ללכת ולא באים כדי לחזור ,
שזו הבחנה די דקה בהתחשב בעובדה שמר שחור הוא עורך דין משוחרר. ז"א פעם הוא
הייה עורך דין (אח"כ הוא ישב) ועכשיו הוא משוחרר ולא כ"כ עורך דין.
אז שחור יוצא צבע ממש יחסי, ולא רק בגלל האי-קרניים של אור
שהוא לא מפיץ . אלה בעיקר בגלל הלבן והאדום והירוק והסגול וכל שאר הצבעים, שהם הרבה.
והשחור עם כל הכבוד למר שחרותו, הוא רק יחיד.
יחיד מול רבים, שממש אין לו סיכוי, גם לא במערכות
המישפטיות ששמה הוא שחה כמו דג בג'חולה.
–
"והשחור היום
שחור מאוד"
"קצת עצוב"?
רועי.
29/3/1999 21:45
ליתוספרה
iasap@hotmail.com
–
אח של אורן שחור, קראו לו רועי שחור. אבא שלהם היה המורה
לנהיגה של אחותי, וחוצמזה הם גרו בבית מולי ואני תמיד הייתי מציצה מהחלון על רועי
שחור בחולצה לבנה מרכיב את האופנוע (השחור) שלו. היה לו משהו אובססיבי עם יצור
המתכת הענק הזה. רועי חשב שזה פאזל 120 חתיכות, והיה מפרק ומרכב מפרק ומרכיב
ומפרק, ואז מנקה כל חלק לאט ובעדינות עד שהשחור היה עוד יותר שחור והכסוף נצץ
בשמש, ואז הוא הפעיל את הסטופר והרכיב,
ולפעמים כשסיים ועצר את הסטופר מהר, וטיפות קטנות של זיעה החליקו לו על המצח, הוא
הסתכל על הספרות וחייך חיוך מאושר, ואני ידעתי שהוא כבש עוד שיא והייתי שולחת לו
נשיקה באויר.
בד"כ הנשיקות האלה המשיכו לרחף שם באויר. הוא לא טרח
לתפוס אותן. הוא אפילו לא ידע עלי שמשקיפה עליו מתחרה בעצמו בפאזל אופנוע,
ומדמיינת אותי חתיכת ברזל או כיסוי פלסטיק או בוכנה, שהוא מלטף לאט ומפרק ומרכיב
ומחייך אליהן באהבה.
–
פלג
29/3/1999 22:42
אודין
guytag@isdn.net.il
–
הייה החבר הכי טוב של אורן שחור. כולם חשבו ככה. וכולם
ידעו שזה ככה מאז ומתמיד. כולם חוץ מאמא של אורן שחור שחשבה כמו כולם אבל ידעה
אחרת. אולי בגלל זה גברת שחור שתקה כל השנים האלה. היא לא כ"כ חיבבה את החבר
של הבן שלה, פלג שוורץ, שחור השער וקל בחיוכים. ובכלל היא שנאה את הקיץ המטורף הזה
בארץ הקשה הזאת. לפעמים שהחום הייה בכל מקום ואי אפשר הייה לברוח לשום מקום מפקה. היא היתה שותה את ה אייס
טי שלה מחוזק ועם קרח, דרך החלון הרחב במדרגות שבין הקומות היא היתה צופה בבנה
וחברו הטוב רוחנים על האופנע השחור והמטופש שלו. היא היתה מגלגלת את הכוס הצוננת
על לחייה, גורסת את הקרח בין שנייה בפה סגור. גם את הליטופים, כאילו באקראי היא
הייתה רואה. אלף פעמים הפצירה בו שיעבוד על האופנוע מאוחר יותר, אחר הצהריים או
לקראת ערב כשקריר יותר, ולא כשהשמש ממש כופחת מעל. הם היו עומדים שמה ליד העופנוע
בגופיות מלוכלכות כתמי שמן שחורים, גונבים מבטי אוהבים, אחד לוחץ שעון, שני מרכיב
חלקי כרום , מהר מהר אל הגוף השחור הזה. אחד עוצר שעון קורא מספר, שני קופץ צוהל
בקול רם, מחבק אחד.
אולי אז אם היתה אומרת משהוא, אולי היום, הייה שונה?..
–
יחסי זה דבר יחסי
29/3/1999 21:46
ROSE
–
שחור הוא יחיד לנגד רבים, אבל אם נקח את כל הצבעים ,נשב
כמו ילדים קטנים ונערב את הכל ביחד, אז
היחסי השחור הבודד שלנו יופיע לפנינו במלא תפארתו, אז מבחינה יחסית הוא אחד, אחד
שנוצר מהביחד של השאר, אתה יודע כמו אלה הבודדים שנתלים על אושרם של אחרים, אז השחור הוא מן אומלל כזה, ואנחנו תמיד מרחמים
על אותם אומללים, אבל איפה היינו היום ואיפה היה האושר (היחסי שלנו הבודד) אם לא היה לנו על מי לרחם ולגלות מחדש כמה
שהחיים טובים
–
לבן
30/3/1999 2:56
ברדוגו
–
.
.
–
צומת המוביל, לפני האוטובוס
29/3/1999 18:37
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
לחישה לכיוון, חצי סיבוב.
נפילה.
עורב נוסק לכיוון לא מוגדר, כנראה לאיזה כפר ערבי, יש להם
חג היום, לערבים, וכיסם כואב את המתנות שיחלקו.
הכל פקקים.
מוסיקה, יוונית, אי אפשר להיות וודאי, בכלום לא, בפרט לא
במוסיקה, מריצים 10 דקות אחורה, 10 דקות מעכשיו, אם כן.
הכתי ללא ברור, במודע כמובן, או שלא בדיוק כי אם מתוך
אינסטינקט, יותר מדי מכוניות, יותר מדי עמודי חשמל.
קלישאה א': חייך, מחר יהיה גרוע יותר
מחר תמיד גרוע יותר, זה סוד הקסם, איזה אבסורד, מקררים זה
לא הפטיש שלי.
קלישאה ב': לחיילים עוצרים מהר.
לחיילות עוצרים מהר, קפד ראשו אם כן.
קלישאה ג': ככל שהם גדולים יותר…
עבר זמנך, והוא אכן נפל, ראשו מוטה אחור משימשת המכונית,
פיאט פונטו, עצר רגע, כמעט מתאזן, יד על מראה צידית, תמיד חשוב שתהיה כזאת, לפני
שנוסעים, וגם בזמן הנסיעה אם אפשר, מראה לא עוזרת, ונפל.
אם בידי הבחירה, והיא לא, חצץ הוא אופציה אחרונה ליפול
עליה, ופנים חרוטות חרצים לכיווני עתה, והיה אם לא? לא, לכיווני עתה, שיסתכל,
להסתכל גם אתה הסתכלת, עורק צוואר פועם, כמעט החוצה מעורו, מובן אם לוקחים בחשבון
את יתרת הדם הדרושה למלא מראה וחצץ, הרבה חצץ, יותר מהאפשרי על מטר רבוע, ומבטו
כמעט נוקב. תעלה על האוטו, וניסע, צללית מעל, עורב פסק מנסוק, וחזר, עומד עכשיו על
העקידה, הרבה דם היה פה, ועדיין, מנסה לגרש ציפור צבועה.
תרגיל.
–
הסוף דורש קצת ידע במונחי צבא בסיסיים
ולא רק בספרים של יז'י קוז'ינסקי
אבל תרגיל, רק תרגיל, ותנו דעתכם אם תוכלו.
–
המוביל אמרתה?
29/3/1999 21:7
אודין
guytag@isdn.net.il
–
מוביל אכן.
אתה מוביל, סוחף, מרמז, קמצן!!!!!!!!!!!!!!
"רגע רגע, מה עבר בשורה הקודם, תחזור שנייה"
חמקמק אתה, ממש שקע חמקמק. ידע בצבא עלק, ידע בגאונות צריך
פה
ידע בטירוף גם לא יזיק.
חצץ!!!!!!
כמה זה שבע וחצי חצץ בפיטה לפני מראה?
הלכתה רחוק מאז הפעם האחרונה שקראתי אותך, רואים ממש טונות
של השקעה.
תהיי דרכחה רחבה ובטוחה.
–
המוביל
זה ליד צומת רחובות?
המוביל זו הצומת היחידה בארץ שאנשים עוצרים לטרמפיסט
29/3/1999 23:13
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
זאת היתה מחמאה? 🙂
–
זה בגלל הבמפרים
30/3/1999 2:57
ברדוגו
–
(הודעה ללא תוכן)
–
Sorry is not just SOREYYYY
29/3/1999 20:57
אודין
guytag@isdn.net.il
–
סליחה
היא תולה על חבל אין סופי את סמרטוטיה הבלים.
אין קץ לחבלים, כמו אין לסמרטוטים.
בגאווה היא מראה לי תפארותיה.
בין שטיחים מעופפים כזוג עופרים , (מעל חגים נצים).
גביעי צופים, שועטים, נרווים.
ניצוצות של התחלה
שוב גועים מעבר לגבע.
שם רועות האיילות האמהות, זוג עיניים מנצנצות.
פיצוצים של התחלה
מקלפים צלקת מגלידה
חושפים קצוות חדשים, עם התוויות (ישר למלחמה?)
והנצים חגים מעל
סרק, סרק, סרק הם עטים.
ובלבי כלי זין חדש:
הסליחה! (אני מעדיף יונים)
–
סולחים
29/3/1999 21:33
ROSE
–
סליחה היא לא רק מילה סליחה היא יותר כמו זכות, אפשר
להגיד, זכות שניתנת לך, אי אפשר לקחת זכויות כמובן זכות זה משהו שלאחר המעשה ניתנת
לך, במיקרה הזה זכות הסליחה
לא הלסלוח אלה הזכות להגיד סליחה
הרי אם אנשים יסתבבו ברחובות ויגידו סליחה על כל דבר הסליחה תפסיק להיות מילה בעלת חשיבות כל כך
נעלה
עשית , כעסתי, סליחה?, סלחתי לך
ועוד נישאר מקום לכל האגו שלך
תנסה משהו קצת יותר דומה ל
אני מצטערת, טעיתי,
טעית, סלחתי לך
–
נבהלת מהזין?
29/3/1999 21:43
אודין
guytag@isdn.net.il
–
מי שלא יכל לסלוח הוא נחה,
מי שלא יכל לסלוח הוא אבוד בתוך הכאב של עצמו.
ודרך אגו: מצטער רק מי שאשם? ואם אשם חובה שיהייה גבר?
או רק ב 50% מהמקרים?
האומנם 50%?
אולי פחות, אולי אישה מאמללת גבר, פוגעת, חותחת, ניטרפת.
זה שיר, עם אלגוריות קצת יותר עמוקות
Grow Up
–
יאאלה
30/3/1999 4:53
ROSE
–
גברים זה כזה עם מתגונן
אבל עזוב אני מתה עלייכם אתם יעילים
ונכון שרוב חיי התעללתי בגברים, אבל זה התחביב שלי..אז אני
קצת פסיכית אז מה? מי מאיתנו יכול להגיד בכנות שהוא שפוי
אה..אתה יכול? חשבתי ככה!
סלחתי! 🙂
–
סרק
29/3/1999 23:22
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
thats like cool
–
יש לי הודעה חדשה
29/3/1999 23:46
עוגי
–
כולם חושבים שלקנות פרחים לבחורה זה הכי יפה שיש, אני אומר
לא.
המתנה היפה ביותר שאפשר לתת לבחורה זה ספר !!!
חכו יש הסבר
ככה היא מרגישה אינטיליגנטית (מה שהיא לא מעצם היותה אישה)
.
סתם בצחוק
נ.ב
מוכח סטטיסטית שבראש כל פקק עומדת אישה
דרך אגב אני לא שובניסט
אני מאמין שאשה לא צריכה להיות רק במטבח (גברים מבלשים
יותר טוב, וחוץ מזה יש עוד מה לעשות בבית כמו לכבס, ולזרוק את האשפה)
טוב היה כיף
עוד שמפניה לכולם על חשבוני
🙂
העירקים יכולים לשתות עראק (זה בסדר, על הבית)
לילה טוב
מ
י
מ
ס
ט
ו
ל
א נ י
או שלא
–
נ.ב
29/3/1999 23:48
עוגי
–
אני גם שונא ערבים
במיוחד כאלה שמדברים ערבית
–
ההתפעלות מהאינטליגנציה
30/3/1999 2:52
ברדוגו
–
NOT
–
עלק 🙂
30/3/1999 4:31
ROSE
–
מתיימר עלק להיות יותר מסטול ממני
🙂
–
!keep on the good work
30/3/1999 19:54
LoneStar
shin13@netvision.net.il
–
הצחקתני רבות ידידי ולא רק עקב מצב אישיותי הרופס אלא גם
עקב אדי הגראס שעלו מהודעתך… ואני רק מעשן פאסיבי כרגע… והצחקתני… 🙂
כה לחי!
–
לעשות טובה. . .
וללכת
30/3/1999 0:51
טל
–
יציקה מוארכת תלויה על בלימת חלחלת,
מהתכווצות ממושכת של שרירי פי הטבעת.
כיח חם נפלט מבין שפתיים מופתעות,
משיעול בריא של אדם חולה.
שומן לח פורץ מלוע לוחש דלקת,
מלחיצה ידנית על מורסה כואבת.
גוש בשר מזדקר במלוא קוצניותו,
מהשתחררות פתאומית של זרנוק דם.
צרחות גסות מאדם אהוב,
בגלל שאלה אחת שלי?
–
נו בסדר,
גם אני לא כזו צדקת
–
הייתי שמח
30/3/1999 2:49
ברדוגו
–
ללקק אותך בדיוק שם
בפי הטבעת.
–
מחיר הלבנבנות
30/3/1999 3:2
ברדוגו
–
(הודעה ללא תוכן)
–
להודעה זו מצורף הקובץ
zibby.wav
ואיי אני שיכורה
30/3/1999 4:10
ROSE
–
טוב חברה..זה המיטב שלי אחרי חמש טקילות וכמה צרפתיות!
העשן הסמיך עבר מול עיניי ואני כמו כלבלב סקרן עוקבת אחריו
בעיני, ניצוץ של גחל עמום , פיות ניפתחים (פותחת?) ניסגרים מברברים שטיות מתיימרים
לדפוק לי את המוח, פתיחת בקבוק (וואי!) שריקה קצרה, וברקע הבירבורים (דופקי המוח
המתיימרים) מטאליקה בחומר הפחות ממוסחר שלה, צחוק קורע , ו (פתאום כמו..מאיפה?)
זיכרון קצרצר של ההתחלה שלי ושלך , אני מחייכת ואתה פותח ( נו בחיי) ודופק בי את
הלשון החלקלקה שלך……(אופס) נופל הבקבוק ומכה את מידרכת הרחוב בפרק הציבורי,
ונדנדות שבורות מעלות בי זיכרונות מה(זוכרים נו אז) גן ומתמימותי, חברה מעולפים על
הדשא וניחוח של אלכוהול מעורב באי שפיות עולה באפי, ואני צוחקת ופותחת את השערים
לעולם הפרטי
שלי………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………………זיינתי
, זרקתי,
…………………………………………………………………………………נפלתי………………………………………………………………………………………………………………………..בתוך
עצמי
–
here you are my loony one!
30/3/1999 5:23
LOONY
–
מזכיר לי ערב מבדר אחד שלי ושלה בפרק הציבורי כשכולם
מסתכלים עליי
איך גרמת לי
לגמ-ר
lovet it,,you drunky
–
look at me…
30/3/1999 11:41
עוגי
–
אני מלכת אסתר
עכשיו מי יותר מסטול 🙂
–
looking
30/3/1999 13:58
ROSE
–
וואי 🙂
אני עדיין טוענת שאתה סתם מתחזה!
אתה לא יכול
נגדי..
כפיש?!
–
בו 😦
31/3/1999 11:1
עוגי
–
(הודעה ללא תוכן)
–
מי בא מכות ?
30/3/1999 11:44
עוגי
–
הכל התחיל לפני
שנים רבות, עוד כשהיו יחסי ידידות בין פרס המוסלמית למצרים העוד יותר מוסלמית.
מי שם הכל התדרדר עזבו אין לי כוח לכתוב על זה
–
יהייה דם?
30/3/1999 14:1
ROSE
–
(הודעה ללא תוכן)
–
גינגי או למה אסור למכור סיגריות לרס"ר תימני
30/3/1999 11:49
עוגי
–
(הודעה ללא תוכן)
–
בקרוב אצלכם
31/3/1999 14:43
עוגי הפקות
–
(הודעה ללא תוכן)
–
בעיקבות אירועי הפרק שעבר
30/3/1999 14:26
ROSE
–
אני עצמי ואנוכי המפוצלים סובלים עכשיו מכאב ראש לא
נורמאלי ומחוסר שעות שינה, הייתי שואלת מה שלומכם, אבל מה לעשות אני השני הוא
אנוכי נורא.
שילשום אחר הצהריים, מזג האויר בחוץ גרם לי לרצות לרוץ
ערומה באמצא התחנה המרכזית, פנה אליי
טירוף, ידידי הטוב משכבר השנים, בטענה שאני מצאתי לצערי במיקצת נכונה. מה קורה לך
מלאך בזמן האחרון? דברים הם לא כמו שהיו פעם נהגו להיות, איך אני מסביר את עצמי
פה? אני בודד..את מבינה? נטשת אותי..את
כבר לא מה שאת שהיית נהגת להיות..אני רוצה
אותך בחזרה בזרועותיי אני רוצה לראות שוב את הניצוץ המביע אותי בעיניים שלך.
בהתחלה ניסיתי אני עצמי ואנוכי להתווכח עם טירופי שלי (שלי שלי) אז היו צעקות נו ברור, אני הראשון
הוא קצת מסטול, אתם יודעים יש לו נטייה להתעצבן בקלות, אז אני השני המתון יותר
שנישלט רוב חיו ע"י ההיגיון המתיימר שלי פתח בעוד אחד מנאומי החוכמה
המתיימרים שלו (אומללים בני זונות)
ואני הראשוןהחטיף לו על הרשא,,אז יופי הם סותמים ואני
נישארתי תקועה להתייעץ עם אנוכי השלישי..שזה דווקא יופי לי, כי אנוכי השלישי הוא
האני שלי, שלנו, שלכם, האנוכי הגלובלי, זה שמחייך לכולם ומנופף לשלום (לא צריך
להגזים אנוכי לא מעביר זקנות במעבר חציה)
בכל מיקרה נחזור לנושא המדובר פה, כי כמעט נטשתי את הטירוף
שלי, שבי, עכשיו אני תוהה האם יש בי מקום
לעצמי רביעי?
אז היגיון אמר שלא,,,והראשון אמר שזה אפשרי…אנוכי השלישי
כמו אידיוט לא נורמאלי עדיין יושב בצד ומחייך
והטירוף, שהוא בעצם היותו אני הרביעי הזוכה בעתיד (יהייה
טקס גדול כולם מוזמנים)..משום מה חושב שכל השיחה הזאת שאני מנהלת פה בחדר לבדי זה
דבר נורא מצחיק!
–
אני חושב שאני אהייה נוכח בטקס המטורף
30/3/1999 22:19
LOONY
–
loony 🙂
–
שישי חג'
30/3/1999 15:45
ברדוגו
–
המתנה המושלמת
–
מהמגירה לדיסק 