ישות עצמאית
1/4/1999 15:3
אקסטה
–
" את מבינה?"
ואני האמת לא כ"כ מבינה בהתחלה על מה קרן מדברת איתי לעזאזל….
" …יש להם ישות עצמאית, זה מדהים.." היא
ממשיכה ואני משתדלת להבין אבל זה קצת קשה כשאת…
" אנשים מדברים אליהם, משוחחים איתם המבט נתקע
ואני…כלום אפס אויר".
"ה..המבט נתקע?" אני שואלת כי זה באמת מוזר אצלי
למשל…
" נתקע זו לא מילה, אני אומרת לך ורד" היא אומרת
לי.." בשנה שעברה בבנק, לפחות שני שליש מהבקשות להלוואה הופנו לחזה שלי…זה
ממש משפיל"
אני בשלב הזה עברתי למצב סטאטי של הלם מוחלט, הארה….אצלי
זה לא נתקע..אין לי את ההשפלה…
" קרן אין להם ישות עצמאית אצלי…אין לי
ישות….פשוט..כלום קרןןןןן"
קרן מנסה מצידה לנחם אותי ולהגיד שזה מיותר ליחל
לאוטונומיה בחלק הפרטיקולרי הזה של הגוף וטוב שכך כי אז לפחות מתרכזים בי ובמה
שאני אומרת..
ואז אני מתחילה עוד יותר לדאוג כי בד"כ אני אומרת
שטויות, מי צריך שייתיחסו למה שאני אומרת אני רוצה שיתקע! אני רוצה להיות מושפלת..
קרן חושבת שאני זקוקה לטיפול, גם אני אבל אני מדברת על
טיפול שונה…" עמק הסיליקון מחר..דפנטלי".
חיפושית ישנה מודל 74 די נייחת מחכה לנו במקום שבו השארתי
אותה ואני אפילו די מתפלאת שלא גררו.
קרן מתפעלת מהאומץ המופגן שלי למקם את בינבה בתחנת אוטובוס
בשעה הכי לחוצה ביום ועוד ליד אונ' ת"א. היא נכנסת לרכב , אני נשארת בחוץ
לחפש את הרפורט . אחרי חמש דקות מבינה שזה כנראה יום המזל שלי ושהפקחים שכחו אותי.
אח"כ מגיעה ההכרה שהם כבר הבינו שעלי חבל לבזבז אנרגיות, השם שלי בטח עולה
ישר במסוף שלהם הרפורטים שלי הפכו להיות אוטומטים בלי קשר למעשי, נו טוב , אחרי
חוסר ישות זו לא מכה כ"כ קשה ….
כשאנחנו מגיעות לקניון אני שמחה לגלות ששפר מזלי לשם שינוי
ויש חניה בשפע ממול, איך שאני מתחילה להכנס קרן מודיעה לי שכל השורה הזאת זו חניה
לנכים, אני מצידי לא ראיתי שום סימון על הכביש ומחליטה שזה בסדר. להכרעת הויכוח
באה אישה חביבה " …כן כל השורה הזאת לנכים, לא כדאי לכן להחנות פה הם
נותנים קנס מוגדל ו…" טוב, טוב , בסדר, עם חניות של נכים אני לא מתעסקת, גם
לי גבול, שירותים אני יכולה, חניות לא. איך שאני מכניסה להילוך אחורי, האישה הזאת
שבכלל לא נראתה נכה נכנסת לרכב לידי . אני אפילו חושבת שהיא שמעה אותי אומרת לקרן
שהיא לא נראת נכה, אז היא ככה ניסתה לביים איזו צליעה…
אני את הרכב מכניסה לחניון.
בקניון הישות של קרן זוכה להרבה מבטים נתקעים, אני מפנה את
הבמה ולקרן לא נעים אז היא מחליטה להשפיל אותי כדי שלא ארגיש לבד. יורדת עלי צועקת
צורחת מה לא, העיקר ההשפלה…
זה לאעוזר ותוכנית הסיליקון נכנסת להרצת טורבו אצלי
במוח….
שעה שש בערב , אני קרן והישות שלה חוזרות לרכב…חוקי מרפי
ממשיכים לפעול עלי במלוא עוצמתם ואני מגלה שהחיפושית שלי חטפה רפורט ועוד
בחנין..חושבת שיצרתי תקדים.
במחשב שניה אולי הייתי צריכה לתת יותר משקל לשלט של ה
" פריקה וטעינה"????
חוץ מזה גם מגלה שרולה אחד מצא לנכון להתיישב בדיוק על
החיפושית שלי, זה מוזר ידעתי שחתולים נמשכים לחיפושיות אבל רולות?.
מסתבר שמשאית תנובה מנסה כבר שעהלפרוק מוצרים ולא
יכולה…הנהג שולח לעברי מבט מאיים ואפילו מסנן כמה קללות. אני מנסה להסביר לו ברוגע איך השלט לא כ"כ ברור ואיך גם להוריד את
קרן מהחיפושית יכול להחשב כפריקת מטען….אני חושבת שזה לא כ"כ עזר כי הוא
התחיל לקלל יותר ולא הסכים לקום מהחיפושית.
קרן מחליטה להכנס לתמונה לבסוף ו…אני לא מאמינה…הנהג
הרולה משתתק מפסיק לקלל…המבט שלו נתקע ו..זהו!
מבט אחד בישות העצמאית של קרן והמוח מפסיק לעבוד ( קרן
אח"כ אמרה שהוא לא עבד עוד קודם אז זה לא נחשב, אני לא משתכנעת) הכעס נמוג
ו…הוא מעז אפילו לשאול את קרן אם היא רוצה שוקו כי נאשר להם רזרבה…קרן לוקחת
את השוקו , אני רוצה סיליקון ועכשיו!
אני מורידה את קרן בבית וממשיכה לעבודה , לקחת את המשכורת
ולעוף. יורם הבוס החתיך שלי מקדם את פני לשלום והמצב רוח המדהים שלו גורם לי לרצות
לרצוח אותו, איך הוא מעז ועוד ביום הכי גרוע של להיות כ"כ שמח וטוב לב…זה
מוגזם…
אני מסננת לעברו שלום עם חיוך מאולץ ואז……….
תאמינו או לא , המבט נתקע…אני מגמגמת מסמיקה..לא לא
ייתכן "ורד" הוא לוחש.." כן " אני עונה בקול הכי חושני שלי ,
עדיין המומה." ורד אל תזוזי תשארי כמו שאת עכשיו" . אני מבולבלת, נכון
זה אפשרי בייחוד אם ממצמצים ומאמצים את העיניים אפשר להבחין בהם אבל..עד כדי כך?
" טוב" אני מצליחה לפלוט לחלל האויר " אשאר
כך איך שאתה רוצה, מה שתגיד אני.."
הוא מתקרב אלי אני מתחילה להתחממם הנשימות מתחילות להיות
חזקות מתקצרות…פתאום…
טראח!
יורם מנחית מכה בעיתון על החזה שלי.." מצטער הייתה לך
שם דבורה.."
שילכו כולם לעזאזל זונות..אני מחר לוקחת מזודה ..אתם
יודעים איפה לחפש…
–
אגב..
1/4/1999 15:22
אקסטה
–
אין כל קשר בין מה שנכתב למציאות…..
כי שלי..האמת הם לא כ"כ זעירי אנפין…..
:))))))) נהפוך
הוא.
–
אני יכולה להגיד
1/4/1999 15:25
ROSE
–
שחבל שככה את חושבת, ושאת צריכה לאהוב את עצמך וכל מיני
בולשיט פילוסופי על הפנימיות שלך, אבל אני לא אחת ששופטת אנשים…
וחוץ מזה אלה שניראות טוב תמיד נותנות את ההרצאות האלה אז
אני מחדשת
שיבושם לך, אבל קחי את זה ממישהיא שיודעת איך זה להראות
טוב לפעמים זה ממש קללה…ממש לקחו ממני את הכישרון והטביעו אותו בבלונד..תחשבי על
זה
–
רוזי חביבתי
1/4/1999 15:33
אקסטה
–
קלילות מתוקה קצת קלילות. הכתיבה המוקצנת יכולה להעיד כי עמדתי
כעמדתך….
אבל נחמד לראות זאת לפעמים בראיה מעוותת…תבורכי. ו…אל תקחי הכל כל כך קשה….
–
להוד בלונדיניותך אילו הייתי יודע איך את נראית!!!!!
1/4/1999 22:4
איקי
–
(הודעה ללא תוכן)
–
לאקסטה שלום!!!!! המשך בתוכו.
1/4/1999 21:3
אביק
–
החמרים שלך יפים אם כי ארוך נסי לקצר.
האקסטה שלפי הבנתי זה משהו שדופק בסוף את המוח- מיותר ואני
לא מקבל שזה הדלק שלך. אם אני טועה תקני אותי. מבטיח שאקרא את הכל ביום אחר. אביק
שמאחר
–
אביק שמאחר…ושיקרא ביום אחר
1/4/1999 23:0
אקסטה
–
לא ,זה בהחלט לא הדלק שלי…חוץ מזה שהטקסט שלי היה שווה
איחור…:))))
–
אקס טה אקס את יודעת גירושים זה לא הקטע שלי אבל
1/4/1999 23:29
אביקם
–
הייתי ברבנות עם זה..שם מה זה משנה.
בינתיים קראתי קצת משלך עשיתי קפה(קפה גולד עלית נעלם
מהמדפים שמתם לב אולי את הארומה ערבבו בו גולד עם עודפי שחור זול? מה פדרמן מה אני
שומע!!!)טוב לא לכולם קפה זה הדלק המועדף. ובכן אקסטה- חזרתי לאחר טלפון חיוני
לאחת שחזרה מהודו הערב.
ומכיון שאנו בפורום מגירה תארי לך שהחיים במגירה אחת מתנהלים באופן 1 ובמגירה שניה באופן
2.
ז"א אני מעדיף את דאלאס ש.ח. ואת ג'ודי פוסטר.
ואת/ה או שאת היא את כי אני זה אתה.
מה שברצוני להגיד הוא שכל אחד רשאי לבחור לו את המישור בו
חייו מתנהלים. ז"א כל עולמו הוא שירים ומוזיקה. השני בוחר לחיות בעולם שבו
אין פוליטיקה ולא שמע על קוס…ובו. אגב עשיתי עבודה על יוגוסלביה כמה שאני
אקטואלי. לפני חמש שנים לפחות.
אבל סטיתי זה כפייתי אצלי.
כוונתי: בחרי לך את מסלול חייך כאשר כמובן את מפרנסת את
עצמך קודם כל. ואח"כ את מתעלמת ממה שלא מענין אותך. אין בעולמך למשל קבצנים
והולכי בטל או שרק הם בעולמך. כמו זו שעשתה סדר ל399- אורחים לסדר
וכולם נזקקים. הולך, הבנת, את אתי.!!!
תגובתך!!! עד 2400
–
אתה יודע משהו..
2/4/1999 12:4
אקסטה
–
….מפרידים גברים מנשים ואז יורים…אלוהים זה מזכיר לי
מציאות אחרת מצמררת….הם יורים גם בילדים..ואנחנו לא יודעים או שיודעים ולא רוצים
לדעת….יש גם קבצנים ויש גם נזקקים ויש עניים ועשירים..יש גם דתיים שהורסים בתים
של חוזר בשאלה בירושלים ורק אני ועוד שני
אנשים טורחים להתקשר אליו ולעזור לו לשקם את ההריסות…יש הרבה חיבורים למציאות
המזעזעת שלנו ובעוד כמה שנים תצטרך רק להחליף את שמות האנשים ואת המיקום הגיאוגרפי
והעלילה תישאר דומה…ומה לגבי המישור הפרטי, גם אין בסיפור שלי אותו שפגע והלך
ואני נשארתי לבד..ואח"כ בא אחר שלקח והלך ו…אין הרבה דברים.
נכון ניפיתי לקחתי רק מה שמתאים כי נראה לי קצת מוזר לכתוב
על קוסובו שהרי אני מלאה מכדי להכיל, נראה לי מוזר לכתוב על דברים שאני לא
כ"כ מבינה למה הם קורים ואיך..אולי הובס צדק..אולי רוסו..
פשטות מצרך נדיר היא בימים האחרונים אנשים כבר לא יודעים
איך לקבל דברים פשוטים כי רגילים למורכב למסובך..חפש פואנטה בטקסט שלי ואין..הוא
ארוך..אז תדלג ועדיין תבין..אני שואלת אותך, איפה עוד אפשר למצוא טקסטים כאלו שלא
מתימרים להיות ברומו של עולם היכן? צחוקמצרך נדיר עוד יותר אנשים שכחו איך ..
וכשרואים מישהו שמח מיד מסיקים שאו שהוא צוחק עליך או שהוא עשה כרגע מעשה ממש רע
והוא מרוצה מעצמו……רק חיוכים עצובים יש מסביבי של אנשים שכבר מתורגלים בהלכות
העולם שיודעים שטבע האדם הוא…
לא רוצה…לא מעוניינת להכניס קורטוב של עצב לעולם מלא
יגון…את זה עושים בשבילי העיתונים הרדיו והטלוויזיה…..לא רוצה לכתוב על הכאב
האישי שלי כי אח"כ תמיד יהיה איזה פלצן שיכתוב לי על זה "פיכס" כמו
שראיתי שמישהו עשה כאן לכותבת אחת ( תמשיכי אפרופו לכתוב את עושה זאת נפלא)…..
אז כן אני אולי מנפה מקצינה ולא מחוברת לקרקע…אבל..אני
שואלת אותך..איפה עוד אפשר לעשות את זה אם לא בכתיבה? האם תיקח גם זאת
ממני?………
אני חושבת…שאני הולכת לקרוא עיתון….
–
תראי אני מחליט
2/4/1999 21:46
אביקם
–
שכל הקטע נכתב אלי.
עכשיו יש 'המלט' בערוץ 33 ושם כידוע תככים ואהבות ורציחות למען השלטון. ליפ שייקספיר אין חדש
תתחת השמש. כנ"ל לגבי המתרחש ביוגוסלביה.
אינני יודע עד כמה את מתמצאת ביוגוסלביה אבל הסרבים שני
שליש מהאוכלוסיה לא מוותרים ולא לוקחים שבויים.
והנה אחרי 60 שנה 1939-1999 שוב מתרחשות זוועות.
כאמור קוהלת: אין חדש תחת השמש.
בגילי המתקדם כבר אני יודע שגם בשטח האישי הרכושנות קרי
השלטון היא מכשול לשלום(בית). היא הולכת תבוא אחרת.
הוא הלך אני באתי(חלקית לפחות) מסכימה??שלך אביקם.
–
הרוטב של הגפילטפיש … איזה צחוק?!…
1/4/1999 15:25
הרבנית לבית תמנון
–
פורום מוכה שחין וצפרדעים עם חצקונים לרוב שלום
שלום…..הרבה זמן לא הייתי פה איתכם …קייטנים חרמנים וחלקלקים של אמא פולניה
מופרעת עם פאה נוכרית בלונד חגיגה ימח שמו שונא ישראל בדלי של סיליקון שהתפוצץ
לפראחה בלונד מוצצת של מנהיג אמריקה ושלי..ואימרו אמן!!!
איזה חג סבבה?
איזה חום וזעה יש לי מיתחת לפאה ובין הרגליים…
שנאמר: " חבל על הזמן! "
כל היום אני עם הויברטור השחור שלי ואיזה ילדה שמסתובבת לי
מהשנה שעברה בכוס שלי…וככה אני בין הסירים של פסח ,מה לעשות,יש סדר פסח במיקוה-קלאב
שלי וכל הערבים נסעו למישפחות שלהם (גם זה עם הזין,שביעס
את חיל התותחנים שלנו,שחגג פה במיקוה עם הגריז החדש שקיבלו)
אז כל העבודה השחורה של פסח נפל על הדילדו הקפיצי של
הרבנית ואני ממש מזיעה כמו פרה במיטבח בשביל כל היהודים ,שלא נסעו למישפחות שלהם
כי הם יודעים מה יש בתוכנית האומנותית שלאחר ארוחת הסדר…שגם זה נפל על
הויברטור שלי אבל על זה שתקוע לי בחתח
הבהמי והשעיר שלי שנאמר: " ויברטור בכל חור מלפנים ומאחור…"
והמהדרין בלחישה לכוס של עזית הכלבה הצחננית :
" ויפה בהמה
כמוני שבעתיים מנשיקה של אמא פולניה זקנה ומסריחה…!….איזה
צחוק?!…."
והיום כמו שאני ,לא מגולחת לא בפנים ובטח שלא בתחת ברצוני
לספר אגדה ששמעתי מהסרסור שלי בתקופה שעדיין לא הייתי בהמת סקס ובקיעה בתורה
הרטובה שלמרגלות המיקווה-מאד-קלאב שהוא כאבן שואבת ככוס
טרי של אותן בתולות צעירות וחינניות שבכו בבבל ,לפני שעשו עליה והשתלבו בצוות
המאומן והמשומן הפרטי שלי לשימושי (כמובן) ושל המיקווה-ריוויירה שברשותי….
ואולי במקום סיפור נערוך פה מסיבת עיתונאים….
ולשאלתו של החרמן בסוף…אז התשובה היא…כן! אני מגלחת את
הכוס שלי ושל כל העובדות של המיקווה ביום שלישי ליד מגרשי הטניס איפה
שהבירזיות…אני ממש נפגעתי מהרמיזה המכוערת שכאילו אנו בנות המיקווה-קלאב לא
מגולחות…
ולשאלה השנייה …אז יש לנו משגיח כשרות שהוא אהוב על כל
באי הבית.
ןתשובה לשאלתו של זה מעיתון המקומי שעוקב אחרינו מתחילת
הדרך…אז תדע לך שגם אישתך שהיא עושה גפילטעפיש אז היא דוחפת אותו תוך כדי הכנה
לכוס המתוק שלה ומשם הטעם היהודי פולני הכל כך יחודי של הסדר שבילעדיו סדר זה לא
סדר…
וכל אלא שלא מאומנים או לא יודעים ;או ילדים וקטנים שמים
על הדג חזרת אדומה שהורסת את האקזוטיות העסיסית
או שהכוס של האמהות שמכינות את הגפילטעפיש לא עבר פה
במיקווה-קלאב ולכן חייבית לשים עליו חזרת לסילוק הסירחון והרקב שנוצר מפיטריות או
מחוסר שימוש.
ואני לא רוצה להיכנס לשם עצמו של החזרת…דהא…
הודעות חשובות:
1. מי שמצא ילד במיקוה-קלאב בתוך סל קניות שיחזיר אותו
לנילוס…יש לו משימה חשובה!
2. היום על מימי המיקווה 24:00 אנו ממחיזים את חד-גדיה עם
הצוות המקורי של ההצגה. אלוהים-אחד יהיה חגור במישקפיים.
3. מחר…תחרות ציורי חרא על מצות בסיגנון יודאיקה.
4. תחרות גמירות ואנחות של "דיינו".הזוכ/ה
המאושר/ת
יקבלו תוספת שכר לשנה הבאה.
5. טקס מריחת דם של ווסת על משקופים של דלתות…זוכרים?
6. לילדים…..יוקרן הסרט " 8 בעקבות דיצריך"
7. לפראחות עם חזה סיליקון טבעי….שעור אימון ואילוף
תנינים צעירים …בגלל הסיליקון
8. לפראחות ללא סילקון….אבל עם מראה צנוע ניתן להיות
מאווררים דמויי אדם לרבנית.
9. מי "שישכח" את השיניים התותבות שלו בסדר
שמכינה הרבנים ……כעונש יבנה פרמידה ויקיף אותה עם אישתו השמנה תוך כדי
צעיקת :"מי אני עבד יהודי ומה משימתי
להזיע עם אישתי עד יום מותי!"
שוין……..
הרבה שימחה
ואיזה צחוק?!….
–
ברכות
1/4/1999 16:23
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
כולנו בהמונינו
נגיע לחגיגה
המיץ עלינו
לנו זה עולה יותר.
–
אפשר לןהביא את ת'ור?
2/4/1999 17:0
אודין
guytag@isdn.net.il
–
פשוט אנכנו באים מרחוק, אולי נצתרך מקום להניח את ראשינו
הלומי הגפילתה?
–
הייתי בסיני
1/4/1999 18:6
המטורפת שמסבירה למה היא נעדרה שבוע
–
רשמים יגיעו בהקדם, כמו כן גם סיפור שכתבתי שם ברוח המדבר.
היה נהדר, חייכתי המון, השתזפתי לאללה וקיבלתי הצעת
נישואין…
התגעגעתי.
–
מקווה שנהנית
2/4/1999 11:3
ofird
ofird@haaretz.co.il
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
שלום רב שובך ציפורה נחמדת
3/4/1999 8:20
Kipod
kipod@netvision.net.il
–
מארצות החום אל חלוני
התדעי מה ארכה, מה יפתה הדרך,
ומה ההמשך של השיר?
–
החיים הם
1/4/1999 19:59
ROSE
–
קמה לתוך טירוף
כל בוקר
מחדש
החיים הם כמו דיבוק
מרגש
שבסוף נימאס
שנאתי את עצמי
לחיות
שנאתי את עצמי
לברוח
אהבתי להיות אחרת
בכוח
מטיילת בגן החיים
מסתכלת על זיכרונות
יוצרת חדשים
נעמדת מולי
אני אבל אחרת
מושיטה יד
ונוגעת
בגורל
מושיטה יד
ונישרפת
משחקת בחוטים המרכיבים את
אני
גוזרת חוט אחד
והתמימות
נעלמת
גזרתי את כולם
עכשיו אני
הולכת
–
ROSEבשמונה
כתבת כאן את השיר
1/4/1999 21:14
אביק
–
ועכשיו תשע ועשרה והבנות הפסידו בגלל שמילה ניקוליץ' לא
הגיעה למשחק ובעזרת שיפוט ביתי ואלומה גורן בת קיבוצי (בהפרש של שלושים שנה) הזילה
דמעה.
שיר לדעתי צריך להביע ולהתחבר למציאות. אחרת יש לנו את מי
יתנני עוף של ריה"ל ובין דגניה לכנרת של רחל.
להם לא היה מחשב ומקלדת והם מחקו וכתבו…כן קודם
מוחקים…זאת כל החכמה. ROSEשם
יפה. שוש יותר טוב.
מחכה לתגובתך.עד 2300 לפחות.לפי הגית איציק רגר ז"ל
שוב:ל פתוחה פ קמוצה ודגושה.נסי להגות ל-פ-חות
נחמד.הלא!!!למה אין ניקוד בעברית בתוך השורה.
מחקתי
2/4/1999 3:54
ROSE
–
וחזרתי על זה שוב..
אני לא מוחקת אני מתעלמת משורות כתובות
איזה תגובה אתה
רוצה?
דרך אגב לקח לי המון זמן לנסח את זה שיתאים לדרישותיך
עכשיו שלוש בלילה דרך אגב..מצטערת פיספסתי אותך
–
העברתי ברשותך את השיר שלך
2/4/1999 4:10
sis
–
לשמירה בדיסק, קראתי אותו פעם ופעמים ולא מספיק.
כשמשהוא כתוב לא טוב, די
לקרוא בו פעם אחת, ואפילו בריפרוף
וזה ברור.
ואילו השיר הזה
אפילו ברפרוף וגם בקריאות הבאות, נוגע, ועולה ממנו כאב. אחרי שאקרא שוב -אשוב.
–
אני חייבת להגיד
2/4/1999 5:34
ROSE
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
תודה 🙂
2/4/1999 5:46
ROSE
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
יש תמורה ל ISDN
2/4/1999 15:59
אודין
guytag@isdn.net.il
–
אהבתי מאד אהבתי מאד מאד אהבתי מאד מאד מאד אהבתי מאד מאד
מאד מאד
אהבתי מאד אהבתי מאד מאד אהבתי מאד מאד מאד אהבתי מאד מאד
מאד מאד אהבתי
אהבתיאהבתי מאד אהבתי מאד מאד אהבתי מאד מאד מאד אהבתי מאד
מאד מאד מאד אהבתי
אהבתי מאד אהבתי מאד מאד אהבתי מאד מאד מאד אהבתי מאד מאד
מאד מאד אהבתי מאד
אהבתי מאד אהבתי מאד מאד אהבתי מאד מאד מאד אהבתי מאד מאד
מאד מאד אהבתי
אהבתי מאד אהבתי מאד מאד אהבתי מאד מאד מאד אהבתי מאד מאד
מאד מאד
–
יקירי
3/4/1999 21:52
ארבל
tzurteck@sitcom.co.il
–
סוף סוף בחור כלבבי.
לא בכיין ורגיש.
גבר !!!!!!!
וחוץ מזה
יש לך ISDN
תתחתן איתי?
–
אם להשוות את הכתיבה שלך לבלורות אז…
2/4/1999 21:49
עוגי
–
הבלורה הזאת היא "פשוטית"
ציפיתי ליותר 😦
לא נורא אולי פעם הבאה 🙂
–
הכוונה היתה ל…
2/4/1999 21:52
עוגי
–
"פושטית"
–
נחמד הקטע עכשיו תארי לך שאת מביטה מהצד על משהו
3/4/1999 1:44
אביקם
–
שכתב/ה מישהו אחר. ואת בכלל מישהי אחרת.
–
מהמגירה לדיסק 