שלושה סימני פיסוק בסוגרים (?!?)
21/5/1999 3:9
אודין
guytag@isdn.net.il
–
Orchid
קווים באפור מתבהר
משרטטים את השחר העולה.
כמעט מבלי שימת הלב
פרטים נעשים נהירים.
שביל ילדות נשכח.
רק צריך לפלס בין השרכים.
מיתרים רפויים נמתחים, רוטטים.
מנגינות זעירות עליזות. (נשכחות?)
קצב נפעם מהר יותר,
עיניים זורחות
אפור? (פחות!)
הולך ומתמעט.
מתקרב אל צבעים חמים יותר (הולך ומתרחב?)
–
***************************************************
אני יודעת שאמרתי
21/5/1999 4:7
ROSE
limor_@excite.com
–
שאני חושבת שזה מוזר, להודיע בדיוק מתי הולכים, ומתי
נחזור, אני יודעת שאמרתי, אבל אני מבינה כמה שזה חשוב.
אני חושבת שאני עוזבת אותכם פה,,אולי ליום,יומיים, אולי
לשבוע..ניראה מה יצא בסוף.
אני לא הולכת בגלל שאני מרגישה שהפורום "התדרדר"
בניגוד לאנשים רבים שהחליטו פתאום שהמקום לא מה שהוא היה פעם. בשבילי , החדשה,
המקום נישאר ותמיד ישאר השראה. מידי פעם ניכנסים לפה אנשים שרק רוצים להביע את
עצמם, הם לא מחפשים ביקורת בונה, הם לא מחפשים הזדהות, הם לא מחפשים שירי עלל,
ומילות אהבה, יש להם מסר אולי לא עקרוני בשבילינו, אבל תמיד יהייה הדבר הכי חשוב
בעולם, בשבילם.
אני חושבת שזאת תמיד תהייה אני, תמיד נהנת לשמוע ממכם
ביקורת בונה, נהנת כל כך כשאתם מבינים, ועוקבת אחרי הכתיבה שמשקפת את סיפור חייכם,
אני תמיד נהנת, תמיד, רק בשביל לדעת שמישהוא קורא, ולא באמת בשביל לשמוע את המילים
החמות, כמה שהן עושות לי טוב.
אני עוזבת, לזמן קצר,
ואחזור בקרוב, אני כותבת עכשיו משהו,,והזמן פה מסיח דעת, כתיבה של אחרים,
מילים, מישפטים, מסיחות את דעתי ואני מאבדת את הריכוז בכתיבה שלי כל פעם מחדש.
תמיד יש אימייל אנשים,,תמיד יש איסיקיו, כולם מוזמנים
לשמור על קשר, ואני אחזור בקרוב.
–
**************************************************
ככה אני
21/5/1999 6:5
לימו
–
ככה אני, דני, ככה.
עוד מהפעם שאבא ארז מזוודה אחת ויצא את פתח ביתנו. אמא כל
אותה העת ישבה על הספה בסלון ובהתה בדלת שנטרקה אחריו.
רק דמעה אחת הסתננה לה חרש על לחיה החיוורות ונעלמה מיד
בין החריצים הימניים ליד פיה. אחר כך היא קמה והלכה לסדר את החדר של אחי הקטן.
בטעות היא דרכה על ערימה של לגו שהיתה מפוזרת על הרצפה ואנחת כאב נפלטה מפיה.
אני חושבת שזאת הפעם האחרונה שאמא בכתה.
זה קרה בשלהי ינואר 1979.
עשרים שנים לא שמענו ממנו כלום.
מדי פעם, בחגים ובימי ההולדת שלנו, סבתא היתה מרימה טלפון
לאחל לנו דברים טובים, בעיקר אני חושבת שהיא עשתה את זה מרגש של חובה, למרות שאבא
נעלם גם לה.
קשה לי לקרוא לו אבא, דני, מאד קשה.
עשרים שנים לגדול עם צל מרחף מעל ראשינו. בלי שאבא ילווה אותך לכיתה א', לטיולים
ביסודי, בלי שיראה אותך במדי חאקי של הצופים, בלי לראותך מסיים תיכון, מתגייס
לצבא, משתחרר. בלי לראות אותי מתחתנת וגם מתגרשת. עשרים שנים בלעדיו. כנראה שהיה
שם חור, שאמא ניסתה לכפר עליו, אבל מעולם לא הצליחה.
עשרים שנה וכאילו זה היה אך אתמול. המזוודה שאחז ביד וחצי
המבט שזרק לעברי בעת שאחז בידית הדלת ופתח אותה ובלי לומר כלום יצא דרכה ומאז לא
שב.
הוא התקשר לפני שבוע ובקש שניפגש. יש לו הרבה מה לאמר לי,
זה כולל גם הסבר לאותו לילה גשום ואפור. מיד עניתי לא והתכוונתי לנתנק לו בפרצוץ.
בבקשה בואי ניפגש, הוא התחנן, אני גוסס וימי ספורים.
סרבתי. קשה לשכוח עשרים שנים ככה סתם.
הוא מת אתמול, דני. אחי הקטן הלך להגיד עליו קדיש לא בלב
שלם, מתוך חמלה.
הוא סיפר לי בשובו, שרק סבתא ואחותו הרווקה עמדו ליו פיר
קברו ובקושי סבתא בכתה ודודה תקווה היתה כמו תמיד עייפה ומשועממת מכל המעמד.
אז אתה עוד מתפלא למה אני ככה, דני?
כי אני ככה.
–
צמרמורת? בהחלט!
21/5/1999 11:52
המטורפת
–
ככה ההורים שלנו עושים לנו, לאורך זמן כל כך ארוך, וככה
אנחנו יוצאים לבסוף, לא בוטחים באנשים, מסרבים לקבל את העובדה שהבעיה היא אצלם ולא
אצלנו("אבא בטח עזב כי הייתי ילד רע"), ושנים של שיחות, ואנליזות,
וסליחות אולי יביאו אותנו למשהו שמתקרב לשלם.
כל כך הזדהיתי עם הסיפור, הוא בהחלט עורר אצלי רגשות.
–
זה היה אישי המוטרפת, שמחה שזה נגע גם בך
21/5/1999 17:48
לימו
–
(הודעה ללא תוכן)
–
***************************************************
תום הזמן הצהוב
21/5/1999 7:23
שלום
anti945@hotmail.com
–
כשתם אביב
וחם רוגש
הכל מצהיב
ומתקשש
והיצרים שמסביב
כבר לוחשים
ביקוד שנאה
*************
זה זמן כחול
קריר לטבול
לנשום עמוק
וגם לנפול….
אל כל הטוב
אשר נוטף
בכל פינה
***********
וקול מכריז כאן לכולם
מקצה עולם לקצה עולם:
תם עידן המלחמות
ורוח חדשה תנשוב
של אחווה ורוב שלומות
שמגשימה החלומות
ומביאה לנו שלום
–
********************************************************
אהבה חורכת
21/5/1999 9:13
שלום
anti945@hotmail.com
–
שורה של מלצרי הנפש
בכובעי טבח
צחורי עטרת
נושאים טסים ועדויים
מחרוזת של געגועים
מענים ומתוקים
לכל שעוד לא אירע
ואש תכלכלת
מזדמרת
בקולה של הזוהרת
וחורכת
את
אצבעותיהם
בקריצה
–
*********************************************
לא פה
21/5/1999 12:13
עוגי
–
מעניין איפה
למען האמת זה כואב איפה
זה חופר במוח
זה מטומטם אפשר להפסיק את זה
אבל אי אפשר
קריאה פואטית
והיא שוב בוכה
סתם
–
ממש חיכיתי לדברייך, אחרי הערת הגאונים אבל
21/5/1999 12:18
צ.ת
arielne@inter.net.il
–
כנראה שבלהעיר אתה יותר טוב. בכל מקרה אין לי בעיה עם
ביקורת, אבל שתכלול הסבר, פרוט, סיבות.
לירות לאויר כל אחד יכול.
–
טוב אז ככה
21/5/1999 17:10
עוגי (בשורט)
–
אני מבין שפגעתי
שמע
שמעי
זה לא בדיוק משהו שכתבתי זה יותר היה כמו "בוא ולא
נרגיש שנכנסנו סתם לפורום" אם אתה יודעת למה אני מתכוון
וחוץ מזה מי אני שאזרוק אבנים על הים ?
ולסיכום
לא ממש הבנתי מזה צ.ת
לא ממש הבנתי את מודל לסאוול המגדיר את תהליך התקשורת שבין
היחיד להמון או ליחיד
וחוץ מזה תערוך חיפוש אולי תראה משהו שכתבתי שכן תואהב
נ.ב
לא חשבתי שיהיו פה נקמות אישיות
אחים זה רק ביקורת
ומי שיגיד אחרת יקבל שתי ביצים ושטוז'ה אחת לעין
טוב מה זה משנה
הרי אחרי הכל כל אחד מאיתנו מסמל משהו בחיים אני את מורדכי
אנילביץ ואתה את חנה סנש (אחרי שעקרו לה את הציפורנים).
או במילים אחרות
"כוס אמק הלוואי תעלה על מטען צד" 🙂
(מילים מאת מג"בניק)
נ.נ לנ.ב
אני לא מג"בניק
(thank god)
ביי
–
או כמו שכבר אמרתי תמשיכי לצוד תנינים
21/5/1999 17:15
עוגי (במיני סגול מזעזע)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
עוגי פלצת יקירי
21/5/1999 19:39
ציידת תנינים (=בחורה- לקשי ההבנה שבינכם)
arielne@inter.net.il
–
נראה לי שבפעם האחרונה שנחתה עליך המוזה, היא פגעה במרכז
עצבים רגיש במיוחד אצלך, כך שנותרת חשוף.
מצד אחד – נפגעת -ואל תגיד שלא.
ומצד שני כה קשוח…ממש….מכאיב…
לא נעלבתי ממך, ממש לא. (יא אפס)
כל מה שאני רוצה לומר זה תן ביקורת אל תסביר את עצמך.
אני חוזרת.
(בשלישית לקשי ההבנה שבייננו)
תבקר זה טוףףףף,
מותר, הכרחי, זאת מטרת הפורום בסך הכל, אבל תסביר (סעמק).
אל תזרוק וזהו.
–
לצ"ת מה קורה
22/5/1999 9:27
א.
–
איך היה חג השבועות בלית מול המסך המרצד.
אותנו לקחו לטקס הבאת ביכורים או איך שזה נקרא במושב
לכיש.ארץ אחרת.מירוץ מריצות.הפרחת עפיפונים.
הרחבת בנים.כולם הצביעו לצד אחד.ארץ אחרת.מה יש להגיד.להת'
–
לצ"ת. אני מתרחק ואת שוב בויכוחים על מה ולמה?
22/5/1999 9:30
א.
–
(הודעה ללא תוכן)
–
א יקירי, על הפורום הזה…הוויכוחים…על משמעותו על
22/5/1999 12:3
ציידת.ת
arielne@inter.net.il
–
האנשים פה שמצפים לעמוד במרכז וכשנידחקים "פורשים
לגמלאות" על חוסר ההגיון שבהגיון פה.
על הכאב שחלק מהשירים גורמים. על הגיחוך של אחרים.
אל התגובות של אנשים. שלעיתים מחממות, ולעיתים מרגיזות –
וטוף שכך.
אצלי הכל בסיידר.
כולם נושמים ובראים…תודה לאל…
–
לצ"ת לידיעתך
22/5/1999 14:54
א.
–
סופר או בכלל מי שכותב לא מפרסם הכל. הוא מוחק הרבה מאוד
וישן על זה לילה ואח"כ מפרסם ומחכה לביקורות.
אם לא כולם נוהגים כך אז רוב המתפרסם פה 'לא ראוי לדפוס'
בקיצור לא שווה קריאה.
חוץ מזה תביני שאת לא במרכז העולם.
השארתי לך בפורום כללי מידע על מה שמופיע פה תחת הכותרת
'שיחות' ראי למעלה מימין 'ראשי' בסוף 'קניות'
אבל דרשו ממני סיסמא כאילו אני לא מנוי כאן.
יש כאן איזה באג אולי אני אשאל בפורום מחשבים על זה.
חוץ מזה נורא חם פה.והחמסין מביא לאנשים דברים לא טובים.
גם אצלכם במושב הצביעו ש"ס.מה יהיה?
–
עניתי
22/5/1999 15:18
ציידת.ת
arielne@inter.net.il
–
גם בכללי. כן איזה ארבעה הצביעו אבל הם לא מהמושב במקור.
וגם לא ברגליים…. תקרא את הסיפור.
חשוב לי שתראה.
–
****************************************************
ללא שם (חלום ליל קיץ)
21/5/1999 14:59
או משהו (בלילה)
–
*
לשכב כך על הצד עם הגב לדלת ואור של נר ודיסק בשקט או רדיו
ונערה אהובה תיכנס אל החדר בשקט ותחליק על גופי הישן תלטף את שערי הישן תישק
לצוארי הישן תלחש באזני הישנה מילים של אהבה או של מה-בכך ותצא את החדר מכבה בצאתה
את הנר ואני אמשיך לישון ולא אדע.
*
–
22/5/1999 0:57
כי
–
יפה מדי
–
*******************************************************
חמוטל
21/5/1999 15:18
אינדיגו
indi_go_blue@hotmail.com
–
סרקה את ראשה
בתנועות מהירות, מתאכזרת
לקשרים שפתחה באצבעות
קצרות רוח.
כשאחזתי בה היתה כולה
משק כפתורים שריחפו סביבה
שרוולים פרומים שחבקו את עורפה
תחתונים שנכרכו אל ירכיה.
כשהלכה, ליטפתי את גומחות השמיכה
שהותירו טביעות שדיה.
–
וואו
21/5/1999 16:49
או משהו
–
באמת.
*
–
וואוו
21/5/1999 17:39
עוגי
–
שדיים
–
משק כפתורים זה בהחלט צירוף מופלא
21/5/1999 18:17
בלומדידו באד דה גראס
willie_the_other_pimp@yahoo.com
–
ממש מאוד נחמד.
אצרף את זה למשק המחשבות הטובות שלי להיום.
–
מהמגירה לדיסק 