פני פייה וכנפיים ערטילאיות
27/5/1999 6:6
גילי
hanzoom@hotmail.com
–
פני פייה וכנפיים ערטילאיות.
אינך מטילה צללים
ולא משמיעה איוושה
בעודך פוסעת בינות התילים.
תילי המתים והגוועים
המושיטים ידיים שדופות במטרה לתפסך.
פתיתי הקסם שאת מפזרת
עם פיסת האלוהות שבך,
מרפאים כל חולי ומכאוב.
הם כולם סוגדים רק לך,
נזר הבריאה.
–
יפה מאוד. ליריקה מדהימה.
27/5/1999 9:52
schnitzel
–
אולי קצת יותר מדי מדהימה…
לא בראש שלי לשבת עכשיו כמה שעות,
לפענח ולפתח רעיונות בשיר 🙂
אבל נעשה את זה כבר מתישהו
–
יפיפה.
27/5/1999 12:51
המסכה
danoosh@netvision.net.il
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
****************************************
כתבתי במקום אחר אבל מתאים נראה לי גם לכאן.
27/5/1999 9:55
ליאתג'י
–
קודם את זה
http://mop.ort.org.il/forums/scripts/showsm.asp?which_forum=44&mess=77822
ואחרי זה את זה
http://mop.ort.org.il/forums/scripts/showsm.asp?which_forum=44&mess=77940
–
גדול! אני מתגלגל פה על הרצפה 🙂
27/5/1999 10:8
schnitzel
–
אני לא כלב או משהו, זה מרוב צחוק
אז ביי 🙂
–
הקרפיון
27/5/1999 10:16
דפנה"לה
–
מבדח וכייף לקרוא.
–
רחמים על העברית!
27/5/1999 12:34
אליעזר ב.י.
–
ראשית – "כליזמרים", לא "קליזמרים".
שנית – "ליחכתי", לא "ליחחתי".
וחוץ מזה ככה.
–
אחלה ואחלה ושוב אחלה 🙂
28/5/1999 4:8
LoneStar
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
****************************************************
שאלונת
27/5/1999 10:15
דפנה'לה
–
שלום לכותבי המגרה
שאלונת – מישהו
ביקש ממני להעלות לרשת מחזה קצר שכתב. מקריאה שלי – הכתיבה לא מדהימה אבל אולי
ראויה לפרסום. איפה? זאת השאלה. האם יש אתרים חוץ מ"במה אחרת" ועוד כאלו
שאין להם דרישות כניסה מחמירות?
–
פה
28/5/1999 0:2
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
לפי דברי האספסוף שכתב מעליי
28/5/1999 4:18
LoneStar
–
ניכר כאילו כל אחד יכול לכתוב כאן.
לא ולא!
מיהו אותו חבר שלך? האם התפרסם כבר? במשהו? מהם מידותיו?
שווה, שווה? ואיך הוא במיטה? ומה הוא עושה בחייו? וכמה הוא מרוויח? מה המצב
הסוציואקונומי שלו? והאם הוא הצביע ברק בבחירות האחרונות? והאם הוא נמנה על מצביעי
ש"ס בסתר?
רק אחרי שיענה על הכל וועדת הפורום המרכזית המכילה את
נציגי כל האליטות – נוכל לבדוק האם הוא ראוי ורשאי להצטרף אל בין שורותינו. אגב,
תרומה קטנה וצנומה של מאה וחי אלף שקלים לראש הוועדה – שלום, יכולה להסיתו לצרף
אותך אל בין שורותינו ללא תנאים מגבילים.
בברכה והצלחה בהמשך דרכו,
(השם שמור במערכת)
–
מצ"ב הפרק הראשון של הספר שאני כותב ( rtf
בעברית )
27/5/1999 11:15
בנתיים עלום שם
–
אשמח לקבל הערות מכל סוג
–
להודעה זו מצורף הקובץ
netlag.rtf
–
הקובץ שצורף להודעה הקודמת נקטע… נסיון נוסף
27/5/1999 11:35
בנתיים עלום שם
–
(הודעה ללא תוכן)
–
הממ.. כנראה זה כל מה שאפשר להעביר,
27/5/1999 13:36
בנתיים עלום שם
–
אבל תקראו עד כאן
כאמור אשמח לקבל כל תגובה…
–
*******************************************
צבעוני שקוף
27/5/1999 12:13
נירו
nyrosta_kaf@newmail.net
–
צבעוני שקוף
כשהיינו
בערך בני 11 האופנה אצלנו הייתה איסוף פרפרים. כמעט כולנו עסקנו בזה, לחוד או
בשותפות עם
עוד ילדים. הרבה חברויות לנצח נוצרו והתפרקו בינינו באותם
ימים על רקע של שותפויות באוסף פרפרים. כולם היו בשלב זה או אחר בשותפות עם כולם,
חוץ מעמרי. עמרי היה מלך הכיתה. היה לו את האוסף הכי גדול והכי יפה של פרפרים,
ובלי שותפים, ובגלל זה כולנו קינאנו בו והערצנו אותו. בגלל שאמא שלו הייתה מדרום
אפריקה היו לו באוסף המון פרפרים אקזוטיים שהוא קיבל מהדודים שם, אבל הכי חשובה
הייתה העובדה שהיו לו באוסף את כל המינים של הפרפרים שחיים בארץ. בעצם את כולם
חוץ מאחד. לאף אחד מאיתנו לא היה צבעוני שקוף, אחד מהפרפרים הנדירים בארץ. במשך
יותר משנה הלכנו לכל מקום עם רשתות פרפרים, מוכנים לכל זיע כנפיים. עמרי הבטיח
שמי שיביא לו צבעוני שקוף יהיה שותף שווה שלו באוסף. הרבה פעמים היו כאלה שחשבו
שהם הצליחו לתפוס צבעוני שקוף אבל תמיד התברר, בסופו של דבר, שהם תפסו פרפר פושט
או סתם צבעוני רגיל שהאבקה על הכנפיים שלו נשטפה ברוח.
אחרי
שנה בערך נגמר השיגעון לאיסוף פרפרים והתחלנו לאסוף דברים אחרים: בחורות, תעודות,
כסף,
מעמד ועוד דברים כאלה. לפני שבוע, יום אחרי הגשם הרציני
הראשון של החורף, כשעמדתי וחיכיתי לאוטובוס לאוניברסיטה, הסתכלתי שניה למטה, ובצד
הכביש ראיתי את מה שנראה לי, אחרי כל אותן שנים, כצבעוני שקוף. למשך מספר שניות
חשבתי אם להרים אותו, ואז נשמע רעש של מכונית מתרסקת, ממש קרוב אלי. זו הייתה
מכונית ברינקס כזו, להעברת כספים, שעליה סמל של בנק המזרחי. הכביש היה רטוב וחלק
אחרי הגשם, וכנראה שהנהג לקח את הסיבוב מהר מדי. מההתהפכות נפתח כל הצד האחורי של
המכונית ושטרות כסף החלו להתעופף באויר…
את
הצבעוני השקוף כבר לא הרמתי. ממילא אחרי כל כך הרבה שנים כבר לא הייתי בטוח
בזיהוי, ובכלל,
זה היה יכול להיות באותה המידה צבעוני רגיל שנסחף ברוח
ובגשם וכל האבקה נשטפה ממנו.
–
******************************************************
אני יודעת שפה זו לא פינת השלולית…
27/5/1999 13:15
המסכה
danoosh@netvision.net.il
–
ובכל זאת,משהו קטן:
"צפרדע, או נסיך מלכותי…?
נסיכה, או צפרדעית ירוקה…?
שלולית שופעת, או ארמון מתקלף…?
תהיות.
ארמון-אפשר לשפץ. מציאות.
שלולית-אפשר להפריח. מציאות.
אך את הלוט,
מפני הנסיך או הצפרדע,
רק נשיקה יכולה
להסיר…"
–
יפה
27/5/1999 13:21
נער
–
(הודעה ללא תוכן)
–
נסיך וצפרדע
27/5/1999 14:44
zeev
zeev@atmos.co.il
–
אדום לחיים
פנוי,הנסיך עומד על סוסתו
ממול על מרפסת
תוהה תומתו לעברו
מי נותר בביצה
ומי יצא בקפיצה
סיגר ותפקיד עם לשכה
דבלול על שפה
מחייכת זקנה
יודעת תמיד את סוף השיחה.
–
זיו יקירי,אהבתי.ממש.
27/5/1999 23:19
המסכה
danoosh@netvision.net.il
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
***********************************************
חייה בחיי של נירוסטה כהן
27/5/1999 16:44
נירו
nyrosta_kaf@newmail.net
–
כשכל הבנות היו ג'ינג'יות, נירוסטה הייתה שיכורה,
וכשכולן היו בדרניות של חיילים,
נירוסטה בנתה דגמים של פלייבוי.
כשכולן הזריקו ועישנו, נירוסטה נפלה מהשולחן ושברה יד.
כשכל הבנות נסעו למזרח לחפש את עצמן,
נירוסטה נשארה באמבטיה והחליקה תלתלים,
ורק כשכולן היו מנירוסטה,
לעצמה היא לא מצאה חבר,
וכשכולן הלכו הבייתה תמיד את נירוסטה היה צריך לגרור.
כשכל הבנות היו בקטע של סאדו, נירוסטה היתה כבדה
וכשכולן צבעו את השרשים לשחור,
נירוסטה שמה ליפסטיק בצבע אפרסק והייתה קרחת.
וכשכולן מילצרו בשיינקין, נירוסטה גידלה חלומות למכירה.
כשכל הבנות למדו עיצוב גרפי וכלכלה, נירוסטה לקחה מסאג'
תאילנדי.
כשכולן עברו את ההתנסות הלסבית (ההכרחית לרזומה),
נירוסטה נכנסה להריון מרוח הקודש וילדה עז.
וכשכולן רצו לראין האותה למוסף של יום שישי,
נירוסטה הייתה בין ישיבת דירקטוריון להתמוטטות עצבים.
וכשכולן שאלו אותה מה היא חושבת,
נירוסטה הכניסה יד לתחתונים ונרגעה.
ומכל הבנות שהיו,
אהבתי את נירוסטה כהן.
–
נראה שגם אני היית מחבב אותה
27/5/1999 18:42
local hero
–
את נירוסטה
יופי של מילים
–
ענק
27/5/1999 20:45
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
נהניתי מאוד.
ברוך הבא לכאן.
–
אהבתי
27/5/1999 22:37
אני
SHOSHICH@MOFET.MACAM98.AC.IL
–
למרות מוזרותה יש בנירוסטה משהו שנוגע…
–
גדול! סיפור מסע משכנע! (או שמא שיר???)
28/5/1999 4:22
LoneStar
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
תודה רבה, אבל
28/5/1999 8:24
נירו
nyrosta_kaf@newmail.net
–
נירוסטה לא הייתה מבינה את מה שכתבתם.
אבל, כשאמרתי לה מה כתבתם היא הזכירה לי
שזה, נו, שם,
כבר אמר פעם…
ובאמת בדיסק שלו ריד וג'ון קייל הוציאו לזכרו של אנדי
וורהול
יש שורה כזו:
"ther's only one good thing about a small town,
you hate and you want to get
out"
–
***********************************************
שיר(בלי חרוזים, בלי שורות קצרות ובלי בתים) קצר
27/5/1999 18:37
בון בון
–
אני חושבת שבינתיים אני בסדר
אבל אני לא בטוחה מה יהיה מחר
כי אני יודעת שדברים משתנים כל רגע
אם זה רע, ואם זה טוב… אותנו אף אחד לא שואל
אני חושבת שאני מרגישה רע אבל מרוב הצגות אני כבר לא יודעת
מה אמיתי אצלי ומה מזוייף…
מחר אני כבר אהיה שונה לגמרי אז כדאי לך לגמור את זה
עכשיו…לפני שאקח את זה קשה מדי…
מחר, מחר אני כבר אהיה שונה…
–
קוראים לזה פרוזה.
28/5/1999 0:8
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
*************************************
רק תמונה…
27/5/1999 23:4
אני
SHOSHICH@MOFET.MACAM98.AC.IL
–
אתה רואה אותם..
תמימים, יפים,
ועיניהם שוחקות.
והם מביטים אליך,
ומבטם
ארוך ומתמשך..
אתה חושב,
העתיד עוד לפניהם
והם-
רק מביטים מן התמונה….
–
כבר אמרו לפני…
27/5/1999 23:38
schnitzel
–
ש"תמונה שווה אלף מילים…"
ברם, התמונה הדוממת שאוכלוסיה
בוהים, לכאורה, ותו לא, מן הסתם מדברת אליך…
את צריכה רק להקשיב 🙂
–
קצר וכואב.
28/5/1999 0:20
המסכה
danoosh@netvision.net.il
–
עצוב.
משום מה, האסיצואציה הראשונה שעלתה לי בראש,
היא קטע שיאיר לפיד כתב,
בעקבות מותם של 7 חיילי גולני ב93
קטע בשם "ההחמצה".
יפה כתבת.
–
למסכה
28/5/1999 17:4
אני
SHOSHICH@MOFET.MACAM98.AC.IL
–
תודה רבה…
השיר נכתב במאי 92 ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל,ביקרתי
בבית יד לבנים ביישוב בו שרתתי והם היו בגילי…אני הרגשתי והם כבר לא…
השיר רק תמונה נכתב לפני שנה כשנזכרתי והם עדיין רק בני
20…
–
**********************************************
עשרים וזהו
27/5/1999 23:31
אני
SHOSHICH@MOFET.MACAM98.AC.IL
–
גיל עשרים
תחילתה של פריחה
או שמא
קמילה
אכן תחילתה של פריחה
אשר לעיתים
קמלה
בלא עת.
–
את גורמת לי שלא לרצות להגיע 🙂
27/5/1999 23:45
schnitzel
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 