עיר
10/6/1999
14:32
מונדו-קאני
–
אף
פעם לא יכולתי להאמין
במה
שלא יכולתי לראות.
חיים
בגלקסיה אחרת?
קשה
לי להאמין בקיומם
של
חיים
מעבר
לקיר חדר השינה שלי.
אני
מרגיש כמו תא דם:
נסחף
בודד,
מסוגר
בשלמותי.
לא
מאמין באלוהים
או
בכוכבים,
אבל
מאמין בעיר הזו,
כמו
שתא דם
מאמין
בדפנות העורקים
שתוחמים
את עולמו
(ואיקרוס
היה אומר:
כשאתה
במרחק נגיעה מן השמש,
כמעט
נושק לה,
העיר
הזו נראית מסודרת,
כלובי
המתכת מבריקים
וקורצים
לעין
כמו
כלב שרוצה שילטפו אותו.
כשאתה
מתחיל לצלול למטה
הגגות
נהיים שקופים יותר
ואתה
יכול לראות
את
הילדים
ואת
עובדי הכוכבים והמזלות
(בגובה
הזה כולם עדיין
גופים
ערומים
שנעים
בחלל
שהם
עצמם יצרו).
למטה
יותר אתה כבר יכול להריח
את
עשן הארובות
מתערבב
בעשן
הכנפיים הבוערות,
ולמטה
יותר
יש
רק בוץ וחצץ
וסדקים
שיצר גוף
של
מישהו
במדרכה
ונמלים
שבאות לטעום
את
הנקטר האדום
מהשמיים).
–
אהבתי!
11/6/1999
2:36
הממ"א
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
גם
אני. אבל התביישתי להגיד. יש פה לחץ חברתי איום
11/6/1999
2:51
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
********************************************************
THE STORY OF EGO, HEART AND THE
LITTLE IQ…
10/6/1999 14:41
המסכה
danoos@netvision.net.il
–
אנשים
יקרים;
זו
אחת הפעמים הבודדות שניסיתי כוחי בסיפורים.פשוט בער לי הרעיון בראש ולא היה מי שיכתוב
אותו, כך שבלית ברירה…
משום
מה נזכרתי בסיפור הזה לאחרונה, ולאחר התלבטויות רבות החלטתי להביא אותו לפניכם. לא
נראה לי שכולם יבינו אותו, ויש המון דקויות שיתכן ותפספסו, אך עם כל זאת, הייתי מעונינת
בתגובה שלכם. תגובה כנה. ועדיף לאי מייל.
אה,
עוד משהו.
אני
מתנצלת מראש בפני כל גברברי הפורום. לא אישי.
<כשתקראו
תבינו..>
🙂
תודה
מראש…
משתתפים:
שחקנים
ראשיים:
ego
heart
שחקני
משנה:
iq
silly
ניצבים:
mercy
easy
***
המכונית
נעצרה בחריקת בלמים.
טריקת
דלת, טפיפות צעדים מהירים.
-"
אתה בסדר? קרה לך משהו?" שאלה בבהלה, מודאגת.
אגו
הפטיר איזו קללה.
-"
אתן הנשים,פשוט אסור לתת לכם הגה ביד…" אמר תוך שפשוף ברכו.
הארט
חייכה. הוא יהיה בסדר…
רק
כאשר הזדקף, הבחינה כמה גבוה היה, ונאה.
-"
טוב,אישה, תני לי את מספר הטלפון שלך ואני אצור איתך קשר בהקדם…" אמר בפנים
חתומות.
הארט
נרתעה. הילת החמידות שעטפה אותו קודם, התפוגגה בן רגע.
-"אבל…חשבתי
שלא נפגעת…" גמגמה כשבמוחה קודחת המחשבה על הביטוח ששכחה לחדש. "בשביל
מה אתה צריך את הטלפון שלי…?"
-"
בשביל להזמין אותך לארוחת ערב…" אמר, ואז לראשונה, חיוך הסתמן בפניו…
עברו
חדשיים.
הארט
היתה לבבית וחמה. טיפלה בכל צרכיו, פיזרה אליו פתיתי מחמאות בכל הזדמנות.
היה
לו נח. הוא היה אהוב,מוחמא. כל צרכיו נענו. מה צריך אדם יותר מזה…?
-אהבה?
לא, לא בשבילו.
אגו
מעולם לא ידע אהבה אחרת, מלבד עצמו.
הארט.
הוא צריך אותה. באהבתה, מבליטה את יופיו שלו. היא גם נראית לא רע… הוא יסתפק בתפאורה
כזו לצידו לזמן מה.
אבל
איך…?
-חתונה.
המילה
שנשים אוהבות לשמוע.
זו
הדרך היחידה לשמור את הארט לצדו ולכבול אותה אליו.
היתה
חתונה.
עברו
ימים.
בוקר
אחד, בשעה שיצא את דלת הכניסה, נתקל בו מישהו. תיקו התעופף באוויר והוא עצמו חטף חבטה
לא קלה ממעקה המדרגות. "אני כבר אראה לו מה זה…" מלמל לעצמו בעצבנות תוך
איסוף חפציו מהרצפה ושפשוף חבורותיו. אך כשהרים ראשו לנגח מילותיו באדם- נאלם דום.
לפניו עמדה בחורה בעלת שיער בלונד שופע המעטר כמסגרת פני בובה.
כל
זה היה מחובר לגוף מדהים מאין כמוהו. הוא עמד נפעם.
-"
אוי, אני ממש מצטערת…" אמרה בקול צייצני מרוגש. " באמת לא התכוונתי…חטפת
מכה? מסכן שלי…בוא תעלה אלי ואני אשים לך על זה משהו…". אגו שכח מכל העולם
ופסע בעקבות הבלונד הקורן. גם סילי שכחה משהו. את שקית הזבל למטה..
ימים,לילות.
אגו כמעט ולא הראה פרצופו בבית. פעם היה זה "תקשיבי מותק…יש לי המון עבודה…
אל תחכי לי…" ובפעם אחרת "איזי שבור…הם כנראה הולכים להתגרש…אני קופץ
אליו…" ועוד מעין אלו, ואחרים.
הארט,הו,
הארט היקרה. מרב אהבתה אליו הדחיקה מתודעתה את הסימנים שזעקו מכל עבר. חברים ניסו לרמוז
, להוריד לה את האסימון, אך היא, בעקשנות לשמה, סירבה להקשיב.
אגו
אוהב אותה. הוא לעולם לא יעשה לה דבר כזה.
שעות
בלתה אצל חברתה הטובה, מרסי, על כוס קפה. על הרבה כוסות קפה. ורוגאלך.
בבקרים
יצאה לקניות (שהרי אגו לא הסכים שהיא חלילה, תעבוד). הסתובבה, פגשה אנשים. וכך, ביום
בהיר אחד, הכירה את איקה, או בשמה המלא: אי-קיו פרץ. השכלה מי יודע כמה לא היתה לה,
אך ממתי הארט בוחרת חבריה ע"פ השכלה? (ראה ערך אגו…)
סופשבוע
חמים, בשעה שישבו אגו והארט ונגסו בדממה מארוחת הבוקר-צהריים שלהם, נשמע צלצלו בדלת.
אגו, שבדיוק סיים לקרוא את "7 לילות" הקים את עצמו-למרבה הפלא- מן הכסא,
והלך לפתוח את הדלת. הארט הרימה גבה בתמיהה. מי זה יכול להיות?
היא
האזינה לצעדיו של אגו, עד שפסקו. סיבוב מפתח. פתיחת דלת.
…דממה.
עברו מספר שניות ו… עדיין דממה. מוזר.
הארט
הרימה את הצלחות מהשולחן לכיור ופסעה לכיוון הדלת, לראות מדוע בעלה היקר מתמהמה. שהרי,
אילו היו אלה מבקשי תרומות המכתתים רגליהם בפתחי הבתים, כמו שסברה בתחילה- כבר מזמן
היתה מהדהדת טריקת הדלת של אגו ברחבי הבית.
בעומדה
מטרים ספורים לפני דלת הכניסה הבחינה בקצוות שיער חום-שחור ופנים חייכניות. איקה!!!!!!!!
צעקה בהתרגשות ורצה לחבק את חברתה. "בואי תכנסי, איזו הפתעה!!!". הארט נטלה
ידה והובילה אותה לסלון. כה היתה שקועה בהתרגשות ובפטפוט עליז, עד ששכחה כליל מבעלה
שעדיין ניצב מול הדלת, בוהה באוויר.
אגו
היה המום. מימיו לא ראה יופי מיוחד שכזה. ואיזה עיניים…
מצב
הרוח הקודר שאפף אותו מהרגע הראשון שנפקחו עיניו בבוקר- התפוגג כליל. עליצות שטפה אותו
והוא נכנס לסלון כשחיוך רחב מעטר פרצופו. הוא חייך, צחק, השתובב. כאילו התעורר מן המתים
פתאום.
איקה,
שהיתה זו לה הכרות ראשונה עמו, התרשמה עמוקות. הארט, קצת פחות. קצת הרבה פחות. היא
לא הבינה כיצד חל השינוי הפתאומי הזה בבעלה,
או שבאמת- לא רצתה להבין.
כעבור
שעתיים ליוו בני הזוג את איקה לדלת. בחיבוק חם ונשיקה סמלית נפרדה הארט מידידתה וכבר
עמדה לסגור הדלת אחריה , כשלפתע פנה אגו לאיקה בקולו העמוק:" את רוצה שאני אקפיץ
אותך הביתה? זה בסדר, אני עובר דרך שם. גם אני יוצא עכשיו". הארט הרימה גבה. היא
לא זכרה שאגו אמר לה שהוא הולך היום לאנשהו. טוב,נו. בטח שכח. הסניליות שלו…
אגו
כבר תכנן איך הוא מצרף את איקה לרשימת כיבושיו. נכון שהיא לא היתה גבוהה מי יודע מה,
ואפילו גמדה ביחס אליו, אבל היופי…מדהים. פשוט מדהים. היא בנקל תשבה בקסמיו. כמו
כולן.
הוא
בחן עצמו בהנאה במראה הקדמית, סידר צווארונו וחשב בשביעות רצון לשמה: "כשאני נראה
כך", חייך חיוך מאוהב, "אף אחת לא תוכל לעמוד בפני…".
הם
הגיעו.
איקה
הודתה לו ואחר ירדה בחפזה מהאוטו.
הוא
לא היה מוכן לזריזות הזו הזו שלה, ופתח בלי משים את הדלת בתנועה פתאומית.
גם
נהג הרכב שבא ממול לא היה מוכן לכך. הוא ניסה לשווא ללחוץ על דוושת הבלם. אך..ללא הועיל…
(זה היה נהג, ולא נהגת, לתשומת לב הקוראים השובינסטים שביננו…)
צפירת
אמבולנס. נט"ן במקום. לא נותר הרבה מה לעשות…
וכך,
רמוס על הכביש, בדרך לכיבוש נוסף, מצא אגו את מותו, כראוי לו.
היתה
זו איקה שבישרה להארט את הבשורה המרה. הארט, שאהבה את אגו בכל נפשה ומאודה, התמוטטה
בו ברגע. לקתה בהתקף. כעבור שבוע ימים נותקה ממכונת ההשנמה. נקבע מותה.
שמחת
החיים מהבניין העליז שבקה. בעצם, מהשכונה כולה. הארט היתה השמש, מקור האור שכבה באמצע
היום והותירה עלטה סביב. היא חסרה לכולם.
איקה,
שלא יכלה לשאת יותר את חלקה בטרגדיה הנוראה, ארזה חפציה-ונעלמה.
וסילי?
סילי היקרה…
כעבור
שבעה חדשים הובהלה לבית החולים, כורעת ללדת.
ומהשילוב
של סילי, ואגו,
נולד-
גבר…
<שוב
קבלו התנצלותי גברברים יקרים…לא כולכם שילוב של אגו וטיפשות…>
🙂 🙂 🙂
–
רע
10/6/1999
19:41
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
"מאוד
אהבתי" – אמר נער בקול צייצני מרוגש.
11/6/1999
3:0
נער
doronb@barak-online.net
–
לא
באמת.
אהבתי.
כ"נער"
אני עדיין לא יכול להגיד שהדמות של אגו מדברת אלי.
גם
לא כ"גבר".
אבל
כבן אדם שעבר הרבה לילות פילוסופיה (ואני לא הולך להגיד "על דא ועל הא")
על אהבה והחיים בכלל,
עם
בני אדם אחרים (זכרים ונקבות),אני יכול לומר רק "se la
vy".
משום
שרבות הן הבנות מהמין הנשי, שאמרו לי שהן מרגישות כלפי גברים כפי שסופר בסיפור. וכמובן
–
"אתה
לא, אבל אתה יכול להבין, נכון?" הן שואלות אותי. ועוד לילה נגמר בלי שהצלחנו לשנות
דעות קדומות
אחד
בשני.
מה
אני מבלבל לך בשכל – תראי מה גרמת לי לשפוך.
הרי
זה רק סיפור, נכון? אף אחד לא שבר את ליבך?
מצטער,
לא יכול לכתוב בעברית ב e-mail.
–
**************************************************
סיכום
אירועי אמש (ותגובה של תמי)
10/6/1999
15:0
נירו
nyrosta_kaf@newmail.net
–
זה
שהרגשת שבמצב העניינים הנוכחי
האפשרויות
שעומדות בפנייך זה
או
לצאת פראיירית או לצאת מנייאקית,
אני
מבין. אבל זה שאת מרגישה
שיצאת
גם וגם
זה
כבר הכישרון שלך.
ותמי
אומרת שזה שלגברים יש מח זו עובדה
אבל
גם פטמות יש להם…
–
וכמו
תמיד, היא הצליחה להתמודד עם זה ולהשאיר חיוך
10/6/1999
23:47
x
–
(הודעה ללא תוכן)
–
******************************************************
טכנאות
מילים4- דינורה מתכבדת באות ד
10/6/1999
18:11
דינורה
–
דינורה דינורה
דמעות דמעו דם
דופקים דפקו דפק
דובים דרשו דג
דימו
דמותה דמות דוויל דרקונית
דמתה
דווקא די- דרדסית דבלולית
דעו דורשי דירשתה-
דעתה
דללה
דעכו
דבריה
דממה
דיצתה
דינורה
דינורה
דמעות דמעו דם
דולקים דלקו דלק
דובים דרשו דג
–
לא
חשבתי שאני אגיד את זה בחיים אבל.. יוחזר מולי!
10/6/1999
19:32
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
דגלים
דגדגו דוברמנים. דינורה דודה דבילית דגולה
10/6/1999
21:46
ג'וליה
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
דודים
דגדגו דגדגנים
10/6/1999
21:50
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
לא
תגרור אותי היום לשום מקום
10/6/1999
21:55
ג'וליה
–
תנסה
אולי בחדר הלובי של צ'אט איי או אל
מלאן
כוסיות
–
מי
אמר לך שאני לא שם במקביל
10/6/1999
21:58
אורחגג
–
אולי
אפילו מהכוסיות
–
ומכל
התגובות, אף אחת לא שאלה את השאלה הנכונה:
11/6/1999
2:40
נמרוד
צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
למה
לעזאזל צריך טכנאות מילים?
זה
לא מכוון אל דינורה, אלא לקונספציה עצמה.
–
זה
כיף נורא נמרוד. אולי תנסה את הא?
11/6/1999
3:20
דינורה
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
לקחתי
על עצמי את האתגר
11/6/1999
5:13
נמרוד
צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
זה
כבר מוכן, אבל אני אפרסם את זה מחר.
כלומר
היום.
בערב
–
**********************************************************
DAER OREAH GAG: SOME OF US DONT HAVE
10/6/1999 19:0
watchdog
–
HEBREW SUPPORT ON OUR COMPUTERS. WE CAN
READ IT WITH THE RIGHT BROWSER BUT CANT TYPE EVEN ONE LETTER.
IF YOU BEEN USING A COMPUTER FOR A LONG
TIME YOU SHOULD KNOW THAT.
IF YOU DO KNOW THAT , WELL … THINK
TWICE BEFORE YOU JUDGE . A QUESTION BY A SMART PERSON IS BETTER THAT A REMARK
BY AN IDIOT !!!
–
so how come the "watchdog" is
small, you smart ass
10/6/1999 19:29
אורחגג
–
וגם
ראיתי "שירים" קודמים שלך עם כותרת באותיות קטנות.
אתה
סתם חמור שמפיק ספוק מיני חולני מזה שהעיניים שלנו מתעייפות.
–
OREAHGAG- WHAT IS IT THAT YOU WANT?
SMALL LETTERS?
10/6/1999 19:59
watchdog
–
OR HEBREW?
IF I PRESS CAPSLOCK IT STILL WILL BE
ENGLISH ,
IF ITS SMALL LETTERS YOU WANT , JUST
SAY SO..
I THOUGHT CAPITAL LETTERS ARE EASY TO
RAED 🙂
–
I just want you out of my life. Did I
ask too much
10/6/1999 20:3
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
HEY STUPID!!! YOUR THE ONE THAT
COMPLAINED
10/6/1999 20:29
watchdog
–
(הודעה ללא תוכן)
–
tell me how come i can read and write
hebrew
11/6/1999 2:46
נמרוד
צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
and by the way:
Capital letters are used only at the
beginning of a sentence, or when you write a name. We're on the Internet, for
heaven's sake. We all read English, so it's easier for us, the common people,
to read WITH OUT THE BLOODY CAPS LOCK!!!!!!!
–
************************************************************
קונסטרוקצית
הפרזנטציה
10/6/1999
19:48
המהורהר
–
וטכנאים
– כמו מהנדסים, יש טובים ויש שלא
ואתה
– לא, ידידי. אתה לא.
ורב
הנגלה על הנסתר, רב החשוף על המוצנע
אתה
שקוף
אתה
חלון
אתה
שקית פלסטיק
אתה
בלון.
דרמטיזציה,
רסטורציה, מניפולציה, פרסטיז'ה, פרספקטיבה, פרובינציה, אנליזה.
סמוך
עלי שלקטנה אני אסביר
היא
עוד תראה. לפתע היא תבין.
(המון
"זמן" לרשותי, הרבה "זמנים")
–
זה
נראה כמו פלט של מעבד תמלילים שיצא מדעתו
10/6/1999
19:56
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 