ראשי
פרקים לאוזלת ידכם. או מדוע אני פורש
11/6/1999
17:19
–
אני
מלווה את הפורום מזה תקופה ארוכה וקשה, וכעת הגיעה השעה לסיכום ביניים שבצדו חשבון
נפש נוקב. לדאבוני, כל אחד עושה פה ככל העולה על רוחו, ולי נמאס להתבונן מהצד ולחוש
בצערם של אלה שכן רוצים וכן מסוגלים ליצור
חומר איכותי. כן. אני מודה שאני אכפתניק, ולא, אין בדעתי ליגע אתכם בקיטורים אלא גם
להציע מספר פתרונות קונסטרוקטיביים. אני באמת סבור שעוד ניתן להציל את הפורום, אבל
זה יהיה כואב.
כי
הרי למנהלת הפורום העצלנית לא אכפת מכלום. חוץ ממאמר סטנדרטי מתנשא ומזלזל, שנראה כאילו
נלקח כתובו כלשונו, מהפורום של השנה שעברה, לא ראינו כלום מהוד בינוניותה. ואם היא
כבר מגיחה איזה פעם בחודש כמו עכבר מהחור, אז זה רק כדי להתנצח ולהעליב את אי מאלו
שניסו להתריע על אין אונותה. אני מעולם לא הסכנתי עם זה, ולא ישבתי בחיבוק ידיים. כבר
שוחחתי עם ידידי מנהל כל הפורומים, ואני שמח לבשר, שהיא תוחלף בקרוב מאד. אני כמובן
מהווה מועמד טבעי.
באמת
ובאמת, שיש פה גם חומר טוב, שרק זקוק לליטוש, הדרכה וסימפטיה. למשל "עולה חדש
על קו רקיע" די הרשים אותי. טוב הוא עורר את זעמן של כמה מהנשים שאני פחות אוהב,
והמורגלות בביקורות בנוסח "אהבתי", אבל זה רק לזכותו. רק דחיל רבאק, תפעיל
קודם ספלר. ספסיבה.
גם
ליתוספרה לא רעה. על נירו הנודניק ולון סטר המעצבן אשמח לוותר כעל אקזמה פטרייתית ברגליים.
בקשר
לג'וליה. אני כן חושב שיש לה מה למכור. רק חבל שהיא מנסה בכוח להפוך את הפורום שלנו
לצ'ט. אני ממליץ לך להתמקד בכתיבה ג'וליה. אולי זה יפליא אותך, אבל לאנשים פה, ואני
בכללם, אין כוח וסבלנות לקרוא שלשלאות אינסופיות המכילות את ניסיונות החיזורים הכושלים והשלומיאלים שלך. פורום מעין זה
הוא לא בדיוק המקום המתאים לנסות לתפוס בו זיונים.
בקשר
לדינורה, היא כותבת הרבה, ויש גם דברים מעניינים פה ושם. אבל מה שבעיקר מפריע לי אצלה
הוא חשש גדול מפני חשיפה אישית. וזאת מגבלה רצינית למי שרוצה להתקדם. בכל הסיפורים
שלה היא כמעט תמיד מגלמת דמות שברור שזאת לא היא. ואני תוהה אם מדובר בפחדנות גרידא,
או בקהות רגשית. על כל פנים אני מכיר את דינורה מקדמת דינן. היא כמובן תנסה להתנכר
לי וללבוש פוזה תדמיתית חדשה ומכובדת בחברה החדשה. אבל אני אמשיך וארדוף אחריה ואזכיר
לה מי היא. מבחינתי היא הכושי שהצליח לצאת מהגטו של הארלם, ואני הכושי שכשל שלעד ירדוף
את המצליח.
ורק
ארמוז, שאם רק ארצה אוכל לחשוף פרטים בדבר דעותיה המפוקפקות של מוערצת הפורום בדבר
בני מיעוטים למשל. ודינורה, זה לא יהיה נעים.
כולנו
כואבים את היעלמותו בטרם עת של מולי. ובמיוחד אני, כי ברור לי שהביקורות הקטלניות שלי
לעולם לא יהיו אמינות ומשכנעות כמו שהיו על החומר של מולי. אבל לפחות שמח אני שפועלו של מולי נשאר אחריו, ונמצאו
ממשיכים לפרוייקט טכנאות המילים. ואולם אליה וקוץ בה. כואב לי שמרפקנים החליטו על דעת
עצמם לעשות מחטפי אותיות. ובמיוחד כאלה שמולי המסכן עזב בעיקר בגללם. והכל מבחינת הרצחת
וגם חנטרשת. ובכן, אני מעלה בזאת קריאה לצורה יותר מוסדרת של חלוקת האותיות מעזבונו
של מולי.
ציפי
נפלאה, אבל למה כל כך מעט ממך?
ואקליפטוס,
קראתי כמה דברים טובים שלך, אבל על תגיב על
דברים של אחרים. התגובות שלך מטופשות להחריד.
וצפנת.
אני באמת חייב להתייחס לילדים הלוקים בפיגור שכלי? בוא נעשה כאילו שאתה לא קיים. נדחיק
אותך.
ולציידת
תנינים, אני ממליץ לך לעבור לפורום פרוזה של ילדים אנאלפבתיים. שם אולי תחשבי למשהו.
אני יודע. אולי כמו שאינדיגו פה.
ואינדיגו.
טוב אינדיגו היא אינדיגו. בעצם אני פה מהפירסט פלס רק בגללה. אבל.. יש לי הרגשה שהיא
עוברת משבר יצירה. אחרת, מדוע ולמה התחילה לגרד שיירים מן התחתית של החבית, והביאה
לפה חומר שלה מגיל שש עשרה. אנחנו מצפים ממנה
ליותר תדירות ויותר אקטואליות, וכמו כן ליותר תגובות שנונות. ותסדרי את המחשב שלך.
יוצאים מלא סימנים מוזרים בתוך השורות.
ועם
המטורפת שכינתה אותי טיפוס של ל"ת, אני כבר אסגור חשבון בנפרד.
לסיכום,
יש בפורום דברים חיובים, ויש דברים שליליים. ואם עלי לשקול אותם אלה מול אלה, אין לי
מנוס אלא לבוא לידי מסקנה שמה שקורה פה הוא באמת תת רמה.
–
אופס,
התפלק לי השם
11/6/1999
17:20
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
אוף!
11/6/1999
17:22
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
זיונים
אני דווקא תופסת באוניברסיטה לא כאן
11/6/1999
17:28
ג'וליה
–
ואני
דווקא מצטערת שאתה הולך
יש
בך שלוב מעניין של רוע לב לשמו
טמטום
יומרני
תסכול
מתמשך
ואוננות
כרונית.
ובא
לציון גואל ובבנין ציון ננוחם.
–
סחתיין
עלייך. בתור עונש אני דוחה את הפרישה ב20 שנה
11/6/1999
17:30
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
אתה
סתם רוצה למשוך תשומת לב, יצור כלומניקי שכמותך.
11/6/1999
17:40
ציידת
תנינים אנאלפבתית
arielne@inter.net.il
–
אחרת
למה הודעת על פרישה פעמיים ואפילו לא פרשת פעם אחת?….
–
ומי
אתה? ומה אתה כתבת?ואם מישהו פה גורר לשיחות..
11/6/1999
17:37
ציידת
תנִינִים אנאלפבתית
arielne@inter.net.il
–
מעצבנות
ומיותרות זה אתה.
ולמה
אתה חושב שאכפת לנו שאתה הולך.
וחוץ
מזה מוכנה להתערב שלא קראת כלום ממעט הדברים שפירסמתי פה.
ברוך
שפטרנו.
(אגב,
כבר איימת פעם שאתה הולך – לא?)
ביי
–
ובמחשבה
נוספת
11/6/1999
17:39
ג'וליה
–
אל
תלך
אל
תלך
אל
תלך
אל
תלך
אל
תלך
אל
תלך
סתם
תרד לרחוב להתהלך.
ותחזור.
אף
פעם הרי לא כתבת כלום בחיים, הא?
רואים.
מנסיון
אישי – התחל במכתבים.
–
טוב,
אז ככה: (או תכנס, תכנס, יש מלא טקסט)
11/6/1999
18:44
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
אורחגג,
מה
לך כי תלין? ומה פתאום לסגור חשבון בנפרד? ואיך זה יקרה? מעניין..
תשצע,
יקיר, לבוא לבלגן וללכת זה לא עסק, להתלונן, להכפיש ולהשמיץ זה גם לא עסק. ואני לא
חושבת שאתה צריך ללכת, כי הסיפור של עולש דווקא היה מצויין וחבל שאתה לא ממשיך משם,
ודווקא בוחר בצ'יטצ'וט מאסיבי עם בחורות שאתה לא אוהב. וחבל.
וכשכתבתי
שאתה טיפוס של ל"ת, לא התכוונתי למהותך כאדם, אלא כמהותך כמבקר. אתה מביא כאן
משפטים כאלה של ל"ת, בלי שום טקסט מעבר, ואני לא ממש אוהבת כאלה. להתחבא מאחורי
משפטים מפוצצים אף פעם לא גרמו לי לכלום. אנשים עם משפטים כאלה, לדעתי מפספסים את העיקר
ושוב חבל.
תשאר,
תכתוב, תבקר, הפורום הזה בשביל כולם.
וחוצמזה
כבר לפני כמה ימים שיחררת הצהרה מסוג ה"אני הולך", וחזרת כמו גדול.
אז
אני כבר לא מאמינה לך במיוחד. ואולי כן.
לא
יודעת.
הקיצר,
תשאר. למרות הכל אני תמיד קוראת כל מה שיש לך להגיד, ולפעמים זה גורם לי לגלים של בחילה
בעקבות מילים שאתה בוחר, לפעמים חיוך של הזדהות והמהום קולני, ולפעמים ריצפת האגן שלי
נופלת מרוב צחוק. טיפוסים כמוך תמיד נקראים אצלי בשימחה.
וטוב
שעה אחת קודם וכו' וכו' וכו'.
אני.
–
כמה
הבהרות
11/6/1999
21:44
עולה
חדש על קוו רקיע
–
אני
לא כותב פה סיפורים, רק הערתי כמה הערות
מסיבה
זו, לא ברור לי ממה היתלהבת כל כך. שיהיה.
ואת
מולי דווקא שנאתי, אז אל תאמר שכולנו אהבנו אותו.
–
קום,
לך, תראה לנו מה זה. . . מאוד צחקנו
כשקראנו
11/6/1999
23:3
משה
והרפורמים מאוד צוחקים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
את
מה שכתבת.אורחגג…?
מי
אתה יבחוש בן שלולית
כי תלין על רמתו של זה הפורום.
מקום מכובד הוא. גם
אם אנו מוצאים את הנהלתו של המקום בלתי ניסבלת, מעצבנת ומשעממת, וגם אם אנו לא מסוגלים
לקרוא את רב מה שנאמר כאן מפאת הרמה הנמוכה או האורך הרב של החומרים,
הרי שזוהי במה חופשית יחסית למקומות אחרים.
היו כאן רבים שעזבו
היו כאלא שחזרו
היו כאלא שלא
היו כאלא שאיימו שילכו
היו שהלכו ושבו באילום
שם
או
בשם אחר
היו
שהלכו ורק מפאת האי
מייל שאנו מקבלים אנו יודעים
שהם עוקבים אחרי הפורום.
אז
שוב אנו שואלים
מי
אתה יבחוש בן שלולית, בן נעוות המרדות, עבד כי ימלוך
ופלצן לא קטן שתצא בכאלא הצהרות.
יאללה
שתוק
ולך.
נו…
עוד
לא הלכת?
שפן.
שתו מיץ.
משה
והרפורמים.
–
שלום
משה! וברוכים הבאים לגיהנום ואם…
11/6/1999
23:13
אורחגג
–
אני
אחליט ללכת, זה יהיה על המשקפיים שלכם
נראה
אתכם אחרי זה מבדילים בין מיץ לשפריץ
–
מה
קרה מתוקי? נעלבת? די, די, לא
צריך לבכות…
11/6/1999
23:18
משה
והרפורמים משועשעים מקטנותו של
הדובר
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
נעלבתי
או העלבתי? זה כמו ההבדל בין…
11/6/1999
23:21
אורחגג
–
תגובה
מצחיקה לתשובה גרועה
–
שאתה
כנראה בדיוק לא מבדיל.
11/6/1999
23:25
משה
והרפורמים מפוהקים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אני
הייתי נזהר מלפהק פה. יש כאן הרבה סוטים
11/6/1999
23:31
אורחגג
מתקרב למשה
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
***********************************************************
11/6/1999 17:48
אהבה
רק מצד אחד (או אהבה שלא התיקמה בכלל
–
השעון שבחדרה הקט מורה על השעה חצות .היא אוהבת את הלילה היא אוהבת את מה שהלילה מציע לה את תחשושת הזרות את האפלה הקודרת שמושכת אותה
את תחושת הבדידות את התחושה של הלילה
כבר
חמישה חודשים. ברדיו שדרן עם קול רך וסקסי דיבר על אהבה נכזבת שהיתה לו בגיל ההתבגרות
וביקש
מהמאזינים להתקשר ולספר לו על האהבה שהיתה להם
על פנטזיות ובעצם על דבר שקשור על אהבה
מה
עושים בלילה שלא מצליחים שאר זמר די ידוע
היא העבירה לתדר אחר אך גם שם השמיעו אחד משירו
של
אותו זמר אלוהים אם אתה לא פולש אלי בחלומות אז אני שומעת אותך ברדיו .כל פעם שהיא נתקלת באחד משירו ברדיו עולים בה הזכרונות
מאותו ערב מאותו ערב שבגללו היא לא יכולה להירדם . למה אני לא יכולה לשכוח אותך למה אני לא יכולה
להוציא אותך מהראש שלי .
הכל
התחיל לפני חמשיה חודשים היא קראה בעכבר העיר ש ג
חוזר להופיע וההופעה תתיקם בלוגוס
שנחלת
בינימין . היו לה את כל הדיסקים שלו בבית והיא היתה משמיעה אותם בלי הפסקה נסחפת
לתוך
המוסיקה משתחררת .
לוגוס
היה מפוצץ עד אפס מקום כולם חיכו לו לג" ולהקתו שחוזרת להופיע אחרי שנה של שתיקה
היו
שם הרבה מהטיפוסים של הבוהמה זמרים מופלאים
כמו דן תורן ,אסף אמרדוסקי ערן צור ועוד רבים
היא
ישבה ליד הבר והברמנית אמרה לה הי את יודעת
ש את צריכה להזמין משהו את לא יכולה סתם לשבת
ככה
כן כן וביקשה רסטינל עם טרמבוי (ויסקי אירי יחד עם ויסקי סקוטי)
הויסקי
חימם אותה עשה לה טוב בכל הגוף והיא הרגישה
טוב עם עצמה (היא חשבה לעצמה חבל שרק שאני
שותה
אני מתתחילה להשתחרר)האנשים בלוגוס התחילו להשתהלב ג ולהקתו נכנסו
ג
ולהקתו התתקרבו לבר ג ביקש
שוט של ויסקי .היא היתה מרותקת היא לא יכלה להפסיק להביט בו
הוא לא
היה יפה או גבר סקסי . אבל היה בו משהו
שמשך אותה משהו שהיא לא חוותה לפני זה
ג
ולהקתו התחילו להתקדם לעבר הבמה כשהם עברו
ג ולהקתו לידה ליבה התחיל לפעום בטרוף
כאילו
עוד שניה הוא הולך להתפוצץ.הלהקה התחילה לכוון את הכלים היא האי רק הסתכלה לעבר ג
שביניתים
התלוצצ עם הקהל על סמים ומשטרה .היה לה נדמה
לרגע שג שלח לה מבט של אני רוצה ל
אבל
היא ביטלה את האפשרות הזאת זה הכל פרי דימיונך הפרוע . נושי פז הגיטריסט עשה כיון אחרון
לגיטרה
וזה רן שימעוני נתן קטע סולו קצר על התופים והקהל עוד יותר השתולל
ג
שר בקולו הרך שיר על אחת שעזבה אותו ובגלל זה הוא לא יכול להירדם ושיר רודף שיר
והמוסיקה
סוחפת אותה למחוזות רחוקים ואולי גם בסכות הכוס השלישית של הויסקי
טוב
אנחנו נצא להפסקה קצרה את יודעים למלא את החסר
על ידי משקה
היא
התאפקה כל ההופעה לא ללכת לשירותים עכשוו שיש הפסקה של כמה דקות היא ניצלה את ההזדמנות
ורצה
לרוקן את עצמה שהיא יצאה מהשירותים ובאה לפתוח את דלת השירותים ג בא להיכנס היא הוא עצר
הסתכל
לעברה מבט חטוף והמשיך לכיון השירותים
היא
היתה בהלם היא הרגישה את ליבה . היא אמרה ג ג הוציא את ראשו מהשירותים וענה מה
היא
התקרבה אבל לא יותר מידי היא גיחך את יכולה
להיכנס וסגר את רוכסנו היא הרגישה איך היא
מסמיקה
וכיסתתה
את לחיה אה אתה יכול לנגן שוב את השיר סדק
בלב אני מאוד אוהבת את השיר הזה למעשה
אני
מאוד מזדהעם השיר ג לא ענה הצית לעצמו סיגריה
ושאל בת כמה את
היא
ענתה 22 וחצי אפשר לקבל סיגריה שאלה הוא הוציא
סיגריה ובא להדליק לה את הסיגרה היא
אחזה
בידו וצמרמורת עברה בכל גופה אז נו תנגנו שוב
את ישלי סדק בלב .
אני
לא חושב ניגנו אותו זה כבר בנלי
תגידי
את נשארת להופעה של אמיר שור כן בטח הוא טוב יופי הוא אמר ויצא מהישרותים
היא
רצה בחזרה לשירותים היא לא האמינה שבעצם היא דיברה איתו היא לא יודעת מאיפה למעשה היה
את
אמוץ לגשת ולדבר איתו
הם
חזרו לנגן עוד כמה שירים הם ירדו מהבמה
היא
עברה לשבת באחד השולחנות היא הרגישה את המבטים של ג
עכשוו
אמרי שור עלה על הבמה גרירת רגלים וכסא נשמעה
היא הפנת ה את מבטה וראתה את המתופף
רן
שמיעוני הוא שאל היי אפשר לשבת לידך היא לא
ענתה רק הנידה בראשה
הי
לי קוראיםרן ומה שמך היא אמרה לו את שמה והם התחילו לפטפט היתם גדולים היא אמרה לו
תודה
את יכולה לשמור על התיק אני צריך לתופף כן בטח
כל
זמן ההופעה היא חשה איך ג שולח לעברה מבטים
והיא
היתה מאושרת אולי בגלל ג ואולי בגלל הויסקי
תודה
רבה היתם קהל מגניב ביי לילה טוב
היא
חשבה שעכשוו ג יבוא ויציע לה הצעה מפתה מאין כמותה
אבל
היא התאכזבה ג היה ליד הבר שקוע עם כל מיני
אנשים
טוב היא נאנחה
ויצאה
היא
התישבה על המדרכה מנסה ליצב את עצמה אך בלי
הצלחה
ג
ולהקתו יצאו החוצה ג בתקדם לעברה ושאל ברכות הי את בסדר נראה לי שאת שתית יותר מידי
הוא
עזר לה לקום ידו אוחזת בידה כן כן הכל בסדר ג צרחה נערה עם מלא חצקונים
אני
אוהבת אותך וגם לי קוראים מיקי (יש שיר כזה)ג
גיחך בבישנות הסתכלתי לעבר ג
והרגשתי שוב
איך
ליבי וכולי רועדים ג אמרתי ולחצתי את ידו הייתם
טובים מאוד נהנתי
ג
לא ענה
טוב
ביי והיא התחילה ללכת
אחרי
כמה דקות של הליכה היא עצרה מקלל ת את עצמה
על כך שהיא לא העיזה להציע או
להגיד משהו
יותר
טוב מ היה אחלה
דמעות
התחילו לזלוג היא כל כך רצתה אותו היא אף
פעם לא הריגשה ככה לגבי אף אחד
אבל
עכשוו כבר מאוחר מידי
אחרי
שבועים היא קראה ששוב ג יופיע בלוגוס
כולה
התרגשה היא ספרה את הדקות את הימים למופע של ג
והיום
הזה הגיע היא לבשה מכנס צמוד שהבליט את גופה
החטוב התאפרה קלות ויצאה
היא
חשבה לעצמה הערב לא אפסס את ההיזמנות אני לא אעשה את אותה שטות שוב
לוגוס
כרגיל היה מלא וגם הפעם היא ישבה ליד הבר שותה כוסית של ויסקי
הם
נכנסו ג ולהקתו והיא הרגישה איך ליבה פועם
בפרעות
ג
ולהקתו עברה לידה וג שלח אילה מבט סתמ וחלול
כאילו הם לא דיברו אז
ג
בריך את כולם והתחיל לשיר הוא אמר את יודעים יש
לי חברה בת 18 מהרצליה והשיר
הזה הוא לכבודה
היא הרגישה
מסוחררת חברה ,18,הרצליה זה לא יכול להיות
היא
הרגשיה איך הדמעות עוד מעט יפרצו החוצה היא
חשבה שהיא חייבת לברוח
בחוץ
על המדרכה ליד לוגוס היא הקיאה
ידעתי
שזה לא יכול להיות משולם יש לו חברה הערב הוא
בכלל לא התיחס אלי
מה
ציפתי אני תמיד משלה את עצמי
והדמעות
התחילו לזלוג
בתוך
לוגוס ג המשיך לשיר יש לי סדק בלב לכן אני
שותה
מאז
היא ראתה אותו עוד כמה פעמים פעם אחת באוזון השלישית יחד עם
רן שמיעוני
היא
רצתה להיכנס לדבר אתו אבל היא עצרה את עצמה
היא אמרה לעצמה שזה חסר כל ערך אם היא
תיכנס
ותתחיל לדבר איתו
הוא
עדין ממשיך להופיע בלוגוס משלהב את הקהל שר
את השיר שהיא הכי מזהה איתו
אבל
היא לא נכנסת להופעה שלו בפעם שהוא בא להופיע
הם עברו אחד ליד השני ועצרו ג והיא רק הסתכלו
אחד
על השני ולא אמרו מילה בעצם היא מלמלה היי קטן וברחה
חמישה
חודשים חשבה לעצמה חבל שהכל לא יכול להיות
אחרת אמרה לתמונה של ג ולהקתו על הדיסיק
היתי
באמת אוהבת אותך כמו שאף אחת לא אהבה אותך
ואולי אתה היית אוהב אותי כמו שאף אחד לא אהב אותי עד
עכשוו
אבל
הכל פנטזיה שלא תמומש
או
אהבה שקיימת רק אצלי בראש
איך
אני מוציא אותך איך ארגעי את ליבי שפועם כל
פעם שאני שומעת שיר שלך ברדיו או רואה אותך
ככהפתאום
ברחוב
אני
חייבת להמשיך הלאה אבל זה כל כך מצחיק הרי שום דבר לא קרה ובכל זאת אני חושבת עלו
היא
הוציאה את הדיסק מתוך העטיפה שמה על שיר 8 (יש לי סדק בלב ולכן אני שותה )
ופתחה
את בקבוק יין האדום זול והתחילה לגמוע אותו
יש
לי סדק בלב שר ג ולכן אני שותה
השלימה את המשפט
חמישה
חודשים של שינה טרופה בהם הוא מככב בכל החלומות
שלה
והיא
יודעת שהיא צריכה לשכוח אות היא יודעת
ומתי
שהוא זה יקרה
–
מישהו
פה פעם קטל סיפור שלי. הוא אמר…
11/6/1999
18:2
דינורה
–
זה
מה שמעניין אותך
???
–
נשמע
כאילו "עולה חדש" החליט לזכותינו בסיפור
11/6/1999
18:17
ג'וליה
–
שניה
לפני שהוא הולך.
–
מהלב.
קצת מאוכזב. קיוויתי שיתפתח משהו בשירותים
11/6/1999
18:52
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
*****************************************************
בוא
11/6/1999
17:54
אינדיגו
indi_go_blue@hotmail.com
–
בתווך
מים וקולך זוחל בהם
כי
בא אתה אלי.
סכיני
המזווה צחצחו שיניהם
כי
בא אלי אתה.
חלונות
נטרקו בפני רוח ערבית
כי
אלי אתה בא.
בוא
לרטש שארית נעורי
ולפזר
אל הרוח
את
אפר נשמתי
כי
אני אליך באה,
מותי.
–
אינדיגו?
11/6/1999
18:0
דינורה
–
אני
מקווה רק שאין לך שחפת.
הפחדת.
–
אני
מהמר על הרפס השפתיים, אבל לא מתים מזה
11/6/1999
18:21
אורחגג
–
איך
זה שעוד לא כתבו אף שיר על הרפס השפתיים?
אולי
אני אנסה פה
"
אתה
כל הזמן איתי
כשאני
עם שאול
עם
מוטי
עם
דרור
עכשיו
אתה גם איתם
ונשותיהם
"
–
שאלה
11/6/1999
18:38
ציידת
תנינים אנאלפבתית
arielne@inter.net.il
–
אמרת
שאתה הולך.
אז
– למה לא הולך כבר?????
–
ציידת
יקירה, התפנייתי לשאלתך
11/6/1999
19:30
אורחגג
–
זה
נכון שאני מדי פעם מאיים בפרישה,
ולא
מממש
אבל
זה רק בגלל שאני שקרן
ובודד
את
נהנית? להמשיך?
כן
את נהנית
הסומק
חזר ללחייך
ובכן
יבוא
יום
ויבוא
ואת
תעמדי פה במקומי
ותאיימי
בפרישה
ואני
למרות
שמה לי משנה
אפציר
בך לא לפרוש
ואתמה,
מה קרה? ולמה? איך?
כזה
אני
לא
כמוך
בנאדם
–
המוות
והמשוררת חובבת הקומבינטוריקה
11/6/1999
21:2
אורחגג
–
אני
חושב שאם הייתי המוות אולי אז הייתי מצליח להתמודד עם אינדיגו. גם לא בטוח.
אני
חושש שהיא בדיכאון, כי בפעם האחרונה שדיברתי איתה היא נשמעה די מבסוטית, והיא שותקת
הרבה לאחרונה.
אל
תהיי עצובה אפילו שככה אולי יתפספסו עוד שירים טובים.
כתבתי
לך שיר
אף
אחד לא מת בעצם
וגם
אין גיהינום, לא גן עדן
כולנו
חיים לנצח
זה
רק שהנצח
בן
תמותה
–
נעתקו
המילים מפי
11/6/1999
21:26
דינורה
–
אבל
רק לרגע
אני
מתה מקנאה!
–
גם
עלייך יש לי שיר, אבל אני מחכה להתנהגות טובה
11/6/1999
21:31
אורחגג
–
כבר
חצי שנה מחכה
–
נו
אז…
11/6/1999
22:7
דינורה
–
לא
הגיע הזמן?
–
Inspiration
11/6/1999 21:16
watchdog
–
In murky water i crawl
i see my relefaction in you
tear stained eyes
they are your eyes
is this your what you wished for?
broken promises , broken heart
is it your creation?
i am the life in your fountain of youth
as a gust of wind i will scater your
ashes
and i come to you
–
יפה
11/6/1999
21:28
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
גם בעיניי® למה אתה לא משאיר אימייל¿
13/6/1999
12:47
אינדי_גו
indi_go_blue@hotmail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 