i give up guys , kiss it goodbye
11/6/1999 9:26
watchdog
–
some forum participants complained that
CAPITAL letters are a waste of time , space and hurt their eyes. so this are my
feeling aboute that…
kiss the letters goodbye
they said the letter are too big and
grotesque
and i better CAPLOCK or die.
they seems to me to be really nice but
a little crazy , believe me i dont want to make them cry.
kiss the CAPITAL letters goodbye.
so i caplocked this crap , so their
sensitive eye
will survive my poems or else…
but its better to put a smile on ones
face and when the music play i`m the first one to dance.
and all those righteous assholes ,with
their fancy words and evil smile ,
will be able to read all my poems (the
letters are small) and leave me alone for awhile.
and i promise that CAPITAL letters are
a thing of the past.
but frankly dear friends , its really
simple , you can all kiss my ass!!!
–
אוף
כמה רעש וצילצולים…
11/6/1999
12:34
דינורה
–
כולה
ביקשו ממך לכתוב באותיות קטנות
…מה
אתה עושה כשמבקשים ממך להוריד זבל
???
–
dinura , six month ago you have sent
your picture
11/6/1999 18:8
watchdog
–
to someone in 20+ , this asshole sent
it to few others. he did 2 disgusting things
the first ugly thing is that the
picture you sent him was for his eyes only
this asshole should have never done
that.
the second shitty thing was that i saw
the picture
and believe me , this is worst that the
first thing.
and as an answer for your question
"what do i do when i asked to take the garbage out?"
well its simple , i remember your
picture and it inspiring me.
so you see , sometimes its better to
read the whole story (or complaints) before you sticking your lousy remarks ,
but the principal of free speech is still standing. but remember there are two
sides to everything.
–
נו
אז?
11/6/1999
18:13
דינורה
–
אני
לא חושבת שיש לי מה להתבייש באיך שאני נראית
ואם
יש לך תמונה שלי
סבבא
ואם
זה נותן לך אינספרציה לרדת לזבל
אדרבא
–
you already appologised today
11/6/1999 19:20
watchdog
–
to someone for some stupid remark and
pointless
criticism. this NA`AR wrote that its
either you
use constructive criticisem and not
some bulshit fancy remarks like you usually do , and you said your sorry like a
good girl , even though i have a reason to belive that you as a person dont
really give a shit about other peoples feeling , and again , you are entitle do
ans say what ever you want.free speech to all.
case and point:you have a big mouth
(i`m sure that only when you hide behind a computer) , if you use the little
brain that you have before openning it , you will not have to appologise to any
person , and no person , like me , will ever say nasty things to you or about
you.
and .. oh ye , you can still kiss my
ass!!!!
–
תהיה
בטוח שלך אני לא אתנצל
11/6/1999
19:44
דינורה
–
התנצלתי
לנער כי הוא לא הבין אותי נכון
ובטח
שלא היה לי אינטרס לפגוע בו
אתה
לעומת זאת אחד האנשים הכי מגעילים שנתקלתי בו בפורום הזה.
ואכן…זה
המכתב האחרון בתגובה אליך. אתה הבאת את עניין התמונות שלי לפה
זה
כל כך נמוך.
יש
לך מה לכתוב על הסיפורים שלי. אתה מוזמן
אם
אתה רוצה לדבר על התמונות שלי ואיך הן גורמות לך ללכת לזבל וכל זה.
לך
לפורום שגג המליץ.
–
Just remember who started it !!!
11/6/1999 21:5
watchdog
–
(הודעה ללא תוכן)
–
דינורה
וווטש דוג, זה באמת לא המקום
11/6/1999
19:35
אורחגג
–
עכשיו
אתם מתכתשים, אחרי זה תחליפו טלפונים
זה
עניין פרטי שלכם
הפורום
לא נועד לכך, יש פורום פנויים פנוייות, לכו לשם.
באמת.
ותודה.
–
***********************************************************
מרתה,פרנק,דניאל
ולורנס
11/6/1999
15:37
ג'וליה
–
אחרי
שתראי דינורה, תספרי לי איך את היית כותבת את האגדה הזו.
וואלה,
דינורה – אפשר להזמין אצלך לשם שינוי אגדה?
כן.
אגדה. עם כל העושר והאושר עם כל היופי על הפרצוף והאודם על השפתיים איך שקמים בבוקר.
ואתה
אורחגג, למען השם, פעם אחת פשוט תשתוק ואל תענה. לפחות כדי שלא אאלץ לומר לך ש: כמה
עצוב זה, שיש אנשים שאפילו לסרט אין להם עם מי ללכת.
–
ג'וליה
11/6/1999
16:16
דינורה
–
אני
בתקופה כזאת של אנטי אגדות
–
אני
נאיבית שעדיין רוצה מאוד להאמין.
11/6/1999
16:22
ג'וליה
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
אני
מוכן לספר לך את האגדה על הילדה הכעורה והסלק
11/6/1999
17:42
אורחגג
–
אבל
האגדה כוללת גם מעשי אונן
יש
לך בעייה עם זה?
תחשבי
טוב
לא
בטוח שכדאי לך לכרות את הענף שעליו את יושבת
–
*********************************************************
עיר
11/6/1999
16:7
מונדו-קאני
–
אם
עיר היא יצור חי, הנהר הוא תת ההכרה שלה.
כמעט
לכל הערים הגדולות והחשובות בעולם יש נהר.
כל
עיר צריכה נהר.
רצוי
עם קרקעית עמוקה. רצוי נהר מתפתל, עם הרבה גשרים וחופים נסתרים. נהר שאליו אפשר להשליך
כל מה שמטריד אתכם: שתן, צואה, פסולת מסוכנת, קונדומים משומשים, ראיות מרשיעות לסוגיהן,
אנשים שאתם לא אוהבים, אפילו את עצמכם.
אם
תסרקו את הקרקעית תגלו את כל המחשבות המלוכלכות שהעיר מדחיקה.
(כל
בורגני שמן שאונס את הילדה שלו צריך קרקעית עמוקה לפעמים)
מחקר
סטטיסטי קצר שערכתי הראה שבכל אחת מן הערים הנ"ל יש מספר ממוצע של גופות שנמשות
כל שנה מהמים (כמובן שהמספר האמיתי גדול יותר מאחר שלא כל הגופות נמצאות תמיד). בשנים
שבהם מספר הגופות יורד תמיד מתרחשים בעיר אסונות מסוגים שונים: שרפות, פיגועים, שפל
כלכלי, מהומות על רקע גזעי וכו'.
בשנה
שלאחר מכן מספר הגופות שמושלכות למים עולה בצורה ניכרת, בדרך כלל בהתאם לרמת הטרגיות
של האירועים של השנה שחלפה (במספר מקרים כמות הגופות אפילו מוכפלת). לאחר מכן המצב
חוזר לקדמותו. שימו לב לעובדה שמספר הקורבנות גדל ככל שגדלה האוכלוסייה בעיר.
אני
חושב שמה שאנו רואים פה הוא גרסה מודרנית להקרבת קורבנות שהייתה נפוצה מאד בעולם הקדום.
הקרבת קורבנות לנהר כמנחה לאלים היה מנהג נפוץ
במיוחד.
נראה
שהעיר, ישות חיה שאנו מרכיביה, זקוקה למנת הקורבנות הקבועה שלה כדי לשמור על נורמליות
ולהתפתח. ברגע שהאיזון מופר והתשוקות המודחקות של העיר לא באות על סיפוקן, המתח בעיר
עולה לשיאים שיוצרים את ההתפרצויות האלימות שתיארתי קודם.
מעניינת
במיוחד בחירת הקורבנות: בתוך ערב רב של זונות, נרקומנים ופושעים אנו תמיד נמצא איזו
נערה תמימה מבית מיוחס (הקרבה של בתולה טהורה?
או אולי אפילו נסיכה בתולה?) שעברה מעשה אלימות ברוטאלי במיוחד (בדרך כלל מדובר בביתור
האיברים הפנימיים, בדומה לעקירת הלב אצל האצטקים). מעניין במיוחד כיצד כל הגורמים המגוננים
על אותו קורבן (הורים, מורים, חברים, סתם אנשים ברחוב) מביטים הצידה בדיוק ברגע שבו
הקורבן נחטפת, כאילו הם מקבלים הוראה מאותו מוח קולקטיבי שהוא העיר עצמה שמורה להם
לא להפריע לתהליך הטבעי שחייב להתבצע לטובת הכלל.
זכור
לי במיוחד מקרה של נערה שנחטפה ונרצחה בשעה שחיכתה לאביה שיאסוף אותה מבית הספר. השומר
שישב בשער בית הספר והשקיף על המתרחש בדיוק הלך לשירותים, אביה של הנערה איחר לאסוף
אותה בגלל פקקי תנועה (אני ממש יכול לדמיין כיצד העיר מאיטה את מחזור הדם שלה כדי למנוע
מהאב להציל את בתו),
שני
צעירים שהלכו באותו רחוב בדיוק נכנסו לחנות וכשיצאו היא כבר לא הייתה שם. למעשה עד
הראיה היחיד למעשה החטיפה היה תייר זר, אדם שאינו חלק מן העיר, ולכן לעיר לא הייתה
שום שליטה עליו.
אני
זוכר שראיתי את המשפט של שני הצעירים שרצחו אותה בטלוויזיה – הם קיבלו בסוף עונש מוות.
זה כמו לגזור עונש מוות על תא עצב משום שהוא מעביר שדרים לעמוד השידרה. שני הצעירים
הללו פשוט עשו את העבודה שלהם. כולנו תאים חיים בגוף של העיר. אם צריך לגזור עונש מוות
על מישהו, אז הוא צריך להיגזר על כל תושבי העיר הזו.
כולנו
רצחנו אותה, וכולנו עומדים להרוויח מהדם שלה.
שנה
טובה לכולנו.
–
מישהו
כבר עשה את זה לפניך, וממש יותר טוב
11/6/1999
16:11
ג'וליה
–
חלילה
לי מלהשוות עם
"הערים הסמויות מן העין", כדי לא לבייש
מישהו גדול, אבל נו באמת.
–
11/6/1999 16:34
מונדו-קאני
–
אף
פעם לא קראתי את הספר הנ"ל.
לא
יודע אפילו מי כתב אותו (סליחה על הבורות).
אם
את חושבת שהעתקתי, תביאי ציטוט.
אם
לא, אז בבקשה לא להטיח האשמות סתם.
העסק
הזה כבר מתחיל להימאס.
–
אלוהים
אדירים שבשמים, שמע נא תחנוניי
11/6/1999
17:12
ג'וליה
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
לדעתי
זה ממש מ ע ו ל ה
11/6/1999
17:28
ציידת
תנִינִים
arielne@inter.net.il
–
ושהקנאים
וכל השותקים המבולעים ימשיכו לעשות –
מממממממממה
ממממממממממממממה.
–
אני
חושב שמונדו בסדר. ובאמת יותר מדי קנאת סופרים
11/6/1999
17:57
אורחגג
–
יש
פה, ואם הוא העתיק אז מה? בטח גם המקורי העתיק ממישהו. אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שאורגינליות
זה לא העיקר בחיים, ושהדבר היחידי שאין לו תחליף זה מין אנאלי.
–
ואם
אפשר בכח לחשוב ההפך ממני – אז מה טוב
11/6/1999
18:8
ג'וליה
–
והחלטתי
שזו ההתייחסות האחרונה שלי אליך
מר
גימל גימל
הביקורת
של עולה חדש לא מניחה לי
זה
לא צ'אט כאן.
וזיונים
יש רק באגד.
–
*********************************************************
"ירח
לא נופל סתם בלי סיבה"
11/6/1999
16:14
דינורה
–
שלום.
זה אתה? שניה, שניה. עוד אל תתנפל בחיבוקים. תן לראות אותך רגע. לא השתנית. גם אני
מה? כמה שנים עברו? חמש. וואו. שמע. לפגוש את אהובך הראשון אחרי חמש שנים של נתק מוחלט.
לא צחוק. לא דבר קטן. אתה מתכוון להיות קשוח עוד הרבה זמן?
אוקיי.
הכל בסדר. אה. ואיך החיים אצלך? מעוניין בהחלפת צלקות קלילה? חה חה חה אין כמונו בזה.
נכון. נכון. אהההה.
אז
הלכת לראות את אבא שלך שוב? הממממ ואני הלכתי לדני שוב. כן. ההוא שאונס אותי. יצאת עם בחורה שהתאבדה כשעזבת אותה? ביג דיל. ואני יצאתי עם בחור שעזב את אשתו ואת התינוק
שלו בשבילי. ואז עזבתי אותו. בטח שאפשר להשוות. בטח שכן.
בכית?
גם אני לא. הי, אני אפילו צחקתי פעם. טוב, טוב, סתם. תיקו. תיקו.
אוף
איזה מוזר. חה חה חה. כן. המממ. טוב בוא נלך לשתות קפה איפהשהו. בראש שלך? מצוין.
אתה
עוד שותה מיץ עגבניות? אתה יודע. תמיד חשבתי שאתה עושה את זה רק כדי להרשים אותי. כן.
אתה ממשיך להכחיש אני רואה. בזה לא השתנית. מה? כן. חה חה חה. נכון. חה חה חה. אני
באמת עדיין חושבת ככה. עלית עלי.
כן.
נו. שמע, פרובינציאלית הייתי ונשארתי. נס קפה.
היא
לא. היא לא ניסתה להתחיל איתך. זה התפקיד שלה. היא מחייכת לכולם. כן. גם אלי היא חייכה.
אוף. אתה עדיין בטוח שכל הנקבות שבעולם עסוקות בלהתחיל איתך. נשאל אותה? טוב. לא. טוב.
די. גדלנו. עברו חמש שנים ואני מרגישה פתאום כאילו כלום לא עבר. הנה. אני רצינית.
אז.כן? מיה? קיבוצניקית? יפה אה? אמרת לה שאתה בא לפגוש
אותי? אה, היא עודדה אותך. אחלה. אני גם בקשר עכשיו. כן, הכל זורם. נו, מה אתה חושב.
מה אתה עושה בימים אלו? אה. כמוני. אתה רואה בזה
פילוסופיה? הי, אמרת לי בטלפון שהתבגרת. לא. אני לא חושבת שזה בוגר מצידך מאד. מובטלות
כפילוסופיית חיים? בחייך. אתה כבר לא בן עשרים. כן. נכון. אני גם, אבל לי יש תוכניות.
ושאיפות. די. אני לא יכולה לשמוע אותך מדבר ככה. זה ממש אינפנטילי. אוקיי. להדריך טיולים
זה לא להיות מובטל. אוה. זה כבר נשמע יותר טוב. כן. אני יודעת. לא כרגע. אני גם. עוד
שנה נותנת לעצמי. שנה מקסימום שנתיים.
בוא
נלך מפה. סוגרים ונראה לי שהמלצרית שלך עושה פתאום פרצופי "לכו מפה" . אוי,
אתה זוכר? חה חה חה. שהשארנו להם תמיד כסף של מונופול כטיפ.
מה?
אה, חשבתי שנלך קצת ברגל. מתאים לך? נהדר.
ברור
שאני זוכרת. כמה היינו הולכים ברגל. כל לילה שעות, בכל ירושלים היינו הולכים, מהבית
שלך לדירה שלי ושוב אליך ואז אלי. אתה תלווה אותי אני אלווה אותך ואני אלווה אותך ואתה
תלווה אותי.
אני
זוכרת שהלכנו לטייל שם. בבריכה המטונפת ההיא. נו. כן, ליפתא. אתה! אתה לקחת אותי לאיבוד.
הלכנו שם בביקתות העזובות. נכון, נכון. ההיפי עם החליל והמדורה. ישבנו איתו קצת. אני
כל הזמן צבטתי אותך. בוא נלך. בוא נלך. אח"כ לקחת אותי לאיבוד בשיחים. ועוד איך
שכן. אה.אתה נזכר פתאום. חה חה חה. נכון. אני הייתי עם חצאית דקיקה ואתה עם מכנסי ג'ינס.
ואני התבכיינתי עליך. בהתחלה לקחת אותי שק קמח. אח"כ החלפנו אתה נתת לי את הג'ינס
שלך ולקחת את החצאית. וכשהגענו שוב לאיש עם החליל. כבר היה לילה והצטופפנו אחד אל השני
לייד המדורה. ישבנו מחובקים לידו והוא צחק וצחק. נראית די מצחיק עם החצאית. אני חייבת
לציין. לא. אין לי אותה עוד.
אתה
יודע למה? כי זאת היתה הפעם האחרונה שהתנשקנו. מה פתאום. הנשיקה עם הדלקת גרון היתה
לפני כן. מה? אתה חושב שלא ידעתי? ברור. נכון. היה לי ריח רע מהפה. אתה חושב שאני לא
יודעת שחשבת על עצמך שאתה הכי בסדר בעולם שאתה מנשק אותי בכל זאת? מופתע? בוא אני אגלה
לך שרי. אני באותו היום גם לא הייתי להוטה על נשיקות. חה חה חה.
נכון.
תל אביב היה באמת כיף. אתה רציני? היום הכי יפה בחיים שלך? אוי. זה די מרגש. אני גם.
כלומר היום הכי יפה בחיים שלי קשור בך. אבל לא תל אביב דווקא.
אה
לא חשוב. אח"כ אני אגיד לך.
תגיד
.אהבת אחרי?
מה
אתה שותק? טוב תשתוק. אפשר גם לשתוק קצת. כמה דיברנו.
אתה לא צריך ללחוש. גם אני לא. אני אף פעם לא אהבתי אחריך. ואני לפעמים חושבת שאני
דפוקה. שאני לא יכולה לאהוב. ואז אני נזכרת. אהבתי אותך אז הפגם הוא לא בי כנראה. יפה
בעיניך, מה? עזוב, זה היה ממש בנאלי.
טוב
אני אגיד לך. היום הכי יפה שלי בחיים. היה היום שבו נגענו לראשונה. זה היה בקיץ. אחרי
שנה של חברים הכי טובים. זוכר שתמיד היינו אומרים אחד לשני שאיך שאנחנו בחיים לא נצא
כזוג רומנטי. ואתה תמיד סיפרת לי על כל החברות שלך. ואני על כל המחזרים שלי. והיינו
גם עוזרים אחד לשני. אני אסדר לך מישהי פיצוץ, אתה תסדר לי מישהו שווה בתמורה.
את. היית אומר לי כל היום. את- אני לא נמשך אלייך.
לא יעזור. וזה למרות שיש לך אחלה תחת. חה חה חה. מה יש? זה מה שהיה. עדין? תודה, תודה.
אתה זוממני? תרגע, סתם צחקתי.
כן,
אני ממשיכה. שוב ניסיתי את כוחי בנגינה בגיטרה. אתה היית עם המפוחית וניסינו את
"הלכתי והלכתי ולאן שלא הגעתי לא באתי" היינו אז בתקופה של החיים על פי אגפא.
כמה? אני מהמרת על שלושים לפחות. יותר? אולי יותר. אני הסתבכתי עם האצבעות על המיתרים.
ואתה לקחת את האצבעות שלי אחת אחת והנחת על המיתרים הנכונים. ואז השארת את היד שלך
על האצבעות שלי כמה שניות מיותרות. וזה היה נורא מביך. כי אנחנו הרי היינו כאלה קשוחים.
ומרוב מבוכה לא ידענו מה לעשות. אני הצלתי את המצב. חה חה חה. נזכרת? נכון. לקחתי את כף היד שלך פרשתי אותה פתוחה על
שלי ועם האצבע עשיתי לך סבתא בישלה דייסה. בישלה לי ורק לי וקצת לך ושוב לי ועוד לך
ואז כבר לא נשאר. מה עשתה? הלכה הלכה הלכה. ואתה משכת אותי אליך. איזו נשיקה מורעבת
שזאת היתה. כן. שנינו רעדנו מתשוקה. זה הרגע הכי יפה בחיים שלי.
לא.
לא אהבתי אחריך. ובטח שהיו לי גברים.
לא
אמרת לאף אחת? זה מילים נורא מסורבלות "אני אוהב אותך" ותדע לך שלהגיד
"אוהבת" זה פי אלף יותר קשה. ובאנגלית זה אותו דבר לשני הצדדים.
כן
זה נכון. אנחנו שני שורדים. מחשלים את עצמנו במכות קטנות. היום? לא יודעת. אוי בוא
לא נדבר על זה. אנחנו עוד פה.
זה שלך? אז תענה, תענה. זה בסדר. מי זאת היתה? החברה
מיה? אה. סבבא. אמרת לה שתתקשר אליה כשתחזור?
אל
תתעצב. זה לא נקרא בגידה. אה. זה משהו אחר. הערב הזה נורא אמוציונלי פתאום נעשה. כשבאת,
הייתי בטוחה שנשאר ככה, עם הדיסטאנס הזה. ועכשיו. טוב לא חשוב. לא חשוב לא חשוב. הגענו
לתחנה שלך.
לא.
אני לא רואה שהשתנית. העיניים? לא. לא. אותו דבר. אתה מרגיש שכן? לא יודעת זה בטח משהו
פנימי. כן. אני חושבת שאתה נראה טוב. אתה יודע את זה.
ואני?
תודה. חה חה חה. מה זה היה???
יודע
מה. בוא אני אסיע אותך. מתאימה לי עכשיו נסיעת לילה. אבל אולי קצת נשתוק.
מה
יש פה? לא יודעת תבדוק. אני לא אחראית לזה. גם אחי נוהג באוטו הזה. שלמה ארצי? אל תסתכל
עלי ככה. וחוץ מזה. זה מהישנים. אחלה מוזיקה לנסיעות לילה כאלה בדיוק. "ירח לא
נופל סתם בלי סיבה". חרא מילים. נכון. זוכר שניתחנו את "והפוליטיקה כבדה
מידי כמו השדיים בחולצה של, דליה זאת שגרה בוודאי בכפר עין הוד". אוי זה היה גדול.
אתה יודע מה? אני חושבת שעוד יש לי את זה שמור איפה שהו.
טוב
ששש, אמרנו שנשתוק.
מה? אתה לא רציני נכון? כי אני לא רואה את העיניים
שלך בחושך הזה. אני עוצרת. אני עוצרת בצד.
אתה
יודע. זה פשוט מדהים מה שאמרת עכשיו. כי חמש שנים בדיוק גם אני. אני לא מסוגלת. ותדע
לך שזה למה שאני הולכת לדני. כי רק באונס אני חושבת שאוכל.
מה
עשינו אחד לשני? אני ממש בשוק ממה שאמרת. שאתה גם לא. אוף אני ירדתי לכל כך הרבה, ועשיתי
ביד. אבל לא יכולתי שיכנסו אלי. וגם עכשיו עם דני. אני אומרת לו "תאנוס אותי".
והוא בא ואז יש לנו סימן כזה מתי אני כבר מתחרטת. והוא מקשיב לי תמיד. כן. אל תדאג.
תמיד. הוא מקסים. כן. אתה גם היית מסכים במקומו. אל תתחסד.
אז
למה בעצם לא? אתה כלומר? אה. כן, אני חושבת ככה גם. אני שמחה שאתה מרשה לעצמך להאשים
סוף סוף. את מי לא? אמא שלך ואבא שלך והמזל שלך והאלוהים שלך. לא. זה לא נקרא להתבכיין.
וגם אם כן. לא בהכל אנחנו אשמים. מספיק עם הקשיחות. ועכשיו אנחנו נבכה.
כן.
אנחנו נבכה שנינו. כי רק איתך אני אוכל. התכוונתי לבכות. אבל גם.
ומה
עכשיו? נמשיך לנסוע. אני אקח אותך עד לבית. לא אכפת לי. טוב בסדר. אני אוריד אותך בכניסה
לעיר. ואתה- תבכה עוד קצת. בחושך. אני לא רואה
אני לא שומעת. אני גם אבכה לי ככה. לבד. הגענו.
ותבטיח
לי שלא תלך עוד לאבא שלך. אתה יודע. זה שזה נחשב נורמאלי שכל ילד יהיה בקשר עם אבא
שלו. זאת החלטה שרירותית. ואתה, אל תכנע לה. כי נורמלי לך זה דווקא לא. ואני? אני עוד
אלך לדני. דני זה מה שיש לי עכשיו. אתה חושב שזה דומה? אתה יודע מה. אתה צודק. אולי נבטיח אחד לשני להפסיק לפגוע בעצמנו? בעצם,
עזוב. בלי הבטחות.
הגענו.
אתה תלך עכשיו. תביא לי חיבוק חזק. ותשמור על עצמך הרבה. אני נשמרת גם אל תדאג לי.
אתה
יודע מה, נורא התאפקתי כל הדרך. אפשר נשיקה?
זאת
לא היתה נשיקה. נפחדת. אבל זה בסדר.
נדבר
כבר.
ואולי.
–
"רעדנו
מתשוקה"?
11/6/1999
17:6
ג'וליה
–
אני
כבר לא יכולה יותר עם הסיפורים העצובים והקשים שלך. אני הולכת.
צפניה
ישמח. אורח גימל גימל יעלוץ,
כל
שונאיי באשר הם יפזזו.
אבל
די. יש לי את גבולות הצער שלי. כמה רע יכול להיות בעולם.
בבקשה.
אני מתחננת. תכתבי לי אגדה.
–
נשיקה
מורעבת.. נהדר..
11/6/1999
18:27
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
לי
היתה נשיקה מורעבת אתמול, עכשיו אני יודעת שהיא היתה מורעבת. והיה רעד מתשוקה, ונהדר
לי עכשיו.
ונהדר
לי גם כי הסיפור הזה עושה לי, כמו כל הסיפורים שלך, הם עושים לי בעיטה בבטן, ואני משתתקת
לכמה רגעים ובוהה במסך, וחושבת על המילים האלה שלך, כמו שלי יש, אבל את מצליחה למצוא
חיבורים מדויקים ביניהן, דבר שאני צריכה כנראה ללמוד עוד קצת.
נשיקה
מורעבת זה נהדר. גם לי היתה אחת אתמול, כבר אמרתי? הוא חזר מהמילואים והיינו רעבים
פחד.
–
טוב
מאוד
11/6/1999
19:10
אורחגג
–
המטורפת
האשימה אותי שאין לי טקסטים, אז אני אשתדל להעסיק אתכם קצת יותר.
אהבתי
מאד את הסיפור של דינורה. הטקסט נראה הרבה יותר אמיתי ואיכותי מהספור המעצבן על דנינו
למשל שהולך להתאבד בכלא.
ואולי
כי גם לי קרה אותו דבר וזאת באמת פגישה מאד כואבת. היא אמרה לי שהמין עם החבר החדש
(שממנו גם הספיקה להפרד) היה "מצויין".
איזה
מין דבר זה להגיד? עד היום אני מושפל מזה.
אולי
על החה חה חה-ים הייתי מוותר. כאילו, זה לא עובר טקסט כל כך טוב.
–
עכשיו
כתבת ביקורת כמו בן אדם. כל הכבוד.
11/6/1999
21:53
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
*****************************************************
טכנאות
מילים – ה' (אות קשה…)
11/6/1999
16:56
נמרוד
צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
טכנאות
מילים – ה' – מאת נמרוד צפנת
היא
הוא
הקסמה
הסמקה
התנשקות
התמזמזות
התאחדות
התמזגות
הזדווגות
הזדיינות
הכנסה
הרתעה
השתנקות
הטנפות
הזדהמות
הזדייפות
הכבלות
התייפחות
התעללות
הרצחות
–
אחלה
נמרוד. את מי נכבד באות וו?
11/6/1999
17:12
דינורה
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
לא
אחלה
11/6/1999
17:18
ג'וליה
–
לא
חכמה להגיד מראש – נפלה עלי אות קשה
צריך
להתמודד בגבורה בלי לתת לנו להבין
איזו
עבודה קשה ומאומצת עמדה בפניך.
–
תנסי
את את הוא הזו.
11/6/1999
22:51
נמרוד
צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
ולפני
שאת באה ומבקרת, תשאלי את עצמך אם את היית יכולה לעשות טוב יותר.
–
קשה
לי עם הוידוי הזה. אבל האמת מעל הכל. זה היה טוב
11/6/1999
17:24
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 