מת
13/6/1999
4:10
ROSE
limor_@excite.com
–
יום
השנה למותו-שלושה שנים אחרי-רשימות מן היומן.
איכשהו
ניתקלתי בתמונתו, והדמעות עמדו בעיני קפואות, לא רוצות לזלוג, איכשהוא באותו היום,
באותו התאריך, כששלושה כוכבים נגעו בשמיים הייתי איתו, לעוד פעם אחת, לרגע אחד, לשאול
על הכל, וכל פעם מחדש להגיד שלום.
איכשהו
רציתי להביט בתמונתו שוב, והכאב עמד מלכת בליבי, וראשי אוחז בחובו צער וכעס , ומילות
פרידה אחרונות, שלא לחשתי לו, אלא לקיברו, רקדו מול עיני אלוך ושוב מרצדות בי כמו זוג
בובות.
זעם
של כמה רגעים, בלתי ניתן להבנה, כעס על האנוכיות שלו, ומיליון שאלות להפנות אליו באויר
החדר הקר, ולחכות לתשובתו..להמשיך ולחכות.
פחד
הולך וגובר, מהלבד שלו, חשש שלא ניתן להסביר, כי הוא הלך לצד אחד והשאיר אותי, את כולנו,
בצד השני, מתבונן בנו, ואנחנו מנסים להבין.
ואז
הכאב הנורא ההוא, החולשה של העצב ששוקע בי כמו מיליון טיפות במי האוקינוס השחורים,
מטבע בי צלקותיו, משאיר סימנים מלילות של געגוע, ושל דמעות.
ואני
רוצה לצעוק, ושותקת
רוצה
לבכות ונודמת
רוצה
לעוף ועומדת על קרקע מוצקה
מנסה
לחשוב בהיגיון ונופלת
רוצה
ללחוש לך אהבה וניתקלת בחומות הזמן
רוצה
לשאול אותך למה
ואז
ניזכרת
שאני
רוצה להרגיש כמו שהרגשתי איתך
וכל
מה שנישארו לי אלו מילים
תמונות
וזיכרון
והאושר
הטבוע בך
יחד
איתך, מת.
–
its good,i hope your own happiness
stays with you
13/6/1999 20:45
watchdog
watchdog31@hotmail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
******************************************************
טכנאות
מילים ל' – נער מנסה כוחו.
13/6/1999
4:19
נער
doronb@barak-online.net
–
לבושה
לבד לבן
לא
לכלוכית לוחמת
לבקש
לתת לטיפה
לתרץ
לחיצה
לרצות
לחיות למענה
לבנות
לב לגו
לזכות
לאהבה
לבסוף
לאחר לחישה
למות.
–
ל
היתה אות קלה
13/6/1999
12:7
דינורה
–
יצא
לך די יפה נער
אני
חשבתי יותר על שיר כמו
לה
לה לה
לה
לה לה
וכו'
–
לחלוטין
*לא* ליריקה להגנית. לא להתבייש לפרגן לנער
13/6/1999
12:20
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
***************************************************************
כוסית
13/6/1999
4:36
הנרי
אונגר ויוני (זה משכונת חיים) בסופשבוע בסיני עם לפטופ ופלאפון
–
יוני:
תגיד לי הנרי, מה אתה אומר על הכוסית הזאת מהמסעדה של אחמד?
הנרי:
ת'שמע, נראה לי שהיא עכשיו במקלחת, בוא הולכים.
(עוקבים
אחריה למקלחת)
יוני:
אבל היא נראית לי קצת קטנה עליך – היא כולה בת 16, לא?
הנרי:
יוני, א) היא נראית פיצוץ! ב) היא נראית בת 18 ג) זה גדול ממני. תן לי לבצע את המוטל
עליי!
יוני:
תגיד לי, אתה בגילך עוד גונב לי כוסיות? אתה פשוט פדופיל זקן שלוקח לי את כל השוות!
(הגיעו
למקלחת)
הנרי:
אחי… בוא נזרום… היא תצא מהמקלחת… אנחנו נזרוק מילה, היא תזרוק מילה, בסופו של
דבר יקרה אחד משלושה דברים: או שאני יהיה בתוכה, או שאתה תהיה בתוכה או שאף אחד לא
יהיה בתוכה!
יוני:
או אפשרות רביעית – זה שוב ילד וירטואלי בן 14 שמתחזה לכוסית והוא יהיה בתוכך לפני
שתגמור את המשפט.
הנרי:
ידעתי שבאנג יהיה חזק מדי בשבילך! אני חושב שהיא מגיעה.
יוני:
תגיד הנרי, נכון שיש חיים אחרי האקסית המיתולוגית שלנו?
הנרי:
תשמע אפלטון היה אומר על זה ש…
יוני:
…
(שיחה
ארוכה על משמעות הקיום מתפתחת בעוד הכוסית מתנגבת מאחורי הדלת של שרותי הבנים ואז יוצאת)
כוסית
(במדרגות בדרך לחושה): רק דבר אחד רציתי להגיד לשניכם, אקס מיתולוגי הוא משהו שאתה
לא משתחרר ממנו עד ש – (נשכח עקב מגבלות זמן קצר של חומר משובח מבית מפעלו של
אחמד)
הנרי
(מחשבות שחולפות בראשו, מהורהר): היא נראית זיון לא רע, היא כל הזמן עם ההוא עם החוטיני,
בטח חבר שלה בן זונה, מענין מי ייכנס אליה – אני או יוני.
יוני
(מהורהר גם הוא): רוצה אותך! רוצה אותך עכשיו! רוצה להוריד לך את התחתונים עם השיניים!
ללקק לך עד שתמותי!
הנרי
(בקול רם): תשמעי זה היה מאוד עמוק, בת כמה את?
כוסית:
בת 8, ואתם?
יוני
(לעצמו): הוי לא, זה קובה!
הנרי:
אני בן 43 ויוני בן 64. את רווקה?
כוסית:
לא. החוטיני הזה חבר שלי.
הנרי:
טוב, אז יאללה, נקווה שנראה אותך יותר מאוחר, ביי.
יוני:
ביי.
כוסית:
ביי.
(מסתכלים
בערגה על השקיעה מעל בת 8 בלתי מושגת וחברה החוטיני בן בליעל החומד את גופה הרענן והחלק לעצמו בלבד)
–
a big :), hope that all you did is
smoke
13/6/1999 7:33
watchdog
–
(הודעה ללא תוכן)
–
כשחנוך לוין פגש את טל ברמן® אחלה®
13/6/1999
8:4
אינדי_גו
indi_go_blue@hotmail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
לא
יצאתי מגדרי כמו אחרים פה, אבל דיאלוג בהחלט מבדח
13/6/1999
13:55
אורחגג
–
ואלמוניות
אלמוניות, אולי לפחות תמציאו איזה שם-כנוי, שנדע לקשר לדברים אחרים שלכם, לתגובות שלכם
וכו'
יותר
נחמד ככה
–
****************************************************
אוקיי,
אז הצלחתם להוציא ממני עוד כמה מילים.
13/6/1999
10:5
מיכל
אור
michal_or@hotmail.com
–
* מספר
משתתפים העבירו את הצ'אטים שלהם לכאן. ובשרשראות של עשרות הודעות (הודעות?) הם מסתירים
את הכתיבה בפורום זה. כולל את הכתיבה שלהם!
אני
פונה לכל אלו שנמאס להם מהמצב הנ"ל – הפתרון היחיד הוא להמשיך לפרסם ופשוט לא
להגיב (ולא משנה מהי הפרובוקציה) לכל המצ'טטים למינהם.
על
סמך נסיון העבר, בסופו של דבר, גם להם ימאס (זה לא כל כך נעים לראות עיגול צהוב ריק)
והם יקחו את ליהוגיהם למקומות פרטיים או לפורומים אחרים (אגב, אני יכולה להמליץ על
פורומי ההיכרויות למינהם או על פורום "מחלק החופש". שם ניתן לערוך צ'טים
אינסופיים, לשמחת ובעידוד כל המשתתפים).
כל
תגובה לפרובוקציה גוררת עוד תגובות. בכל פעם שלא תגיבו להודעת צ'אט – תקטינו את הצ'אט.
וגם לאלו שממשיכים את שרשראות הליהוגים ע"י תגובה עצמית – גם להם ימאס בשלב כלשהו.
בינתיים,
חבל שמספר מצומצם ביותר של משתתפים, יגרמו לחלק מהכותבים להפסיק לפרסם.
המשיכו
לכתוב, לפרסם ולהגיב עניינית. אין כל צורך להגיב להודעות פוגעות/מעצבנות וכדומה. ולא
משנה מהי רמת הפרובוקציה.
כתיבתכם
בפורום, היא שמעידה עליכם. ולא שרשראות של הכפשות, הכחשות של ההכפשות וכו'…
בהזדמנות
זו, אני רוצה להזכיר, שכל מי שמרגיש עצמו נפגע מנסיון "אאוטינג" כלשהו (ראיתי
כאן כמה נסיונות כאלו, שהיו ממש על הגבול) יכול לפנות אלי.
אני
מנהלת את הפורום כ- 10 חודשים. ומלבד פעם אחת ויחידה, מעולם לא השתמשתי בכלי
"עריכת הודעה". איני דוגלת בצנזורה כלשהי (בלשון המעטה), אך לא אהסס
"לערוך" הודעה במידת הצורך. בכל מקרה, אעשה זאת רק במידה ואקבל פניה חד משמעית
(באמצעות EMAIL שאני מזהה) ממשתתף/משתתפת.
* באשר לכל הטענות על הנהלת פורום "מעצבנת"
"משעממת" ועוד ביטויים דומים:
1
– אין חדש תחת השמש (אגב, הליהוגים הנוכחיים, מחווירים אל מול קרבות עקובים מדם שהתנהלו
כאן. ע"ע ספרי ההיסטוריה של הפורום)
2
– את תפיסתי ביחס לניהול הפורום, כבר פירטתי בהודעה קודמת.
ורק
אוסיף – אם מישהו מצפה שמנהל/ת הפורום תשעשע אותו, תבדר אותו, תעזור לו לצאת מהשיעמום
שלו – הציפיות הנ"ל מגוחכות. וכל מה שיש לי להגיד על כך, זה "אהם…"
3
– כל מי שרואה עצמו מתאים לניהול פורום זה (וכל פורום אחר) – מוזמן לפנות להנהלת IOL, להעלות את טענותיו ולהציע עצמו כמנהל/ת.
לידיעתכם,
למערכת הפורומים של IOL יש
מנהלת. ואני בטוחה שהיא תשמח לענות לכל שאלה, טענה וכדומה.
בברכה,
מיכל
–
מנהלת
פורום יקרה
13/6/1999
12:1
דינורה
–
ההודעה
הקודמת שלך היתה ממלכתית ולא ראיתי צורך להגיב עליה. היא נראתה לי כמו הודעה סטנדרטית
של מנהלי פורום, וקיבלתי אותה.
ההודעה
שלך היום מקוממת אותי.
אני
חושבת שההודעה שלך הפכה את הפורום למעין מגרש משחקים שבו יש "טובים" ו"רעים".
את, כמו אמא אווזה מכנסת סביבך את ה"טובים" ומלטפת ומרגיעה אותם
"אל
תתייחסו אליהם והכל יעבור"; "הם רק רוצים תשומת לב".
כעקרון אני חושבת שניהול פורומים צריך להינתן למקצוענים.
כמובן, זה לא מציאותי, אבל פורום של כתיבת בוסר, כשלנו, היה צריך להיות מנוהל ע"י
מישהו שעוסק בתחום ההוצאה לאור, העריכה וכו'. אני חושבת שהערות בונות ממנהל פורום כזה
היו מקדמות את הכתיבה של כולנו.
כל
עוד הנהלת הפורום היא רק "שם", אני ממליצה לך- בתקווה לא להשמע אגרסיבית-
להמשיך לשמור על פרופיל נמוך. הערות מהסוג האחרון שהערת- מדכאות, מעליבות ומייאשות
(מייאש אותי לדעת שאני כותבת לאנשים שעסוקים בכתיבת מכתבי אי מייל ל"מנהלת"
כדי להתבכיין על שמסתירים להם).
שרשרת
ליהוגים…מי שזה מפריע לו, אולי שלא יקרא?
פתרון
די פשוט לדעתי.
ואסיים
בציטוט משיר ברשותך-
"צחקה
בובה זהבה וצחק מאד הדב
למה
לגרש החושך
והרי
הוא ילד טוב".
ממני-
דינורה- שעדיין, נורא נהנית להסתובב בפורום הזה.
–
אני
חושב שהמנהלת צודקת.ואת דנורה יצאת קטנה וקטנונה
13/6/1999
12:24
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
ועוד
מספר הערות
13/6/1999
13:25
אורחגג
–
דינורה,
היחסים הקרים השוררים ביני לבין מנהלת הפורומים ידועים לכל, ובכל זאת הייתי חפץ לצאת
להגנתה. המנהלת מתחזקת את האתר כבר שנה וחצי, ואת זה מקרוב באת. שבועיים, שלוש, אם
לא פחות. אני סבור שיש בכך יותר משמץ של חוצפה להתחיל לגעור בה ולהכתיב לה איך לנהל
את האתר. את יורקת לבאר ששתית ממנה. במיוחד את שכותבת הרבה, ובשום מקום אחר לא ניתנה
לך הזדמנות לפרסם את כתבייך, ולקבל ביקורות ומחמאות. אין שום סיבה להתנפל על מיכל בגסות
שכזו, ובמיוחד כאשר טענותייה צודקות אחת לאחת. אולי את נהניית מהפיכת פורום לצ'ט, אך
יתכן, וסביר להניח שאת מייצגת את עצמך בלבד. אני התרעתי על התופעה ולא הקשיבו לי, והצטרפותה
של המנהלת למאבקי רק מאושש אותי בצדקתי. וזאת לא חכמה להגיד שאפשר לא להכנס לשלשלאות
הדיון, משום בחינת פירצה הקוראת לגנב.
חבל
מאד שקבוצת מיעוט של בריוני רשת יהרסו לרבים וחסרי אונים. צריך מישהו שישמור על זכויותיהם,
וזוהי בדיוק מנהלת הרשת. יש פה סופרים צעירים כשם-שמיים ואקלפטוס שכותבים בצורה נאה
ביותר, ואין זה צודק שעיקר משקל הכובד של הפורום יוסט תדירות לכיוונים של ויכוחים שוליים
וקטנוניים.
ואני
יודע שאנשים טובים אחרים גם נאלצו לפרוש בגלל היחס המעליב של מספר אנשים, בינהם את.
אני
יודע שלא שמים עלי פה, אבל זה מה שהיה לי להגיד ואמרתי.
–
מנהלת
פורום יקרה….
13/6/1999
19:0
זקן
olditai@hotmail.com
–
מה
שמצא חן בעייני בפורום הזה, הוא חופש הביטוי המוחלט הקיים בין כל האנשים הכותבים כאן…
לטעמי,
יהיה זה נכון לא להביע דעות אישיות לגבי סגנון כתיבה או הודעה כזה או אחר (כפי שהבעת)
כיוון שבכך בדיוק את פוגעת (ללא כוונה) במישהו וזה דבר שלטעמי הינו פסול.
אני
סבור שצריך למקד את הדיונים בהבטים ספרותיים גרידה ולא להכנס לוויכוחים אישיים כמו
מי אמר למי ומתי והאם זה צאט או לא צאט….
לטעמי
יש כאן סיפורים ושירים יפים, מרגשים, אישיים ולא הייתי רוצה שמישהו מיוצרים יעלב מסיבה
זו או אחרת בגלל תגובה אישית ולא עניינית…
בתקווה
שהבנת אותי…
–
בהחלט
מבינה ומסכימה איתך.
13/6/1999
20:27
מיכל
אור
michal_or@hotmail.com
–
וזו
גם אחת הסיבות (בין יתר) לכך שאיני מביעה כל דעה אישית, לכך שאיני מעבירה ביקורת על
הכתיבה כאן (זו אינה סדנא לכתיבה יוצרת, אני לא המורה, אני לא נציגה של הוצאה לאור
כלשהי וכדומה) ולכך שאיני מביעה דעה אישית על המשתתפים/משתתפות כאן.
הדברים
שכתבתי בהודעתי הקודמת היו כלליים לחלוטין, וכלל לא כוונו למשתתפים מסויימים.
בדרך
כלל, "סערות" שכאלו, חולפות תוך
פרק זמן סביר. ואז הכותבים/כותבות מרגישים
מספיק "בטוחים" ונינוחים כדי להמשיך ולפרסם כאן.
אלא
שהפעם, לא ראיתי שהעניין עומד להסתיים, אלא להיפך. במקביל, ראיתי (וקיבלתי תגובות)
שהרבה משתתפים הגיבו ברתיעה והפסיקו לפרסם כאן.
ולכן
כתבתי את שתי ההודעות הקודמות שלי (ובמיוחד האחרונה).
כמוך,
גם אני אוהבת את חופש הביטוי המוחלט שקיים כאן (שעליו נלחמתי רבות בעבר) ומעולם לא
"איימתי" על היבט זה. מעולם לא עלה על דעתי (וגם לא יעלה) "לשפוט"/לצנזר
את "איכות" ההודעות, ולא משנה מאיזה סוג וכו'…
וכמוך,
גם אני מוצאת שיש כאן סיפורים/שירים יפים ומרגשים. בעבר כבר הבעתי את הרגשתי בעניין
זה. אתה מוזמן לקרוא את מכתב הפתיחה ואת הברכות שכתבתי לכבוד החגים (ראש השנה ופסח).
וגם
אני מקווה, שהכותבים והכותבות כאן לא יעלבו/יפגעו מהערות אישיות רבות שנכתבות כאן.
וימשיכו לכתוב ולפרסם (-:
תודה
על תגובתך
בברכה,
מיכל
–
תודה….
13/6/1999
20:40
זקן
olditai@hotmail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
זה
בסדר לא נעלבתי
13/6/1999
21:21
דינורה
–
שלזקן
ענית וגם חייכת לו את אחד הסמייליים שלכם.
ולי
רק המחזר הכי נודניק שלי ענה.
תמיד
חייב להתערב בכל דבר זה.
–
ואני
כן נעלבתי
13/6/1999
21:43
אורחגג
–
מה
בסך הכל רציתי? את טובתך. שלא יצא לך שם של טרבל מקרית. ולאיזו ירידה מרושעת זכיתי.
את
רוצה להסתכסך עם מנהלת הפורומים? בקשה. אני
לא מתערב יותר. אבל שאת תאכלי אותה, לא כולנו.
ואגב
ראינו איך חזרת ללקק לה. תתפלאי, אבל יש כאן גם אנשים שמסוגלים לפלס לעצמם את הדרך
הקשה והארוכה לתהילה, שלא דרך אחוריה של מנהלת הפורום.
לא
מדבר איתך יותר. לא חברה שלי.
–
וגם
אני פונה אלייך מנהלת הפורום
13/6/1999
22:10
אורחגג
–
אני
כבר שם לב שאת רגישה למדי.
אז
קודם כל אני רוצה להתנצל על ההשתלחות המכוערת של דינורה.
אך
עלייך להבין שאת מייצגת עבור חברי הפורום את הממסד, ולכן להשלים עם היותך שנואה ומבוזה.
תודה.
–
**********************************************************
כשהייתי
קטן גרנו ברחוב העלייה 8 כניסה א'
13/6/1999
10:42
אצטרובל
acorn7@hotmail.com
–
כשהייתי
קטן גרנו ברחוב העלייה 8 כניסה א' וגליה גרה ברחוב העלייה 8 כניסה ב'. זה היה די מוזר
שהחליטו לקרוא לשני הבניינים באותו מספר ולא, נניח, העלייה 8 והעלייה 10. אני דווקא
חשבתי שזה טוב שעשו את זה ככה, כי זה הפך אותי ואת גליה לשכנים, אפילו שהבניינים שלנו
היו בעצם די רחוקים אחד מהשני. שנים אחר-כך גיליתי שזה נועד לחסוך במיסים לעירייה.
לגליה
היו שתי צמות דקות וקצרות. לי הן תמיד נראו כמו שוונצים יותר מאשר צמות באמת, נראה
לי שגם גליה לא כל-כך אהבה אותן, אבל אימא שלה הכריחה אותה. נורא אהבתי לגעת בצמות
של גליה, לא בקטע של למשוך, אלא סתם להחליק עליהן את היד. דמיינתי שהיד שלי היא אני
על גלגיליות והצמות של גליה זה הכביש ליד המתנ"ס. אז עדיין לא היו רולר-בליידס.
הסתובבנו
אז די הרבה, גליה ואני. פעם אחת אפילו החלטתי להציע לה חברות ועמדתי שעות מול המראה
של השירותים בבית-ספר, מתכנן את המילים. בסוף היא הסכימה, אנחנו נהיינו זוג והלכנו
כל יום הביתה יד ביד, חוץ מבימים שהיה ממש חם כי אז הזענו.
יום
אחד בחופש הגדול גליה סיפרה לי שהיא קיבלה מאבא שלה מתנה חמש אבנים. נורא קינאתי בה
כי אני אף פעם לא קיבלתי מתנות מאבא שלי, אולי רק כשהוא היה חוזר מהמילואים. אבל אבא
של גליה תמיד שלח לה המון מתנות כי הוא היה בחוצלארץ, ששם כנראה המתנות יותר זולות,
וככה היא קיבלה את החמש אבנים בחבילה מאמריקה. אני חושב שרק כשגליה הגיעה לבת-מצווה
היא התחילה לשאול למה בעצם אבא שלה אף-פעם לא בא לבקר. בסוף איזה דוד סיפר לה שהוא
נהרג בשלום-הגליל ושהמתנות מאמריקה נשלחו מרחוב העלייה 8.
הלכנו
לצוק ליד השכונה לשחק בחמש אבנים שגליה קיבלה. זה לא היה ממש צוק אלא מין תלולית-עפר
גבוהה כזאת, איפה שהיום יש בניין של "מוטורולה". בהתחלה זרקתי אבן אחת באוויר,
לקחתי עוד שתיים ביד ואז תפסתי. זה היה די קל. אחר-כך זרקתי אחת, לקחתי שלוש ותפסתי.
בסוף זרקתי שלוש מבין האצבעות, לקחתי את השתיים האחרות ותפסתי אותן מהאוויר, אחת אחרי
השנייה. אני הייתי די מבסוט מעצמי אבל גליה קצת השתעממה, אז החלטתי לנסות משהו מיוחד.
שמתי אבן אחת בין האגודל לאצבע, אחת בין האמה לקמיצה, אחת בקיפול של הזרת ושתיים על
גב היד. עצמתי את העיניים וסובבתי את פרק כף היד, ככה שכולן התעופפו. אמרתי "רובינזון
קרוזו" בלב, פקחתי את העיניים ואז תפסתי אותן. אחת, שתיים, שלוש, ארבע.
חפרנו
בכל החול מסביב אבל האבן האחרונה פשוט נעלמה, כאילו שהאדמה בלעה אותה. אולי באמת האדמה
בלעה אותה. אני עוד לא התייאשתי אבל אז נהיה חושך וגליה אמרה שהיא חייבת לחזור הביתה.
עד היום עוד לא מצאתי את האבן החמישית וגם את גליה אני עדיין מחפש.
–
כתבת
נורא יפה
13/6/1999
12:4
דינורה
–
אבל
הסוף היה נורא מאכזב.
אם
כל הסיפור מפורט לפרטי פרטים- יפים
אז
למה הסוף כל כך כללי?
חבל,
הסוף ממש הרס.
–
13/6/1999 12:46
אצטרובל
acorn7@hotmail.com
–
אני
לא בטוח שיש סוף. זה סיפור ילדות וילדות זה משהו שאין לו כל-כך סוף, רק געגועים. אם
הוא היה מת או מגלה משהו חדש אז אפשר היה לדבר על סיום, אבל הוא (הוא?) סתם התבגר,
או שלא, תקוע קצת בחיפושים אחרי תמימות, או משהו אחר, שנעלם וכנראה שלא יחזור. נראה
לי שגם הגבור (הגבור? עוד פעם אני מעדיף להשליך דברים על גבורים?) מחפש בעצמו את הסוף,
יחד איתך.
אם
כבר "מדברים", רציתי להגיד שהקטע שלך עם החברים-לשעבר שנפגשים שוב, שכתבת
לפני יומיים, לא יוצא לי מהראש. זה מוזר כי כשקראתי אותו בכלל לא נהניתי (סגנון הדיאלוג-מונולוג
קצת עצבן אותי) – אבל הוא פשוט נתקע לי במקום מוזר במוח, ממש ליד ההוא ממעונות שנה
ג' שכבר הקים שם התנחלות.
–
תודה,
זה אחד הדברים היותר נחמדים שאמרו לי לאחרונה
13/6/1999
12:53
דינורה
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
לא
יודע.
13/6/1999
12:46
אצטרובל
acorn7@hotmail.com
–
אני
לא בטוח שיש סוף. זה סיפור ילדות וילדות זה משהו שאין לו כל-כך סוף, רק געגועים. אם
הוא היה מת או מגלה משהו חדש אז אפשר היה לדבר על סיום, אבל הוא (הוא?) סתם התבגר,
או שלא, תקוע קצת בחיפושים אחרי תמימות, או משהו אחר, שנעלם וכנראה שלא יחזור. נראה
לי שגם הגבור (הגבור? עוד פעם אני מעדיף להשליך דברים על גבורים?) מחפש בעצמו את הסוף,
יחד איתך.
אם
כבר "מדברים", רציתי להגיד שהקטע שלך עם החברים-לשעבר שנפגשים שוב, שכתבת
לפני יומיים, לא יוצא לי מהראש. זה מוזר כי כשקראתי אותו בכלל לא נהניתי (סגנון הדיאלוג-מונולוג
קצת עצבן אותי) – אבל הוא פשוט נתקע לי במקום מוזר במוח, ממש ליד ההוא ממעונות שנה
ג' שכבר הקים שם התנחלות.
–
מאוד
יפה
13/6/1999
13:51
ג"וליה(חסרת
עקרונות)
–
מזכיר
לי קצת את "סומכי" של עמוס עוז באווירה, אבל רק מזכיר. ורק באווירה.
יפה.
–
לדעתי
זה היה מקסים.
13/6/1999
14:10
ציידת
תנינים
–
מהסיפורים
האלה שרואים לא רואים ומרגישים… ובכל מקרה יש מה לחשוב עליהם אחר כן.
נהניתי.
–
נחמד
13/6/1999
14:52
ב'
לפעמים
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מסרב
להתרשם – עילג ומשעמם
13/6/1999
15:28
דיוניסוס
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
כשהייתי
קטן לא הסכמתי לשחק עם בנות, היום…
13/6/1999
16:5
אורחגג
–
הן
לא מוכנות לשחק אתי.
כשהייתי
קטן אהבתי להרביץ לבנות
היום
אני אוהב כשהן מרביצות לי
מי
אמר שהיקום לא שואף לאזון קוסמי?
–
מהמגירה לדיסק 