די,
או מונו – לוג
13/6/1999
13:48
ליתוספרה
iasap@hotmail.com
–
הו,
שלום. את פה כבר הרבה זמן? חבל שלא אמרת שאת פה, הייתי חוזרת קודם.
התעכבתי
קצת בדוכן של הספרים. רציתי לדבר עם גרוסמן אבל הוא לא בא בסוף.
אמרו
שהוא יהיה מחר.
ואת,
מה שלומך? מה זו השתיקה הזאת פתאום?
את
נראית עצובה קצת. קרה משהו?
שותקת.
ממ. תשתקי. אני אוהבת אותך גם כשאת עצובה.
נשתוק
ביחד, ככה לא תרגישי לבד.
אני
שמה לנו מוסיקה וחוזרת. אל תזוזי.
ילדה,
מה קורה לך? יושבת ככה על קצה המיטה עם העיניים הטובות שלך כבויות
תרימי
את הראש רגע, תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי מה.
כבר
דיברנו על כל זה. כבר דיברנו עלינו, ודיברנו על בדידות.
אל
תלחשי את זה. מותר להגיד בקול רם. בדידות. זו לא קללה.
אני
לא יודעת מה להגיד לך. יש לנו אחת את השניה.
אני
אשמור עליך, את תשמרי עלי. נרים אותנו כשניפול, נעשה פווו כשישרוף עד שיעבור הכאב ויפסקו
הדמעות.
אל
תהיי עצובה. אנחנו בתקופה הכי יפה שלנו. יש לנו חופש גדול שאין לו סוף.
אנחנו
יכולות לעשות הכל. מה שנבחר. אף אחד לא יעצור אותנו. אף אחד.
שומעת
מה הוא שר? בואי נחליט להאמין בזה. הכל עניין של החלטה.
בואי
נצעק שטוב לנו, ואחר כך נאכל גלידה בן אנד ג'ריס ישר מהקופסא,
ואחר
כך נלך לים וניכנס למים איפה שאין מציל, כמו פעם כשהיינו קטנות ולא עשינו חשבון
והמלח
ישרוף לנו בפצעים ובעניים והגלים יקחו מאיתנו את העצבות
ונצא
ונשכב על החול בשמש, לא צריך מגבת, נהיה חלק מהחוף
וכשנתייבש
הוא יפול מעצמו כמו המחשבות הכבדות האלה שלנו
ואנחנו
נקום נתנער מהם ונרוץ אחרי הרוח עד שיהיה לנו קר.
את
מחייכת עכשיו? אני אומרת לך. הכל עניין של החלטה.
גם
לי נעים לפעמים להיות אומללה, אבל רק כשאת פה איתי להבטיח לי שנהיה בסדר.
אנחנו
נהיה בסדר.
יש
לו את הקול הכי נעים בעולם. הוא מרגיש לי כמו שמיכה גדולה שעוטפת אותי
את
אוהבת להגיד שהוא כמו חיבוק לאוזניים, שר לנו אהבה בסטריאו. שלווה גדולה.
דיי
תפסיקי כבר.
אני
לבד וטוב לי, אני אוהבת אותי, נוח לי איתי,
אני
לא גונבת לי את השמיכה ולא שוכחת להוריד את האסלה בשירותים.
אני
לא מפליצה, לא עושה גרפסים, לא משחקת איתי משחקים.
אני
תמיד נותנת לי, אפעם אין לי כאב ראש בדיוק כשאני הכי צריכה אותי,
ו…
מה עוד אני צריכה תגידי לי? מה עוד את צריכה?
אני
אוהבת כשאת צוחקת. את הרבה יותר יפה ככה, עם הקמטים בצדדים של העיניים, בלי המבט המיוסר.
את
יודעת, המסמר שלך לקיר לא משהו. תזכירי לי לבקש מאלי להביא פטיש בפעם הבאה שהוא בא.
שלא
תיפלי לי יום אחד ותשברי.
מראה
שבורה זה מזל רע, וזה לא בדיוק מה שחסר לנו עכשיו, נכון?
–
רציתי
13/6/1999
13:56
ג'וליה(חסרת
עקרונות)
–
להגיד
לך שזה יפה ועצוב וגם מזדהה. פעם כתבתי כאן משהו אחר ודומה משל עצמי.
ואם
נצעק שטוב לנו?
ואם
נגיד שאנחנו בסדר?
אולי
כדאי לנסות את זה באמת.
אבל
אולי גם כדאי לשם שינוי להתכוון.
יפה.
–
קראתי
היום כמה דברים שלך מהעבר
13/6/1999
14:56
ב'
לפעמים
–
את
כותבת יפה ואת בחורה חכמה
–
תחושות
13/6/1999
16:23
אורחגג
–
סגנון
כתיבה רהוט, זורם. מקרין תחושה של מועקה, הסתגרות פנימית. לא עושה כייף. לא הייתי רוצה
להיות הבת של ליתוספרה. קצת מריח משנאת גברים (או שמא שנאת בעלים לשעבר?) כמדומני.
–
אורחגג
13/6/1999
19:47
ליתוספרה
iasap@hotmail.com
–
חלילה
וחס שנאת גברים, מה פתאום, נהפוך הוא
וזה
שהרגשת מועקה וכבדות מראה שדווקא קצת הצלחתי,
כי
הנה אתה מתאר דברים שדומים למה שהרגשתי כשכתבתי.
בת
אין לי. גם גרושים לא (חמסה חמסה טפו טפו טפו).
קטונתי.
הפכת אותי לגדולה חכמה מנוסה ויודעת,
ואני
כולי קטנה תוהה תמימה ואבודה.
לפעמים
אני עוד דברים. עכשיו למשל אני שלווה (תאור מצב, לא שם עצם), אבל זה בטח שמת לב לבד.
בהזדמנות
זו הרשה לי ללחוש שאתה מפתיע אותי לטובה עם הביקורות לאחרונה, ועושה לי לחייך.
אז
רציתי להגיד יופי, ולהתחרט על כל המחשבות הרעות שעברו לי בראש.
ותודה
על התגובה.
ליתוס.
–
תודה
על ההערכה כי אני מאד לא מקובל פה
13/6/1999
22:0
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
כרגיל
אצלך, יפה מאוד
13/6/1999
16:23
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
לפעמים
באמת נדמה
13/6/1999
16:54
דינורה
–
שהיחידה
שיכולה בכלל לנחם אותך
זאת
רק מישהי ברמה שלך
רק
את.
בנוגע
לכתיבה…יש מקומות שאפשר לשפר
ההתחלה
נראית כאילו עוד לא לגמרי ידעת מה יהיה ההמשך
אולי
לא.
–
מצוין
13/6/1999
21:56
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
כמה
הזכיר לי עכשיו, הדבר היפה והעצוב הזה.
שיחות
שלמות עם עצמי, משכנעת שלבד זה לא נורא.
ואז
אין לבד, ונעלמים קצת בביחד, ותמיד רוצים מה שאין, במקום לברך על מה שיש.
–
**********************************************
סיפור
לא עצוב לא מוכה
13/6/1999
13:49
ג'וליה(חסרת
עקרונות)
–
הדירה
הראשונה שלי היתה ברחוב חבצלת. ליד מגרש הרוסים. לא רחוק משם היה הכובען המטורף. בצד
אחר היו גיזמו וסרגיי. בסמטה היה כלבא שבוע. בחדר המדרגות תמיד היו שיכורים שהשתינו
את הבירה שלהם או בחורים שמקיאים ובחורות שלוחשות: "מיקי, אתה בסדר? אני אנהג".
באותם ימים אני עצמי הייתי שיכורה, ורק מחופש. הסתובבתי בדירה בתחתונים ולחשתי לעצמי:
"אלוהים שבשמים, החיים מתחילים."
בלילות
היינו יושבים במרפסת. השותף שלי עידו ואני. עידו למד רפואה בעין כרם וסיפר לי על ניסויים
בעכברים ובחולדות ובצבים. אני סיפרתי לו על הרקדניות של דגה ועל החבצלות של מונה. הייתי
סטודנטית לאמנות שנה שניה, וחלמתי להכיר בחור צרפתי. שארל או פרנסואה או פייר.
לעידו
היה אף עקום שמישהו פעם שבר לו ואצבעות ידיים עדינות של פסנתרן, ולא של מנתח. לי היו
המון טייצים סגולים בארון – זה היה אז מאוד בוהמי, ואכלתי הרבה נבטים. באדניות שבמרפסת
שתלתי פיטוניות וכובע נזיר. לפי העונה.
בבקרים
אני הייתי מנקה בתים של אחרים. עידו היה עובד בבנק.
לפעמים
הוא היה מביא חוברת פרונוגראפית מהעבודה והיינו מסתכלים בבחורות הערומות שבפנים. עידו
אמר שזה כבר לא עושה לו כלום ואני הייתי עולה לדירה שלמעלה אל צביקה ואיתי ונותנת להם
את עמוד האמצע לאוסף שבשרותים.
עידו
היה מבשל פאסטה מחיטה מלאה עם כל מיני רטבים לא ברורים. המקרר היה בסלון אז היינו קמים
ארבע פעמים בכל ארוחה והולכים וחוזרים. בארוחות היינו מדברים על האנשים בבתים שאני
מנקה, ועל אוננות לתוך שפופרות. אז עוד לא אמרתי זין וכוס והסיפורים שכתבתי היו נקיים
ותמיד היתה להם פואנטה.
אני
אמרתי לעידו שזה עצוב לחשוב על כל הילדים הפוטנציאליים שלו שמוקפאים במבחנות, עידו
אמר שצרור המפתחות העמוס שלי מעציב יותר.
בצרור
היו בית של פרופסור לתלמוד, בית של עורך דין חובב מקטרות, בית של מנהלת חשבונות בקו-אופ,
בית של אלמן עם ארבעה ילדים ובית של סטודנטית מפונקת. לכולם ביחד קראתי – הבתים שלי.
עידו
חשב שזה יכול להיות משעשע להפגיש את כולם אצלנו במטבח לקפה. אני חשבתי שיותר משעשע
יהיה להפגיש את כל הנשים שהתעברו מהמבחנות שלו, ולראות איך לכל הילדים יש אצבעות דקות
ומשקפיים של ג'ון לנון.
אחר
כך היתה מלחמת המפרץ וישבנו בלילות בחדר האטום ואכלנו מרשמלו, אחר כך סגרו את הכובען
המטורף ופתחו שם מרקייה או משהו, אחר כך עידו הכיר את מישל ונסע וחזר עם קממברט ורוקפור
והמקרר הסריח את כל הסלון, אחר כך נהרג אחיו הרופא הצעיר בפעולה של השייטת, אחר כך
אני כמעט התחתנתי ולא.
ואחר
כך החזרתי את כל המפתחות.
ואחר
כך לעידו נולדו שני ילדים. בלי מבחנות.
ודי.
–
כתבת
יפה ואני חלמתי
13/6/1999
13:57
ליתוספרה
iasap@hotmail.com
–
על
דירה ליד הכובען או לפחות שותף עידו שיש לו אצבעות של פסנתרן.
לא
תמיד צריך סוף או פואנטה. לפעמים דווקא התלישות הזאת עושה לך מחשבות טובות.
פה
למשל.
תודה.
–
13/6/1999 14:2
ציידת
תנינים
–
ואני
כן הרגשתי עצב… – קראתי בשקיקה.
–
ג'וליה
– הבחירה של אורחגג!
13/6/1999
14:3
אורחגג
–
אבל
אני לא עובר לירושלים, תשכחי מזה
אם
את רוצה אותי, תבואי אלי לבת ים
–
את
וכמה מהאחרות מצויינות
13/6/1999
15:14
ב'
לפעמים
–
מענין,
תמיד הבנות כאן טובות מהבחורים אני תמיד מסתקרן איפה הגבול בין הכותבת לסיפור שלה גם
אצלך גם אצל אינדיגו לפעמים ,אצל דינורה וליתוספרה .הסיפור .הזה ספציפי נראה לי הכי
החיים שלך אבל אני כבר לא יודע .יפה מאוד
–
אמרתי
כבר שאני שונא את העיר הזאת אבל שאת בסדר
13/6/1999
16:22
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
זה
דווקא לא אתה אמרת אבל תרוויח. אין קופירייט פה.
13/6/1999
16:40
קטנוני
ועדיין אוהד
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
יופי
ג'וליה
13/6/1999
16:50
דינורה
–
זה
היה רעיון טוב מצידך
לחזור
אחורה בזמן
לכתוב
על תקופה שקל יותר ויפה יותר לספר
את
כותבת יפה.
–
**************************************************
טכנאות
מילים-מ
13/6/1999
13:58
ציידת
תנינים
–
מילים
מגיעות
משם
מורדות
מעל
מועקה
מוחצת.
מכשפה
מומסת
מחכה
מתחת,
מגהקת
מתוך
מכסה
מנוע
מעוך
ממך
ממך,
מבקשת
מגע,
מודיעה
–
מרטי
מהר, מתחי
משכי
מצנפתי
מעלי.
–
שכחת
איזכור טכנאי-על: "מולי".
13/6/1999
14:3
ג'וליה(חסרת
עקרונות)
–
לא
רע אבל
לא
רע
–
משהו
משהו (ומעבר ביניים ל-נ')
13/6/1999
14:7
אמיל
והבלשים
–
אמיל:
מה מחשבתכם?
והבלשים:
מרגש. מחדש.
אמיל:
מהמם.
והבלשים:
מאידך, מחריד מזויע משתק.
אמיל:
מרתק.
והבלשים:
מה מלמלת?
אמיל:
מי מילמל?
והבלשים:
מישהו מלמל משהו….
אמיל:
מתחכמים? מחרישים מפגרים מכוערים מאוד מטומטמים.
והבלשים:
נעלבנו.
אמיל:
נון זה רק מחר.
והבלשים:
נו, נחכה.
–
מעולה!!!!!!!!!!!!!!!
13/6/1999
14:11
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
איזה
חמודים אתם
13/6/1999
16:47
דינורה
–
ולך
ציידת, אחלה שיר שבעולם
אבל
את לא הוגנת
היתה
לך כבר אות
!!!
–
תודה.
לא ידעתי שזה מן חוק כזה
13/6/1999
17:34
ציידת
תנינים
–
שכל
אחד כותב שיר אחד… בא לי – אז כתבתי.
יש
עוד המון אותיות! וגם אם יהיו שני שירים על כל אות לא יקרה כלום.
בקיצקוץ..
מה הבעיה??
–
אל
תקשיבי לשתלטנית. קחי גם ס', קחי הכל רכושנית!
13/6/1999
18:10
אורחגג
–
אני
מסכים שזה היה מעשה מחפיר מצדך
ושעלייך
להענש
אני
מצפה ממך להיות בוגרת
ולהצית
את עצמך
לחדוות
העוברים ושבים
ואם
תשאר פליטה אוד עשן סרוח
ישאר
זה לדראון עולם
לתאוות
בצעך
שתי
אותיות???!
גם
אות וגם אות?
–
עקב
ירידת כושר הניקוב של המחורר
13/6/1999
18:13
ביאליק
–
שיריך כבר אינם קולעים.
–
וואלה,
באמת חירטטתי. ביקורת יפה
13/6/1999
21:45
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
אמרתי
ואחזור על כך מבלי להתביש-אורח תעלה לגג ותשאר
13/6/1999
19:59
ציידת
תנינים
–
או
אולי שיעלה איתך איזה פסיכולוג טוב!
–
מטומטם.
מפגר. מתנשא. מולי מתהפך מתחת מחבואו
13/6/1999
14:10
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
ממש
מוזר-מילים מעצבנות מחליקות ממך מהר.מתוק מאוד
13/6/1999
14:17
ציידת
תנינים
–
מצדך. 🙂
–
מתחנפת,
מה?
13/6/1999
15:15
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מטריפה
מסובבת מוחות ,מזמן מת ממך
13/6/1999
19:5
מתושלח(שאלתיאל)
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
****************************************************
כנראה
פיספסתי כאן משהו
13/6/1999
15:16
ב'
לפעמים
–
עם
כל הטכנאות מילים. אולי אני צריך לבוא יותר מלפעמים. מה קורה כאן
–
תחכה
לב' בסבוב הבא
13/6/1999
15:19
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
קצת
על טכנאות המילים
13/6/1999
17:7
דינורה
–
תראה,
מה שקורה פה זה שמולי- מודח פורום מסוים
ננזף
ע"י המהורהר (ננזף קודם לפרישתו) בכך שהוא טכנאי מילים- משהו כמו האשמת משורר
בקופירייטינג
-מאד
מעליב-
שטכנאי מילים (אני חושבת) זה אחד שמחבר שיר כמו שמרכיבים
מכונה- בקור רוח , בלי רגש
הוא
לקח את האות א ואח"כ את ב ואח"כ את ג
וחיבר
שירים שכל המילים בהם מתחילות באותה אות, אגב, דווקא כן עם רגש ולמרות המגבלה. ואז
הוא הלך.
ואנחנו,
כעדת נשרים מורעבת התנפלנו על השאריות.
אני
לקחתי את ד', נמרוד לקח את ה' וכו'.
מפה
לשם הגענו לאות נ' בשלווה יחסית, למרות שאני חושבת שהציידת התחצפה בכך שלקחה לעצמה
שתי אותיות ואני צופה מהומות עכשיו- לקראת הסוף.
הייתי
מציעה לך להתכבד באות נ' אבל אני רואה שבאמת כמו שאמר המהורהר- הוגה השם "טכנאות
מילים"- איש הישר בעיניו יעשה.
שכשעוצרים
לחשוב על זה…זה האוירה הכי טובה לעשות.
–
טכנאות
מילים-ס
13/6/1999
18:20
נירו
nyrosta_kaf@newmail.net
–
סתם
םיפור סיבובי
ססמאות
סרות,
סיטואציה
סתומה
סילוק
סחי סרבן
סיכול
סימטרי סלוני
סובלנות
סופנית סגלגלה
סמיכות
סובלימטית
סלעים
סוטים
ססגוניות
סותרת
סלסולי
סלים
סיעה
סועה
סימני
סקילה
סיכום:
סמכתם
עלי?
פישלתי…
צרה,
קיבלתם
רשימה
של
תועבה.
–
סימפטי,
סימבולי, סביר+(מה זה חוסר הביטחון הזה?)וגם
13/6/1999
20:2
ציידת
תנינים
–
לא
נישכח איזה נון מאחור?
או
שפיספסתי משהו???
–
נירוס
יצא לך יפה
13/6/1999
21:23
דינורה
–
יכלת
לקלל מלא ססססמאקים
בכל
מקרה יצא טוב.
ומה
זה אמור להביע?
איפה
נ???
נו
נו נו
–
דינננננננננננורה
13/6/1999
21:31
ציידת
תנינים מחפשת אתגרים.
–
תכתבי
את נ' זה יופי של אות! (הראשונה בשמי כמובן..)
אף
אחד לא יכעס שזו לא הפעם הראשונה שלך.
אני
לפחות לא, נו נעלי נירוסטה נמסות!
אני
מחייייייייכה.
–
מהמגירה לדיסק 