קצת
לא נעים לי לנדנד אבל חברים מה הטכנאות?
14/6/1999
11:48
ציידת
תנינים גנבת אותיות מקצועית.
–
ולמי
שפיספס כעיקרון אנחנו בע' אבל גם את נ' צריך להשלים.
יאאלה
נוווווו.
צתגא"מ
(ציידת תנינים גנבת אותיות מקצועית)
–
*************************************************************
נמרי
צחוק
14/6/1999
13:16
ציידת
תנינים(שנטפלים אליה הרבה נמרי צחוק)
–
הוא
חש זאת לפתע.
החום
הדביק הזה, תחושה מוזרה של גועל וזיכרון של נעימות בקצותיו.
הוא,
שסתם כך הלך לו ברחוב, דווקא הוא שמעביר זקנות את הכבישים, ומחייך לכל עובר ושב. מעולם
לא הרג אדם (חוץ מפעם אחת שלא נחשבת) לא פצע איש (רק בצבא אבל את זה כולם עושים).
הוא
חש זאת היטב עתה, בתחילה לא היה בטוח כלל, חשב שאולי אלו סתם הזיות טועות, נגע בקצה
שפמו והמשיך ללכת. אך עיני הסובבים אותו לא נתנו לו לטעות. זה קרה . הוא ידע. בושה סורגת סוודר מחורר ומתכסה בו. חוסר אונים דביק
, מה יעשה? איך יוריד את זה? ידיו על ראשו, רץ לפינת הרחוב, במוחו מחשבות רתיחה, אבל,
גם לי הייתה ציפור. (למה?) הסובבים הפסיקו להסוות חיוך מהול בדם, הביטו בו ישירות
– ושיחררו את נמרי הצחוק מבטנם. ערמה של נמרי
צחוק משתוללת, מאיימת עליו, מכל כיווני שם העצם שלו. הצליח להגיע לפינת הרחוב, האנשים
הצוחקים נשארו מאחור, רק נמרי הצחוק ששחררו
– עדיין איתו, כבר לא מאיימים, חדרו מבעד חורי הסוודר, ונדבקו בו בדבק עולמים. ובפינת
ברחוב, רק ילדים, נמרי צחוק קטנים, עלובים, תמימים הם משחררים.
–
זה
מה שיש לכם לומר???????????????????????!
14/6/1999
21:35
ציידת
תנינים
–
הפנתי.
–
זה
מה שקורה לקשקשנים כרוניים:
15/6/1999
1:41
–
הקורא
הנבון כבר הפנים שפשוט צריך לדלג על הקשקשת שלהם. ואז, כשאת כותבת משהו רציני, ככה
זה נראה.
–
תתפלא
עינים, פחדן חסר שם.
15/6/1999
13:59
ציידת
תנינים (ומה יש לכם אתם?)
arielne@inter.net.il
–
קישקשתי
יום אחד ברגע שהתחיל ב א מ ת להשבר לי מהמקום הזה.
ואילו
ידידותי כותבות הסיפורים ה"רציניים" מקשקשים הרבה יותר ממני לכן – חפש.
–
פעם
שתיתי מלא בירה ויצא לי ככה. ואני חושב…
15/6/1999
1:58
אורחגג
–
אולי
התננת היקרה לי מכל פשוט לא מוכשרת?
אוף,
אוף,
תמותו ואני לא אצא פה מאנייק איתה
את
מותק
–
צ"ת…צר
לי אך לא הבנתי מאומה
15/6/1999
19:38
דינורה – מפוייסת
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
תדמייני
שכתב את זה סופר אהוב עלייך במיוחד…
15/6/1999
19:44
ציידת
תנינים (ומה יש לכם אתם?)
–
תתעמקי
טיפונת. תפתחי ת'ראש… נו דינורה…תני תקווה.
–
אוקיי
קראתי שוב למענך
15/6/1999
20:24
דינורה -משתדלת
–
תראי
צ"ת חביבה. לדעתי היו לך שם כמה דברים יפים בסיפור רק שהם לא היו כל כך קשורים
זה לזה.
בושה
שמדמים אותה לסוודר מחורר זה יפה.
נמרי
צחוק זה סתם נשמע טוב כשעוצרים לחשוב על זה…אז…למה דווקא נמרים?
בכל
מקרה אם אני מנסה להבין על מה זה אז זה על ילד שצוחקים עליו? בדידות חברתית?
למה
הכנסת את הקטע של הרג בן אדם או לא הרג וצבא פתאום.
לא
יודעת צ"ת, אם רצית להגיד משהו אז נראה לי שדחסת, ומיץ פטל בתרכיז זה מתוק מידי.
תדללי,
תמתחי, תוסיפי.
אני
אקרא מה שיהיה. ואת עוד בתיכון (עכשיו שמתי לב)
ולמה לא הלכת לעשות את הבגרות? שובבה.
–
תודה.
אני …
15/6/1999
21:57
ציידת
תנינים (ומה יש לכם אתם?)
–
לא
אוהבת כעיקרון ל"פרש" את סיפורי , על מה ולמה…(גם כתבתי על זה איזה קטע
חביב פה)
רק
כמה נקודות – עיניינים קטנים וגדולים מה יותר חשוב? וכשהם נאמרים במשפט אחד או בכזה
קטע קצר.
(גם
בקשר לצבא.
אם
לא הבנת, חירבנה על הבחורון הנחמצ ציפור, (והיו מספיק רמזים לזה).עיניין קטן, פשוט,
טיפשי להחריד – אבל משפיע רבות. יצר בו תחושות
, תגובות, (אולי מלחמה – צבא ) ובסך הכל איש לא רע (הקטע בהתחלה טיפה אירוני לא פצע
כמעט איש, הרג "רק"בצבא כמו כולם. נמרי צחוק – נמרים חיה טורפת, מרשימה,
מפחידה, אתלטית, וכו' וכו'
אוהבת
לומר דברים באופן שיתנו לקורא לראות כל מיני דברים אם רק ירצה. (ושוב ראי קטע בשם משמעות)
תודה
על היחס וההשקעה! כן ירבו!
וזהו
עד כאן נקודות מחשבה על סיפורי…
צ"ת
–
וואלה
חירבנה עליו ציפור
15/6/1999
22:15
דינורה – מופתעת ומשועשעת
–
ציידת
תודה על ההסברים
את
יודעת, מלא דברים שאני כותבת יש לי הרגשה שאף אחד לא קולט
אין
מה לעשות ככה זה.
ביג
דיל חירבנה עליו ציפור
עכשיו
גרמת לי ממש לא לסמפט את גיבור הסיפור
עושה
ביג דיל מכזה דבר
איזה
חוסר בטחון עצמי.
אבל
זה סתם
–
הסיפור
סתם? או מה שאמרת…?
15/6/1999
22:22
ציידת
תנינים (ומה יש לכם אתם?)
–
אפרופו
ביטחון עצמי…
–
כמובן
שהביקורת האחרונה -סתם
15/6/1999
22:29
דינורה -מפייסת
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
*************************************************
פנייה
נרגשת למנהלת הפורום (בגלל שזה אופנתי)
14/6/1999
13:41
אמיל
והבלשים
–
אמיל
(בהחלטיות) : תשמעי, אנחנו צריכים לדבר.
והבלשים
(מתענינים): שנביא לך לשתות משהו? נוח לך?
אמיל
(לעצמו) : אה. מאיפה להתחיל…
והבלשים
(חסרי סבלנות): אל תתחמק.
אמיל
(נכנע): טוב, תשמעי, זה כבר לא כמו פעם. דברים השתנו.
והבלשים
(בלחש): יופי אמיל, קדימה. יו קן דו איט.
אמיל
(מגמגם) : זו לא את, זה אני. לא נוח לי איתך יותר.
והבלשים
(לוחשים): תגיד לה על השתיקות.
אמיל
(מתפתל) : אני מרגיש כאילו את איננה, ופה יש בלאגן ולך לא איכפת.
והבלשים
(מחממים): תגיד לה על העקרונות.
אמיל
(בכעס): וגם העקרונות האלה שלך, ההתעקשות לא למחוק הודעות, איבדה קצת את הטעם הטוב.
והבלשים
(מיואשים): ותגיד לה על הריקנות
אמיל
(מהנהן): ויש מן תחושה של ריקנות כזו, שמשהו חסר.
-פאוזה
–
אמיל
(ניצוץ בעיניו): תשמעי, יש לי רעיון. אני יודע מה חסר.
והבלשים
(מחייכים): קוראים לו אורי ברוכין.
–
לא
רוצים שום אורי ברוכין
14/6/1999
13:58
אורחגג
–
אני
רק לכמה דקות, אז אקצר.
אתם
בטח מכירים את הספור מהמשלים של קרילוב (או לה פונטיין?) על הצפרדעים שרצו מלך ונדנדנו
לאלוהים, עד שנמאס לו והוא נתן להם מלך בול עץ, שהיה אמנם מלך לתפארת, אך כל היום רק
שט בביצה עם חיוך כזה השמור לעצים שטים.
לצפרדעים
די שעמם מקץ תקופת מה, והם חזרו וניג'סו לאלוהים.
האחרון
אמר לעצמו אוף, והחליף להם את המלך בחסידה, כשידוע ידועה בחיבתה לצפרדעים.
והיא
אכן עבדה קשה הרבתה בסדר ומשפט, ובתור עונש טרפה את התובע או הנתבע, ולפעמים כשהייתה
רעבה את שניהם גם יחד.
עדיף
שימלוך פה בול עץ נבוב, אך לא מזיק דוגמת מנהלת הפורומים, מאשר איזה אורי ברוכין שיתחיל
לצנזר פה הודעות.
ואמיל
והבלשים אהבתי אתכם נורא, ואתם עדיין מצחיקים, אולם מסתבר גם נבזים לא קטנים.
–
אורחגג
– תגובה (בגלל שזה חשוב)
14/6/1999
14:25
אמיל
והבלשים
–
אמיל:
אורחגג, כל מלך שיהיה פה אנחנו נהיה נבזים אליו
והבלשים:
זה עוזר לנו לפרוק מתחים, ולא על חשבון פשוטי הכותבים.
אמיל:
ולגבי ה"מצחיקים", גם אתה עשה לנו את זה לפעמים, אבל אנחנו לא אומרים בקול
רם
והבלשים:
שלא תתלהב ותתחיל להתקרב אלינו כמו שהתקרבת למשה.
אמיל:
בנו לא יכו עם שום מקל! מאיתנו לא יפרצו שום מים !!!!
והבלשים:
מה אנחנו, בנות?!
–
אני
חוזר בי מהמצחיקות. חוץ מרעים הפכתם גם לטרחנים
14/6/1999
18:56
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
ועל
זה מאיר היה אומר:
14/6/1999
18:18
אורי
ב.
uriba@netvision.net.il
–
אתה
מכיר אותי?
אני
בנאדם טוב.
–
יפה
יפה שסוף סוף הגחת ממארבך, ולפי דעתי ….
14/6/1999
18:52
אורחגג
–
זה
שקוף מאוד שאתה ואמיל הבלשים הם אותו אחד.
ותפסיק
לחתור תחת מנהלת הפורומים
–
LOL
14/6/1999 19:20
אורי
ב.
uriba@netvision.net.il
–
אתה
פאתטי ילד
תרגיע
אני
אם היה לי הכישרון של אמיל והבלשים כבר הייתי עושה עם זה משהו קונסטרוקטיבי…
–
אני
לא מתלהב לא ממך ולא מאמיל והבלשים
14/6/1999
19:45
אורחגג
–
יש
לי הרגשה שאני אכשהו עומד "להעלם" מהפורום הזה, אז לפחות אשתף אותך בתחושות
הקשות שלי.
בהתחלה
מאד התלהבתי, קראתי סיפורים חוויתי דעות, העזתי ופרסמתי חומר משלי.
בסופו
של דבר התברר לי שפה כמו בכל מקום שולטים פוליטיקאים קטנים כמוך, שכל יעודם בחיים לדכא
כשרונות שמעיזים לחדש.
ואני
כן יודע מי אתה.
מהתייעצויות
שערכתי עם אנשים שהיו פה בפורום בתקופתך התברר לי שאיש לא סבל אותך, שהנהגת פה משוא
פנים, ובמקום תחזוקה מקצועית של האתר נהגת להטריד כותבות צעירות, ולא אחת התלוננו עלייך
בפני מנהל כל הפורומים.
כעת,
לאחר שהודחת, עדיין אינך מבין שאתה הסטוריה וממשיך לבוא לפה ולהציק ולערער על מעמדה
של המנהלת הנוכחית. וללא כל בושה בשמות בדויים, ורק נומך הבדיחות הוא שחושף את דמותך.
מנהלת
הפורומים היא חדשה בתפקידה ואני סבור שיש לתת לה קצת צ'אנס, ולא לקשור קשרים עם כל
מיני חבורות תככניים, ולצפות כאוכל נבלות, למעידתה.
אני
יודע שזה לא ישפיע עלייך כהוא זה, מנסיוני הרע חולרות כמוך הן שמנצחות לבסוף, וליבי
ליבי למנהלת הפורומים.
אנא
סלח לי על הבוטות, פשוט לא הותרת לי ברירה.
–
אתה
חי בעולם הזיות משלך, ילד, תתפנק.
15/6/1999
0:8
אורי
ב.
uriba@netvision.net.il
–
אין
לי שום שליטה על הפורום הזה ואני לא כותב בו בשום כינוי נוסף. המממ, תיקון קטן – השיר
על מלי היה שעשוע שלי.
אין
לי שום חלק בניהול הפורום הזה ולא כל פורום אחר. העבודה שלי ב- IOL לא קשורה לפורומים כבר הרבה זמן.
מיכל
אור מנהלת את הפורום הזה כבר הרבה מאוד זמן. הרבה יותר משאני ניהלתי אותו.
אני
ממשיך לקרוא חלקים מהפורום הזה, די מתוך הרגל, אבל כשיש לי משהו להגיד אני מגיב ובשמי.
לא
הודחתי – אלא עזבתי מרצוני, ובעיני חלק גדול מהאנשים די הצטיינתי בתפקידי. אני מודה
שזאת אכן היתה תקופה שונה מאוד.
באופן
כללי ממה שאתה כותב ברור לי שאתה רק מתבדח ומשכתב את האמת להנאתך, ורק רציתי להדגיש
את הנקודות האלה בפני האנשים החדשים האחרים.
*
* * *
מטריד
כותבות צעירות
LOL
–
מה??
השורה "מלי, אתה מסתירה לי", היא שלך? תשמע מן
15/6/1999
9:59
אורחגג
–
זאת
השורה הכי קולית שיצא לי לקרוא פה. הונסטלי.
מעכשיו
אתה חברה שלי (יונה ו.)
תגיד
אתה הומו? כי אני כן
אתה
רוצה שאני יעשה לך בן?
ותגיד
עוד משהו…
אתה
זה גם ציפי?
–
הממ..מ
תודה. הטרוסקסואל.
15/6/1999
12:38
אורי
ב.
uriba@netvision.net.il
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אני
מכיר אותך
15/6/1999
0:30
מאיר
–
אתה
איש טוב
אתה
אוהב לעזור לי
–
אתם
לא אלה שהענקתם לי בזמנו כל מיני "כותרות"?
14/6/1999
18:16
אורי
ב.
uriba@netvision.net.il
–
"אנחנו
נגד מבקרים מתיימרים" וכאלה…
Don't mess with my mind man
המסרים
הכפולים האלה מבלבלים אותי…
–
****************************************************
תמיד
כשאת עוזבת- אני בוכה
14/6/1999
16:39
דינורה -לא מגיבה יותר
–
החופשים
הגדולים נהרסו לי מאז התיכון. כל בוקר היית מסיעה אותי עד לשער בית הספר. אני וקרן
תמיד היינו חייבות להשלים הכל בחופש הגדול. אנחנו, במשך שנת הלימודים הרי אף פעם לא
היינו באמת בבית הספר. ואם היינו אז בטח שלא למדנו כלום. כל בוקר באוטו הייתי מקללת
את הממסד. את היית צוחקת ומספרת לי עוד פעם על הצרצר והנמלה.
באותו
יום כולם עמדו מחוץ לכיתה מפטפטים ככה לפני השיעור. רק העצלנים והחלשים כמובן- שיעורי
קיץ. ראיתי את קרן וכבר מרחוק הבחנתי שהיא די נרגשת. התקרבתי לראות מה העניין והיא משכה אותי הצידה ולחשה
לי בסוד: "קיבלתי".
אני
בקול רם ומסוקרן שאלתי אותה "מה קיבלת?" וכל הבנות שעמדו סביבנו פרצו בצחוק.
קרן ברחה לשירותים ואני רק אז הבנתי ורצתי אחריה לנחם אותה.
אח"כ
אני גם קיבלתי, שנה אחריה. את שוב לא היית בארץ ופיזרת את כולנו בין הבתים של החברות
שלך. לכל החברות שלך לא היו בעלים. לא יודעת איך זה הסתדר לך ככה, יפה. אגודת הגרושות-
האלמנות- העגונות. ככה קראנו לחברות שלך.
כמה
בכינו לך שתיתני לנו להישאר בבית. כלום לא עזר. כשאת לא בארץ את רוצה שנהיה אצל החברות
שלך. רק עליהן את סומכת. את גם לא הרשית לי להיות אצל קרן. כי אמא של קרן היתה נשואה, ועוד באושר, לא עלינו? סתם, אני יודעת למה. גזענית מתוחכמת שכמותך.
נתת לי נשיקה וחיבוק מוחץ כזה לפני שיצאת לחכות למונית
שתיקח אותך לשדה התעופה. אני הלכתי משם לבית של בתיה שרתוק, משרכת רגליים בעצלתיים.
כמו תמיד כשהלכת אני בכיתי. כל הדרך לבית של בתיה שרתוק בכיתי בכי נעלב כזה. שלא רק
ששוב את עוזבת אותנו; את גם שוב לא מסכימה שנישאר כולנו יחד בבית.
עם
תיק בית ספר מלא בגדים ופיג'אמות ועם הדובי ג'ורג'י, שהיתה לו צורה לא מוגדרת ובמקום פה היה לו רוכסן, כשפותחים את הרוכסן הוא
מוציא לשון ורודה. ג'ורג'י היה איתי מגיל שלש, הוא כבר היה לח ומלוכלך ומסריח. לא הסכמתי
שתכבסי אותו. ההאנשה שלו תפסה פן כמעט פתולוגי אצלי.
עשר
דקות מהבית שלנו לבית של בתיה שרתוק, מצאתי אבן והתחלתי לבעוט בה תוך כדי שהלכתי. בעטתי
בה בהמון כעס עם כל הדמעות האלו בעיניים. אח"כ הגעתי לבית של בתיה שרתוק אז הרמתי
את האבן שקצת נקשרתי אליה ושמתי אותה בתיק שלי גם. ליד ג'ורג'י.
כמו
בכל יום אחרי בית הספר, הלכתי לבית שלנו לשחק קצת עם הכלבה ג'ואז (אולי תזכרי שקראנו
לה ג'ואז כי חשבנו שהיא תהיה מפחידה כזאת כמו הכריש מלתעות ובסוף כל הילדים בשכונה
קראו לה ג'ואזי). הסתובבתי בבית הריק והשקט עוברת בין החדרים. חיטטתי קצת במגירות של
כל האחים. קצת בארון שלך. פתחתי סגרתי דחפתי הזזתי. סתם ככה.
אח"כ
לקחתי את הספר "טרזן וחיות הג'ונגל" ונכנסתי לשירותים. לא סגרתי אחרי את
הדלת וג'ואז הכלבה נכנסה ונשכבה לידי.
ואז ראיתי באמת שיש לי כתם דם על התחתונים, זה היה
כתם קטן, כתמתם כזה, ראשוני.
למרות שלא כאבה לי הבטן כמו שמספרים, מייד הבנתי
שקיבלתי. את היית הרי מקריאה לי סיפורים על ילדות שמקבלות מחזור- מגיל שתים עשרה כבר,
הייתי שוכבת לידך במיטה מכורבלת, משחקת לך בשיער ואת מקריאה לי את "אלוהים אתה
שומע? זאת אני מרגרט", שיו מסכנה מרגרט הזאתי כמה צרות היו לה מהמחזור הזה. אה?.
אבל
אני אז הייתי כבר כמעט בת שש עשרה וכל החברות שלי כבר מזמן דיברו על טמפונים ואם אפשר להיכנס איתם לבריכה או
לא. אז המשכתי לקרוא טרזן, כפות הרגליים שלי מונחות על הגב השעיר של ג'ואז.
עכשיו,
אנחנו
פה יושבים כולנו וממיינים הכל. בתיק כחול ישן בארון שלך מצאנו כל מיני דברים תמוהים.
חגורה ישנה של חתול, מסיכת ליצן, רעשן של תינוק, אבן. כולם מחייכים אלי.
אבן זה מסוג המזכרות שרק אני מסוגלת לשמור. מה פתאום
שמרתי אבן?
מפה
לשם נזכרתי. בתיה שרתוק, גיל חמש עשרה וחצי, הכלבה ג'ואז, טרזן וחיות הג'ונגל, טרזן
ובנו, קרן .
מחר
בהלוויה כולנו נלך אחרייך. אולי אניח את האבן הזאת על הקבר שלך. בטח אני אבכה מתוך
עלבון, ואכעס עליך שאת שוב עוזבת אותנו.
–
דינורה-יופי
שאת ממשיכה לפרסם כאן
14/6/1999
18:5
נירו
nyrosta_kaf@newmail.net
–
וכשתמצאי
אתר שבו תוכלי לפרסם
גם
את הדו-שיח שלך עם ג' או דברים נוספים
שהפורום
זה לא מקום בשבילם
אז
תשלחי לי את הכתובת
–
דינו,
תודה
14/6/1999
22:21
פומפי
–
ושוב
תודה
על
שאינך מתייאשת.
–
האמת.
דינורה התחילה קצת להימאס
15/6/1999
1:14
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
****************************************************
FEEDING THE HAND THAT BITES
14/6/1999 18:2
nyro
nyrosta_kaf@newmail.net
–
FIRST DEGREE:
When sun comes down the men of little
make shades of huge,
and men of words creat nothing but
empty symboles.
A dripping faucet would then sound like
a whole symphony,
and thoughtless reason makes no sence
at all.
If I can have you not your being is
sheer agony.
When sun sets down the men of dark
become the only light,
and without words the song won't say a
thing.
A sound so empty is eternal silent,
and thoughts are senceless thumbs that
just keep rub it in.
If I can have you not why should you
be?
When sun is gone the men of dark
arround the fire sit,
and men of words, when left without,
just fade into the dark.
A soundless world is one in which
nothing exsist,
and wordless thoughts keep pounding in
my brain until it cracks.
If I can have you not I will not be.
SECOND DEGREE:
Or so say young and mindless heart, but
older
(yet more stupid) wisdom id yet to
know:
We will do all it takes to feed the
beast inside,
with darkness, emptyness and loss, for
we all know,
(at least in this state of mentality, a
century of folly),
that without it, our only loyal freind,
we will be left, defenceless,
to be attacked by joy unbearable,
abominabillity of
those emotions that we can not name,
and simply put in little boxes.
And that, my freinds is simply way too
much, for if we
kill the beast we will be left alone.
And so we keep on feeding the hand that
bites,
for we can't make it by ourselves
–
🙂
14/6/1999 18:46
ROSE
limor_@excite.com
–
טוב
שהצטרפת אלינו, נהנת מהכתיבה שלך מאוד, רק שתדע
–
**********************************************
נון
שלכם
14/6/1999
18:25
האנונימיים
מראים שלא עשו אותם באצבע
–
נעליים
נגמרו נתבלו
נושאים
נשחקו נמרטו
נסעתי
נהמתי נבהלתי
נורא
נפלא – נוכחתי, נבעת
נגוהות
נסבלים נמושות נגעלים
נאמר
נחרצות נתנגד ניחומים
נגשים
נטיות נבריח נרפים
נפריח
נרקיס נהיה נבולים
נתגבר
נו, נכון
נרגנים?
נבדלים.
P.S.
נאחס? NO, נאחצ'ה
נחמד
+ נעים!
–
נדוש
14/6/1999
18:55
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
כן,
אבל נחמד
14/6/1999
18:59
ROSE
limor_@excite.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
נאכל
נלעס נמאס (?) סתם זה היה בסיידר.
14/6/1999
21:37
ציידת
תנינים
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
אמרתם
בעצמכם- נחמד+נעים
15/6/1999
19:36
דינורה – מפוייסת
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 