some girls are bigger than others
15/6/1999 2:9
ג'וליה
–
some girls mothers are bigger than
other girls mothers
(Morrisseyהאחד
והיחיד)
פיצה
במבה ביסלי חטיפים
אז
מה אם אני שמנה
בחושך
לא רואים
לג.ג.
בחשכת ליל שוב
תודה
שאף פעם אף אחת לא הקדישה לך כ"כ הרבה.
–
וואו
יקירתי, את מבריקה כמו כושי בלילה
15/6/1999
11:5
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
******************************************
Space dye vest
15/6/1999 7:57
watchdog
watchdog31@hotmail.com
–
draem theater/awaken
space dye vest
He cant know anyone intimately
at least of what a woman
he doesn't know what a woman is
he want you for possession
or somthing to look at
like a painting or an ivory box
something to hold and to display
he doesn't want you to be rael
to think and to live
he doesn't love you
but i love you
i want you to have your own thoughts
and ideas
and feelings
even if i hold you in my arms
its our last chance
There's no one to take my blame
if they wanted to
nothing to keep me sane
and it's all the same to you
there's nowhere to set my aim
so i'm everywhere
never come near me again
do you really think i need you
And i'll smile and i learn to pretend
and i'll never be open again
–
******************************************
לגיא
15/6/1999
10:33
האישה
שלו
–
אתמול
כשלא דיברנו
ורק
נגעת בי מנסה לפייס בדרך חדשה שלא הכרת
פתאום
התכדררתי לתוך החיק שלך
מנסה
לחפש שם בית,
הידיים
הנדיבות שלך עברו על פני
פתאום
אהבתי אותך ככה, בשקט
והתייפחתי
לתוך נבכיך כי שם היה לי מסתור
וטמנתי
שם סודות
שלעולם
לא היית מקבל בדרכי הרעש
הנפש
שלי כמהה להבנה שלך
אתה
מבין נכון?
הרי
גם אתה אמרת שאדם שהוא טובע
יש
לו רק מילים ספורות והוא
מבקש
בהן יד לעזרה
עינייך
היו אחרות פתאום
הרגשתי
שאני לא רואה את מתאריהם הפיזי
ואף
לא את הצבע הטבעי שלהן
כאילו
אני פשוט מרגישה אותן
בתוכי
לתוכי מתוכי
תאהב
אותי עוד!
אני
זקוקה לחמצן ממך
אני
זקוקה ליד שלך .
עוד
חודש נהיה רחוק מכאן אולי בהודו
נראה
שם מראות חדשים
אנשים
שיודעים להפיק אושר מכלום
אתמול
רציתי להגיד לך
שאני
אלמד אותך להיות שמח כמו שעוד לא היית מעולם
אבל
השיעור הראשון זה איך להיות עצוב באמת
כי
רק מהעומק ניתן לגבוהה כך
אתה
מבין נכון?
אתמול
שחיבקת אותי כשבכיתי
והרגשתי
אותו מתקשה לי לתוך הבטן
המבוכה
שלך הצחיקה אותי
אמרת
שרק מעטי מעט מוצאים אהבת אמת בחייהם
ומעטים
מהם גם יודעים לשמור עליה
לחיות
אותה?
אני
רוצה לחיות איתך
אני
רוצה ללמוד איתך
אני
רוצה להיות לך
יותר
מחברה
אני
רוצה להיות לך חבר
במילים
פשוטות
בצחוקים
מתגלגלים
בבכי
פתאומי
בכתב
ילדותי כמו זה שחרטת על עץ האקליפטוס
השמות
שלנו עם לב באמצע
אני
אוהבת אותך?
מה
אמרתי את זה כבר?
אבל
כל פעם זה מחדש…
אני
אלמד לקבל אותך כפי שאתה
בלי
לנסות לתמרן אותך להיות אני
(אולי
רק ללמד אותך להיות חופשי יותר)
ואתה
תהיה לי אדמה
אני
אנביט את עצמי לתוכך
ואצמח
מחדש
ירוקה
וחזקה יותר
היה
לי בית!
אני
אפסיק כבר לברור את המילים
ואומר
לך אותן כפי שהן נמזגות מהמחשבה
אני
אפסיק לשחק בהצגות האהובות עלי כל כך
עם
האיפור והקול הדרמטי
אלו
שהסוף שלהן ידוע
ואני
אלך איתך יותר לקניות
ואשטוף
איתך כלים במטבח
תאהב
אותי
תאהב
אותי יותר!
–
את
פנוייה? אני מחפש כמוך הרבה זמן.חברה חבר זה נדיר
15/6/1999
11:26
אורחגג
–
כמה
שורות נגעו
–
תקשיבי
15/6/1999
11:41
ג'וליה
–
אני
לא יודעת מה עבר עלייך בשורות המחץ האחרונות, הסמרטוטיות הזו לא נראתה לי בכלל. תעשי
כלים? תגהצי? תבשלי? תכיני קפה? תעשי מסאז'? תתלי כביסה? תורידי אותה?
תגידי,
את בסדר????
מעבר
לזה היו כמה מטאפורות ודימויים לא רעיםבכלל: "התייפחתי לתוך נבכיך", למשל.
או:
"בדרכי הרעש".
ואגב,
חלילה לך להכריז על כך ש"אלמד לקבל אותך כפי שאתה". זה דבר שחושבים בלב לבד.
אבל לא אומרים בקול.
שישתנה
בשבילך קצת. מה יש.
–
ג'וליה
15/6/1999
12:29
האישה
שלו
–
ניסית
פעם לקרוא פעמיים
בשביל
השלישית?
הכוונה
היתה שנעשה כלים ביחד צמוד צמוד
ונרוץ
יחד עם העגלה בסופר
עושים
"רייסים" בין השורות של המצרכים.
אבל,
אני מוכנה לעשות גם הכל בשבילו כולל לקבל אותו
כפי
שהוא
כי
הוא מקבל אותי כמו שאני
וזו
אני שכל הזמן ניסיתי לשנות אותו
עד
בלי היכר.
אה,
כן אני בסדר ואפילו בסידר גמור
מתי
היית מאוהבת בפעם האחרונה
ואני
מתכוונת על הדבר האמיתי
יקירתי,
עם כל הפמינזים שלי
אני
מוכנה לנקות לו כל בוקר את האוזניים
(לדעתי
ניקוי אוזניים הדדי – מתכון לזוגיות מוצלחת)
ותגידי,
לא נמאסו עליך המשחקים
לא
בא לך כבר על החברות הפשוטה כמו ילדים
כזו
שאומרים בה הכל כמו שמרגישים
ונותנים
ונותנים ונותנים
מספיק
עם המטאפורות המצועצעות
מספיק
עם הדימויים המשומשים
לא
נמאס לך מהוירטואוזים
תאמיני
לי הפשטות לא תשעמם אותך
אם
תדעי לחיות אותה נכון…
וג'וליה
תקשיבי!
הפלנטה,
לא צריכה יותר מירוק שמח וכחול עמוק
והלב
שלה הוא פועם בתוך כולנו..
ואגב
מליצות,
מה
דעתך על מציצות?
ועל
קציצות?
ו…
חרוזים מפורזים
שהתפזרו
משרשרת כבדה…
–
רק
תהיי בריאה ומאושרת. בחיי.
15/6/1999
13:28
ג'וליה
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
איזו
קלפטע את! צודקת המשוררת שנתנה לך באבי אביך
15/6/1999
12:51
אורחגג
–
אם
לא היית סכלה עד כדי אי יכולת מינימלית לקרוא בין השורות, היית מבינה שלא כל המטלות
צויינו ובכ"ז יש אזון.
הוא
זה שאחראי להוריד את הזבל וכן את המים בשירותים.
ובקשר
לביצועייה של המשוררת, אני לא התפעלתי כמוך
את
עיקר העיקרים, לבשל, היא לא יודעת
כל
היום על ג'אנק פוד אלה.
–
היא
רק קצת רגישה מדי לביקורת
15/6/1999
13:30
ג'וליה
–
אני
לעומת זאת עברתי אצלך סטאז' מזורז.
אני
חסינת אש.
ובא
לציון גואל ובבנין ציון ננוחם.
–
אהבתי
אותך יותר, כשאמרת שהמקום נהיה אישי והתנדפת
15/6/1999
14:1
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
כחסרת
עקרונות אין לי בעיה לומר זאת שוב
15/6/1999
14:4
ג'וליה
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
כחסרת
מחזרים, אולי בכ"ז יש לך בעייה מסויימת
15/6/1999
14:37
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
************************************************
בין
משחק ללא משחק
15/6/1999
11:52
דינורה עצבנית
–
שקט
פתאום
מתאמצת
להקשיב
הכלב
שלי בחוץ
טפיפותיו
עליזות על המדרכת
מתחילת
הרחוב
איש
מתקרב
נקישות
צעדיו- איש גדול
מישהו
זורק מקל אל הכלב שלי
הכלב
שלי רץ להביא
אני
מחייכת
מישהו
משחק עם הכלב -נחמד
איש
גדול עם צעדים אימתניים
משחק
עם הכלב שלי
כמה
נחמד
…
הכלב
שלי משמיע יללה נוקבת
נעמדת
על קצות האצבעות
להשקיף
מבעד לחלון
מה
קורה לו לכלב שלי
הי!
איש גדול עם צעדים אימתניים
לא
-משחק- עם הכלב שלי במקל
איש
גדול עם צעדים אימתניים
זרק
מקל על הכלב שלי
והמשיך
לנקוש צעדים במורד הרחוב.
–
א.
תרגיעי ב. לכן אני מעדיפה חתולים
15/6/1999
12:1
ג'וליה
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
הבעיה
היא לא בכלב, היא באיש
15/6/1999
13:35
דינורה – הזויה לחלוטין
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
פני
הבעלים כפני הכלב
15/6/1999
13:51
ג'וליה
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
הבעיה
היא לא בכלב ולא באיש אלא במחברת המסיתה נגד
15/6/1999
13:55
אורחגג
–
אנשים
גדולים ששונאים כלבים
ואני
אחד מהם
כי
נמאס לי לדרוך על חרא
במקום
להתבכיין "בפורומים של יצירה"
תנקו
להם את החרא
"זה
האוהב חיות, מבני אדם יתעב" – היינריך היינה
–
אולי
תשמרי עליו? הוא יכל גם להרעיל אותו? ואז בכלל
15/6/1999
14:2
ציידת
תנינים (ומה יש לכם אתם?)
–
היית
מתלוננת.
–
תננת,
מאיפה צצת לנו פתאום? למה שלא תצאי לפוש קצת
15/6/1999
14:5
אורחגג
–
בצל
עץ פצצות מצרר בשיא עונת השלכת
–
אולי
תחליט? אחרי זה מתנפלים עלי כל מיני עלומי שם
15/6/1999
14:12
ציידת
תנינים (ומה יש לכם אתם? אה כן נמאסתם עלי)
–
ואומירים
שמרו ב שאני מקשקשת לא רואים כשאני כותבת כבר דברים אמיתיים.
ואני
צועקת = זאאאאאאב זאאאאאאאב זאאאאאב.
אני
לא יוצאת לפוש כי אני מפחדת שהוא יבוא ולא יעזרו לי.
–
"The more people I meet, The more
I like my dog"
15/6/1999 17:37
LoneStar
–
אלמוני.
–
***************************************************
כיפה
גמישה
15/6/1999
12:28
תמנון
–
(הודעה
ללא תוכן)
http://9834:9834@www.strippersonline.com/members/megahardcore/live1.html
–
******************************************
על
מאהבות ונשים אוהבות או: סיפור ירושלמי מס' 7
15/6/1999
13:50
ג'וליה
–
מהפעם
הראשונה בה ראיתי אותו אני זוכרת רק שפם. היה לו כל כך הרבה שפם, שזה היה מפחיד. מרוב
בהלה נדדו לי העיניים אל החלון ושם – מאחורי כורסת המנהלים, ניבט אלי בכל תפארתו האריה
המכונף של בנין ג'נראלי. מה יותר מפחיד – איש עם שערות על הפנים או סתם טורפים.
הייתי
אז מאוהבת באיזה בחור רוחני, שעשה יוגה ומידיטציה ודיבר על האני המודחק שלו. גם כיום
כשאני נזכרת בו, מיד אני מריחה קטורת באוויר.
מיכה,
הבוס שלי, שתה קפה שחור של אשכנזים. עם הרבה חלב וסוכרזית. היה לו אוסף של מאובנים
על אחד המדפים ותמונות של הילדים על הקיר. במגרות הוא היה מסתיר טובלרון וסוכריות עדשים
ולפעמים היה נתפס לו קצת שוקולד על השפם, וזה היה מצחיק.
כשהוא
היה כועס הייתי מזכירה לו:
– מיכה. תרגע. האולקוס.
הייתי
המזכירה הכי אובססיבית בכל הבנין, ולפעמים הייתי מזכירה כל מיני דברים גם לבוסים אחרים.
לפעמים
הבחור הרוחני היה בא לבקר אותי בעבודה. אחרי שהוא היה מרחף לספירות אחרות, מיכה היה
קורא לי אליו לחדר ומדבר איתי על אהבה.
הוא
היה סוגר את הוילון כי כבר ידע שעיני האבן של האריה עושות לי צמרמורות ואומר:
-מה
יהיה הסוף וככה אי אפשר להמשיך ואולי נכיר לך את רואה החשבון מקומה שלוש, או את עורך
הדין החדש מהלישכה המשפטית.
מיכה
הבין במשכנתאות הרבה יותר מבאהבות.
אשתו
היתה מתקשרת כל יום בשעה שתיים לשאול אם הוא אכל. לפעמים הוא היה אומר לה – בשבוע הבא
אני במילואים. אחר כך הוא היה אומר לי בטון אבהי:
-תרשמי
ביומן שבשלישי לחודש ציפי ואני טסים.
לציפי
היה זקן.
לציפי
היו גרביוני ניילון עם רכבות ועגילי פלסטיק צבעוניים. היו לה עיניים קצת כחולות ומעליהן
צללית כחולה גם. היה לה ריח של סגריות וזיעה ובשעה שתיים, כשאשתו של מיכה היתה מתעניינת
בהרגליו הקולינריים של בעלה, ציפי כבר חיכתה לו אצלה בדירה.
לפעמים
הייתי מדמיינת אותם עושים את זה אצלה בסלון וכל מה שיכולתי לראות זה את השפם של מיכה
ואת הזקן של ציפי. תהיתי אם הם משמיעים קולות.
בין
שתיים לארבע היו שעות החסד הקטנות שלי. קראתי ספר, שמעתי מוסיקה, אכלתי תפוחים. עד
היום אני חושבת שמזכירות ומאהבות הן בנות ברית נפלאות.
הכל
נגמר הרבה אחרי שאשתו של מיכה גילתה. זה היה אחרי המעילה הגדולה בבנק, ואחרי שישבנו
כולנו מול חוקרים במגרש הרוסים. מיכה עזב את הבית וציפי התחתנה עם אגרונום.
לפעמים
אני פוגשת אותה במעדני צדקיהו בשוק. אני קונה חצילים בחומץ והיא קונה גבינת צאן ובצלים
קטנים.
פעם
מיכה אמר לי:
-כשמישהו
יגיד לך "מאהבת" תביני שאת צריכה להשמר. אחר כך לוותר.
הוא
היה איש חכם, מיכה. אני חושבת.
למרות
השפם ושאר השערות על הפנים.
(לכל
חברותיי הפגיעות והנעלבות באשר הן שם)
–
גם
15/6/1999
14:54
Pand0ra
–
לקטנות
ולטיפשות שבינהן?
–
אולי
היה לה זקן כי היא שתתה מיין של הבדלה
15/6/1999
15:43
דינורה – הוזה מחום
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
איך
אפשר לתת ביקורת לאחת שלא סובלים? אפשר
15/6/1999
20:14
אורחגג
–
אי
אפשר
–
***********************************************************
מוקדש
לכם. (כן כן גם אתה)
15/6/1999
14:48
ציידת
תנינים (יג"מ)
arielne@inter.net.il
–
תיאורים.
אני
יש לי תיאורים רכרוכיים , נוזליים, כאלה שיומם עוד לא הגיע.
בשלות בוסרית בלב רקוב.
משמעות
מתנשאת לפני העולם כולו (כן כן גם אני)
ניסיון
להמציא את מה שזמנו לא הגיע, אולי
עדיף
שאשאר חסרת שם לעיתים גם
במציאות.
האוורירית.
הוירטואליה הזאת נכנסה לי לוריד
מדי
פעם אני רואה אותה מנסה
להגיח
מבעדי (ראיתם הנוסע השמיני?)
ואז
זה כואב לשניונת כאב סתום כמו
שדורכים
על דבורה מפרפרת, ומאיצים את קיצה
ואז
נזכרת בכם. (כן כן אתם, יש צורך לפרט את שמותכים? שמימותכם?)
ומצטערת
שלא דרכתם יותר חזק, ושלא הוספתם תנועה סיבובית
מפזרת
איברים.
–
אל
תמהרו להספיד. מהזכרון שלי גם דינורה התחילה ככה
15/6/1999
15:8
אורחגג
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
ממממה?
15/6/1999
15:34
ציידת
תנינים (ומה יש לכם אתם?)
–
מוזר
מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר
מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר
מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר וזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר
וזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר
מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר מוזר
מוזר מה רצית להגיד קיבינימט?
–
חייב
להתוודות
15/6/1999
17:17
LoneStar
–
המצאתי
שם גם באמיתי וזה נדבק לי לכל החיים.
אי
אפשר להתנתק ולהחליף זהות.
אז
החלפתי מין.
ואז
התחלתי להיות קורבן לבני מיני הקודמים.
ואז
החלפתי מין עוד פעם. לתנין.
ואחת
צדה אותי.
אז
ברחתי לה ושיניתי גם מין, גם שם, גם לק בציפורניים של הבוהן הימנית וגם צבע בשערות
של הנחיר השמאלי.
והתחברתי
חזרה לוירטואלי והכל קרה עוד פעם.
ואין
לזה סוף. אז למה לנסות לשנות משהו בכלל???
–
אולי
כדי להעביר את הזמן?
15/6/1999
17:22
ציידת
תנינים (ומה יש לכם אתם?)
–
אולי
בשביל לסלוח לפושעים קטנים.
אולי
כדי למצוא יותר תנינים (הם נמשכים לזהויות נסתרות)
אולי
כי לאכול שתי ארוחות.
אולי
כדי להכנס לבר של 21 ומעלה.
אולי
כדי לאהוב.
אולי
כדי לשקר.
אולי
בשביל לא להיות אמיתיים בתכלית.
ואולי
סתם כדי למשוך תשומת לב.
–
ואולי.
רק אולי…
15/6/1999
17:28
LoneStar
–
תמצאי
תנין טעים במיוחד (אביר?) שמחפש מחופשים כדי להפוך לצפרדע שתנשקי אותו ואז תבהלי נורא
כי אמנם הוא ירוק נורא (גם מבחוץ) אבל עושה גרפסים מגעילים בריח של ביצה?
אז
בוא נעביר את הזמן ונדאג מחר? אולי…
–
מהמגירה לדיסק 