14-4-2001 עד 15-4-2001

601

 

 

 

15:10 15/04/01

shell

 

היו לכך מיליון סיבות

 

 

 

היו לכך מיליון סיבות

אבל

התאהבתי ברובוט

זה לא היה בתוכניות

לא שלי ולא שלו

בכלל לא שאלת קיום

shell

להיות עד הסוף

או shell לא

וכרגיל

אני איטית

תמיד קולטת באיחור

איך מול בינה מלאכותית

יכול להתחרות בחור?

ואם פתאום יש לי תחושה

שהוא יכאיב לי באמת

תוך הרף עין

בלי בושה –

פגישה אצל המתכנת

והשובב?

תמיד איתי

ויברובוט, מכנה עצמו

ובקולו המתכתי

ממיס אותי

יימח שמו

אז כל הלילה התהפכתי

והוא?

כהרגלו חגג

לו מושג כיצד זממתי

להוציא לו את הפלאג.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

02:22 15/04/01

enola

 

התעללות

 

 

 

את גופי מרכיבים

אבק כוכבים

וחלקיקים מגוויות

בהמות ופושעים

אולי פעם

נימנמה בחלקיקי גופי

נשמה אחרת

אולי

כשצרכיו ימולאו

ישוב לאפר

ואני

אעלם.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:12 16/04/01

pinoקיויו

 

נחמד אבל מה זה החלקי בהמות ופושעים האלה?

 

 

 

 

 

 

07:42 15/04/01

לימו.

 

לא טוב.

 

 

 

הבית הראשון פשוט לא זה. גוף שעבר התעללות לא מורכב
מאבק כוכבים (קונוטציה חיובית) אלא מרסיסים של. מה גם, "חלקיקים
מגוויות בהמות ופושעים" לא מצלצל, לא מדבר, כאילו אין למשפט חיים
משלו.

הבית השני טוב, אם כי הייתי מוותרת על ה"אולי" החותם, אלא אם
המטרה היא להעצים את החוויה ואז יש (לדעתי, כמובן) לכתוב:

"אולי פעם

נמנמה בחלקיקי גופי

אולי

נשמה אחרת"

זה כבר נשמע אחרת, קוהרנטי דיו כדי להבהיר את אובדן הנשמה כתוצאה
מההתעללות.

הבית השלישי לא ממש מובן.

מה ז"א כשצרכיו ימולאו ישוב לאפר? כולנו "מאפר אל אפר",
השאלה מתי.

הערה אחרונה, אילולא הכותרת לא הייתי לעולם עולה על זה שהשיר מדבר על
'התעללות', לעולם.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

23:38 15/04/01

xanty

 

לימו, ברוכה השבה, חסרת 🙂

 

 

 

 

 

 

16:50 15/04/01

enola

 

אוקיי- הסבר.

 

 

 

קודם כל תודה על ההתייחסות העניינית. באמת.

יכול להיות שטעיתי בבחירת השם. לא מדובר בהתעללות מהסוג שהבנת. מה שכתבתי
מדבר על התעללות שונה. על ההבנה שהכל בעולם נשמר וממשיך, מלבד הנשמה.

ההבנה הזאת, שאת הגוף מרכיבים חומרים שהיו פה גם לפני מיליון שנה ושמי
יודע מה הם היו קודם, היא גם מפליאה (אבק כוכבים) וגם מבחילה.

הבית שני מדבר על חוסר המשמעות, חוסר החשיבות והאקראיות של החיים, בעקבות
ההבנה מהבית הראשון. אז היו לפני ויהיו אחרי, אז מה..

הבית השלישי, הוא סוג של מחאה. כשאומרים מאפר באת ואל אפר תשוב מדברים על
הגוף, לא על הנשמה. הגוף הוא הרי דבר שונה לגמרי מ"עצמי",והוא
חוזר לאפר וימשיך את הקיום שלו בעולם. אני – סתם נגמר.

וכל התפישה של כל הדברים האלה, כשמנגד קיימת הידיעה שצריך להעביר חיים
ממשיים, זו בעיניי, התעללות אוניברסלית באדם.

🙂

אולי לא הייתי צריך להסביר את זה ופשוט לוותר על העניין. בקשר למשקל
ולמבנה, אני יודע. אני אערוך את זה.

שוב תודה לימ.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

21:57 14/04/01

חצי ילדה חצי אישה

 

ליופיטר ול-xanty

 

 

 

נתחיל עם יופיטר,תודה חמוד על ההבנה, טוב שאתה מבין
אותי בקשר לתגובות הקטלניות ואתה בהחלט חכם שאתה אומר שלא צריך להגיב.

בקשר לסתם איתי מסכימה איתך בכל מילה,הבן אדם בא לפורום החדש שלי והתחיל
לקלל אותי-לחצי ילדה חצי כלבה(אלוהים מה זה הרמה הזו?נראה לי שהוא יותר
קטן משחשבתי מה שכן הוא כותב ברמה של ילד גדול אז או שהוא מעתיק יצירות לא
שלו,הוא שהוא ילד גדול שלא התבגר עדיין אני פשוט מתחילה לרחם עליו,בכל
מקרה אין בכוונתי לגרור אותך לזה כי אתה כותב כאן ובסבבה),אני לא יודעת מה
נכנס בו שהוא רודף אחרי עד לשם…

ל-xanty תראי,לא ציפיתי ממך לשמוח שאני
חוזרת well תנשמי לרווחה ואל תפתחי כעסים
ליופיטר אני לא חוזרת.

את יודעת איך זה בדר"כ אנשים לא נכנסים למקום שהם לא רצויים בו,מצאתי
כמו שוודאי את יודעת פורום אחר ומרגישה שם סבבה לכתוב כי שם, אני לא מקבלת
תגובות בוטות,חוץ מחברך לפורום סתם איתי שתעשי לו טובה תנסי לעזור לו
בלמצוא חיים כי נראה שאין לו כאלה אם הבן אדם מגיע עד לשם על מנת לקטול
אותי.אבל אני לומדת היום שאנשים כמוהו לא צריך להתרגז עליהם אלא לרחם כי
מסתבר שהם לא רעים מיסודם אלא יש להם איזו שהיא בעייה,אני לא אומרת שחיי
נטולי בעיות(חס וחלילה לא משתחצנת)אבל איתי מוציא אותם בצורה ברוטלית כי
כך הוא יודע…

חבל לי שאין לי את ההזדמנות לכתוב עם יופיטר באותו הפורום על מנת להחליף
ביקורות בונות או מחמאות.

אבל אני מעדיפה שלא לכתוב כאן,גיליתי בימים האחרונים שרוחות שליליות,כעסים
ועוד שכאלה דברים לא טובים לאף אחד מאיתנו,אז לא בא לי להיות במקום שממלא
אותי ואת שאר האנשים בכאלה שדברים.

ביי חצי

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

01:04 15/04/01

סתם איתי

 

חתיכת מפגרת, זה לא אני

 

 

 

לעזאזל, אפילו אני לא כותב ככה, תאמיני לי שאם הייתי
רוצה לקטול אותך הייתי עושה את זה לפחות בצורה יותר מכובדת.

ולא אכפת לי מה את חושבת – זה לא אני.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

22:37 15/04/01

חצי ילדה חצי אישה

 

טוב

 

 

 

משום מה ראיתי כאן הודעה שלך לפני כמה
דפים-"אפילו שם הם לא מגיבים לך"

אני נורא "שמחה" שאתה לא המרגל היחיד.

מה יש לכם בפורום הזה,שאתם מחפשם אנשים,הרי ברור לי שזה מישהו מהפורום
שלכם,כי אף אחד שם לא ייכנה אותי חצי,הכינוי שלי שונה שם.

בכל אופן אני סקפטית אם זה לא אתה,אבל יאלה מה אכפת לי אם זה אתה או מישהו
אחר.

טוב ביי…………

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

18:38 14/04/01

ציפי

 

המפקד שלי

 

 

 

המפקד שלי, בקריה

הוא מתוק, נורא

מתנהג כאילו

אני בתו הקטנה

דואג שאני

אוכל כהלכה

הסיע אותי הביתה

כשהייתי חולה,

כשאנחנו לבד

הוא מכין לי קפה

ואני אף פעם

לא עובדת קשה,

והתחלתי לחשוב

לפני כמה ימים

שאותי הוא רוצה

למרות שהוא נשוי, עם כלב ושלושה ילדים.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:18 16/04/01

pinoקיויו

 

כאילו נאיבי כאילו?

 

 

 

 

 

 

07:44 15/04/01

לימו.

 

ציפי, ציפי.

 

 

 

כמה זמן אני קוראת אותך? שלוש שנים? טיפה יותר?

אותו דבר כל פעם. שיקראו לזה יניות ילדותית, שיקראו לזה ילדותיות מינית,
אבל, המממ, זה לא מתיישב אצלי.

נו, שהתמנון ישלוף חרבו ויגן עליך, כבר מורגלים לאבירים שלך.

תתבגרי, ציפי, במהרה בימנו אנו. אמן ואמן.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

23:33 15/04/01

xanty

 

תעזבו את הילדה, עוינים

 

 

 

איתי, עם כל אהבתי אליך, השיר שכתבת, לא חינני, ולא
נחמד. השירים של צפיק'ה חינניים ונחמדים. אז לא להסתלבט על הילדה, היא
מותק. גראפומנית,

אבל מותק

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

01:31 16/04/01

סתם איתי

 

נו באמת

 

 

 

השיר לא היה ברצינות…..

ותגידי לי דבר אחד, אפילו שהיא מותק וכל זה, לא מתחיל להימאס? אני לא
מסכים עם זה שהיא מותק, למרות שהיא גרפומנית, מילא היא גרפומנית, אבל
מותק. וזה עדיין לא בסדר.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

01:25 15/04/01

סתם איתי

 

תגידי ציפי, לא נמאס לך מתישהו?

 

 

 

אחרי מיליון שירים ו5000 המלצות עורך, כשכולם נשמעים
אותו הדבר, לא נמאס?

ובהשפעת תמנון, והמתחזה שלו(תמנון ג'וניור?) –

שיר בסגנון ציפי, להוכיח שציפי אין רק אחת, והסגנון הזה כבר לעוס ומאוס.

הידיים שלי

הידיים שלי שימושיות נורא

כשאני צריכה לעזור לאמא

או לקלף תפוחי אדמה בצבא

אז למה תמיד המפקד רוצה

מהידיים שלי רק דבר אחד?

(אחי הקטן אנס אותי אחר כך, אני מצטערת אני אכניס אותו בשיר הבא)

(מה קרה לכם, זה שירה מעולה, כתיבה ילדותית ומיניות חייתית, גאונות!)

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

17:32 14/04/01

אורי און

 

"כשוורהול פתח את הפה" –
ההתחלה –
first draft

 

 

 

"אם אתה לא יכול ללחוץ על ההדק
רק תגיד לי ואני אחליף אותך."

אביגייל לוחשת לי עמוק בתוך האוזן ואני יכול להרגיש את הבל נשימתה חולף על
הצוואר שלי

"אם אתה חלש, תן לי את האקדח, רק תעשה פסססט כזה שעושים במסע אלונקות
בטירונות

רק תבקש, ואני אחליף אותך."

את אביגייל הכרתי בערך שנתיים אחרי ששרון נעלמה לי מהחיים.

היא פשוט הופיעה לידי בבוקר יום שני אחד בזמן ששכבתי במיטה וראיתי איזו
תוכנית בישול בערוץ 8 .

"דווקא שווה השף הזה,אני לא יודעת מה איתך, אבל אני הייתי מזיינת
אותו" היא אמרה, ולקחה שלוק מהקפה של הבוקר.

הקפה שלי.

כשעשיתי פרצוף היא הסתכלה עלי בחיוך משועשע שגרם לנמשים שלה, ולזין שלי ,
לרקוד.

"אל תגיד לי שמבטא בריטי לא עושה לך את זה "

היא התחילה לדחוף אותי הצידה "זוז, תעשה מקום"

"אולי את רוצה גם כוס קפה ?" הגוף שלי התעשת והעביר את החשיבה
מהזין חזרה למוח.

"לא תודה, אני אשתה משלך" הסרקזם שלה היה חד כמו שלי.

"מי את ?, מה את עושה פה ?"

"פשששששששי, כל כך הרבה שאלות על הבוקר, תביא גם איזה אדויל עם
הקפה"

הדבר היחיד שמנע ממני להוריד לה סטירה היה העובדה שפחדתי לפזר את הנמשים
שלה על הרצפה.

זה, והעובדה שאף אחת לא זיינה אותי כבר יותר מחצי שנה.

"נכנסתי דרך החלוןשל המרפסת" היא אומרת, "השארת אותו פתוח
, כדאי שתתחיל לנעול אותו, או שיכנסו לך אנשים פנימה "

"וקוראים לך ?"

"לא קוראים לי, אני באה לבד." היא אומרת בפרצוף רציני,
"אביגייל" היא מושיטה לי יד מגובסת ללחיצה ידידותית, "ואם
תהיה

נחמד אז אני אתן לך לחתום לי על הגבס"

לחצתי לה את היד והלכתי לשים מים לקפה.

אם יש משהו שלמדתי בחיים, זה לא להתעסק עם בחורות בגבס.

במיוחד כאלו שמטפסות שלוש קומות על המרזב ונכנסות דרך החלון.

בסוף הסתבר לי שאביגייל היא חדשה בשכונה וששעמם לה נורא לשחק לבד
בפלייסטיישן ובדגדגן שלה כל היום

אז היא יצאה לחפש לעצמה הרפתקאות.

"קמתי ממש מוקדם, זה חלק מהתראפיה שלי , לקום מוקדם, להיות אסרטיבית
, אז קמתי בשלוש ויצאתי לעשות משהו מועיל "

"כמו מה? " אני קוטע את שטף המילים שלה.

"לחפש זיונים" "אל תאנין לאף אחד שאומר לך שנורא קל למצוא
זיונים בעיר הזאת , אם אתה מאמין לזה

אז סימן שקראת יותר מדי סיפורים של אתגר קרת וראית יותר מדי פרקים של
פלורנטין. כי במציאות, חמוד, במציאות

כל אחד רוצה משהו אחר ממה שיש לך להציע, ואם תבואי למישהו ותציעי לו את
הכוס שלך שהוא רטוב ועסיסי שנת 79'

יד שלישית במצב טוב, אז במקרה הטוב הוא יגיד לך שהוא הומו או שיש לו חברה
או שבמקרה הרע הוא יתחיל גם להעביר עליך ביקורת "

"ואני אל תראה אותי ככה יש לי אופי רגיש, ובעיות של בטחון עצמי נמוך.
וישר אני נכנסת לללחץ כי אני יודעת שהציצים שלי קטנים מדי ושהתחת שלי גדול
מדי ושיש לי יותר מדי נמשים ושרואים לי את השורשים הגינג'ים בשער ושמסריח
לי מהפה בבוקר

ושהוצאתי רק 568 בפסיכומטרי, אבל שמישהו אחר יגיד את זה ? כוסאמא של
העולם, כמו שטופאק אמר, פאק דה וורלד.

"אז אחרי שאף אחד ואף אחת לא רצו לקחת אותי הביתה ואחרי משהו כמו שבע
גולדסטאר ששתיתי ישר מהבקבוק כדי שיראו

שאני יכולה למצוץ יופי, ויקחו אותי לשירותים, כדי שגם לי יהיו סיפורים
כאלה , כמו שיש לאתגר קרת ולתותי מפלורנטין"

" למה אתה בבית ? " היא שאלה והדליקה לעצמה לאקי שמשכה מהקופסה
שלי. "אל תגיד לי, אני יודעת לבד"

"אתה עוד אחד מההומואים האלה שדופקים פעם בשבוע על מקלדת ומחזיקים
מעצמם סופרים, מסתובבים כל הזמן

מיוסרים מהחיים ומחכים שיקרו להם דברים מעניינים לכתוב עליהם"

"לא. כבר לא" משכתי את הקופסה אלי והדלקתי לעצמי סיגריה
"אם זה ממש מעניין אותך דווקא, היום בדיוק אני חי את היום האחרון

של החיים שלי "

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

09:04 17/04/01

סופה נודדת

 

לאורי

 

 

 

יפה ,ואין צורך בהשוואות למינהן

אך מתבקש פה המשך ודחוף!!

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:23 16/04/01

pinoקיויו

 

מצוין!

 

 

 

 

 

 

14:36 15/04/01

שיכורת

 

מגניב, אורי. אתה מוכשר כשד.

 

 

 

 

 

 

12:22 15/04/01

טלולה בל

 

השאלה היא אם תמשיך

 

 

 

או שתשאיר את זה ככה בגדר התחלה.

בינתיים זה נראה מעניין, אבל קשה לשפוט לפי ההקדמה בלבד. נו, תראה לנו מה
זה.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

07:50 15/04/01

לימו.

 

לא רע.

 

 

 

כן, בסדר, היינו שם. אפילו צחקנו, קטעי שנינות לא
רעים, הבלחות טובות ופחות טובות פה ושם, אבל שניה אחת, אורי. תסביר לי,
ככה כמה שלא אוהבת שמאכילים בכפית, מי נגד מי?

יש אקדח? יש

יש אביגיל? יש.

יש גיבור? יש.

יש שארית חיים? יש

אבל של מי?

מי נגד מי קיבינימט?

אה. בסך הכל, אתר קרתי כזה, נחמד.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

13:17 16/04/01

xanty

 

לימו, למה הכל צריך להיות ברור לגמרי?

 

 

 

כמו שאני רואה את זה, חלק גדול ממה שאנחנו קוראים
מתרחש במוח שלנו, ואני לא אוהבת שכותב מאכיל אותי בכפית, אני מרגישה שזה
זלזול באינטליגנציה שלי.

ואל תשווי אותו לאתגר קרת, קרת באמת לא יודע לכתוב

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

16:02 16/04/01

גודלס

 

כשאת אומרת "אל תשווי..אתגר קרת לא יודע לכתוב"

 

 

 

זאת קנאה, יומרנות, או שאת סתם מנסה למצוא חן אז את
פולטת שטויות?

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

16:41 16/04/01

סתם איתי

 

לא, היא למעשה דוברת אמת

 

 

 

ואומרת מה שאף אחד לא מעז להגיד, אתגר קרת כותב חרא, ח
ר א , מובן? הסיפורים שלו חסרי רגש, מנסים להתחכם בכל מחיר, ותמיד יש
תחושה שהכל זה התחכמות על התחכמות על התחכמות, במסווה של מתוחכמות,
הסיפורים שלו לא מהנים, לא מצחיקים, וגרוע מזה – מוצו עד כאב, נטחנו אלפי
פעמים.

ולא – הסיפור הנ"ל אינו דומה לאתגר קרת, אני במקום אורי הייתי לוקח
את זה כעלבון.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

17:10 16/04/01

xanty

 

כשאני אומרת "אתגר קרת לא יודע" לכתוב

 

 

 

אני אומרת, מכיר את האימרה הזאת שאם תיתן למליון קופים
מליון מכונות כתיבה בסוף הם יכתבו את שייקספיר מחדש? (זה בטח לא ציטוט
מדויק, סלחו לי). אז אני אומרת שאם תיתן לקוף אחד עיפרון, הוא יכתוב את
אתגר קרת מחדש.

אתגר איש מבריק, כנראה, אבל הוא לא יודע לכתוב. במעט הפעמים שהכרחתי את
עצמי לקרוא אותו, ההרגשה בסוף הייתה "נו, ו?". קינאה? לא.
יומרנות? ממש לא. סתם חוש ביקרות ספרותית קצת מפותח.

איתי, רוצה להתחתן איתי? אבל רק אם תהיה פחות דכאוני, אי אפשר שני
דכאוניים במיטה אחת.

אורי- אתה כותב טוב, אתגר כותב חרא, ואם מישהו ישווה אותך אליו, אני ישר
שמה לו סוכר במיכל דלק. ברור?!

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

17:22 16/04/01

מהורהרת.

 

את קצת נסחפת, יקירתי.

 

 

 

הלו הלו, מה קצת? את נסחפת ואפילו נסחפת טו מאצ',
תזהרי שבמערבולת שיצרת לא תשאבי לתוכה.

אתגר קרת הוא יוצר מוכשר. הוא המציא שפה חדשה, כתיבה שונה מהתפיסה הארכאית
המקובלת.

לדעתי, ניתנה לאורי מחמאה, העלבון היחיד שניתן לאורי הייתה ההשוואה לסתם
איתי.

וסתם איתי, בתור ילדון שחוטא בכתיבה מקסימום חמש שנים, אתה מרשה לעצמך
יותר מהמצופה. תשב, תשתה כוס מים קרים, תקרא את קרת. קרת מנוכר כי הוא
כותב על ניקור. קרת ציני כי הוא מוקף תל אביבים ציניים, קרת הוא שליח
הציבור התל-אביבי. מכיוון שאינך נמצא באותו מקום בו קרת נמצא לעולם לא
תבין כמה הבחור מוכשר. מוכשר כמו עוזי וייל שגם הוא, בדיוק כמו קרת, המציא
שפה חדשה, אנשים חדשים מתוך חומרים מוכרים.

כה חבל, שאתם נתפסים לקטנות. מתוך בקורת צומחת לעיתים ההבנה ואולי ההטמעה.
כה חבל.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

17:36 16/04/01

סתם איתי

 

תעשי לי טובה

 

 

 

אז מה אם אני כותב רק 5 שנים? (איזה 5, הכתיבה הרצינית
שלי התחילה באוגוסט, דרך אגב, היא התחילה ממש כאן, בפורום הזה) אסור לי
לבקר את אתגר קרת? אסור לי לומר שהכתיבה שלו לא עושה לי את זה? לי לא אכפת
מה הוא המציא ומה הוא לא המציא, אני בא בשביל לקרוא נטו, והסיפורים שלו הם
לא חומר קריאה טוב, מה לעשות. אם זה לא היה קרת זה היה יכול להיות אלף
אנשים אחרים, הרי כמה תל אביבים שמוקפים באנשים ציניים ובעלי כישרון כתיבה
יש? לכי לבמה חדשה ותראי בעצמך, את יכולה להגיד שכולם מעתיקים מקרת אבל זה
בולשיט, יש כמה שאפשר לומר בבירור שהם מנסים להיות אתגר קרתים
חדשים(ולמרבה הצער, הם אלה שזוכים להכי הרבה הערצה שם) אבל יש שם הרבה
שכותבים על נושאים דומים בצורה שונה לגמרי משל קרת.

אני יכול לבקר את מי שאני רוצה, כמו שכל אחד יכול.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:34 16/04/01

pinoקיויו

 

למרות שאתה סתם איתי, אתה צודק!

 

 

 

 

 

 

18:16 16/04/01

xanty

 

נזעקים להגן על סיינט קרת?

 

 

 

מצחיק אותי שביקורת על קרת נתפסת כיומרנות, לא העברתי
ביקורת על סראמגו, לא פתחתי את הפה להגיד מילה רעה על דוסטויבקסי, ולא
צייצתי לכוון של נאבוקוב (אלוהים, בבקשה תעשה שפעם אני אוכל ללחך את
קרסוליו בכתיבתי)- את מי בקרתי? את אתגר קרת. אז תקשיבו לי, אני אומרת,
בצלילות מלאה, שעירית לינור פתחה ז'אנר חדש בספרות העברית, אבל היא חטאה
במשהו שקרת לא חטא בו- שמחת חיים. אז היא לא נחשבת "פורצת דרך".
קרת? ראבכ. אני חושבת שיש לו כל כך הרבה מעריצים כי אנשים מפחדים להתמודד
עם ספרות אמיתית, ובאמת, יחסית לפאבלו קואלו (חמסה חמסה חמסה), או לכל
ז'אנר התל אביבים המיוסרים, הוא כותב בסדר. ואל תגידו לי שאין דבר כזה
"ספרות אמיתית" כי בדיוק הרלטיוויזם התרבותי הזה (אה, איך הבאתי
אותה במושג המגניב), גורם לאנשים כמו יוכי ברנדס (איכס) או נעמי רגן
(צמרמורת) להיחשב לסופרות. יש ספרות אמיתית, אבל היא דורשת קצת יותר
תעצומות נפש. ולהמציא שפה חדשה, זה בכלל לא שוס, בעיקר אם השפה מתרחשת
בתוך ריק רגשי.

וזה עוד לפני שהתחלתי לדבר על עמוס עוז, אז לא להרגיז אותי, אה?

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

19:10 16/04/01

xanty

 

ושכחתי להתייחס לעוזי וייל

 

 

 

איך אפשר להשוות בין קרת לוייל? (ואני מדברת פה על
השער האחורי, לא על הספרים שלו, שאפעס לא קראתי), אבל השער האחורי? האיש
מצחיק חושרמוטה, והוא ציני בלי להיות ריקני ומדוכדך כאילו כזה? you know?

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:16 14/04/01

זובין מת

 

פששש… איתי, זה לא סתם….

 

 

 

התרשמתי.

הכי יפה לך כתיבה עם אקשן.

כמו פעם שהיית סוכן באיזה מלון ודפקת כדור בשותפה המעאפנית שלך,

או אז כשעבדת באיטליז והאוטו שלך דפק אותך..

האקשן מוציא ממך את המיטב.

גם השם עט טוב.

נשמע כמו איזה בלש ישראלי כזה.

אחלה.

להמשיך.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

22:03 14/04/01

xanty

 

מה, זה איתי? באמת?

 

 

 

איתי, אם זה אתה, רוצה להתחתן איתי?

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

00:37 15/04/01

סתם איתי

 

אין צורך, באמת שאין צורך

 

 

 

מה לעשות, זה לא אני.

אני, רק למקרה שהתעניינתם, כרגע בתקופה נוראית, לא הצלחתי להוציא משהו
ראוי כבר יותר מחודש, ובינתיים אני מנסה לממחזר חומר שמעולם לא
פורסם(ובצדק, למעשה הוא פורסם כאן לפני כמה חודשים, וכמובן שהתעלמו ממנו)
בבמה חדשה.

אז לא, זה לא אני, האמת קסאנטי עם התגובה הזאת שלך גרמת לי להרגיש רק יותר
רע(מה, הסיפורים הקודמים לא היו מספיק טובים בשביל להתחתן איתי? או שזה
פשוט הצטברות של הרבה סיפורים טובים וזה הקש ששבר את גב הגמל? עזבי, אני
סתם מנסה לחזק את האגו שלי, אל תתיחסי).

ואורי, קיבלת כאן מחמאה גדולה מאוד, בכל זאת, השוו את הכתיבה שלך לשלי,
כנראה שלכתוב כמוני זאת הדרך להוציא סיפורים טובים…..

עכשיו ברצינות, האמת שאני די הוחמאתי, באמת שזה סיפור מצוין, אני חייב
לומר שהוא קצת דומה לדברים שלי, שאותם מן הסתם מעולם לא קראת, אז תקרא,
ובאמת שאני מרגיש מוחמא שמייחסים קטע כזה אלי.

אבל גם זמני עוד יגיע, אני מקווה כמה שיותר בקרוב.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

00:36 15/04/01

אורי און

 

איתי ? כן אני איתי .

 

 

 

סתם.

לא.

אבל בשבילך אני יכול להיות גם ג'ים מוריסון.

אם רק תבקשי.

תתחתני איתי ?

-לא איתי

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

19:12 14/04/01

שירה אולא

 

חותמת על העצומה של קסנטי, איפה ההמשך?

 

 

 

איזה יופי, בסוף כל הסיפורים האלה על הג'ינג'יות יגרמו
לי להפסיק לשנוא את הנמשים שלי.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

18:30 14/04/01

xanty

 

עוד!! מהר!!

 

 

 

 

 

 

 

פורסם על ידי מבקר הביקורים מר פ. לצן

מאושיות אותו הפורום

כתיבת תגובה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל