15-4-2001 עד 17-4-2001

00:43 17/04/01

uber_dog

 

בעניין קרת…

 

 

 

בתחום שלו (ספרות פופ במשקל חצי נוצה) קרת הוא מלך
אמיתי, עם אוזן עצבנית לשפה ולדיאלוגים והברקות מרשימות למדי, והוא בוודאי
בעשר רמות מעל לסיפור של אורי שהוא מסורבל למדי מבחינת דיאלוגים ומנסה לשמור
על איזה פאנץ' ליין תמידי בכל משפט. למעשה הסיפור הנ"ל יותר נראה כמו
טיוטה דלת תקציב לסרט (הפיסקה הראשונה מעידה על כך במיוחד), וכן, הסיפור
הנ"ל שטוח בהרבה ביחס לקרת…

ועוזי וייל הוא באמת כותב מוכשר מאד מאד (ומי שיכול שיניח את עיניו על
סידרת הכתבות שוייל פירסם בהעיר תחת השם "גיבורים". מופת לשירה
עיתונאית), הרבה יותר

מקרת…

ואורי רון, למי ששאל, היתה דמות של סופר גיבור לאומי דתי שהתפרסם בעיתון
כולנו אי שם בסוף שנות ה80…

וקסאנטי, אל תפגעי, אבל אם את כל כך אוהבת את נבוקוב, איך זה שאת מתלהבת
מכל שטות שנייה שמתפרסמת פה?

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

10:48 17/04/01

xanty

 

שוב אני צריכה להגיב?

 

 

 

אני לא חושבת שאם אני אוהבת את נבוקוב (וגם זה רק
בלוליטה ובביוגראפיה שהוא כתב על גוגול, נראה לי שהילדה החצופה גמרה לו את
הסוס), אני לא יכולה לאהוב גם דברים יותר קלילים. אנשים פה אינם סופרים
מקצועיים, אבל מסתובב פה המון כישרון. ואני לא מתלהבת "מכל
שטות" אלא רק מאלה שמזיזים לי משהו בנפש. אנשים כותבים פה כדי לקבל
תגובות, ואני חושבת שהדרך הנאותה ביותר להודות בה למישהו שגרם לי להרגיש,
זה לציין את זה.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:31 16/04/01

ציפורת

 

אוי איתי, סיפור אדיר!!!!!

 

 

 

מדוע לא תמשיך את הקו הזה??

הרבה יותר מעניין!!!!

תן לו עוד משימות, ויאללה לדרך…

ואיך סקסי העניין עם ההונדה…

בקיצור מגניב.

יש פה חיים, חיות, מה שתרצה.

לך על זה כפארה.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

18:53 16/04/01

סתם איתי

 

מסע לגיהנום

 

 

 

כבר ניסיתי לפרסם שני פרקים מזה לפני כמה חודשים, אבל
בגלל חוסר היענות ועצלנות שלי החלטתי להפסיק, אבל עכשיו, אני פשוט חייב
ביקורת, טובה או רעה, לא משנה, ולמרות שזה קטע שנכתב לפני הרבה מאוד זמן
והוא יומרני בצורה מחרידה ממש, החל מהעלילה הלא מקורית במיוחד וכלה בשמות
האמריקאים המבחילים, החלטתי בכל זאת לפרסם אותו, לשיפוטכם.

פרק 1

"זה בסדר, אני מגיע עוד 20 דקות, פשוט התעכבתי עם מטופל בעייתי,
ביי."

האיש שדיבר היה מארק סטיבנסון, כירורג שמדי פעם עבד במחלקה הפתולוגית. הוא
היה איש מלא בן 40 שהיה אלכוהוליסט לפני שעבר טיפול גמילה. הוא חזר הביתה
בפורד אסקורט החדשה שלו.

בדרכו הביתה הוא ראה הבזק אור אדיר שהימם אותו, המכונית נסעה ונסעה במורד
הכביש, עוד רגע והוא היה פוגע במיכלית הדלק שעמדה בצד הכביש ליד תחנת
הדלק, אבל ברגע האחרון הוא התעורר וסובב את ההגה במהירות.

למחרת היום הוא הלך למחלקה הפתולוגית ולא העיז לספר על כך לאיש.

הוא ראה גופה עם חלקי גוף חסרים.

"אמרו לנו שהמוות נגרם כתוצאה מתאונת עבודה, הוא עבד בחרת בניה ונפל
מגובה רב ישר לבטון." אמר עוזרו של סטיבנסון ג'רי אודוול(תהרגו אותי
אם אני יודע מאיפה הבאתי את השם הזה).

כשסטיבנסון בדק אותו הוא ראה שחתיכת עור נתלשה ונפלה על הכבד החשוף. חתיכת
העור היתה מוזרה, היא היתה כחולה כאילו הוא מת לפני שבועות, וממה שנמסר לו
הוא מת רק לפני יומיים.

פתאום הופיע על חתיכת העור סמל של צלב חתוך בקצה ובו יורד דם , דם אמיתי.
לפתע, הוא הרגיש משהו בכתפו וראה שאותו דבר קורה גם אצלו. בשניה שאחרי הדם
הפסיק כאילו לא היה מעולם והצלב נעלם. זה הפסיק גם אצלו. הסברה הראשונה
שלו היתה שאולי למטופל היה הלם כמו שלו אבל בניגוד אליו הוא לא ניצל.

פרק 2

סטיבנסון חזר לביתו.

הוא הירהר על מה שקרה לו במחלקה הפתולוגית, הוא החליט לספר לאשתו.

"מה קרה, הקדימו את 1 באפריל?" ליגלגה אמה סטיבנסון על דברי
בעלה.

"אני נשבע לך!" אמר "יש אפילו עד לזה, אני יכול להוכיח
לך."

"אני מציעה שתנוח קצת, אולי תיקח חופשה קצרה?" הציעה אמה.

סטיבנסון הבין שאין לו עם מי לדבר.

הוא החליט שמחר הוא ישאל את ג'רי על המקרה, כל מה שאני צריך זה שינה טובה,
חשב, וכשנכנס למיטתו הוא נרדם מיד.

למחרת היום הוא שאל את ג'רי אבל ג'רי לא הבין אפילו על מה הוא מדבר.

הוא החליט שביום הזה הוא יעבוד רק במחלקה הפתולוגית ולא בכירורגיה כמו בכל
יום רגיל.

הוא חיכה שמשהו דומה יקרה, וזה קרה, אבל בצורה יותר זוועתית ממה שהוא יכל
לתאר לעצמו.

המטופל היה רופא שהשתגע, שם לעצמו שוק חשמלי גבוה ומת מיד.

ברגע שהוא התחיל לבדוק אותו הצלב הופיע אצל שניהם.

המטופל התעורר לחיים וניסה לחנוק את סטיבנסון אבל סטיבנסון השתחרר, ואז
המטופל נגס חלק מעורו של סטיבנסון, הוא אכל את חתיכת העור, וחזר למיטה,
מת.

סטיבנסון נפל על הרצפה.

פרק 3

סטיבנסון התעורר, השעה היתה 12:30 בצהריים.

הוא היה מחוסר הכרה במשך שעתיים.

המטופל הרצחני נעלם, חתיכת העור שננגסה מכתפו היתה במקומה, הצלב והדם
נעלמו שוב.

הוא הסתכל על ג'רי, הוא ראה את גופתו מרוטשת, מוחו היה מרוסק, עצמות ידיו
החשופות נשברו, וליד הקיבה שנחשפה מקריעת עור סטיבנסון ראה פתק, הוא קרא
אותו:

"זו הזמנה משליט השאול, אתה מוזמן לביקור בארץ הגיהנום, הבא את גופתו
של מוסר פתק זה, אם לא תבוא, יקיריך ימותו.

הדרך לבוא היא – לך לחוף הים, השלך את קיבתו של מוסר הפתק על החול, לאחר
שיפתח חור קטן, השלך את גופתו של מוסר הפתק ותיווצר מנהרה, היכנס לתוכה
והיפגש איתי.

על החתום: שליט השאול."

סטיבנסון חשב שזו בדיחה חולנית, אבל במחשבה שניה הוא הבין שאף יצור חי לא
יכול לעשות את הדברים שקרו, לפחות לא אף יצור חי שהוא מכיר….

הוא התגנב מבית החולים כדי לא להראות את גופתו של ג'רי ונסע לחוף הים.

הוא הלך אל החול וזרק את קיבתו של ג'רי. הוא חיכה כמה דקות ולא קרה כלום.

"ידעתי, איזה מטומטם אני, באמת האמנתי לשטות הזאת" סטיבנסון
אמר.

בדיוק ברגע שהוא התחיל ללכת חזרה הוא הועף אל החול ברעש אדיר, החור היה
שם.

הוא לקח את גופתו של ג'רי ושילשל אותה לחור הצר.

הוא חיכה כמה דקות ושוב הועף אל החול.

השעה היתה אחת בצהריים אבל השמיים היו שחורים.

סטיבנסון נכנס.

הנה, יש עוד 8 פרקים, יש טעם להמשיך, או שזה באמת גרוע כמו שאני חושב?

דרך אגב, אל תנסו למצוא כאן עומק כלשהו או מסר, אין את זה כאן.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:05 16/04/01

pinoקיויו

 

לא רע בכלל

 

 

 

 

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

19:26 16/04/01

xanty

 

איתי (לקרוא ITI), ואם לא ניקח את זה

 

 

 

ברצינות? נגיד, אם תוריד מעל זה את מעטה הרצינות
התהומית ותהפוך את זה לפארסה מצחיקה? זה יכול להיות יופי. תביא עוד, שיהיה
לי בשר כשארצה לקטול אותך (סתם, סתם), אבל תחשוב ברצינות להתייחס לזה לא
ברצינות.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

19:38 16/04/01

cinnamon

 

טוב, אז ככה (ורק בזכותך, קסנטי)

 

 

 

אני מתה על בלשים ומתעבת מדע בידיוני. מה לעשות, זאת
אני. אז אהבתי מאוד את ההתחלה. נוצרת שם הבניית מתח בלשי מצויינת. את
ההמשך פחות הבנתי או אהבתי (אצלי זה בד"כ אותו הדבר). אני חושבת שאתה
בעיקר צריך להחליט לאיזה כיוון אתה רוצה לפתח את זה.

חוץ מזה, יופי של כתיבה.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:14 16/04/01

סתם איתי

 

מצטער, זה כבר נכתב

 

 

 

אז אני לא יכול ממש לשנות את זה או לקחת את זה לכל
מיני כיוונים, לא קומי ולא בלשי, נראה לי שפשוט אני אפרסם כאן מחר או
מחרתיים את כל שאר הפרקים ואפטר מהדבר המעיק הזה.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

21:14 16/04/01

xanty

 

איתי, השני עם האורית הזאת יופי, תן לה

 

 

 

בראש מאמי, תעזוב אותך משטויות רוחניות.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

08:47 17/04/01

סופה נודדת

 

לאיתי, לא יכולתי להתאפק

 

 

 

מלהגיב…

מסע לגיהנום נכתב כנראה בהשפעה של עודף צפיה

ב"תיקים באפלה" וסגנון זה אינו לטעמי,גם הכתיבה

בו אינה איכותית וזועקת לשיפור (השפה)

אך לעומת זאת את "אורית" ממש אהבתי,אחד הדברים

היפים ביותר שלך שקראתי עד כה.

המשך בכך.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

19:16 16/04/01

ציפורת

 

תמשיך את כולם באותה שרשרת, ונראה 🙂

 

 

 

בינתיים זה כמו שאתה חושב, אבל אנחנו כל כך מסמפטים
אותך, שנהיה מוכנים לקרוא את ההמשך..

אגב, הסיפור שלך עם הסוכן חשאי, שזובין הזכיר, שאני כבר לא זוכרת בדיוק
מתי והיכן קראתי – היה ממש מגניב. תמר קראו לה, או איזה שם ישראלי כזה,
נכון?

אשמח אם תביא את הלינק שוב..

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:18 16/04/01

סתם איתי

 

הנה

 

 

 

השם דרך אגב, היה אורית

ו cinnamon,
ברור שמותר לך להגיב, אני תמיד מקבל תגובות בשמחה, טובות או רעות, ואין לי
כאן טינה לאף אחד מהפורום(אולי חוץ מלשחרור, הנבלה הבכיינית של הפורום,
שהספיק להתאדות לו בינתיים).

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:44 16/04/01

pinoקיויו

 

יותר טוב מהקודם

 

 

 

 

 

 

20:35 16/04/01

ציפורת

 

איתי זה אדיר ממה!!!!!

 

 

 

הגבתי לך שם –

וזאת עצתי – תמשיך את הקו הזה, ובגדול!!

יש לך סיפור עם תנופה, למה לעצור?

המנוע עוד חם.. עזוב אותך מהשאול.. לך על אורית

ניקיטה, המדור, ווטאבר.. (ושיהיה גדול)

זאת דעתי

אקשן!!! סקס!!!! הונדה!!!! חיזבאללה… דולרים..

:))

תכתוב לפחות עוד פרק!

(תשלב גם את ההוא מהאיטליז, או הפסטרמה, ווטאבר, ותהפוך אותו כמובן
לסמוי…

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:51 16/04/01

סתם איתי

 

חיממת את ליבי

 

 

 

ואת יודעת מה, זה רעיון אדיר, כבר עולים לי כל מיני
רעיונות, מי יודע, אולי הסיפור הזה הוא רק פרולוג לאיזה ספר….

בכל מקרה – תודה רבה רבה רבה, אף פעם לא התייחסתי לסיפור הזה ברצינות,
ועכשיו הארת את עיני, אני אנסה לעשות עם זה משהו, אני מבטיח, אולי זה לא
יצליח אבל אני מבטיח לנסות.

דרך אגב, בחתירתי הבלתי נלאית לתגובות, אני חייב לתת כאן לינק לעוד סיפור
שדומה לסיפור הזה, בערך…

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

19:18 16/04/01

cinnamon

 

איתי,

 

 

 

גם לי מותר להגיב ?

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

19:29 16/04/01

xanty

 

קינימינית, לכולם מותר להגיב. לשם כך התכנסנו

 

 

 

 

 

 

21:31 15/04/01

cinnamon

 

ואם

 

 

 

ואם תלך, נאמר, עכשיו

השאר אותי לבד, נושרת

ואל תסב ראשך אחור

לבך אוחז במאכלת.

ובלחש, הן איני שומעת

ידך פולחת את גופי

עלים שקופים מעץ המלח

סוגרים ברחש על נפשי.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:03 16/04/01

pinoקיויו

 

לא טוב. מאולץ. דימויים לא שייכים ומלאי פאתוס

 

 

 

 

 

 

19:17 16/04/01

ציפורת

 

יפה. דימויים קשים קצת.

 

 

 

 

 

 

19:59 16/04/01

ציפורת

 

קשים מבחינת המטען התנ"כי לדוגמא

 

 

 

מאכלת – גוררת אחריה אם תרצי ואם לא, את כל סיפור
העקדה בעסקת חבילה, מה לעשות..

איזה סיפור דפוק.

איך הוא הסכים לזה אבינו היקר.

אני בטוחה משום מה שעם אמהות זה לא היה עובר.

סליחה על ההיסחפות

אבל ככה זה עם מילים טעונות.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

19:48 16/04/01

cinnamon

 

תודה רבה על התגובות

 

 

 

שימחתן את לבי

{@

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

19:18 16/04/01

cinnamon

 

קשים מאיזו בחינה ?

 

 

 

 

 

 

12:57 16/04/01

nur=yael

 

יפה, אבל נורא עצוב… {@ נגעת לי

 

 

 

 

 

 

13:42 16/04/01

לרגע חשבת

 

המממ…

 

 

 

את אמורה לעשות דברים אחרים עכשיו

נו נו נו

אוהבת

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

23:00 15/04/01

סופה נודדת

 

לקינמון

 

 

 

מקסים…שובה לב

אהבתי מאוד.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

15:13 15/04/01

shell

 

היו לכך מיליון סיבות

 

 

 

היו לכך מיליון סיבות

אבל

התאהבתי ברובוט

זה לא היה בתוכניות

לא שלי ולא שלו

בכלל לא שאלת קיום

shell

להיות עד הסוף

או shell
לא

וכרגיל

אני איטית

תמיד קולטת באיחור

איך מול בינה מלאכותית

יכול להתחרות בחור?

ואם פתאום יש לי תחושה

שהוא יכאיב לי באמת

תוך הרף עין

בלי בושה –

פגישה אצל המתכנת

והשובב?

תמיד איתי

ויברובוט, מכנה עצמו

ובקולו המתכתי

ממיס אותי

יימח שמו

אז כל הלילה התהפכתי

והוא?

כהרגלו חגג

לו אין מושג כיצד זממתי

להוציא לו את הפלאג.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:07 16/04/01

pinoקיויו

 

חמוד ומשעשע

 

 

 

 

 

 

15:15 15/04/01

shell

 

(זו הטיוטה
הנכונה)

 

פורסם על ידי מבקר הביקורים מר פ. לצן

מאושיות אותו הפורום

כתיבת תגובה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל