|
כבר ניסיתי לפרסם שני פרקים מזה לפני כמה חודשים, אבל בגלל חוסר היענות ועצלנות שלי החלטתי להפסיק, אבל עכשיו, אני פשוט חייב ביקורת, טובה או רעה, לא משנה, ולמרות שזה קטע שנכתב לפני הרבה מאוד זמן והוא יומרני בצורה מחרידה ממש, החל מהעלילה הלא מקורית במיוחד וכלה בשמות האמריקאים המבחילים, החלטתי בכל זאת לפרסם אותו, לשיפוטכם.
פרק 1
"זה בסדר, אני מגיע עוד 20 דקות, פשוט התעכבתי עם מטופל בעייתי, ביי."
האיש שדיבר היה מארק סטיבנסון, כירורג שמדי פעם עבד במחלקה הפתולוגית. הוא היה איש מלא בן 40 שהיה אלכוהוליסט לפני שעבר טיפול גמילה. הוא חזר הביתה בפורד אסקורט החדשה שלו.
בדרכו הביתה הוא ראה הבזק אור אדיר שהימם אותו, המכונית נסעה ונסעה במורד הכביש, עוד רגע והוא היה פוגע במיכלית הדלק שעמדה בצד הכביש ליד תחנת הדלק, אבל ברגע האחרון הוא התעורר וסובב את ההגה במהירות.
למחרת היום הוא הלך למחלקה הפתולוגית ולא העיז לספר על כך לאיש.
הוא ראה גופה עם חלקי גוף חסרים.
"אמרו לנו שהמוות נגרם כתוצאה מתאונת עבודה, הוא עבד בחרת בניה ונפל מגובה רב ישר לבטון." אמר עוזרו של סטיבנסון ג'רי אודוול(תהרגו אותי אם אני יודע מאיפה הבאתי את השם הזה).
כשסטיבנסון בדק אותו הוא ראה שחתיכת עור נתלשה ונפלה על הכבד החשוף. חתיכת העור היתה מוזרה, היא היתה כחולה כאילו הוא מת לפני שבועות, וממה שנמסר לו הוא מת רק לפני יומיים.
פתאום הופיע על חתיכת העור סמל של צלב חתוך בקצה ובו יורד דם , דם אמיתי. לפתע, הוא הרגיש משהו בכתפו וראה שאותו דבר קורה גם אצלו. בשניה שאחרי הדם הפסיק כאילו לא היה מעולם והצלב נעלם. זה הפסיק גם אצלו. הסברה הראשונה שלו היתה שאולי למטופל היה הלם כמו שלו אבל בניגוד אליו הוא לא ניצל.
פרק 2
סטיבנסון חזר לביתו.
הוא הירהר על מה שקרה לו במחלקה הפתולוגית, הוא החליט לספר לאשתו.
"מה קרה, הקדימו את 1 באפריל?" ליגלגה אמה סטיבנסון על דברי בעלה.
"אני נשבע לך!" אמר "יש אפילו עד לזה, אני יכול להוכיח לך."
"אני מציעה שתנוח קצת, אולי תיקח חופשה קצרה?" הציעה אמה.
סטיבנסון הבין שאין לו עם מי לדבר.
הוא החליט שמחר הוא ישאל את ג'רי על המקרה, כל מה שאני צריך זה שינה טובה, חשב, וכשנכנס למיטתו הוא נרדם מיד.
למחרת היום הוא שאל את ג'רי אבל ג'רי לא הבין אפילו על מה הוא מדבר.
הוא החליט שביום הזה הוא יעבוד רק במחלקה הפתולוגית ולא בכירורגיה כמו בכל יום רגיל.
הוא חיכה שמשהו דומה יקרה, וזה קרה, אבל בצורה יותר זוועתית ממה שהוא יכל לתאר לעצמו.
המטופל היה רופא שהשתגע, שם לעצמו שוק חשמלי גבוה ומת מיד.
ברגע שהוא התחיל לבדוק אותו הצלב הופיע אצל שניהם.
המטופל התעורר לחיים וניסה לחנוק את סטיבנסון אבל סטיבנסון השתחרר, ואז המטופל נגס חלק מעורו של סטיבנסון, הוא אכל את חתיכת העור, וחזר למיטה, מת.
סטיבנסון נפל על הרצפה.
פרק 3
סטיבנסון התעורר, השעה היתה 12:30 בצהריים.
הוא היה מחוסר הכרה במשך שעתיים.
המטופל הרצחני נעלם, חתיכת העור שננגסה מכתפו היתה במקומה, הצלב והדם נעלמו שוב.
הוא הסתכל על ג'רי, הוא ראה את גופתו מרוטשת, מוחו היה מרוסק, עצמות ידיו החשופות נשברו, וליד הקיבה שנחשפה מקריעת עור סטיבנסון ראה פתק, הוא קרא אותו:
"זו הזמנה משליט השאול, אתה מוזמן לביקור בארץ הגיהנום, הבא את גופתו של מוסר פתק זה, אם לא תבוא, יקיריך ימותו.
הדרך לבוא היא – לך לחוף הים, השלך את קיבתו של מוסר הפתק על החול, לאחר שיפתח חור קטן, השלך את גופתו של מוסר הפתק ותיווצר מנהרה, היכנס לתוכה והיפגש איתי.
על החתום: שליט השאול."
סטיבנסון חשב שזו בדיחה חולנית, אבל במחשבה שניה הוא הבין שאף יצור חי לא יכול לעשות את הדברים שקרו, לפחות לא אף יצור חי שהוא מכיר….
הוא התגנב מבית החולים כדי לא להראות את גופתו של ג'רי ונסע לחוף הים.
הוא הלך אל החול וזרק את קיבתו של ג'רי. הוא חיכה כמה דקות ולא קרה כלום.
"ידעתי, איזה מטומטם אני, באמת האמנתי לשטות הזאת" סטיבנסון אמר.
בדיוק ברגע שהוא התחיל ללכת חזרה הוא הועף אל החול ברעש אדיר, החור היה שם.
הוא לקח את גופתו של ג'רי ושילשל אותה לחור הצר.
הוא חיכה כמה דקות ושוב הועף אל החול.
השעה היתה אחת בצהריים אבל השמיים היו שחורים.
סטיבנסון נכנס.
הנה, יש עוד 8 פרקים, יש טעם להמשיך, או שזה באמת גרוע כמו שאני חושב?
דרך אגב, אל תנסו למצוא כאן עומק כלשהו או מסר, אין את זה כאן.
|