30-5-2001 עד 31-5-2001

מי ששואפת להיות עירקית זוכה אצל תימני שכמוני לאות
הגבורה ולא בגלל שקשה להיות עירקי.

יותר קשה לרצות להיות עירקי… 😉

-אמא,
מתי אבא יחזור מחוץ לארץ ויביא לי מלאן ת'לאפים מתנות?

+אויי, בובישית, מתגעגעת לאבא? אל תדאגי, היום בלילה הוא יבוא ויביא לך את
כללללללל המתנות שביקשת, מתוקההההההה, מתגעגעתתתתתתתת, בובישית.

-אמא, הקוקהקולה שקנית לי עכשיו לא טעימה, אני רוצה מיץ תות בננה.

+טוב בובישית, תזרקי מתוקה שלי, הניי אני קונה לך מיץ תות בננה, לרוויה
בובישית, מתוקה שלי.

-אייי, אמא, נחתכתי מהלשונית של הפחית, אמא, יורד לי דם.

+אוייייי בובישית מתוקה, זה לא נורא, אני אשיג לך פלסטר אגד ועד שאבא יבוא
מחו"ל ויביא לך את כל המתנות, הכל יעבור.

הנה בובישית, מתוקה, המוכר של הקיוסק הביא לי פלסטר, בואי אני אשים לך
אותו על האצב… (בוםםםםםםםם! -פיגוע)

http://stage.co.il/Authors/1670

המתנות שהבטחת לי!!!! אבא מותק, עכשיו אני אלך אחריך
לכל מקום! מצאתי את אבא שלי!

אל תברח לי גם אתה

איך,

איך,

איך,

איך העזת להאמין,

שאסכים להיות חבר שלך.

שוויצרית.

http://stage.co.il/Authors/1670

הניקים האחרים שאתה רושם לעצמך ומגיב באמצעותם לעצמך.

בלופי, איזה כיף לשחות פה בבריכה, מגניבבבב כאן עם
הבועות, היי, היי, גליה, בת הרים יפייפיה, בלופי, איך שהבועות מעיפות אותי
להתחכך בדגדגניות שכאן, היייי, הייי, גליה, בת הרים יפייפיה, בלופי.

מגניבבבבבבבבבבבבב.

אופס, מה זה, רשת, איזה פחד.

(בום ! – מכה בראש), איה.

(בום ! – מכה בראש), איייי, אמאלה, אני לא רוצה למות, לא רוצה למות, (בום
! – מכה בראש), אמאלה כואב לי, כואב לי, בבקשה דיייייייייייי.

לא, לא, אני מתחנן, איה, איה, איה, מגרדים לי את העור, אייייייי זה כואב
תופת.

לאאאאאאאאאאאא, לאאאאאאאאאאא, גודמים לי את סנפיר הזנב, כורתים את סנפיר
הגב, מבתרים לי את הבטן, תולשים מתוכי את האיברים הפנימיים, כל כך רציתי
לחיות.

היי, היי, גליה, בת הרים יפיפי…

חוץ מזה שאתה נמצא ברייטרס בלוק רציני, אפילו קקי אתה
כבר לא מצליח לשגר לפורום, יוצא לך לאחרונה כל מיני שורות סתומות, קצרות,
מעלות פיהוק ולעיתים פלוץ.

אין לי פתרון בשבילך איש קטן

מלבד אולי התאבדות

תחשוב על זה

בסגול כהה אני רוקדת לך

סוגדת לך

סורגת לך

מארג של רגשות גלויים

חבויים בנו, עד שתעלה החמה

סובבת סביב הרשת שרקמתי

מצמר שערי הזהוב

כעולם ללילה הקר בשבילך

הטמן את ראשך בו

ועל ירכיי,על שיפון בסגול כהה

הרדם, ושן שנת מלאכים

כיאה ליצור אלוהי שכמותך.

ובבוקר, תפתח את עינייך הגדולות, הכחולות,

תתרומם במלוא גובהך מעלי, ותנער את שערך הבהיר מקוריי הצמר.

ולא תזכור כמובן, מה שרתי לך אתמול, על סריג רגשותיי הפרומים למחצה.

בסגול כהה, התקדמתי לחלון הבד הגזור ברישול,

ממצמצת אליך עוד מבט מזוגג,

הסטתי את וילון השכחה, ופיזמתי לך

את הלילה,

בסגול כהה, אתה חובק אותי,

מאוהבים תחת שמי הקטיפה

רוקדים זה עם זו

סוגדים זה לזו

סרוגים, זה בזו

ביום אחד, בסגול כהה.

מנגן אותך רוקדת

עירומה,

כי לצליליי את רוקדת

כמו בובה יפה על חוט,

שתרקוד לי ותרקוד עד שאמות.

אין לי שום דבר לתת לך

שאין לך בלעדיי,

אבל את נשארת עוד

ואת ממשיכה לרקוד,

כי החוט הוא בידיי.

אני יודע שאת לא רוצה אותי,

אף פעם לא רצית.

את פה ואת לא כאן

וגם כשאנחנו ביחד,

את שרה אותנו בנפרד.

אני פותח את היד ועוזב את החוט,

אם את באמת לא אוהבת

אז אולי עדיף שאמות,

איו שום סיבה שתמשיכי לרקוד.

את מופתעת כאילו אף פעם לא ראית גבר עייף.

שנים שהיית, שנים שהלכת

ואת לא יוצאת לי מהראש.

זה לא כמו בסרטים;

לא מתים כל-כך מהר מלב שבור.

נזכר ונזכר במה שהיה ונגמר,

הייתה לי פעם בובה יפה על חוט-

שרקדה לי ורקדה לה לאיבוד.

האהבה-

גם המוות יתור אחריה,

גובה קורבנות ודמים…

כולנו לבסוף נהיה חלליה,

וידום לצוקה אלוהים.

בלשון האדם נעשית היא,

ובאותה הלשון נהגתה,

מתעתעת בכל שעוסק בה,

ונקראת בעברית- אהבה.

כששפר המזל לידינו,

ולפתע הננו שמחים,

ממיתים סקרנות במוחנו,

ולשוב אחריה תרים.

וקנאתי בקצרי הראייה,

שהאופק- אינם עוד רואים,

ואתו התקווה הבדויה,

שהיותר טוב- תמיד קיימים…

ושיר נוסף באנגלית לשיפוטכם-

Last night,

I saw Morphious
agree…

Blinded by the shadow and light,

He reflected
to me.

It was hailing in Hell,

Thus was burnnig the Artic,

With helerious
smells,

Of the long lost Athlantis.

Magistic yet
humbel,

So amazing to see…

Like the non ending
battle,

Between land Vs sea.

Sudden woken with doubt,

Have I failed
so to do?

Then I figered it out,

I was dreaming of
you…

Yaniv riz