|
החתול מגרגר שני שפנים לבנים והספה מעור הכבש מעלה
גלים. שולחן הזכוכית בפוקסטרוט צמוד עם המלחייה וריצפת השיש הולמת את מעיל
הפרווה של העיניים הבלונדיניות האלה. אחרי שרן יגמור לערוך את השולחן הוא
יארוך את השולחן ואז היא יאריך ויעריך ויעשה לירך של השולחן דברים שהכתיבה
יפה להן על מצע קטיפה מכורבל.
החתול מגרגר עכשיו על הצד. בלענו את כל הכדור לפני חמישים דקות וכלום לא
קורה.
ג'ימי הנד-ברקס יצא מהרמקול לסיבוב הופעות באונה השמאלית ובעוגה הימנית
שלי ואחרי שהוא ישכיב את כולן לפי הסדר הוא יבעיר את הגיטרה בצלילי וודו
חשמליים וקצת גזלין. גזלין זה סוג של וזלין שבוער טוב יותר בהפרעות חושים.
חברת החשמל ניתקה את המים וחברת הגז החליפה את האוויר. והחליפה של השוטר
מחליפה צבעים בקצב שהאלה שלו מבקרת את פי הטבעת של המשיח שמת מייבוש במדבר
יהודה באמצע המסע. והוא היה ילד כזה נחמד כל השכנים תמיד אומרים.
רק פעם אחת עצרו אותי. השוטר דפק בדלת שינמיכו את המוזיקה ורחל ליאת דפנה
מתתיהו איך שלא קוראים לה שכבתי איתה רק שלוש פעמים ורק פעם אחת כשהיא על
ארבע שאר הפעמים נשענתי על המרפק ועל הרצפה באמצע הסלון זה כאב רצה לחדר
וצעקה יגאל ארנון כבוד השופט אהרון ברק יש כאן פסיקה!
בוא תפסוק אותי היא צעקה והוסיפה שוטר מאחורי מי שעומד בתוכי אחת שתיים
שלוש מאחורי ולגמור בפה את כל הסעודה וסימן לשתיקה כאב עיניים.
יש יותר מדרך אחת לסקון דוב ולפשוט עור של תרנגול ולאנוס כרובית. הזיות
חופשיות הולכות טוב אחרי יום של שישה סרטים ברצף הרבה סיגריות והזיות
ל.ס.ד. קלות.
הוא מתייחס לאובייקטים כאילו היו נשים. זה הצחיק אותי. לובבוסקי הגדול. דה
דווד.
פעם הבאה שאשב אם החברה בבית קפה שמגישים בו מלצריות ערומות כמתאבנים אני
אגיד את שורת המחץ הזו. שורת המקהלה. שורת יורים. שורה עולה ושורה יורדת.
שורה טועה. שורה שהלכה לאיבוד. שורה שאפתנית. שורה שרירית. שורת הרואין
פרוסה היטב כמו בלרינה שוודית במסע הופעות מעיר לכפר. זה באמת מצחיק, הוא
מתייחס לאובייקטים כאילו היו נשים.
אז היא רצה לחדר וצעקה יגאל ארנון אהרון ברק יש פסיקה ויש שוטר בדלת.
והשוטר רץ אחריה. כשאומרים רוץ הוא רץ. מצא שלושה ילדים בני טובים מגלגלים
ג'וינט. איך שהוא גמר מזה. האלה שלו עשתה שעות נוספות רק מהסצינה הזאת.
משחקי מילים של עייפות מקאברית. או של מקאברי עייף. נעים מאוד. קוראים לי
מקאברי, מקאברי זה שמי. כמעט ושכחתי, שלום.
ואם לא אראה אתכם מאוחר יותר אז גם צוהריים טובים ערב טוב ולילה טוב. והדי
וי די צועק לי שמו-אליק דני אברהם בוא תפוס ראש באיביזה.
החתול מגרגר עכשיו ערי מסכנות באוויר. והמילים כמו רכבת צופרות אחת אחרי
השניה.
מסע ערב של יניב, של יתור, של יקום, של אלגוריה תחתית ויש מכבי ועדיין אין
מילים.
אזיקים ולזינזנה שלו. נסיעה קצרה. ועד עכשיו כבלו אותי רק בסקס אז אמרתי
לו, נו, שוטר, מתי אתה בא למצוץ? כבר עומד. הוא לא צחק. הקאתי בצד חרישית.
חיוור היה הלילה.
ובכיתי לו, זה בכלל לא כמו שזה נראה. אני מממממר"ממממ, אני חייל אני
נכנס לקבע, זה לא צחוק, לא עישנתי אני לא מכיר אותם אני מזדיין רק עם
קונדום אני גומר תמיד שני. זה חשוב לי. וכשהייתי עם שתיים גמרתי שלישי. עד
כדי כך זה חשוב לי.
הוא לא חייך. לא קפצת עלי היום, חלפו שני ילדים ואישה ודברים. אוכל זה כמו
שיר בהמשכים. משהו מהתמונות נשאר אבל הרבה מהחוויה זו החברה. כשבכוס היין
הגבוהה אדומה למרות שקוללתי ואני מעדיף אותם לבנים צעירים משתקפים הפנים
שלה הכל נראה אחרת.
שחררו אותי אחרי חמש שעות. זרקתי את כל הסטוק שהיה בבית. איזה בזבוז.
זחלתי מפח לפח. בכל פח כמה גרמים. כמה אונקיות. הערתי שני הומלסים שישנו
בפח. אמרתי קחו קחו, זה חומר טוב, קניתי במאה חמישים שקל לקופסת גפרורים
וזה היה לפני איזה עשר שנים ואיך סידרו אותי במחיר והם אמרו מתוך הפח עזוב
אותך מגראס, יש לך קצת ערק? קר כאן הלילה.
|
מהמגירה לדיסק 