4-10-2001 ועד 7-10-2001

 

01:59 7/10/01

א ו

 

כמעט ראשון

 

 

 

כמעט ראשון:

"ניל, סיכמנו שאני יורד ראשון! אל תבלבל ת'מוח"

"מה פתאום בז ! החליטו שאני יורד ראשון כי אני יותר מוכר"

אף אחד לא יזכור את האדם השני שהלך על הירח, שנינו ידענו את זה.

בטח יהיו עוד עשרות אנשים שילכו על הירח בעתיד חוץ מאיתנו, מישהו בכלל ידע
מי הם? הם יכולים להיות כל אחד שאתה רואה ברחוב.

אני ידעתי שאסור לי לוותר למניאק. שיחלום ללכת ראשון.

זה מצחיק, השני שיירד שניה אחרי הראשון, השני שיתרום באותה מידה למשימה אך
רק ירד דקה אחרי, אותו אף אחד לא יזכור.

הוא יכול ללכת ברחוב ולהגיד שהוא טס בחללית של 30 מיליארד דולר ,שהוא הולך
על הירח, פגש את הנשיא – ואף אחד לא יאמין לו.

שיחלום שאני אוותר לו, אני ארד ראשון בסולם הזה גם אם זה יהיה הדבר האחרון
שאעשה. השם שלי ירשם בהסטוריה: בזז אולדרין, האדם הראשון שהלך על הירח.

שנינו יושבים בתוך גוש המתכת הזה, מסתכלים אחד על השני בעצבנות כמו שני קאובוים
מהמערב, בהיכון מחכים לתזוזה מהשני, מוכנים לשלוף.

בחלונות רואים את האדמה האפורה ויבשה של הירח. שום רגל אדם לא נגעה שם
מעולם, אדמה שמחכה שידרכו עליה, מזמינה. מדי פעם אני מעיף מבט על הבית
העגול והכחול.

כל מי שאי פעם הכרתי או ראיתי, כל מקום שהייתי בו, הכל בתוך הגולה הזאת
שמרחפת לה באמצע כלום.

פתאום באמצע השתיקה ההורגת הזאת שמענו את חדר הבקרה ברדיו

"ניל ובז, הכל מוכן והרכב יציב למרות שפספסתם את אתר הנחיתה.

יש לכם עוד 5 דקות עד ליציאה מהרכב והירידה בסולם. עבור."

אפילו את השם שלי אומרים אחריו. אני חייב לצאת ראשון. חייב.

"קיבלתי יוסטון, זה הקפטן-ניל, אנחנו נהיה מוכנים ליציאה עוד 5 דקות.
עבור."

הוא כל כך אוהב לקרוא לעצמו קפטן, שוויצר.

בהינו אחד בשני כמו במשחק ילדים של מי ימצמץ ראשון.

ידענו שהרגע יגיע, מישהו יצתרך לצאת ראשון.

הוא נראה מאוד בטוח בעצמו אבל מפחד קצת מזה שאני אעצור בעדו.

"בזז, אתה יודע שאני אוהב אותך, אבל זה סוכם מראש שאני ארד ראשון.

אתה צודק, הגיע לך לרדת ראשון".

"תהיה בטוח בזה! המניאקים האלה בחדר הבקרה, הם לא מבינים כלום".

"אתה יודע מה? שים את החליפה עם הקסדה ושתהיה מוכן נצא ביחד, נוכל
להכנס שנינו בסולם. ניגע שנינו בקרקע ביחד. מה אתה אומר?"

"אתה רציני? וואו ניל…תודה רבה! אני הולך לשים את החליפה, אתה לא
מתכוון לדפוק אותי נכון?"

"מה פתאום! תמהר, יש לנו רק עוד כמה דקות לצאת"

איך שאני חוזר עם החליפה אני רואה אותו כבר חצי בחוץ. רצתי לדלת אבל הוא
חמק ויצא והחל לרדת בסולם, לבד.

"צעד קטן לאדם"…זה כל מה שהיה חסר לי כדי לתפוס אותו.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

02:07 7/10/01

mikaa

 

אני מבינה שהכישרון פורה…

 

 

 

אני לא יודעת אם אתה בן או בת אבל יש לי נקודה למחשבה
בשבילך…

אם ניל ירד ראשון וצולם כמו שידוע בתמונה שלו יורד במדרגות…אז מי צילם אותו?????

רק מישהו שהיה איתו וירד קודם לכן…על מנת לתפוס פוזיציה יפה ולצלם את
ה…צעד הראשון על הירח…

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

03:37 7/10/01

א ו

 

חח…יפה, לא חשבתי על זה:)

 

 

 

האמת אני חושב שהייתה מצלמה חיצונית שהייתה מותקנת על
החללית עצמה…אבל לא בטוח,

אבל יפה…אני אוהב נקודות מחשבה כאלה, זה מראה שאנשים חושבים ולא סתם
מקבלים הכל כמובן מאליו.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

06:49 11/10/01

מוש גרון

 

זה גנוב ממערכון של סיינפלד

 

 

 

בנאדם אין לך בושה אין לך כבוד אין לך כלום!

אתה קורא לעצמך אומן? סופר?

אתה גנב ! זבל! טפיל!

קרציה שגונב חומרים של אנשים אחרים! ועוד סיינפלד!

אנשים כמוך צריך למספר להכניס למחנות עבודה ולהשמדה

אתה אפס!!!!!!!!!!!!!

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

19:39 11/10/01

א ו

 

חחח…אני לא זה שמחקה את היי פיב בשירים עלובים

 

 

 

יא חתיכת אפס , איזה הי פייב wanna be בקושי!!

"אני הטוב אני הרע"….כן ממש מקורי, המצאת המאה!

תוסיף גם "אני מפגר אני דפוק"….חחחחח

וחוץ מזה, זה לא הועתק משום מקום אז תפסיק לזיין ת'שכל!

הנושא הזה הוזכר בבדיחה אחת של סיינפלד באיזה תוכנית, אבל זה בכלל לא היה
אותו דבר, זה היה על גברים והאחווה והקוד שיש ביניהם!!! דפוק

לך תחזור לעצים, תאכל בננות!!!!

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

20:21 6/10/01

rap4ever

 

חדש…אתר ראפ תוצרת ישראל

 

 

 

 

 

קישורים

»rap4ever

 

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

19:47 6/10/01

lost_spirit

 

ערב טוב!

 

 

 

יש לי שאלה, אני מקווה שמישהו פה יוכל לתת לי תשובה.

אני מחפש מקום – לא באינטרנט – שאפשר לפרסם בו שירים, על תקן קבוע, או
לפחות בפעם אחת, אבל מאסיבית – והכי חשוב – על הכתב ולא בתור שיר או
מוסיקה.

מקום שיראה אור – זה יכול להיות כל דבר – ואנשים יראו אותו.

אין סיבה מיוחדת חוץ מסיבה קטנטנה שאני שומר לעצמי.

כל מי שיש לו רעיון, אני אשמח לשמוע.

חג שמח ומועדים לשמחה לכולם!

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

03:43 6/10/01

the_dod

 

הדבר הבא

 

 

 

קבצים מצורפים

>

טיפות

h-929.wma
– טיפות – השיר בתוך תמונה מתוך הדמו

 

ביום שלישי ה- 9.10 בשעה 10:30

להקת "טיפות" במופע רוק אלטרנטיבי מקורי ומשובח.

המופע יתקיים בקמלוט ת"א רחוב שלום עליכם 16

מחיר כניסה 35 ש"ח

**יש קובץ mp3 של השיר "בתוך תמונה"

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

00:32 6/10/01

. ציפי

 

מתרגשת

 

 

 

מתרגשת

למגע ידך

בפני,

נוגע

באצבע אחת

בשפתי,

מעביר

בי זרם

עד אצבעות רגלי.

 

קישורים

»הדף שלי בבמה חדשה

 

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

02:04 5/10/01

שליטא ש

 

קסאנטי שלום.

 

 

 

קבצים מצורפים

אישי

מי זו?

 

אני שמח לגלות כי נענית לקריאתי.. יותר על ההענות האמת
מאשר זה שדווקא את ענית.

ובכל זאת התחלה טובה ככל התחלה למהפך המיוחל.

ובכן מובן שהכורח בהשבת המקקים אל הפורום לצורך החייאתו הקלינית – באמצעות
בלון גז שיזרים

מתאן ומימן נפיץ אל פי טבעתו- לא חמק מעיניי, ובהיותי אדם נמרץ ומהיר
פעולה, מיהרתי לשלוח

שליחים חסויים.. בנושא זה לא נרחיב מפאת סכנה ברורה ומובנת לחייהם באם
יתפסו אימתי ע"י

סוכני הטאליבן ושולחיהם הידועים כמענים נלהבים ומוכשרים ומוסלמים קיצונים
גם כן.

מסתבר אם כן שהטראומה של השבתת הפורום פגעה ודירדרה קשות את יושביו
הותיקים, עד שלא ניתן כבר

לזהות חלק מהם.. ולו בריחם הארומתי בלבד (דגימת הארטישוק המיתולוגי אשר
נשלף בזמנו מישבנו של

דיקטי אגב, עודנה משומרה אצלי בצנצנת פורמלין לצרכי מחקר ושעשוע)

אם כן פולקע

כלומר.. קסאנטי,

מה את מתפרצת, ביג-דיל.

הנתנונים בהחלט קשים: חלקם המכריע של סלבריטאי הפורום + מספר דמויות

משנה פוטר ללא פיצוי מעבודתו ואכן בהתאם לשמועות אולצו מספר מקקי עבר

(אלו הפחות טובים יש לציין) למכור את גופם לגברים רוסים שיכורים נוטפי

ריח רע של וודקה וצואת כלבי פודל גזומים, למרות שזהו דווקא סיפור יותר

אופטימי למען האמת.. שכן הדבר מסב להם כפי הנראה עונג רב ותחושת מיצוי.

ובכל זאת, לאור התרופפות מתמשכת ברמת ההגיינה הפורומית איבד כשליש או

יותר משערותיו בחלקי הגוף השונים עם יתרון מכריע לאזור הישבן והמפשעה,

ארבעים אחוז משערות הישבן שנותרו הלבינו בטרם עת. מספר שיניים טוחנות

נשרו או יצאו מכלל שימוש, ומנהלת פורום לשעבר איבדה באופן טראגי את

המחזור החודשי ויכולת הרבייה כתוצאה מסתימת השחלות וצוואר הרחם ע"י
מסה

קריטית של כולסטרול צלוליטי רווי. מסכנה.

מנהל אחר נחשד כעת כי אנס וביצע מעשי סדום קשים בעשרות מתלמידותיו

הצעירות באולפנה… בדרך נס יש לציין אף לא אחת מן התלמידות הצעירות

איבדה את בתוליה, אם כי האקט היה מאכזב וללא כל סיפוק מצידן.

זאת למרות שלטענתן השתדלו וכיווצו במידת הניתן.

אשתו של אותו בן בליעל מודח אגב, אושפזה במתקן הסתכלות לאחר שבמשך ימים

רצופים וללא הפסקה מילמלה בשמו של המקק השרמנטי, אשר שיבר בשעתו את ליבה

העופי במכת פין מדודה ותאבת נקם. בד בבד אושפז מקק אחר יוצא עיראק במתקן

טראומה ומעקב לפגועי חלחולת סדרתיים, לאחר שניסה וכמעט הצליח להידחק

ולהידחף לבני מעיו שלו מלמטה. מסכן.

אמנם נכון פולקע שמקק אחד המשיך ועשה חיל כשהוא מגביר עוד ומאיץ באופן חסר

תקדים את קצב הצלחותיו הבל יאומן ממילא, בניגוד לכל היגיון והערצה

כלל-פותית-אל-מותית נרטבת מעצמה, אך זו באמת איננה דוגמא טובה.

מה שנקרא "בדחילו ורחימו"..

אין קשר האמת.

ובכן המצב בהחלט קשה כפי שהצגתיו כעת באומץ ובכנות, אך אל לנו מלהירתע…

נכונותך קסאנטי "להפשיל שרוולים" כדבריך, נוגעת ללב.

מה שכן.. מנסיוני המוכח כגאון וחתיך עב-איבר, דרושה בלא דיחוי הפשלה כוללת

ומקיפה יותר פולק-סאנטי יקירתי, ולא רק מצידך.. באם אנו חפצים בהשפעה
אמיתית

וחיובית על נבלתו המתולעת של הפורום, האכולה בימים אלה מיני שרצים
תוקפניים

כגון בעלי-הון ותאבי כוח המנצלים את תהילת עברו המפואר לצורך הנלוז של
הגדלת

זרגיהם הפיצפונים בעוד מילימטר שניים. מסכנים.

לכן האסטרטגיה שעלינו לנהוג, לדעתי.. (שאגב המשמעות שלה היא ברמה של פקודה

צבאית לכל דבר), רשמי לפניך פולקע..

רק התזת עסיס בצבעים וסמיכויות שונים אל בין קרביו העבשים של הפורום, ישיב

במהרה את פרוקי הרגליים הכמהים לגמיעה אנאלית שיפכתית, ובעקבותיהם..
כמובן,

את שאר המערך האקולוגי המתבקש, אשר שימש בשעתו לקיום פורומנו המופלא.

הווה אומר – סיפורים צהבהבים, בוטים.. אישיים.. רכילויות זדוניות על
אושיות עבר..

כשאני מדגיש %בליווי הוכחות בלבד% אך עם זאת לא חובה..

כמו כן קסאנטי.. מהיותנו המהפכנים היחידים נכון לכעת, רצוי ומתבקש שנעניק
דוגמא אישית,

בסטייל תמונות עירום חושפניות ושערורייתיות, של עצמנו.

ביחד ואו לחוד.

כסיפתח אמיץ אביא כאן כעת תמונה חושפנית של עצמי, על אמת.. ובלי קונצים.

כמו כן בהזדמנות זו המנוע המגעיל של וואלה מאפשר לי להוסיף עוד קובץ
ולכן..

באופן חסר תקדים ושערורייתי אפרסם כאן את תמונתה ה א ו ר י ג י נ ל י ת,
של אחת מחברות הפורום..

כשאתם, חברי הפורום המחודש משתתפים איתי במשחק ניחושים נושא פרסים ודחקות
לרוב..

כמובן שמשתינתן התשובה הנכונה אודה על המקום. אגב ההיא מתבקשת לא לעצבן
ולשתוק.

אני דוחק בחברי הפורום שיש בידם מידע עסיסי על חברי פורום אחרים לפרסמו…

מתוך הצורך המשותף והברור בהחייאת הפורום לאלתר.

יש לציין שכל תגובה למסרי צריכה להיעשות בפורום הישן ומי שבכל זאת

יהין ויגיב כאן יטופל ויענש בחומרה.

להתראות לעת עתה.

 

קישורים

»הפורום המחודש והבלעדי.

 

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

21:36 4/10/01

kirail

 

שיר אהבה

 

 

 

הפחד העמוק מעצב

היגון המחניק של הבדידות

ההרגשה שהכל נעלם

והכל עוד יולד יום אחד

אך אולי אחרי שאמות

ובכך אני לא מוצאת נחמה

ההתחדשות שהיא כמו האביב

כאשר בנשמתי כפור של חורף

אופק חדש שנפתח בפני

ותריסים שאני לא יכולה לסגור

וכאב שלא שוכך

ולא נותן לי לשכוח

וכל מילה שתיאמר מעכשיו

שנאמרה בכלל

היא מיותרת כמו עלים שנשרו

ונרמסו מתחת לכפות רגלי

כי ברגע שמגיע הסוף

אינך יכול לעשות דבר

רק לחסות בצל כנפי החיים

ולקוות שתחיה עד מחר.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

02:00 4/10/01

. ציפי

 

המפקד שלי (14)

 

 

 

המפקד שלי לא מוכן

לקבל את העובדה,

שאני והוא זה פסה,

שיש לי אהבה.

מתיחס אלי בגסות,

מפיל עלי תיקים,

כשהטלפון מצלצל,

מהחשש שזה ערן הוא לא נותן לי להרים.

אז היום נמאס לי

ואמרתי לו שירגע

אז בתמורה היתה לי

עד חצות עבודה…

 

קישורים

»הדף שלי בבמה חדשה

 

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

03:17 5/10/01

אחד מיוחד

 

ציפי תשמעי, משהו

 

 

 

תקוע בכתיבה שלך. עליתי על זה כאן, עכשיו באמצע הלילה.
זה די חוזר על עצמו: תיאור מציאותי טריוויאלי, פרובלמה קטנה – ופתרון או
תפנית לסיום. בעבר, הפתרון או התפנית היו מפתיעים בבוטות המינית ובתעוזה,
ועל זה קיבלת בזמנו את הקרדיט הראוי.

כיום,זה – איך לומר – נהיה תפל.

כן, צריך לפעמים מאמץ כדי לגרור את עגלת היצירה קדימה. אל תתעצלי – ושפרי.
חבל שתישארי תקועה באותו מקום ובאותה תבנית – אלא אם תאמרי דרכה משהו חדש.
בינתיים זה לא קורה. זאת למרות שבחיים שלך כן חלו שינויים ותזוזות. תני
לכל זה ביטוי משמעותי יותר בכתיבה.

בהצלחה ולילה טוב.

א.מ.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

18:40 7/10/01

. ציפי

 

דווקא ניסיתי לעשות משהו קצת שונה

 

 

 

הנה הלינק

ציפי

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

16:53 8/10/01

אחד מיוחד

 

אז בקשר לסיפור,

 

 

 

הנה תגובתי:

כבר הגיבו אחת-עשרה תגובות, אז לא נראה לי שיש לחדש יותר מדי. גם אמרו
שהסיפור יפה, וגם קטלו וגם היל"ל החולה נפש הזה הותיר שם את רפשו
(טוב שיש סמן שמאלי לדרכי התבטאות ברשת). עיקר מה שנאמר שם, ואיתו אני
מזדהה, הוא שזו לא ממש פריצת דרך. לכאורה עברת פרוזה, לכאורה עברת לגוף
שלישי, סיפרת אגדה (מעשייה, אם לדייק) והכל בסגנון מאוד רומנטי ונאיבי.
אבל –

מעבר לזה שהסיפור הוא מאוד גולמי (וקצת לא שוס במקוריות, אם לנסות איזה
אנדרסטייטמנט מנומס), אני עדיין מחכה להתמודדות בתוך (!) הז'אנר שלך:
בשירים, בכתיבה בגוף ראשון, עם הדמויות שמרכיבות את יומך: מהצבא ועד החבר
והמשפחה. מה את רוצה להגיד עליהם? איך את רוצה לכתוב את זה? (ואולי גם
קודם כל איזה "למה").

אני מקווה שאני לא קוטל יותר מדי, אבל כל זה רק אם מעניין אותך מה אני
חושב.

בהצלחה,

א.מ.

 

 

גירסא להדפסהשלח לחברים

 

 

 

 

פורסם על ידי מבקר הביקורים מר פ. לצן

מאושיות אותו הפורום

כתיבת תגובה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל