מהמגירה לדיסק

מה הייתם רוצים לשמוע ברדיו?

3/12/1998 20:35

epizode

–

גבולות נגד הריון

דלתות נטרקות אחרי היוצאים

מהחיים אל הארון

תפתחי את הרדיו יש חדשות,

פרורים של עכשיו, קולות מהרחוב

בערכה מהודרת

צחקוקים מתוקים, אם זה לא אתה זאת אני

ואם זאת אני, השעה מביכה ומאוחרת

אני אי פה אי שם

על בסיס הזייה פנויה

אני גינת אגוז, אני האישה שלכם בקוס אמק!

אתה רומז שאני שמנה?!

אני זהב שחור!

אני נסיכת האמבר!

!i am not a person – i am a
free number

–

 

היום קיבלתי CD
במתנה.

3/12/1998 23:46

כינוי (אבל למה לשמוע רדיו?)

 –

את סימפוניה מספר 2 של מאהלר.

קצת דרמטי, אבל תענוג!

–

 

 

זאת כבר מסורת

4/12/1998 0:11

ירח מלא

 –

מסיבת ירח מלא בפורום "מוכי ירח"

 (-:

 

http://mop.ort.org.il/forums/scripts/showm.asp?which_forum=44

–

 

מסיבה! נהדר (-: אני כבר מגיע.

4/12/1998 0:17

כינוי (אבל כבר נהיה טו לחודש?)

 –

(הודעה ללא תוכן)

–

 

אחלה מסיבה הייתה!

4/12/1998 2:53

כינוי (אבל למה לא באתם?)

 –

(הודעה ללא תוכן)

–

 

אוף, זאתי עם השיעורים שלה!

4/12/1998 8:23

כינוי (אבל למה אני ער בשעה כזאת?)

–

גם ביום שישי בבוקר!?

ואני שואל את עצמי למה התחייבתי ללכת איתה לשיעורים???

ומיד (מרגל?) אני עונה לעצמי – כי אתה אידיוט!

(המממ…. מרגל ממש מוצלח, תעשייתי?, כפול?)

עד מתי?

 

תשמרו לי מקום ביציע (ברקיע?)

–

 

אידיוט ? בחיי בא לי להסכים.

4/12/1998 9:30

המפגר משדה בוקר *שליד באר שבע*

 –

המפגר והאידיוט !

–

 

וואלה, איך לא חשבתי על זה? (אידיוט כבר אמרתי?).

4/12/1998 11:44

כינוי (אבל אני עוד יותר מסכים)

 –

(הודעה ללא תוכן)

–

 

 

ממזמן לא

4/12/1998 12:6

עוגי

–

בוקר

כוס קפה

חיוך לאור זריחה על מי הכינרת

ואת…

 

בוכה כרגיל.

 

נכנס לאוטו ומתניע

מחכה לך שתגמרי להתאפר ושר עם הרדיו שיר אהבה למולדת.

 

כבר עשר דקות עברו ואני עדין מחכה, דרוך.

מצעד הגאוה השנתי של קהילת הזקנים בעיר חולף על פני ומשאיר
לי גלי מחשבות בצבע אדום שקיעה.

 

כבר 20 שנה עברו ואני שוב מחכה לך.

באותה מכונית ספורט ישנה

יושב ושר שיר אהבה זקן למדינה צעירה

ואת מגיעה ממש בזמן כמו מצעד ישן

וצובעת את יומי בצבע אפור דעיכה.

–

 

בוגד!

4/12/1998 12:9

מנזר השתקנים – ועדת המעקב

 –

(הודעה ללא תוכן)

–

 

אהבתי

4/12/1998 16:6

עפרה של החיות

ofram@post.tau.ac.il

–

(הודעה
ללא תוכן)

–

 

תודה

5/12/1998 22:44

עוגי

 –

(הודעה ללא תוכן)

–

 

mommy, loves you, probably

6/12/1998 23:3

טועה

 –

מותק תקח סוודר לפני שאתה יוצא מהבית,

ותגמור את כל האוכל מהצלחת.

–

 

וואווווו, ממש הכנסת לו, אה!?

6/12/1998 23:32

כינוי (אבל גם אבא שלו אוהב אותו)

 –

בשיניים, בשיניים….

 

כל כך שנון שזה נשמע כמו ריקון או ניוון.

אולי צריך כאן חיסון לצינון הגון?

 

למה אני שואל, מה הטיעון?

כי פעם היכרתי שפמנון

שהייתה בו מידה של ריסון

יום אחד הוא פגש בבון עם תיזמון

לא, לא לז… (פויה) סתם לדיון

בשיכון עם תכנון?

לאאאא, זה היה על סיפון דפון

מפה לשם, לאחר סינון מתון הם הגיעו למיון

השפמנון היה טחון

ולבבון סתם היה חצ'קון.

–

 

 

ב"פרו פרוזה": סיפורים חדשים של שיר פלד, רועי,

4/12/1998 13:54

היריב

proprose@iname.com

–

יניב דובר ואופיר צביק

–

 

למיכל

4/12/1998 16:3

עפרה של החיות

ofram@post.tau.ac.il

–

אני מנסה למצוא כאן שירים ויצירות אחרות, אבל כל כך הרבה
זיבולים שעושים כאן סאמפ לפורום.

הפורום הזה חשוב לאנשים. למה לתת להם ללכלך?

אני את יצירותיי כותבת לפורומים האחרים. שם אני מקבלת
תגובות ענייניות.

אבל חבל שאני לא יכולה לקרוא כאן יצירות של אחרים, כי פשוט
אין לי כוח לטעון ולטעון את הדפים האלה עד שאמצא משהו נורמלי.

אולי תשלחי אותם למחלק החופש?

–

 

 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

4/12/1998 18:25

המפגר משדה בוקר *שליד באר שבע*

–

האילמת

אשר אליה מסתננות כל המילים שבאוויר

והיא מולידה עוד

אנחותיה נשמטות מדפנות

שפתותיה הפעורות

והמילים

מצתברות

כשהן עושות דרכן החוצה

עטות לכיוון

למרות החושך

מן איכות יסודית של האמירה

לשאוף אל הגרון

אפילו אם זה נגד הזרם

כמו דגי סלמון עיקשים….

טפשים

קריאות האילמת

בכיה

שירה קסומה

עמומה

מתנפצת אל אלה שהיו לפניה

נשברת

והרסיסים נצמדים אחד אל השני

באופן אקראי

צרורות עשויים מצירופים בלתי הגיוניים

מתנפחים

דוחסים את השינה ללילה אחר

אולי

בלילה אחר שם

היא תשב על כיסא נוח מרופד

עטופה בחום עדין

פה לא

ושם זה פה

אז שם גם לא

אין לה כן

אולי

רק את הנפיחות

–

 

זה לא נעים

5/12/1998 10:28

נועה

–

קראתי את זה מספר פעמים, ובכל פעם הרגשתי

במוחשיות ברוטלית את הגרון העומד להתפוצץ.

לא תודה

🙂

–

 

Sorry!

5/12/1998 23:53

המפגר משדה בוקר *שליד באר שבע*

 –

(הודעה ללא תוכן)

–

 

 

רחמים

4/12/1998 23:11

עוגי

–

רחמים ועוד ציפור מנסה לנחות את נחיתת האונס שלה על משטח
מרציפן לבן.

 

טבילה

ואת מושה אותי מהמים

 

טבילה

ואני נאחז בטיפת האוויר שבראותי

 

טבילה

והכל צונח במהירות

מילים מודגשות על אותיות נשמטות

והטירוף שבך אוחז מסרב להעלם.

 

רוח קרה ממלאת את מעילי ואני צועד, כבד לעבר אמי שיושבת
בצד ומתבוננת בך

מטבילה אותי בקדושת הרגע.

–

 

 

מחקרים מדעיים מוכיחים:

5/12/1998 15:52

משפ' חורגין

 –

חרא עולם !!!

–

 

לא יפה להוכיח אותו!

5/12/1998 19:7

כינוי (אבל לא הבאתם קישורים)

 –

 גם ככה הוא
מתבייש.

 

אפשר לקבל קצת סטטיסטיקות? כמה חרא, באיזה צד של העולם יש
יותר, מה צבעו, וכו'…. (משקל, תכונות…)

טבלת אקסל עם כמה חתכים של המשתנים הבלתי תלויים  – תתקבל בברכה.

 

תודה מראש!

–

 

מה נשתנה הכישור הזה מכלל הקישורים?

5/12/1998 19:48

משתנה (אבל בילתי תלוי)

–

(הודעה ללא תוכן)

–

 

 

ערב מעורר כולם!מה המצב…??

5/12/1998 19:1

DEWATER

DW@HOTMAIL.COM

–

(הודעה ללא תוכן)

–

 

 

אוי

5/12/1998 22:29

מיץ פטל

 –

אנחנו נפגשות ברגע שנקבע כל כך הרבה זמן מראש

שני פנסים כתומים בתחרות סיף שנתית

את נושפת את העשן שלך בנשיפות קצרות ומסודרות

ושלי- מתערבל בתוך עצמו

הייתי קוראת לזה שתיקת סיגריות אבל הרי השתיקות האלה
התחילו הרבה לפני שלמדנו להחליף מילים בעשן.

אני נזכרת בשיר של יונה וולך:

"ובכל נשיפה הפכתי להיות אוי

 ואוי כשהפכתי כולי
לאוי

 חרוזים צעצעו בי

 פעמונים הלמו אותי

כבר מזמן היה הייתי

היה הייתי."

–

 

פיחס

5/12/1998 22:45

עוגי

–

(הודעה ללא תוכן)

–

 

תודה מתוק

6/12/1998 12:20

מיץ פטל

 –

(הודעה ללא תוכן)

–

 

 

בדרכך לבית הספר

6/12/1998 0:28

(סול)

 –

שאי עמך את שלוותי.

את כובד משקלי-

בתיק הצד שלך.

את קנאתי-

בעדשות משקפייך.

את געגועי-

במערכת השעות שלך

(היי, שלישי חופשי).

את רוחי במחברותייך.

 

בדרכי שלי

אשא  את הדאגה

לילדה לבדה.

 

הישמרי לנו.

מדים מגוהצים היו להם, לחיילי הגסטאפו.

–

 

בדרכי

7/12/1998 4:5

נוער היטלראי

 –

אני נישאת עם הרוחות

רוח-געגועים מרשרשת בכיסיי

כיסוני תפוחי-אדמה

אדמה חומקת ממגע רגלי

הרגלים קפדניים של רופא

מרפאים את לבי

לי-בי מצלצל קולך בהפסקות

הפסק

שיחקתי היום בגומי וחבל

וחבל שלא ההיית שם

–